תחנת הדלק הקרובה לביתכם מזהמת? לא מגלים לכם

יצא לכם להיות בחברת אדם שאוהב את ריח תחנת הדלק? מדובר בריח חריף מאוד שקשה להתעלם ממנו. יש מיעוט שאוהב אותו, חלק מתקשים לנשום אותו, ורובנו מנסים להדחיק את העובדה שהוא עלול להחביא בתוכו חלקיקים רעילים. 

עוד ב"שקוף":

• איך חמקו תחנות הכוח של חברת החשמל ממדד המזהמים?
• כמה זמן לוקח לעובד של חברת חשמל להחליף נורה?
• זה הזמן לגרום לפוליטיקאים להפנים: בלימת משבר האקלים היא באחריותם

בשנים האחרונות החלקיקים הללו התקרבו לריאות שלנו: לפני כעשור המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את הקמתן של תחנות דלק זעירות. מדובר בתחנות על שטח קטן שממוקמות בתוך הערים ויש להן מספר משאבות מוגבל. 

איך אפשר לדעת אם התחנה הקרובה למקום המגורים שלך היא מזהמת? מאיזו תחנה כדאי להיזהר? איפה עובדי התחנה מסכנים את עצמם? המשרד להגנת הסביבה הודיע חגיגית על פרסום דירוג 700 תחנות דלק ברחבי הארץ, יחד עם מדד המפעלים המזהמים.

אך רשימת התחנות המזהמות לא פורסמה. נברנו בנתונים – היא איננה. רק לאחר שהתעקשנו לקבלם מידי המשרד צורפו הקבצים, ואז התגלה כי המשרד כלל לא התכוון לדווח על 700 תחנות הדלק, אלא לעסוק בחברות הדלק. 

• נתוני המשרד להגנת הסביבה אודות תחנות הדלק

לפי הנתונים, ב-2018 מי שקיבלה את הניקוד הנמוך ביותר על הפרות הפיקוח של המשרד, היא חברת "דלק". אך האם משמעות הדבר היא שכל התחנות של החברה מזיקות? לא. מדובר בחישוב ממוצע בלבד. במילים אחרות, יכול להיות שהתחנה מתחת לחלון שלכם בטוחה לחלוטין, יכול להיות גם שלא. 

נתונים ללא משמעות מעשית

כדי להפחית את פליטת הבנזן המסוכן, כל תחנה נדרשת להתקין מערכות מיוחדת במיכלים ובפיות התדלוק, שיפחיתו את הסכנה הבריאותית. המערכת למישוב אדים, כך היא נקראת, נועדה למנוע מאדי הדלק הרעילים שנלכדים בתוך המיכל להידחק החוצה ולהגיע לריאות שלנו. אולם לפעמים המערכת מקולקלת ובמקרים אחרים כלל לא הותקנה. 

המשרד גם בדק ומצא ש-13% מהתחנות של חברת "דור אלון" טרם התקינו את המערכת – אך לא פרסם היכן הן נמצאות. פרט לכך, לפי המשרד להגנת הסביבה בכל שאר תחנות הדלק המערכות מותקנות, אלא שלא צויין האם חלקן התקלקלו ואת משך הזמן שבו היו מושבתות. כמו כן, הנתונים שהמשרד פרסם נכונים לשנת 2018 בלבד וסביר שאינם רלוונטיים עוד לימים אלה.

המשרד גם בדק ומצא ש-13% מהתחנות של חברת "דור אלון" טרם התקינו את המערכת – אך לא פרסם היכן הן נמצאות. הנתונים נכונים לשנת 2018 בלבד וסביר שאינם רלוונטיים עוד לימים אלה.

בדירוג שיצר המשרד, חברת הדלק שקיבלה את הניקוד השלילי הגבוה ביותר היא חברת "דלק", עם ציון ממוצע לתחנה של 60. אחריה "טן" עם 59 נקודות, "דור אלון" עם 43 נקודות ו"פז" עם 32 נקודות שליליות. כל תחנה קיבלה גם ניקוד על הפרות פיקוח, אולם הנתונים הוצגו כממוצע לתחנה. במקום הראשון השלילי נמצאת חברת "דלק" עם 41 נקודות להפרות מוצעות לתחנה, "פז", במקום השני עם  עם 38 נקודות. אחריה, "דור אלון" עם 35 נקודות ו"טן" עם 6 נקודות בלבד להפרות לכל תחנה בממוצע.

כך ממסמסים מומנטום

כל הנתונים האלה נשמעים מבלבלים? זה אולי בגלל שאין להם הרבה משמעות לאזרח שרוצה להבין האם ליד ביתו קיימת סכנה בריאותית. מי שגר ליד אחת מתחנות הדלק הציבוריות, לא ידע אם הזכיין עבר על החוק, לא ידע אם הוא צריך לפעול, אם הריח החריף מסכן אותו או לא, אלא רק מידע כללי ביותר על החברה שמספקת את הדלק.

כשביקשנו את פירוט חברות הדלק לפי תחנה, כפי שהמשרד הבטיח בהתחלה, נענינו השבוע ש"הפנייה היא למעשה בקשה לקבל מידע נרחב. לאור זאת, נטפל בה כבקשת חופש מידע ונעדכן בטיפול". מטעם "שקוף" הוגשה בקשה לקבל את הרשימה המלאה של תחנות הדלק עצמן.  

חשוב לציין: בקשת חופש מידע היא פרקטיקה חשובה מאוד, שמאפשרת השגת מידע חיוני ממשרדי הממשלה. אך מדובר בתהליך שיכול להימשך חודשים. על ידי כך, המשרד להגנת הסביבה מרחיק בפועל את פרסום המידע מהדיון הציבורי ומהעניין הרב סביבו בתקשורת.

נכון לכתיבת שורות אלה המשרד להגנת הסביבה לא שלח תגובה על הטענות שהעלינו בפניו על אודות ההתנהלות. ככל שתהיה תגובה כזו, נעדכן.