ההרס מתעשיית הבשר באמזונס שובר שיאים – השרה תמר זנדברג מתעלמת

"אני קוראת לציבור לבוא ללחוץ עלינו כדי לדרוש מאיתנו לעשות יותר בנושא האקלים. ישראל לא יכולה להימנע מהשתתפות במאמץ העולמי. גם המדינות הגדולות מצפות מאיתנו להשתתף". כך אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בריאיון לדה מרקר באוקטובר 2021. ויש תחום אחד שבו משרדה יכול לעשות יותר, אך נראה ששם גוררים רגליים, וכך גם משרדי ממשלה נוספים – ייבוא בשר המיוצר ביערות האמזונס בברזיל, שם הגיע בירוא היערות לשיא חדש של הרס. 

• האם ישראל תצטרף לסנקציות על תאגידים שהורסים את האמזונס?
• חוק המכמורות: משרד החקלאות שוב מנסה למשוך זמן
• זה הזמן לגרום לפוליטיקאים להפנים: בלימת משבר האקלים היא באחריותם

בירוא היערות שמובילה תעשיית הבשר הגיע בארבעת החודשים הראשונים של 2022 לשטח שווה ערך לפי 1.3 מהגודל של גוש-דן שנכרת (כ-2,000 קמ"ר) – עלייה של כ-70% ביחס לבירוא היערות בשנה שעברה. רבים לא יודעים זאת, אך אותן חברות בשר שמובילות את ההרס הלא חוקי באזור הן גם אותן חברות שמספקות בשר לאזרחי ישראל.

ובזמן שבעולם מקדמים חוקים שנועדו לאסור על ייבוא בשר ומוצרים שמקורם בבירוא יערות בלתי חוקי, בישראל ממשיכים להיות חלק מהבעיה, במקום חלק מהפתרון. בדיקת "שקוף" מראה כיצד משרדי הממשלה מתכחשים לאחריות של ישראל, ולא מנסים לעצור את הפשעים המתחוללים שם, על ידי צמצום או הפסקת ייבוא הבשר מאזורים אלה. בעוד שבמשרד האוצר ממשיכים להפגין ניתוק ומעודדים צריכת בשר שמקורה בבירוא יערות בלתי חוקי, השרה להגנת הסביבה זנדברג מתעלמת מהנושא, עסוקה בהצהרות, ומסרבת להגיב לפניות חוזרות ונשנות של "שקוף" בנוגע לקידום חוק דומה הנידון באירופה וארה"ב בימים אלו.

הקשר של מדינת ישראל לבירוא יערות האמזונס מתחיל במשרד החקלאות. בישראל ניתן לקנות בשר מיובא מכל חברה שמשרד החקלאות מאשר, על פי התנאים הווטרינריים שהחוק מגדיר. ברשימת החברות המאושרות ניתן למצוא שלושה תאגידי בשר ענקיים מברזיל (JBS, Marfrig, Minerva), שלפי חקירות ארגון Global Witness וה-Washington Post אחראיים לבירוא לא חוקי ביערות האמזונס של שטח בגודל של מאות אלפי מגרשי כדורגל. הדבר מחריף את משבר האקלים ומתדלק את הקטסטרופה שממנה הזהירו בדוח מדעני האו"ם בשנה החולפת. ארגון Forest Trends מעריך כי בברזיל לפחות 95% מבירוא היערות לטובת תעשיית הבשר, שמן הדקלים, והסויה (ש-70-75% ממנה מיועדת להאכלת הבקר) נעשה בצורה בלתי חוקית. 

בעולם מנסים להיות חלק מהפתרון – ישראל מתעקשת להישאר חלק מהבעיה

לאור הממצאים החמורים, בבריטניה דנים בחוק שיטיל הגבלות על הבשר המיובא מהתאגידים, ואליה מצטרפים גם האיחוד האירופי וארה"ב עם חוקים שיאסרו על ייבוא בשר ומוצרים נוספים שמקורם בבירוא יערות לא חוקי.

האם בישראל יקודם חוק דומה? ההפך – משרדי הממשלה מקבלים החלטות שמעודדות את המשך ההרס. שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) יחד עם אגף התקציבים אישרו יחד עם משרד החקלאות צו לביטול המכס על ייבוא בשר. באוצר טענו כי מהלך זה נעשה כדי "להוזיל את המחיר לצרכן ולהגדיל את הצריכה". באוצר גם הוסיפו כי "נכון לבטל את המכס גם על הבשר הטרי המצונן, באופן שיבטל את היתרון המיסויי הקיים לייבוא של עגלים חיים לישראל הגורם לפגיעה סביבתית ניכרת".

הצרכן הישראלי צורך כ-24 קילוגרם בשר בקר בשנה, נתון שממקם אותנו במקום הרביעי בעולם בצריכת בשר בקר לנפש. למרות הנתון הזה, באוצר מעודדים צריכה נוספת על ידי הפחתת המחיר, החלטה שמתעלמת ממי שהולך לשלם את המחיר המלא – דורות העתיד. מעבר לחלקה בהרס היערות, תעשיית הבשר והחלב אחראית לכ-15–20% מפליטות גזי החממה העולמיות, והצפי הוא לעלייה של 4% נוספים עד סוף העשור, כאשר תעשיית הבשר והחלב אחראית ל-80% מתוך עלייה זו. 

עם זאת, באותו זמן משרדי האוצר והחקלאות נשארים מאחור גם בכל הקשור למגמה העולמית של סבסוד תחליפי הבשר. במשרד החקלאות התגאו בכך שהמשרד "השקיע בשנים האחרונות כ-4 מיליון שקלים במחקרים, פיתוחים וקולות קוראים לפיתוח חלבון אלטרנטיבי". מדובר בסכום פעוט ביחס לתמיכות שמקבלת תעשיית תחליפי הבשר בעולם. בדנמרק אושרה בשנה שעברה תמיכה שוות ערך ל-600 מיליון שקלים (לטווח של 5 שנים). באיחוד האירופי אישרו במסגרת תוכנית ה-GreenDeal סכום של 10 מיליארד אירו עד לשנת 2050 לטובת מקורות מזון ברי קיימא. אמנם למדינות אלו תקציב גדול יותר משל ישראל, אך גם באופן יחסי ההשקעה של אותן מדינות גבוהה עשרות מונים מאשר ההשקעה של ישראל בתחום. 

השרה זנדברג עסוקה בהצהרות במקום במעשים

נחזור למשרד להגנת הסביבה ולשרה שעומדת בראשו: משרדי האוצר והחקלאות הם לא היחידים שמחריפים את הבעיה. בדיקת "שקוף" עם המשרדים הרלוונטיים מעלה כי מי שאמור לקדם חקיקה שתגביל ייבוא מוצרים שקשורים לבירוא יערות לא חוקי הוא המשרד של זנדברג, שבינתיים בעיקר מצהירה הצהרות בנושא במקום לפעול. בכתבה הקודמת בנושא שבה שאלנו את השרה האם תפעל להגבלת ייבוא מוצרים שקשורים לבירוא יערות לא חוקי, בחרה השרה לענות בעקיפין, ואמרה כי בכוונתה "לפעול נגד המשלוחים החיים וכן לפעול מול המשרדים הרלוונטיים כדי להביא לצמצום צריכת מזון מן החי בישראל, ועידוד וסבסוד של תזונה בת קיימא". לכתבה הנוכחית השרה לא ענתה.

זנדברג חרטה על דגלה את המאבק במשבר האקלים, אך דווקא לנושא זה, שבו ישראל תורמת דרמטית לפליטות גזי חממה והרס המגוון הביולוגי, היא נמנעת מלהתייחס. גם חוק האקלים החלקי שאושר זה עתה לא מכיל התייחסות לנושא, אף שלפי הערכות שמרניות של ארגון גרינפיס, שמתייחסות לצריכת בשר פחותה מזו הנוכחית, הצריכה הישראלית המעודדת הרס יערות באמזונס גורמת לפליטות גזי חממה שוות ערך לשמינית מפליטות גזי החממה של ישראל. 

מדוע זנדברג חוששת לקדם את החוק בנושא, כשגם בעולם מקודמים בימים אלו חוקים זהים? התשובה לכך עשויה להיות קשורה לגורמים החזקים במשק שעשויים להיפגע ממהלך שכזה.

המחיר של הפסקת ייבוא הבשר – פגיעה בייצוא הביטחוני?

גורמים במשרד הכלכלה מאשרים שחקיקה שתטיל הגבלות על ייבוא בשר משלושת התאגידים עלולה לגרום לפגיעה ביחסי הסחר של ישראל וברזיל, ובחלק מהייצוא שמגיע לכמיליארד דולרים בשנה. החברות המייצאות עוסקות בתחומי הביטחון, הסייבר ההתקפי, החקלאות, התוכנה, האוטומוטיב, וכוללות את רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, Celebrite, בז"ן, נטפים, Waze, מובילאיי, ועוד. משרד הביטחון סירב למסור ל"שקוף" את שווי הייצוא הביטחוני של ישראל לברזיל.

מעבר לחברות אלו, גם רשתות השיווק לא ישמחו מחקיקה שכזאת. "שופרסל" לדוגמה מפמפמת לצרכנים שלה משנת 2015 לקנות בשר "אנגוס" שהיא מייבאת מדרום אמריקה, וזה משתלם לה – צריכת הבשר של הישראלים עולה באופן מתמיד. משרד החקלאות פרסם זה עתה כי צריכת בשר הבקר בישראל עלתה ב-6 השנים האחרונות בלא פחות מ-50%. בזמן ש"שופרסל" גורפת רווחים, היא גם מתגאה בדוח האחריות התאגידית שלה בשקיפות ובדאגה לסביבה. באותו זמן בחברה מתחמקים ממתן תשובות ללקוחות שמעוניינים לקבל מידע על הנזקים שגורמות החברות הללו.

חקיקה שתטיל הגבלות על ייבוא הבשר משלושת התאגידים תפגע בכיס של כל החברות שהוזכרו, ולא מן הנמנע שחברות הלובי שמייצגות אותן יעבדו שעות נוספות כדי לסכל אותה. זה מה שקורה בימים אלו באיחוד האירופי ובבריטניה – כל חברות הענק שיש להן אינטרס עסקי ביחסי הסחר עם ברזיל מפעילות צי של לוביסטים שימנעו הטלת הגבלות על ייבוא הבשר מהאמזונס.

בנוסף לכוחות החזקים שעשויים להתנגד, גם התקנות של ארגון הסחר הבינלאומי (WTO) שעליהן ישראל חתומה עשויות להגביל מהלך שכזה. התקנות קובעות שאסור להפלות מוצר (למשל להגביל ייבוא) על בסיס תהליך הייצור שלו. ברגע שישראל תקדם חקיקה שכזאת, היא עשויה להיות חשופה לתביעות מצד ברזיל.

עד ועידת שארם תהיה תוכנית?

הפוליטיקאים בישראל ממשיכים להתכחש לאחריות של המדינה, מקבלים החלטות שיפגעו בכולנו בעתיד הקרוב, והתעשייה מרווויחה מהשקט. האם הלחץ הציבורי יוביל לדיון בנושא שמשפיע ישירות על החיים שלנו?

במשרד החקלאות אומרים כי הם עובדים יחד עם המשרד להגנת הסביבה על "גיבוש תוכנית סדורה להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החקלאות והמזון", וכי זו צפויה להתפרסם לקראת ועידת האקלים הבאה בשארם-אל-שייח בחודש נובמבר 2022. עוד אמרו במשרד כי בשבועות הקרובים יתכנס לראשונה פורום מקצועי להפחתת פליטות גזי חממה מסקטור המזון והחקלאות. נמשיך לעקוב.

מהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג לא נמסרה תגובה

ממשרד האוצר נמסר בתגובה:

"משרד האוצר פועל להפחתת יוקר המחיה ובמסגרת זאת להורדת מכסים על מוצרים מהחי, שבהם ישראל יקרה ביותר מ-20% מהממוצע ב-OECD. כיום לא מוטל מכס על ייבוא עגלים חיים לישראל בעוד שעל בשר טרי מצונן מוטל מכס. אנו סבורים כי נכון לבטל את המכס גם על הבשר הטרי המצונן, באופן שיבטל את היתרון המיסויי הקיים לייבוא של עגלים חיים לישראל הגורם לפגיעה סביבתית ניכרת. בכל הנוגע לטענות העולות בכתבה לגבי תאגיד בשר ספציפי, הרי שמשרד האוצר אינו עוסק במתן רשיונות ייבוא לבשר, והנושא מצוי באחריותו של משרד החקלאות".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה (בהמשך לשאלה האם יקדמו חוק להגבלת ייבוא מוצרים שמקורם בבירוא לא חוקי):

"כפי שענינו על שאלה זו בעבר – משרד החקלאות ופיתוח הכפר אינו מאשר ספקי בשר או יבואנים, אלא מאשר מפעלים העומדים בתנאים הווטרינריים במדינות השונות תחת סטנדרטים של בריאות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים ובטיחות מזון, ומהם מאושר הייבוא לישראל.

"בסוגיית ההשפעות הסביבתיות של גידול בעלי חיים במדינות שונות, כל מדינה ריבונית אמונה על החלטות המדיניות על השטחים הפתוחים שבתחומה. היבטים אלו אינם בתחום הסמכות של משרד החקלאות.

"באשר לתעשייה המקומית, עליה יש יכולת השפעה – משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל במספר מישורים לעודד תחליפי בשר, לרבות: שיתוף פעולה עם תעשיית הפודטק הישראלית, וחותר למציאת פתרונות חלופיים לבשר ממקורות צמחיים, והשקיע בשנים האחרונות כ-4 מיליון שקלים במחקרים, פיתוחים וקולות קוראים לפיתוח חלבון אלטרנטיבי, לרבות על בסיס קינואה ואפונה, מתוך כוונה שבעתיד הנראה לעין אלו יחליפו חלק מהביקוש לבשר.

"כמו כן, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה עמלים בימים אלה על גיבוש תוכנית סדורה להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החקלאות והמזון. זו צפויה להתפרסם לקראת ועידת האקלים הבאה בשארם-אל-שייח בחודש נובמבר 2022. כמו כן, בשבועות הקרובים יתכנס לראשונה פורום מקצועי להפחתת פליטות גזי חממה מסקטור המזון והחקלאות תוך שיתוף הציבור בגיבוש התכנית הממשלתית".