19:14

"זה בכלל לא מחקר": משרדי הממשלה מטעים את הציבור, התקשורת אורזת ושולחת פוש

כשמנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג סיפר שעובדי הפוספטים לא חולים יותר בסרטן או מחלות נשימה - אתרים כלכליים דיווחו באופן אוטומטי ולא קלטו שהנתונים חלקיים. ומה עם ה"מחקר" של המשרד להגנת הסביבה על תמותה עודפת מגלי חום? מדובר בנתונים ראשוניים בלבד. מנכ"ל 'מדע גדול בקטנה': "התקשורת מועלת בתפקידה. היא לא אמורה להעתיק הודעות יח"צ של משרדי ממשלה, אלא לשאול את השאלות הקשות"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
"זה לא מחקר". כשהודעת דוברות הופכת לכותרת (צילום מסך)

כשמנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר עמית לנג הכריז בשנת 2016 באופן חד משמעי שלא נמצאו נתונים על כך שעובדי הפוספטים בישראל חולים יותר בסרטן, כלי התקשורת מיהרו להדהד את קביעתו, ללא כל ערעור או בדיקה. רק אחר כך התגלה כי ההכרזה הזאת הייתה מטעה. אך המקרה הזה, של עיוות מידע מדעי חשוב שמשפיע על חייהם של אזרחים, הוא ממש לא היחיד.

בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה הוציא לתקשורת "מחקר" על עלייה בתמותה כתוצאה מגלי חום, אך מסתבר שאלו רק ממצאים ראשוניים. כל אתרי החדשות ללא יוצא מן הכלל הדהדו את הקביעה. "התקשורת מועלת בתפקידה. התפקיד שלה הוא לא לדברר את הודעות היח"צ של משרדי הממשלה", אומר יומירן ניסן, מנכ"ל עמותת "מדע גדול בקטנה", שפועלת להנגשת מידע מדעי לציבור. "התפקיד שלה זה לשאול את השאלות הקשות, לגשת למומחים רלוונטיים ובאמת לבדוק ולדרוש תשובות הרבה יותר מעמיקות על הנתונים, על המתודולוגיה, על הפענוח של התוצאות".

הנזק של המרדף אחרי הקליקבייט

המקרה של ה"בדיקה" החובבנית של משרד הכלכלה ושיתוף הפעולה של התקשורת עם הטעיית הציבור קרה לפני שנים, אך הפרקטיקה הזאת ממשיכה בימינו, וביתר שאת. דוגמה טרייה לכך היא הקורונה.

"כשיצאו חיסוני הקורונה הראשוניים, כל כלי התקשורת דיבררו מאוד מהר את כל ההודעות לציבור שהוציא משרד הבריאות", אומר ניסן. "אנחנו לקחנו שלושה ימים, קראנו את מה שפורסם בספרות המקצועית, ניתחנו את זה, שאלנו, העברנו למומחים, ועשינו את כל מה שצריך כדי להוציא משהו איכותי. התקשורת לא עושה את זה. אנחנו לא גוף תקשורתי ואין עלינו את הלחץ והמרדף אחרי הקליקבייט". 

התקשורת שיתפה פעולה עם הטעיית הציבור. עמית לנג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ונחזור למה שהמשרד להגנת הסביבה כינה "מחקר" בנוגע לתמותה עודפת בישראל בעקבות גלי חום, אף שהחוקרים כינו אותו "מחקר ראשוני". "'מחקר' הוא תוצאות שעברו ביקורת מדעית, ופורסמו בכתב עת רשמי מדעי", מדגיש ניסן. "במקרה של המשרד להגנת הסביבה אלו ממצאים ראשוניים בלבד, שלא פורסמו בשום כתב עת מדעי. החוקרים טובים, אבל זה בסך הכול ניתוח ראשוני, דאטה שהם אספו, לא מחקר רשמי שפורסם ועבר את כל שרשרת האישור".

אך בדיוק כפי שקרה במקרה של ה"בדיקה" של משרד הכלכלה, מה שהתקשורת לוקחת ומעבירה לציבור זו ההודעה שמוציא המשרד, ללא בחינה של איכות התוכן שעומד מאחורי אותה הודעה. כפי שתיארה לאחרונה העורכת שלנו נעמי נידם בטור בנושא, ב-09:30 המשרד שיגר הודעה בהולה לכתבי תחום הסביבה וקצב להם פחות מארבע שעות כדי לכתוב כתבה בנושא. ואכן, בשעה 13:00 בדיוק, עלו כל האתרים עם כמעט אותה כותרת בדיוק, על עלייה בתמותה כתוצאה מגלי חום, כשבכל הכתבות חוזרת המילה מחקר, מבלי להדגיש את המגבלות שלו.

"הכתבים מעתיקים את הודעות יחסי הציבור – כי זה קל. מצופה מהם להשקיע מעבר ל-5 דקות ולנסות להבין מה קרה שם", אומר ניסן. "יש מקרים ששני חוקרים יקראו את אותן התוצאות ויגיעו למסקנות שונות, לפעמים באופן מהותי".

ניסן מדגיש שאין מניעה שמשרדי ממשלה יערכו מחקרים פנימיים שניתן להסתמך עליהם בקביעת מדיניות, אך חשוב לזכור שמחקרים מהסוג הזה לא עומדים בסטנדרטים מדעיים בסיסיים. "אי אפשר להשתמש במחקר הזה של המשרד להגנת הסביבה כרפרנס במחקרים עתידיים", הוא מדגיש. "זה ההבדל המהותי. מדובר באנליזה ראשונית ולא מחקר שיכול להתפרסם בספרות מדעית. ההייפ שעשו עליו בתקשורת בעיני קצת מוגזם".

במשרד להגנת הסביבה אישרו ל"שקוף" שהמחקר עדיין לא פורסם בכתב עת מדעי או עבר הליך סדור של ביקורת עמיתים.

העיקר "לעלות ראשונים" – ואחריי המבול

אנו חיים בעידן של פוסט אמת. כמות המידע שאנו נחשפים אליו ברשתות החברתיות מגיע להיקפים חסרי תקדים, ויחד איתו אנו נחשפים גם לשקרים והטעיות. מחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Science מצא שההסתברות שציוץ שקרי בטוויטר יצוייץ מחדש גבוה ב-70% לעומת ציוצים עם מידע מהימן. למילים יש ערך. עם הזמן ההטעיות הללו מוצאות את דרכן לציבור, ויכולות להשפיע על נושאים הרי גורל. 

"כשהתקשורת מסקרת נושאים שאין להם פוטנציאל להזיק, כמו חוקר שמצא איזו התנהגות של בעל חיים כלשהו, זה פחות נורא אם הם לא מדייקים", מסביר ניסן. "אבל כשמדברים על נושאים בעלי השלכות – התמודדות של מדינת ישראל עם שינוי האקלים או הקורונה, תהליכים אפידמיולוגיים שמשפיעים על הבריאות של עובדים במקומות מסוימים, פה אתה מצפה לרמת אחריות אחרת. יש פה כבר עניין של פגיעה בחיי אדם".

במציאות הזאת לתקשורת יש תפקיד מכריע, והיא אמורה להיות שומר הסף שינגיש מידע מהימן לציבור. אך למרות המחויבות שלה, יש לה עקב אכילס – עיתונאים חייבים "לעלות ראשונים" בכל כתבה. כלי התקשורת המרכזיים תלויים בכניסות לאתר שמכניסות להם כסף מפרסומות, אותו כסף שצריך להגיע לבעל ההון ששולט בהם. בג'ונגל התקשורתי הזה אף אחד לא יכול להישאר מאחור, גם במחיר של חוסר דיוק או במחיר של בדיקה שטחית.

הבעיה היא שעבור כלי התקשורת, אין כל השלכות לבדיקה הלא קיימת של הנתונים. "אם המטרה שלהם זה להוציא כמה שיותר מהר, אז מבחינתם זה 'אחריי המבול', ובמקרה הכי גרוע יקבלו איזו כתבת קטילה ב'העין השביעית' או ב'מדע גדול בקטנה'", אומר ניסן. "את הקליקבייטים ואת המיליון כניסות והכסף מפרסומות הם השיגו. עם זה אנחנו נתקעים". 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,395 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.