אושר על תנאי: יורחבו סמכויות המשטרה לחיפוש בבתים פרטיים

ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתרחיב את סמכות המשטרה לבצע חיפוש במרחב הפרטי, ללא צו בית משפט, באישור קצין משטרה. עם זאת, יו"ר הוועדה גלעד קריב (עבודה) יגיש רוויזיה (בקשה לדיון מחודש) על ההצעה, על מנת ללחוץ על הממשלה להוסיף סעיף המחייב אישור מיידי של שופט לשימוש בכלי החריג. בדיון הוא הבהיר: "אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה לשקוד על מהלך ממשלתי שיאפשר היוועדות חזותית עם שופט להוצאת צו חיפוש בנסיבות דחופות. הצעות חוק פרטיות ברוח הזאת יוגשו בקרוב".

• האח הגדול והמדרון החלקלק: קריאה בפסק הדין של בג"ץ המגביל את איכוני שב"כ
• בלי ששמנו לב: השימוש באיכוני השב"כ הופסק סופית
• בצל הקורונה, ננקטים צעדים מסכני דמוקרטיה – הנה כל מה שצריך לדעת עליהם

מטרת הצעת החוק המקורית היא להרחיב את הכלים ברשות המשטרה במסגרת המאבק בפשיעה במגזר הערבי. אך במהלך הדיונים הביעו חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה חשש כי היא עלולה לשמש פתח מסוכן לשימוש לרעה בפרקטיקה ולפגיעה בלתי מידתית בזכויות הפרט.

הצעת החוק מתקנת את החוק הקיים ומרחיבה את האפשרות לביצוע חיפוש ללא צו, כך שלא יותנה בחשד כלפי בעל הדירה או המקום שבו בוצעה העבירה. על פי חוק הקיים, לפני התיקון, המשטרה יכולה לבצע חיפוש ללא צו במרחב הפרטי רק כשיש חשד לביצוע עבירה במקום, או במקרה שבו בעל המקום נתן אישור למשטרה לחפש. על פי הצעת החוק, הסמכות הזאת תורחב גם למקרה שבו יש חשד שבמקום יש ראיה לביצוע פשע חמור, גם אם בעל המקום אינו חשוד בכל עבירה שהיא. הכוונה בהצעת החוק היא בעיקר להחרמת מצלמות אבטחה שנמצאות בבתים סמוכים למקום שבו בוצע פשע חמור, או לכלי נשק. כפי שנכתב בהצעת החוק: "במקרים רבים החיפוש יבוצע במטרה לתפוס מצלמות אבטחה בבתיהם של גורמים בלתי מעורבים".

"פגיעה מרחיקת לכת בזכויות יסוד"

אך החשש של המתנגדים להצעה הוא שמדובר בהגדרה מרחיבה שעלולה להביא לשימוש לרעה בסמכות החדשה של המשטרה. "אנחנו חוצים את הקווים האדומים מבחינת הפגיעה בפרטיות של האזרחים שכל חטאם שיש להם מצלמה בבית", אמר ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). "אני שותף למאבק בפשיעה במגזר הערבי, אבל לומר שלא מפענחים רציחות במגזר כי אין מצלמות – זה תירוץ. לכן אנחנו מתנגדים להצעת החוק".

לטענת ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), מטרת הצעת החוק ראויה, אך האמצעים עלולים להוות פגיעה לא מידתית. "האם נכון להתמודד עם בעיה וליצור בעיה חדשה?", תהה. "הצורה הנרחבת והתקדימית והפגיעה בזכויות יסוד הן מרחיקות לכת. ודאי הפרתם את האיזון. עצם זה שיש את האפשרות להיכנס לבית כל אזרח בישראל – יוצר מציאות חיים אחרת".

גם סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', שמרכז את המאבק בפשיעה במגזר הערבי, הסכים כי "יש פה פגיעה בלתי מידתית, אני מודע לקושי", אך הוסיף על כך כי לשיטתו "הזכות לחיים גוברת. זה נכון שיש זכויות פרט, אני לא מזלזל בזה. אני לא אומר שזה החוק הכי טוב בעולם. אני רק אומר שהוא הכרח. אנחנו צריכים לחוקק את החוק הזה כמה שיותר מהר כי עוסקים פה בהצלת חיים". 

לצד זאת, חבר הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען בדיון כי "לא השתכנעתי כי החוק משנה את כללי המשחק עבור המשטרה ויש בו פגיעה. הסמכות עוברת לדרג פיקודי של המשטרה. זה לא מוסיף ביטחון עצמי לאמון הציבור. היה צריך להשתמש באלטרנטיבות אחרות". הוא הוסיף כי "הקלות שבה הממשלה לוקחת את הזכות להיכנס למרחב הפרטי של האזרח חייבת להיפסק".

לא סוף פסוק

החלטתו של יו"ר הוועדה קריב ללחוץ על הממשלה להכניס אישור שופט כתנאי לשימוש בכלי, מגיעה לאחר התבטאויות בנושא מצד חברי כנסת משני צידי המתרס. חבר האופוזיציה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הסתייג מההצעה ואמר כי "אנחנו עוסקים פה בביתו של אדם. אנחנו בעידן דיגיטלי. אין סיבה שלא יהיה שופט זמין ויוכל לתת את האישור. למה אנחנו נותנים לשוטר את הסמכות? אם היינו בעולם שבו המשטרה לא עושה שימוש לרעה בסמכויותיה הייתי אומר בואו ניתן. אבל אנחנו מכירים סיטואציות. למה לתת פה פרצה שקוראת לשוטר? אסור לנו לתת אותה".

חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ) הסכימה והוסיפה על כך כי "יש פתרונות טכנולוגיים. להמשיך להיכנס לקודש הקודשים של הפרט – אפשר לעשות את זה באישור של שופט. אפשר לעשות את זה בלי לפגוע בזכויות של אף אחד".

יו"ר הוועדה גלעד קריב (עבודה) הבהיר כי יקיים דיוני מעקב אחר יישום החוק בו יפקח אחר יישומו על ידי המשטרה. "זה חוק מורכב שלא פשוט לאף אחד מאיתנו", אמר. "חלקנו יצביעו בעד הצעת החוק, אבל עם כאבי בטן קשים". כעת קריב מתכוון לשנות את הצעת החוק, וח"כים נוספים בוועדה הודיעו שיצטרפו אליו. "זה לא סוף פסוק ויש מקום לעבודה נוספת עד להגעת החוק למליאה", אמר בתום הדיון.