04:06

אושר על תנאי: יורחבו סמכויות המשטרה לחיפוש בבתים פרטיים

ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעה שתרחיב את סמכות המשטרה לבצע חיפוש בבתים פרטיים גם ללא צו בית משפט - במטרה להילחם בפשיעה במגזר הערבי • יו"ר הוועדה גלעד קריב הודיע ברגע האחרון כי יעכב את ההצבעה ויילחם על התניית השימוש בכלי באישור שופט • "חלקנו נצביע על ההצעה עם כאבי בטן", אמר, "אנחנו מצפים למהלך ממשלתי" • סגן השר לביטחון פנים: "זו פגיעה בלתי מידתית - אך הזכות לחיים גוברת" • ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה הביעו התנגדות: "למה לתת פרצה שקוראת לשוטר?"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
החוק אושר - על תנאי. הדיון בוועדת החוקה, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתרחיב את סמכות המשטרה לבצע חיפוש במרחב הפרטי, ללא צו בית משפט, באישור קצין משטרה. עם זאת, יו"ר הוועדה גלעד קריב (עבודה) יגיש רוויזיה (בקשה לדיון מחודש) על ההצעה, על מנת ללחוץ על הממשלה להוסיף סעיף המחייב אישור מיידי של שופט לשימוש בכלי החריג. בדיון הוא הבהיר: "אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה לשקוד על מהלך ממשלתי שיאפשר היוועדות חזותית עם שופט להוצאת צו חיפוש בנסיבות דחופות. הצעות חוק פרטיות ברוח הזאת יוגשו בקרוב".

מטרת הצעת החוק המקורית היא להרחיב את הכלים ברשות המשטרה במסגרת המאבק בפשיעה במגזר הערבי. אך במהלך הדיונים הביעו חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה חשש כי היא עלולה לשמש פתח מסוכן לשימוש לרעה בפרקטיקה ולפגיעה בלתי מידתית בזכויות הפרט.

נציגי המשטרה בוועדה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הצעת החוק מתקנת את החוק הקיים ומרחיבה את האפשרות לביצוע חיפוש ללא צו, כך שלא יותנה בחשד כלפי בעל הדירה או המקום שבו בוצעה העבירה. על פי חוק הקיים, לפני התיקון, המשטרה יכולה לבצע חיפוש ללא צו במרחב הפרטי רק כשיש חשד לביצוע עבירה במקום, או במקרה שבו בעל המקום נתן אישור למשטרה לחפש. על פי הצעת החוק, הסמכות הזאת תורחב גם למקרה שבו יש חשד שבמקום יש ראיה לביצוע פשע חמור, גם אם בעל המקום אינו חשוד בכל עבירה שהיא. הכוונה בהצעת החוק היא בעיקר להחרמת מצלמות אבטחה שנמצאות בבתים סמוכים למקום שבו בוצע פשע חמור, או לכלי נשק. כפי שנכתב בהצעת החוק: "במקרים רבים החיפוש יבוצע במטרה לתפוס מצלמות אבטחה בבתיהם של גורמים בלתי מעורבים".

"פגיעה מרחיקת לכת בזכויות יסוד"

אך החשש של המתנגדים להצעה הוא שמדובר בהגדרה מרחיבה שעלולה להביא לשימוש לרעה בסמכות החדשה של המשטרה. "אנחנו חוצים את הקווים האדומים מבחינת הפגיעה בפרטיות של האזרחים שכל חטאם שיש להם מצלמה בבית", אמר ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). "אני שותף למאבק בפשיעה במגזר הערבי, אבל לומר שלא מפענחים רציחות במגזר כי אין מצלמות – זה תירוץ. לכן אנחנו מתנגדים להצעת החוק".

לטענת ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), מטרת הצעת החוק ראויה, אך האמצעים עלולים להוות פגיעה לא מידתית. "האם נכון להתמודד עם בעיה וליצור בעיה חדשה?", תהה. "הצורה הנרחבת והתקדימית והפגיעה בזכויות יסוד הן מרחיקות לכת. ודאי הפרתם את האיזון. עצם זה שיש את האפשרות להיכנס לבית כל אזרח בישראל – יוצר מציאות חיים אחרת".

גם סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', שמרכז את המאבק בפשיעה במגזר הערבי, הסכים כי "יש פה פגיעה בלתי מידתית, אני מודע לקושי", אך הוסיף על כך כי לשיטתו "הזכות לחיים גוברת. זה נכון שיש זכויות פרט, אני לא מזלזל בזה. אני לא אומר שזה החוק הכי טוב בעולם. אני רק אומר שהוא הכרח. אנחנו צריכים לחוקק את החוק הזה כמה שיותר מהר כי עוסקים פה בהצלת חיים". 

לצד זאת, חבר הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען בדיון כי "לא השתכנעתי כי החוק משנה את כללי המשחק עבור המשטרה ויש בו פגיעה. הסמכות עוברת לדרג פיקודי של המשטרה. זה לא מוסיף ביטחון עצמי לאמון הציבור. היה צריך להשתמש באלטרנטיבות אחרות". הוא הוסיף כי "הקלות שבה הממשלה לוקחת את הזכות להיכנס למרחב הפרטי של האזרח חייבת להיפסק".

לא סוף פסוק

החלטתו של יו"ר הוועדה קריב ללחוץ על הממשלה להכניס אישור שופט כתנאי לשימוש בכלי, מגיעה לאחר התבטאויות בנושא מצד חברי כנסת משני צידי המתרס. חבר האופוזיציה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הסתייג מההצעה ואמר כי "אנחנו עוסקים פה בביתו של אדם. אנחנו בעידן דיגיטלי. אין סיבה שלא יהיה שופט זמין ויוכל לתת את האישור. למה אנחנו נותנים לשוטר את הסמכות? אם היינו בעולם שבו המשטרה לא עושה שימוש לרעה בסמכויותיה הייתי אומר בואו ניתן. אבל אנחנו מכירים סיטואציות. למה לתת פה פרצה שקוראת לשוטר? אסור לנו לתת אותה".

"מצפה למהלך ממשלתי". יו"ר הוועדה גלעד קריב (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ) הסכימה והוסיפה על כך כי "יש פתרונות טכנולוגיים. להמשיך להיכנס לקודש הקודשים של הפרט – אפשר לעשות את זה באישור של שופט. אפשר לעשות את זה בלי לפגוע בזכויות של אף אחד".

יו"ר הוועדה גלעד קריב (עבודה) הבהיר כי יקיים דיוני מעקב אחר יישום החוק בו יפקח אחר יישומו על ידי המשטרה. "זה חוק מורכב שלא פשוט לאף אחד מאיתנו", אמר. "חלקנו יצביעו בעד הצעת החוק, אבל עם כאבי בטן קשים". כעת קריב מתכוון לשנות את הצעת החוק, וח"כים נוספים בוועדה הודיעו שיצטרפו אליו. "זה לא סוף פסוק ויש מקום לעבודה נוספת עד להגעת החוק למליאה", אמר בתום הדיון.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

התיקון לחוק נוגע לכל אזרח בישראל, לא רק לחברה הערבית. הוא יאפשר למעשה כניסה לכל בית, גם אם אין חשד שנעברה בו עבירה כלשהי, אם קצין בשטח יחשוד שעלולה להיות בו ראיה לפשע חמור. ייתכן שמדובר בכלי חשוב למניעת מקרי רצח, אך בשימוש לרעה הוא עלול לייצר פתח מסוכן לפגיעה בזכויות הפרט.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

על חברי הכנסת ויו"ר הוועדה לוודא שהצעת החוק סותמת את כל הפרצות המאפשרות שימוש בלתי מידתי בפלישה למרחב הפרטי של האזרח. אם יתברר בדיוני המעקב כי המשטרה חורגת מהמטרה שהוגדרה בחוק – חברי הכנסת צריכים לחשב מסלול מחדש. נמשיך לעקוב.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת שירי בלומברג

שירי בלומברג
עורכת משנה. קיבוצניקית מעמק יזרעאל במקור, ולכאן גם חזרתי אחרי 12 שנים במרכז. את דרכי העיתונאית התחלתי כעורכת באתר חדשות 2. בשנים האחרונות הייתי ראש דסק במחלקת הדיגיטל של כאן חדשות. הבנתי במהלך השנים, במסגרת תפקידיי בתוך מערכות חדשות גדולות, שאני נסחפת עם האירועים. הרבה פעמים, גם כשרציתי, לא הצלחתי לעצור ולתפוס את הגודל, את המשמעות ואת ההשפעה של האירועים שסיקרתי על חיי ועל חייהם של יתר האזרחים במדינה. מאמינה שבתוך עולם התקשורת הכאוטי צריך שיהיו גם מי שיעצרו, יחפרו ויתעקשו שוב ושוב על אותם נושאים - כדי ליצור שינוי. זה מה שאני רוצה לעשות עכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,412 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.