01:08

"אין לי כוונה להשתתף באח הגדול – אז למה אני צריכה להתנהל בפרובוקציות?"

על ח"כ נירה שפק מ"יש עתיד" כנראה לא שמעתם - כי התקשורת מעדיפה ח"כים שמקללים במליאה - אך היא אחת הח"כיות החרוצות בכנסת. בריאיון איתה למדנו על הדרכים היעילות להעביר הצעת חוק ("אל תעשה שריר - כולם יזכרו לך את זה") • על ההחלטה לפרסם יומן שקוף בפייסבוק ("זה מגן עלי") • ועל איך היא מתמודדת עם ניהול ועדה ביטחונית בסביבה גברית ("תמיד יושב אחד שמספר לי על התחום שלי")
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
"אתה לא יכול לעשות שריר - יזכרו לך את זה". שפק (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אם תחפשו את צירוף המילים "נירה שפק" בגוגל, לא תמצאו אוסף ציטוטים פרובוקטיביים שלה מ-N12, Ynet או וואלה. לא תראו דיווחים על השתתפותה של חברת הכנסת מ"יש עתיד" בוועדות, על הצעות חוק שהעבירה או על ביקורת שמתחה על מערכת הביטחון. פרט לכמה סרטונים מערוץ הכנסת, כתבות ב"שקוף" ועמוד הוויקיפדיה שלה – האייטם היחיד שעולה הוא שנמצאה חיובית לקורונה. 

"אני מתעקשת לא ללכת לשלילי ויכול להיות שאני צריכה ללמוד אחרת, זה השיח שלי עם הדובר שלי", היא אומרת. "אני פחות מתחברת לקטע הזה. לא חושבת שאני צריכה להתנהל בפרובוקציות כדי להעביר את המסר. האם אני צריכה לשפר? כן, אבל לא בכל מחיר". 

"אין לי תוכנית להיות בריאליטי או באח הגדול או בלוגרית", היא מוסיפה. "לתקשורת בעיני יש שני תפקידים – הראשון הוא להציג שיש שיח אחר בכנסת, שיח לא מסית, ולהחזיר את אמון הציבור בכנסת ובממשלה. השני הוא לשמש כלי להעביר ולקבל אינפוטים על נושאים שהם בליבה שלי, כמו ביטחון העורף, עוטף עזה. ולזה אני כן צריכה תקשורת. למה זה לא שם? כי זה לא סקסי, כי אם אני אבוא ואגיד דברים בלי להתלהם, אז התקשורת תתעלם כי היא מחפשת את הצהוב". 

(צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

אך חוסר תשומת הלב התקשורתית יכול להיות גם ברכה אם יודעים לנצל אותו. אני פוגש את שפק כשעתיים בלבד אחרי שהצעת החוק שלה להרחבת ההגנה על חושפי שחיתות אושרה בוועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן (עבודה). הדיון בוועדה היה קצר וללא שורת המברכים היה נגמר תוך דקות בודדות. הצעת החוק אושרה השבוע במליאת הכנסת והפכה לחוק בישראל. גם במליאה עבר החוק ללא מתנגדים, הסתייגויות או פיליבסטר כלשהו. זה אולי יכול ללמד אותנו שכנראה שבשקט, מתחת לרדאר, כשהצעת החוק לא מושכת תשומת לב תקשורתית גבוהה כמו מלגות ממדים ללימודים – האופוזיציה מוכנה לשחרר ולתת הצלחות לחברי כנסת מהקואליציה.

ביחס להגנה על עובדים אמרת שזה חוק שלא יפתח מהדורות, למה נגעת בו?

"לא מעניין אותי אם התקשורת תסקר, אחרת הייתי בוחרת מה סקסי ומה יעשה פרובוקציה" היא מסבירה. "החלטתי שאשתמש בכוח שלי כח"כית כדי לייצג את אלה שלא יכולים, כמו הנעדרים האזרחים, חושפי שחיתויות. יש לי כוח ויכולות אז זה מה שבחרתי לעשות. אלה לא אנשים שיכולים להפעיל לובי. אלה לא חוקים שאיזה לוביסט כתב לי וכל המנגנון אחריי עם היח"צ של אותו ארגון או חברה. זה אחר, זה שונה אבל אני מאמינה בדרך הזאת ומאמינה שאצליח להביא לשינוי".

"השימוש בכוח אומר שלא הצלחת בדרכים אחרות"

שפק היא תושבת כפר עזה שהתמודדה בעבר לראשות המועצה האזורית שער הנגב. היום היא יו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף (ועדת משנה חסויה של ועדת החוץ והביטחון), חברה במליאת הוועדה וגם בוועדת הכספים. שפק היא אלוף משנה בעברה הצבאי וממשיכה לשרת במילואים גם היום. נתוני "שקוף" מראים כי לאורך השנה האחרונה בה היא מכהנת כחברת כנסת היא אחת החרוצות במשכן, באופן עקבי. רק לאחרונה מצאנו כי היא החברה הכי בולטת בנוכחותה בדיוני ועדת החוץ והביטחון. היא מדורגת באופן עקבי בראש טבלת הנוכחות במשכן ובוועדות הכנסת. 

הדבר הראשון שנתקלים בו כשנכנסים ללשכתה הוא לוח "גאנט" גדול שמעיד על ליבת עיסוקה בכנסת: "ביטחון מוכנות העורף", "עוטף עזה (נגב)" ו"חקלאות מרחב כפרי". בהמשך תעיד כי מבחינתה זה גם סדר העדיפויות בעבודתה הפרלמנטרית, כשראשון בסדר הדברים הוא ביטחון העורף.

לאחר שאנחנו מתיישבים אני מפנה את תשומת ליבה לסט הבובות של ראשי הממשלה שמונח על עדן החלון בלשכה. "זה המשחק של הנכד שלי, הוא מכיר את כולם עוד לפני שהוא התחיל ללכת", היא מספרת בחיוך. "כל הילדים הולכים לגן עם סופרמן וספיידרמן והוא עם הבובות האלו. אני צריכה עוד להשלים לו את הסדרה".

סדרת הבובות החסרה (צילום: עידן בנימין)

ההישג בדמות החוק שיסייע לחושפי שחיתויות מספר לא מעט על תפיסתה את עבודת הכנסת. "אם מישהו כבר הגיש הצעת חוק והתקדם בנושא שחשוב לי – אז לא צריך להמציא את הגלגל. לכן אני תמיד בודקת אם מישהו עשה את העבודה קודם, אפשר ללמוד מזה", היא מספרת. ואכן, החוק של שפק הוא המשך לעבודתה של ח"כ לשעבר רחל עזריה מ"כולנו". "היא הייתה בתוך זה. במקרה הזה היא עדיין לא הייתה בעבודה מול משרדי הממשלה אבל היא עשתה עבודה בחברה האזרחית". 

שפק גם מבינה שאם הייתה הולכת לממשלה לבקש כסף להצעת החוק, זה היה עשוי להיגמר אחרת. "החוק שהעברתי הוא חוק בלי תקציב. אבל כשאתה מגיע לחוק עם תקציב זה מה שנקרא 'חליהא לאללה' ("יהיה בסדר" בערבית)", היא אומרת. "לך תבוא לשר שיגיד לך 'אל תלמד אותי איך לנהל תקציב'. האמת שלפעמים משרדי הממשלה צריכים חקיקה כדי לעזור להם". 

החוק על חושפי השחיתויות עבר בפשרה – שפק דרשה רף גבוה יותר ונאלצה לרדת כמה ענפים מצמרת העץ. "אם יש משהו שאנשים צריכים להבין, בייחוד ח"כים וח"כיות, זה שאין קוסמות. אתה לא יכול לבוא לעשות שריר", אומרת שפק, כשהיא מסבירה מדוע ההצעה עברה באופן חלקי. "נגיד שהיית פעם אחת בסיטואציה שאתה יכול ועשית את זה בכוח (כלומר בניגוד לעמדת משרדי הממשלה והשר האחראי, ע.ב) כולם יזכרו לך את זה והגלגל מסתובב". 

"תמיד יושב אחד שמספר לי על התחום שלי" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

כששפק אומרת "לעשות שריר" היא מתכוונת לסכנה בכיפוף ידיים דרך ועדת השרים לחקיקה. את שיתוף הפעולה שלה עם הממשלה היא מדגימה דרך תהליך שהחל בהצעת חוק אחרת שהיא מקדמת – הנוגעת לרשות מקרקעי ישראל. החוק לטענתה ימנע שימוש בקרקעות שלא לייעוד שלהן. "הלכתי לאלקין (שר השיכון) כדי לומר לו שאני רוצה לעשות זאת וגם לאיילת שקד (שרת הפנים). דיברתי איתם על זה עוד לפני שהיה לי דף עם הצעת חוק מוכנה. מפה יש שלוש אופציות: השר שוכנע ויטפל בזה, המשרד הממשלתי יסתפק בהעברת תקנה או שאגיש הצעת חוק פרטית. אני הגעתי לבשלות שזה לא תקנה ושהשר לא שוכנע – כלומר צריך ללכת לחקיקה. אבל כשזה יתבשל לחקיקה – אני אשב איתם והם כבר ידעו על מה מדובר. כי אח"כ זה מגיע לוועדת השרים והשר לא יעלה את זה, פשוט מאוד. כחבר כנסת, אתה לא רוצה להפעיל את ראש המפלגה שלך במודל של 'אתה לא תעביר לי ואני לא אעביר לך'". 

היא ממשילה את זה להתנהלות כוחנית מול ילדים. "זה כמו שהייתי אומרת לילדים שלי 'נו נו נו, אם לא תעשה את מה שאני אומרת – אני לא אתן לך לצאת'. ונגיד שלא נתת לו לצאת, אז מה? איבדתי את כל הכלים שלי. הילד יגיד: 'בסדר כבר לא נתת לי לצאת אני לא עושה את מה שאת אומרת'. השימוש בענישה ובכוח רק ממחיש את העובדה שלא הצלחת בדרכים אחרות ואיבדת את הכוח שלך ואת ההרתעה. וזה נכון גם למדינה".

"הכל צריך להיות שקוף – זה מגן עלי"

ההיכרות שלי עם שפק החלה עוד לפני הכנסת, כשהיא התמודדה לרשות המקומית "שער הנגב" והפסידה לאופיר ליבשטיין. כששפק התמודדה היא הצהירה כי היומן שלה יהיה שקוף לציבור, לא רטרואקטיבית אבל באופן שוטף. "אמרתי לך אז שגם בצבא הייתי משקיפה יומן לפקודים. רציתי שהחיילים שלי ידעו שבכל נקודת זמן הם יכולים להיכנס למשרד המפקד. גם בצבא אמרתי שהשכל הוא לא במקום אחד. כמובן שמה שסודי ואישי לא היה שקוף". 

היום היא מפרסמת ברשתות פינה בשם "יומנה של ח"כית". "לא פחות ממה שאתה עושה זה הדרך שאתה עושה ועם מי נפגשת – למה קיבלת את ההחלטה הזו. אני כותבת שם באופן קבוע עם מי אני נפגשת ובאיזה נושא, אני מפנה לפרוטוקולים, מספרת מה הצבעתי ולמה. אגב, בזכות הפרסום היזום הרבה אנשים פונים אלי".

נציין שב"יומנה של ח"כית" יש פירוט רב על הפגישות שקיימה השבוע, מי השתתף בהן ומה תכליתן. מצאנו גם את עצמנו שם ואפילו את נושא הראיון שביקשנו. מעבר לכך יש פירוט על העברות הכספים עליהן הצביעה בוועדת הכספים והסיבות להן ועל דיונים שלקחה בהן חלק בוועדת החו"ב – שווה להיכנס ולעיין.

שפק מותחת קו ישיר בין שקיפות לשחיתות. "לא חסרים מקרים היום, גם בתיקי האלפים של מי שעולה על הדוכן עכשיו (שפק מצביעה על מסך הטלוויזיה שמשדר את נאומו של נתניהו במליאה), שאתה אומר לעצמך: 'איך לא נדלקה הנורה האדומה כשהתקיימה פגישה כזו או אחרת?' אני חושבת שהיומנים חשובים. לכן גם כשקורה משהו שלא כתוב בלו"ז, למשל אם נפגשתי עם מישהו על הדרך, אני מיד כותבת לצוות שלי 'נפגשתי עם זה וזה תכניסו'. זה מגן עלי. כי כך כולם יודעים שכל פגישה איתי יוצא לה פרוטוקול – אין סמול טוק במסדרון". 

"אמרו לי תקבלי את החומר בתנאי שלא תפיצי אותו"

נושא השקיפות ליווה את עבודתה גם בעבודה במועצה המקומית, כשניסתה בעצמה להשיג מידע ולא הצליחה. "הייתה לי טראומה שכל פעם רציתי להעלות נושא והיו אומרים לי 'קחי את זה למנכ"ל' או 'לכי לראש המועצה'. בפעמיים שגילתי שיש דיון על משהו שחיפשתי אמרו לי שהישיבה סגורה. רציתי בתור אזרחית להשפיע, רציתי לדעת איפה הכסף. ברשות זה הרבה יותר חשוב – זה לגעת ברצפת הייצור. חיפשתי את תקציב המועצה באתר – אין! לקח לי חצי שנה להגיע לפגישות עם המנכ"ל עודד פלוט כדי שיאפשר לי לראות את מה שעל פי חוק הוא צריך להראות לי ואז הוא אומר – תקבלי את החומר בתנאי שתתחייבי שאת לא מפיצה אותו".

היית רוצה לחזור ולהתמודד לראשות המועצה?

"עכשיו אני בכנסת", היא מתחמקת, "למי שרוצה להילחץ תחושת העמימות היא מצוינת". שפק רומזת לערפל שהייתה רוצה ליצור לשאר המועמדים למועצה המקומית שממנה באה.

"בשלב מסוים אמרתי לעצמי 'נירה את יודעת לעשות זאת לא פחות טוב מהם'"

כשאני שואל את שפק למה היא פה בכנסת ומה מניע אותה היא אומרת כי "המון שנים כשהייתי פעילה הלכתי לחפש מי יעביר לי חוקים, עד שאמרתי לעצמי: 'נירה, את יודעת לעשות את זה לא פחות טוב מהם'. אותו הדבר פה – אמרתי לעצמי – את יודעת". 

"הדגל שלי הוא ביטחוניסטית", מציינת שפק. אומנם אין ממש קשר ישיר בין הגנה על חושפי שחיתות לתדמית ביטחוניסטית. אבל שפק מציינת שכנקודת הבסיס צריך לעשות קודם תיקון. צריך לקדם נשים ולהחזיר לציבור את האמון: י"אני כאישה לא יכולה שלא לעסוק בזה. בארבעה תפקידים בהם כיהנתי הייתי האישה הראשונה בצה"ל שעושה אותם. גם היום, לפעמים בפורום של 200 איש אני האישה היחידה. כשאני מגיעה למילואים אני רואה איך כולם מחליפים כרטיסי ביקור, כמה עסקאות נעשות במילואים – אנחנו הנשים לא נמצאות במקום הזה. גם החוק הבא שלי שיעלה לחקיקה הוא קידום נשים ברשות המקומית – תוספת מימון לסיעה שיש לה ייצוג נשים במועצות אזוריות (כיום החוק שנותן תוספת מימון עוסק רק ברשימה משולבת ולא במועמדת אחת)".

הרמטכ"ל חזר והודה: "נירה צדקה ואני טעיתי"

ככל שהעמקנו בנושא הסביבה הביטחונית הגברית, התברר שהמצב דומה גם בכנסת. "אני יושבת בועדת חוץ וביטחון כיו"ר של ועדת משנה, ואני אומרת לרם (ח"כ רם בן ברק, ע.ב): 'בוא שב לידי ותשמע את זה'. ואז אני שואלת שאלות והם לא עונים לי. אני שואלת שוב ולא עונים לי. אני מתעקשת ואז הם עונים לרם ואומרים 'כבוד היו"ר' וכל פעם הייתי מעירה". 

שפק ממשיכה לתאר עוד מקרים בהם הדיונים מפלים נשים לרעה. "ישבתי עם ניר אורבך (ימינה) שהוא חבר שלי וגם חבר בוועדה החוץ והביטחון ואמרתי לו 'אני הולכת לדיון שוביניסטי בטירוף'. באותו יום ידעתי שיגיעו אנשים שקשה להם שאני היו"ר. במקרים כאלה, תמיד יושב שם אחד שמספר לי על התחום שלי, ומספר על מבצעים באוגדת עזה שאני פיקדתי עליהם. זה מצחיק, הרי אלף בית שאני עצמי מלמדת בדיבור מול קהל הוא 'כשכשאתה מעביר הרצאה על המבול תראה שנוח לא בקהל'. אני מספרת את זה לניר והוא אומר לי 'נו נירה על תגזימי'. אז אמרתי לו 'עכשיו אתה בא ויושב לידי'. הוא יושב שם ונקרע: 'אם לא היית אומרת לי לא הייתי רואה'. 

אבל השיא היה במחלוקת מול הרמטכ"ל עצמו. "שאלתי על משהו שאני מכירה בדיון מסווג ואמרו לי 'נבדוק ויתוקן' ולא חזרו אלי. וכשהרמטכ"ל אביב כוכבי בא אלי לדיון הוא אמר לי שאני טועה. הוא הסתכל עלי ככה (שפק מתיישרת בביטחון) ואמר לי 'הפער המבצעי הזה לא קיים. אני שולט בזה'". אבל אחרי שבדק חזק לוועדה ובדיון אחר הודה: 'אני רוצה לומר שנירה צדקה ואני טעיתי'. אם היה יושב שם מח"ט גולני הוא גם היה מודה בטעות? לא יודעת".

התרגיל של שלמה קרעי

שפק ח"כית צעירה יחסית ונמצאת במשכן רק שנה, אבל קילומטראז' הפעילות הפרלמנטרית שלה הביא אותה לעשות טעויות. אני שואל אותה על כך, והיא מהרהרת קצת: "לא חותמים על מכתב או הצעת חוק אחרי שקראת אותם במליאה, מבלי שישבת עם הצוות שלך וחקרת לעומק". 

מתי חתמת על הצעה כזאת?

"שלמה קרעי (הליכוד) בא אלי במליאה ונתן לי לחתום על הצעת חוק הקשורה לכשרות בצבא. נפלתי.  אני ושלמה מאד מעריכים אחד את השני, עכשיו באתי מפגישה איתו. אנחנו עובדים ביחד על סוגיות של העוטף. ביום ההוא קרעי בא אלי ואמר לי שהולכים לבית המשפט העליון כדי להכניס אוכל לא כשר לצה"ל – ואני לא מסכימה לזה. בצה"ל אוכלים כשר, אבל בסוף אתה נכנס לש.ג ואף אחד לא בודק. אמרתי לו שאני חותמת, בתנאי שהוא עדיין לא מתחיל להזין את הצעת החוק למערכת ולקדם אותה. אז הוא לא הזין אבל הוא פרסם את זה בתקשורת.

"בסוף עשיתי תקלה לי ולמפלגה שלי", מודה שפק. "כי הצגתי עמדה שהיא לא שלי ושלמה עשה ממנה רעש. בסוף הוא מחק את החתימה אבל הייתה כבר חגיגה בתקשורת. ב'יש עתיד' דרשו להעיף אותי כי אני פוגעת ב… נו. מכה בכנף. מלא ח"כים חותמים במליאה, אבל ביום הזה נפלתי במשהו שאני לא מרשה להם (לצוות שלי) ליפול".

הטעות מול האופוזיציה? "נתנו יותר מדי אמון"

למרות דעותיה המגובשות וניסיונה הרב, כשפניתי לשאול לביקורת שיש לה על הקואליציה שפק כבר הייתה פחות נחרצת. 

איפה לדעתך המפלגה שלך או הקואליציה טעתה בשנה האחרונה מול האופוזיציה?

"נתנו יותר מדי אמון. נתנו להם הרבה קרדיט על דברים שאנחנו עשינו. אני יודעת שזה נשמע כאילו שואלים אותך מה החולשה שלך אז אתה אומר 'אני יותר מדי קפדן' או 'אני משקיעה מעל ומעבר'". שפק מתנערת מהעברת ביקורת על מפלגתה בטענה שהיא אינה מחזיקה בתפקיד רשמי בניהולה: "אני עוד לא בליגה של להכיר את השפה הארגונית. או מחזיקה בתפקיד של מרכזת הקואליציה או מרכזת סיעה".

ובכל מקרה, אילו טעויות את חושבת שעשיתם?

"אתה לא יכול להיות יפה נפש כשהצד השני לא יפה נפש. אני אכבד כל הסכם שיהיה איתי. נכון להיום, אם יהיה לי קיזוז עם מישהו ויגידו לי להפר קיזוז, רוב הסיכויים שזה לא יקרה. אלא אם יבוא איזה קיצון שאני אצטרך לעשות את זה".

מה בנוגע לתוספת הרמטכ"ל לפנסיות התקציביות של אנשי הקבע?

"הייתי נגד השושואיזם של זה. כשאתה בא למחלקת השכר בצבא – יש לך שם חור שחור. נותנים לך מספר במקרה הטוב. אתה שואל מה הקריטריונים – ואין. אני זוכרת שהשוותי עם עוד קצינות כמוני וראינו שהבנים מקבלים פי שתיים מאיתנו. אני בעצמי אמרתי שזה אחד הנושאים שאני אחקור אותם במהלך הדיונים". 

הדיון שלנו נחתך בבת אחת כששפק נדרשת להיכנס להצבעות במליאה. שר החוץ יאיר לפיד עובר בסערה עם המאבטחים וחוטף אותה. היא יוצאת לאחר דקה לכמה רגעים להיפרד ונכנסת להצבעות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. אשה גסה ויהירה.
    הכתם שלה מביקור חד פעמי עם עיניים עצומות באניית משלוחים חיים לא ימחל לה בקלות, אם בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,412 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.