20:25

בדיקת "שקוף": תחנות הדלק מזהמות – והפיקוח רופף

מתוך כ-1,700 תחנות ברחבי הארץ, המשרד להגנת הסביבה מעולם לא סגר ולו תחנה אחת בשל התנהלות לקויה עם חומרים מזהמים, גם כאלה שעברו על החוק • גם כתבי האישום שהוגשו נגד התחנות המפרות היו ספורים בלבד • ומהם החומרים המסוכנים שעלולים להיפלט לאוויר בשל טיפול לא נכון בתחנה?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
פיקוח רופף. תחנת דלק ברמת גן (צילום: יעל געתון)

מי אמור לדאוג שכ-1,700 תחנות הדלק הפזורות ברחבי הארץ, חלקן באזורי מגורים צפופים במרכזי הערים, פועלות על פי החוק כדי לוודא שחומרים מסוכנים לא נפלטים לאוויר שאנחנו נושמים? מבדיקת "שקוף" עולה כי המשרד להגנת הסביבה מפקח באופן רופף למדי על הנושא, ובינתיים תחנות הדלק אחראיות ל-6% מהפליטות הללו. במשרד מבטיחים לשפר את הרגולציה הקיימת, אלא שעד שזה יקרה, אנחנו עלולים לנשום הרבה מאוד אדי דלק.

חלק מתחנות הדלק בישראל הן גדולות ונמצאות באזורי תעשייה ולצד כבישים מהירים, ואחרות קטנות, סמוכות לבתים ומשרדים. לפני כעשור המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את הקמתן של תחנות דלק זעירות. מדובר בתחנות על שטח קטן שממוקמות בתוך הערים ויש להן מספר משאבות מוגבל. ייתכן שאתם גרים בסמיכות לאחת כזו, ייתכן שאתם מתדלקים שם באופן קבוע.

המשרד להגנת הסביבה קבע כי לתחנות הדלק אחריות ל-6% מהפליטות של חומרים אורגניים נדיפים. למרות השם הבלתי מזיק, תרכובות אורגניות נדיפות כוללות חומרים מסרטנים כמו בנזן, שלפי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן מדובר במסרטן ודאי, כזה שדי בחשיפה נמוכה אליו כדי להעלות את הסיכוי לנזק. ומה זה אומר בכלל 6%? לשם השוואה, לתחנות הכוח, בתי הזיקוק ושאר המפעלים המזהמים שמדווחים באופן קבוע על הפליטות שלהם, תרומה של 13%. כלומר מדובר באחוז לא מבוטל של זיהום אוויר ממקור ידוע.

פיקוח במשרה חלקית

ואיך מפחיתים את הזיהום מהתחנות? לפני כחמש שנים המדינה עדכנה את תקנות חוק אוויר נקי. התקנות מחייבות את הזכיינים של תחנות הדלק לבצע ביקורת תקופתית וכן להתקין בכל תחנה מערכות למישוב אדים. מדובר במערכת שמותקנת במכלים ובפיות התדלוק ונועדה למנוע מאדי הדלק הרעילים שנלכדים בתוך המכל להידחק החוצה. כלומר בכל תחנת דלק אמורה להיות מערכת שדואגת שלא יפלטו אדים לאוויר ולריאות שלנו, לא בעת התדלוק ולא בעת מילוי מאגרי הדלק בתחנה. האם כל המערכות פועלות כל הזמן?

(צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מסתבר שאף שלתחנות הדלק אחוז לא מבוטל ביחס למפעלים אחרים בזיהום האוויר שאנחנו נושמים, המשרד להגנת הסביבה מחייב את התחנות לבצע בדיקות זיהום אוויר רק פעם בשלוש שנים. לשם ההשוואה, מפעלים שפולטים חומרים מזהמים נדרשים לדגימות ארובה כמה פעמים בשנה, בדרך כלל מוצבת בסביבתם תחנת ניטור וחלקם אף מחזיקים בניטור קבוע בתוך הארובה. בינתיים, לתחנות דלק אין שום ניטור, וגם הפיקוח רופף. במשרד הסבירו שאין להם כוח אדם מותאם לביקורת ב-1,700 תחנות הדלק. "לשם הפיקוח במחוזות השונים של המשרד אין עובדים ייעודיים המפקחים אך ורק על תחנות תדלוק", אמרו ל"שקוף", "והם מבצעים זאת לצד משימות נוספות".

כלומר יכול להיווצר מצב שבו במשך שנתיים המערכות למישוב אדים מושבתות, התחנה מעלה ריחות עזים של דלק, ואם לא הוגשה תלונה, איש לא יפקח. 

אפס כתבי אישום

מהנתונים שהגיעו לידי "שקוף" בעקבות בקשת חופש מידע למשרד עולה כי מאז שהתקנות המעודכנות נכנסו לתוקף, לא נסגרה מעולם תחנה בשל הפרתן. האם זה אומר שלא בוצעו הפרות חמורות? ממש לא בטוח. 

ולא רק זה: במשרד הסבירו כי במקרים של תקלות, לוקח לתחנה בין חצי שנה לשנה לתקן אותן, ו"אם מדובר בדליפה הטיפול הוא מיידי. לתקלות אחרות נקבע לוח זמנים לטיפול לפי מהות ההפרה וחומרתה". או במילים אחרות, אם הרשויות השביתו רק תחנה אחת כדי לתקן את תקלה, המשמעות היא שתחנות אחרות שבהן נמצאו תקלות המשיכו לפעול חודשים רבים תוך פוטנציאל לסיכון הסביבה.

הפיקוח במשרד – רופף. השרה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ומה לגבי שאר התחנות? מאז 2018 ועד היום הוטלו עיצומים בגין זיהום אוויר על ארבע תחנות דלק בלבד מתוך 1,700. וכמה תחנות שילמו את מלוא הקנס והחזירו את חובן לציבור? אחת בלבד, תחנת הדלק "פז פלורנטין" שנקנסה בשנת 2019 בסכום בגובה 275 אלף שקלים.

בשנת 2020, תחנת סונול ג'ת קיבלה קנס בגובה 276 אלף שקלים. בשנת 2021 תחנת דיזול בחיפה קיבלה קנס בגובה 920 אלף שקלים ובמרץ האחרון המשרד להגנת הסביבה הטיל קנס על תחנת הדלק בקיבוץ גניגר בגובה 548.5 אלף שקלים בשל זיהום ופגיעה בסביבה. יש לציין שהקיבוץ החליט מיוזמתו להשבית את התחנה בינתיים.

מעבר לקנסות, בדקנו גם כמה כתבי אישום הוגשו נגד תחנות דלק שהפרו את החוק. מאז 2018 הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד נגד תחנות דלק מתוך 1,700 הקיימות. על פי רוב, זיהום אוויר היתה סיבה משנית, או אפילו לא קיימת להליך. נגד תחנת הדלק בקיבוץ קליה הוגש כתב אישום על הפעלת עסק ללא רישיון וזיהום מים. נגד "שר תחנת דלק וסיכה בע"מ" הוגש כתב אישום על עיסוק בניגוד לתנאי רישיון או היתר זמני. נגד "פטוריז הצללה ומתקני משחקים בע"מ", הוגש כתב אישום על הפעלת עסק ללא רישיון, פוטנציאל לזיהום מקורות מים ואי מניעת זיהום מים.

"אין מספיק בדיקות"

בחודש אוקטובר המשרד להגנת הסביבה פרסם את מדד ההשפעה הסביבתית ובו דירוג 700 תחנות הדלק בבעלות ציבורית. לאחר בדיקה מצאנו כי הפרסום כלל את רשימת החברות הציבוריות בלבד, ללא התייחסות לתחנות הספציפיות. כלומר מי שביקש לדעת האם התחנה שצמודה לחלון חדר השינה שלו מזהמת, נשאר ללא תשובה

"האדים שנפלטים מתחנת הדלק יוצרים שני סוגים של נזק", מסביר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה בעמותת "אדם טבע ודין". "הנזקים בדרך כלל מתרחשים בשל דלק נשפך, אם בשל תקלה או מערכות למישוב אדים שלא עבדו, או אם בשל טפטוף הפיה לאחר מילוי המכל באוטו. כך או כך, הדלק מתנדף לאוויר". 

מפעלים מזהמים ותחנות כוח אחראים על 13% מהזיהום (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

לדבריו, בשלב הראשון האדים מזיקים לסביבה המיידית. "בנזין זו תערובת של חומרים אורגניים נדיפים, שחלקם בעלי השפעה שלילית על הבריאות, ויש בו אחוז מסוים של בנזן", הוא מסביר. התקן של המשרד להגנת הסביבה מאפשר מספר חריגות מוגבל בריכוזי בנזן באוויר בשנה, אבל אלה עדיין מסכנות את הציבור. "זה מסרטן ודאי" הוא מזכיר, כזה שמשפיע על המתגוררים בסמוך לתחנה, עובדי התחנה ומשרדים צמודים.

לצד זה, ונגר מדבר על נזק נוסף, נזק עקיף. הוא מסביר שהחומרים שנפלטים מתחנת הדלק ומתאדים, יוצרים חומר שלישי בחשיפה לקרינת השמש החזקה שאופיינית לישראל, אוזון. "מדובר בחומר רעיל שמשפיע באופן מרחבי על טווחים של עשרות קילומטרים", הוא מתאר. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי הפיקוח נשען על מודלים אירופאים, אלא שוונגר מסביר שתנאי מזג האוויר הייחודיים, השמש החזקה והקרינה בישראל שונים מאוד מהמתרחש באירופה ויוצרים זיהום משני שדורש התייחסות. "התחום לא מפוקח מספיק, אין מספיק בדיקות למערכות מישוב האדים, והתקן הקיים מאפשר לפלוט בנזן לאוויר", הוא טוען. "מי שגר קרוב ונושם ריכוזים גבוהים עלול להיות חשוף לנזקים בריאותיים".

ולא מדובר רק על בנזן. "צריך לזכור שאנחנו נושמים תערובת של עשרות חומרים", אומר ונגר. "חלקם עם פוטנציאל מזיק, ומי שגר קרוב לתחנת דלק נושם את כולם, גם אם הם עומדים בתקן וכל המערכות עובדות". לדבריו, גם אם מערכות המישוב עובדות במלוא העוצמה, הן קולטות 90% מהחומר שנפלט ולא את כולו: "ואם יש ריח של דלק בתחנה, זה אומר שחומר התנדף לאוויר וזה אומר שיש זיהום".

"נושמים תערובות של עשרות חומרים". תחנת דלק בירושלים (צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "תחנות הדלק בישראל מפוקחות, בין היתר, על ידי המשרד להגנת הסביבה. לפי תקנות המים, תחנות הדלק נדרשות לבצע אחת לשלוש שנים בדיקה חיצונית על ידי מעבדה מוסמכת. כמו כן, יש לבצע הבדיקות לאחר תיקונים או שינויים בתשתית התחנה. בבדיקה מאמתים את תקינות מערכות השבת האדים, אטימות מכלי התחנה לדליפות אדים ותקינות שסתומי פריקת הלחץ. תדירות הבדיקה נקבעה לפי המקובל באירופה.

"בנוסף, המשרד להגנת הסביבה חייב את משק הדלק בביצוע בדיקות תקינות לתשתיות תת קרקעיות בשטחי התחנות, וכן לביצוע בדיקות אטימות ותקינות, אחת לחמש שנים על ידי בודק מוסמך, ולתחנות ותיקות יותר אחת לשלוש שנים (לפני 1982). כמו כן, מפעיל תחנת דלק נדרש בהתקנת אמצעים להגנה קטודית, ועל פי דרישה אף בהתקנת ניטור לתת הקרקע (פיאזומטריים).

"במקביל לבדיקות המעבדה, מפקח המשרד בעצמו ובסיוע היחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות, על תחנות התדלוק. ככל שמתקבלות במשרד תלונות בדבר ריח דלק מחוץ לתחום תחנת הדלק, עורך המשרד ביקורת בתחנה ובודק עמידתה בדרישות הקבועות בתקנות. לעיתים, קובע המשרד דרישות נוספות כדי למנוע מפגע לתושבים סביב התחנה. קיים דגש על פיקוח בתחנות תדלוק הסמוכות למגורים.

"אין מתקנים לניטור אוויר בתחנות תדלוק כדרך קבע. ככל שנדרש, נערכת בדיקה נקודתית. הפיקוח והאסדרה של זיהומים מתחנות תדלוק הם חלק מתוכנית העבודה של המשרד במטה ובמחוזות, על בסיסה מתבצעים סיורי פיקוח והליכי אכיפה.

"אגף שפכי תעשיה דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד, בודק מידי שנה באמצעות חברה חיצונית מאות דוחות הנוגעות לבדיקות אטימות של תשתיות דלק תת קרקעיות. המידע מפורסם במסגרת דוח שנתי המתאר את הממצאים השונים הנוגעים לתקינות תשתיות אלו. באחרונה, פרסם המשרד מפת זיהומי קרקע ארצית. מתוך 2,200 אתרים, כמחצית הם תחנות דלק. במסגרת תוכנית העבודה השנתית של אגף שפכי תעשיה דלקים וקרקעות מזוהמות, בכוונת המשרד לטייב את הרגולציה הקיימת.

"בידי המשרד להגנת הסביבה נתונים אודות כלל הפניות בנושא איכות אוויר על פי מחוזות, ללא שיוך ספציפי לתחנות דלק. לשם הפיקוח במחוזות השונים של המשרד אין עובדים ייעודיים המפקחים אך ורק על תחנות תדלוק, והם מבצעים זאת לצד משימות נוספות.

"לעניין המידע אודות דירוג תחנות הדלק בהתייחס למדד הציות: כפי שנמסר בהמשך לבקשת חופש המידע שהוגשה, המידע לא מצוי ברשותנו בפילוח המבוקש. כדי לעבד את הנתונים המצויים בידינו למבוקש, נדרשה הקצאת משאבים רבים שהצריכו שעות עבודה רבות של יועצי המשרד ועובדיו הרלוונטיים. ומשכך, הגשת בקשה מעודכנת באוקטובר 2021. כל השאלות בבקשה זו שהגשת נענו, כמו גם שאלות המשך ובקשות להבהרה ששלחת, הנוגעות לתשובה המפורטת שנשלחה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת תחום העתיד. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,458 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.