ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
דיג המכמורות מעל תשתיות הגז נמשך, בניגוד לחוק ותוך סכנה אדירה ונזק עצום לסביבה, ואיתו גם המאבק נגד המשך ההרס. ביש עתיד מנסים לקדם הצעת חוק שתחייב להתקין מכשירי איכון על הספינות כדי לאתרן – אך במשרד החקלאות בראשות עודד פורר מישראל ביתנו מנסים שוב למשוך את הזמן. בחברה להגנת הטבע עתרו לבג"ץ לפני כשבוע וחצי כדי לנסות להביא לשינוי באכיפה, וגם בחקיקה שמעכב משרד החקלאות – אך העתירה נדחתה.
מכמורות הן ספינות הגוררות רשת על גבי קרקעית הים, שלוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה. לפי משרד האנרגיה, 19 ספינות מכמורת חולפות על פני קווי תשתית הגז יותר מ-150 פעמים בשנה – בניגוד לחוק. במקרה של פגיעה, עלול להתרחש אסון אדיר מימדים.
הצעת החוק שהגיש יו"ר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד כבר באפריל 2020 תחייב ספינות מכמורת להתקין מכשיר איכון כדי לנטר את פעילותן. אך משרד החקלאות הפיל אז את ההצעה בטענה שיש צורך בעבודת מטה. מאז עברו כבר שנה ושמונה חודשים, והמכמורות ממשיכות בשלהן.
חבר מפלגתו של לוי, ח"כ רם בן ברק, מנסה כעת לקדם את אותה הצעת חוק בשיתוף עם חברי הכנסת עמיחי שקלי מימינה ויעקב מרגי מש"ס, ואף התכוון להביאה לדיון בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון בשבוע שעבר. אך לדברי גורמים המעורים בפרטים, משרד החקלאות התנגד לקידום הצעת החוק בדיון הנוכחי של הוועדה, וסיכם עם בן ברק שההצעה תעלה שוב רק בעוד שבועיים.
חשוב להבין כיצד עובד המנגנון של ועדת השרים לחקיקה, בשביל להבין את סיכוייה של הצעת החוק לעבור: הצעת חוק פרטית, כפי שהגיש בן ברק, צריכה לקבל את הסכמת המשרדים הרלוונטיים כדי שתאושר (במקרה שלנו – משרד החקלאות). בהתאם לעמדת משרדי הממשלה הרלוונטיים, חברי הוועדה מחליטים אם להעביר את החוק להצבעה בקריאה טרומית בכנסת, ולהמשך ההליך. כלומר – כל עוד משרד החקלאות לא יתמוך בהצעת החוק, או יקדם את איכון הספינות באמצעות הצעת חוק ממשלתית, סביר להניח שנמשיך לראות את ספינות המכמורת חולפות מעל תשתיות הגז, ומסכנות את כולנו.
בדיון מנובמבר 2020 על ההצעה טענו במשרד החקלאות כי צריך להעביר את המהלך ב"דרך המלך" – כלומר דרך הצעת חוק ממשלתית, וכי יש לסיים את עבודת המטה, "הבוחנת את כלל ההיבטים הקשורים בקידום מהלך זה", כדבריהם.
במענה לכתבות שכתבנו בנושא טענו במשרד שוב ושוב, לאורך חודשים, כי "בתוך מספר חודשים תהיה טיוטה (לקידום איכון ספינות, ד.ג)"; ש"סוכם על הנעת מהלך תיקון הפקודה והתקנות כבר בשבועות הקרובים"; ושהמשרד נמצא "בשלב של העברת טיוטות מול משרד האנרגיה ודיון משפטי שטרם מוצה". בבקשת הדחייה הנוכחית של הדיון בוועדת השרים לחקיקה אמרו במשרד כי הם "לומדים את הצעת החוק ובוחנים את האפשרות לתמוך בה או להטמיע חלק מסעיפיה בתיקון הפקודה כחלק מהצעת חוק ממשלתית שמתגבשת בימים אלו".
לא רק ח"כ בן ברק מאיץ במשרד החקלאות לפעול בנושא. גם בחברה להגנת הטבע מאסו בדחיות החוזרות ונשנות של המשרד, והגישו לפני כשבוע עתירה לבג"ץ, בתקווה שהדבר יאלץ את משרד החקלאות לפעול. אך המטרה הראשונה של העתירה, שנדחתה כאמור, לא נוגעת בהכרח להצעה שעל הפרק, אלא נוגעת לאכיפת החוק הקיים ביחס למכמורות.
"הסיטואציה הזויה – יש איסור בחוק לגרור רשת מכמורת על צנרת גז, אבל הפקחים הימיים של רשות הטבע והגנים לא יכולים לאכוף את החוק", אומר אלון רוטשילד, מנהל "הצי הכחול", תוכנית הים של החברה להגנת הטבע. "האבסורד הגדול הוא שיחידת האכיפה הממשלתית שעוסקת באכיפת תכנון ובנייה (הרשות לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר, ד.ג) קיבלה את הסמכות לאכוף, אבל אין לה סירות. גם אם הם היו רוצים לאכוף, אין להם איך לעשות את זה".
דברים אלו של רוטשילד מקבלים חיזוק גם ממשרד האנרגיה, שכתב למשרד החקלאות לפני כשמונה חודשים בנושא. "למרבה הצער והאבסורד", כותבים במשרד, "יחידת הפיקוח הארצית אינה פועלת בים, אין גוף שאוכף את הנושא". רוטשילד מסביר כי ליחידת האכיפה של רט"ג דווקא יש את האמצעים לאכוף, והיא כבר מתוקצבת על ידי משרד האנרגיה, אך לא מקבלת לידיה את הסמכות לאכוף. "יש סמכויות למי שלא יכול לאכוף, ולמי שיכול לאכוף – אין את הסמכות לכך", הוא אומר. "אנו דורשים שיעשו תיקון לתקנות הדיג ושרט"ג יוכלו לאכוף. זה לא עניין מסובך, אבל כבר 4 שנים ממשלת ישראל לא מצליחה לעשות אותו".
המטרה השנייה של העתירה קשורה לאיכון ספינות המכמורת. "בכל העולם מחייבים להתקין מכשיר איכון לווייני על ספינות המכמורת שמשדר למרכז בקרה, והפקח מקבל את זה לנייד", מסביר רוטשילד. "אם המכמורתן מתקרב לאזור האסור, הפקח מקבל התראה, ויכול לעלות בקשר מול המכמורתן ולהתריע בפניו. ככה עושים אכיפה בכל מקום בעולם".
רוטשילד מדגיש שהצעת החוק שעל הפרק אינה הצעה שנויה במחלוקת. לדבריו היא מקובלת על משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע.
לגבי הנזק שעלול להיגרם מהמשך המצב הקיים אומר רוטשילד כי "חוץ מאסון אקולוגי יש פה פוטנציאל להשבתה של מתקני התפלה, של אספקת הגז למשק, ועוד". החברה להגנת הטבע ומשרד האנרגיה מגדירים את הנזקים שיכולים להתרחש במקרה שבו ספינת מכמורת תפגע בקווי תשתית הגז כ"חמורים ביותר". מעבר לאסון הפוטנציאלי שדיג המכמורת יכול להביא אסון על אזרחי ישראל אם יפגע בתשתיות הגז, שיטה זו גובה מאיתנו מחיר סביבתי כבד כבר היום: לפי מחקר שפורסם במגזין Nature בפברואר האחרון, חרישת קרקעית הים בשיטת דיג המכמורת מגבירה את הפליטות ממשקעים ימיים, שמהווים את המאגר הגדול ביותר בעולם של פחמן דו-חמצני. המחקר קובע ששיטת דיג זו גורמת לפליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי.
לפי החברה להגנת הטבע, דיג המכמורת מצוי למעשה בקונפליקט עם כל השימושים האחרים בים, כמו שיטות דיג אחרות, תשתיות ימיות ושמורות טבע. ולא מדובר רק בשיטה שגורמת לנזק אדיר ולסכנה פוטנציאלית, אלא גם מביאה איתה תועלת מועטה במיוחד: על פי הערכות החברה, 80% משלל המכמורת הם "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים מתים בחזרה לים.
לצד תרומתה הזניחה למשק, פגיעתה של שיטת הדיג בהתחדשות הדגה ובשאר הדייגים בישראל אדירה. לפי הערכה של חברת הייעוץ TASC, הנזק המשקי מדיג המכמורת מגיע לכ-860 מיליון שקלים (על פני 20 שנה). אם לא די בכך, ספינות דיג המכמורת זוכות להטבה משמעותית מרשות המיסים – החזר מקסימלי (69%) על הסולר המשמש להנעת הספינות. הטבה זו ניתנה לספינות המכמורת בשנת 2005 על ידי שר האוצר בזמנו – בנימין נתניהו.
דוח הבנק העולמי מציין לרעה את הסובסידיה על הדלק לספינות הדיג, המאפשרת את המשך הדיג בתנאים לא כלכליים. הסובסידיות נוגדות למעשה את התמריץ הכלכלי להפסיק את הדיג כשהוא לא רווחי. במצב של דילול בכמות הדגים, הסובסידיה מאפשרת לספינות לשוט למשך זמן ממושך יותר, ובכך למנוע את התחדשות הדגה. בשורה התחתונה: הממשלה מאפשרת ואף מעודדת את המשך העיסוק בדיג מכמורות שפוגע בים ומחריף את משבר האקלים. האם משרד החקלאות יתמוך בהצעת החוק בדיון בעוד כשבועיים, או שיבקש שוב דחייה? נמשיך לעקוב.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
אין חוק שנוגד את השימוש במכמורת ?
מי שאוהב כסף שחור לא אוהב איכון ספינות.