האוצר מסרס את חוק האקלים – שמות הפקידים צריכים להיחשף

לדו"ח האקלים של האו"ם שפורסם השבוע נלוותה הצהרה יוצאת דופן של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש: ממשלות העולם הפקירו אותנו, שיקרו לנו, הפרו את ההבטחות שנתנו והן מובילות את כלל אזרחי העולם לקראת קטסטרופה. דברים נכוחים, אבל המילה הזו, "ממשלות", יכולה להטעות. לא ה"ממשלות" נכשלות, אלא בני האדם שמרכיבים אותן.

בתזמון מושלם עם דבריו החריפים של מזכ"ל האו"ם על טיוח והתנערות מאחריות, ניסו השבוע נציגי משרד האוצר לשכנע אותנו לטשטש את עקבות האחראים לסירוס חוק האקלים. זה קרה לאחר שהתגלגלה לידינו תכתובת פנימית הממחישה כיצד פקידים במשרד האוצר מוחקים ומשנים את סעיפי החוק, במטרה לסייע למדינה לחמוק מהתחייבות לעמידה ביעדי פליטות הפחמן.

טיוטת חוק האקלים חשפה הערות שנכתבו על ידי שני "נערי אוצר". אחד מהם הוא עידו מור, רפרנט באגף התקציבים של משרד האוצר. מור מחק מהצעת החוק סעיפים משמעותיים: דרישת החוק לקביעת יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ו-2050, והאפשרות שהמשרד להגנת הסביבה יוכל לקבוע תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בכל חמש שנים (בכתבה נרחבת נוספת שפרסמנו ניתן לקרוא עוד על המאבק מאחורי הקלעים על נוסח הצעת החוק).

מור גם מחק את הסעיף שמחייב את כל משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות להכין תוכנית היערכות למשבר האקלים. לדבריו "ישנם משרדים שאין להם היבטים שקשורים לשינוי האקלים". בהקשר זה ניתן לצטט את דו"ח האקלים של ה-IPCC שזה עתה פורסם, והבהיר מעל לכל ספק כי השינויים הנדרשים כדי לבלום את משבר האקלים נוגעים לכל תחום: אנרגיה, בריאות, תחבורה, חקלאות, מזון, אופנה, תיירות, כלכלה, בנייה, רווחה, ועוד. כלומר – כל תחום עליו אמונים משרדי הממשלה.

בכירי האוצר מוכיחים ניתוק עמוק מהמציאות

קיימנו שיחות ארוכות עם גורמים בכירים במשרד האוצר, כדי להבין מי הנחה את אותם פקידים. במשרד האוצר ניסו להניא אותנו מפרסום שם הרפרנט האחראי בפועל לסירוס החוק, אך מנגד, אף גורם בכיר במשרד האוצר לא הסכים לקחת אחריות. שוב ושוב נאמר לנו שמי שאחראי הם "הפוליטיקאים". במקרה הזה, שר האוצר אביגדור ליברמן. כאילו שלדרג המקצועי ועמדותיו אין שום השפעה על תהליכי קבלת ההחלטות. אך בתגובה רשמית סירבו להטיל על השר אחריות, אלא בחרו להאשים את המשרד להגנת הסביבה ב"הדלפת תכתובת פנימית" ואת "שקוף" ב"פרסום מגמתי".

שיחות עם בכירי אגף התקציבים מבהירות שהרפרנט באגף התקציבים קיבל הנחיה ברורה בנוגע להתנגדויות של האוצר לנוסח חוק האקלים. אחד מהבכירים באגף התקציבים אמר ל"שקוף" כי העיסוק במשבר "כאילו שהעולם הולך להיחרב" הוא עניין "דתי". השיחות הרבות עם בכירי האוצר מוכיחות כי הם מצויים בניתוק עמוק מהמציאות שהמדע מטיח בנו, ומההצהרות החד-משמעיות של ראש הממשלה – הנוכחי וזה שקדם לו. אנשי האוצר מוזמנים להעמיק באינספור מקורות המידע בנושא – אנו על המסלול המהיר לעולם של מאות מיליוני פליטים שמשוועים למים ומזון ומתדפקים על גבולות מדינות, עולם של אסונות בקנה מידה תנ"כיים בכל שנה, עולם עם תנאים בהם לא חיו בני אדם מעולם.

העיוורון של פקידי משרד האוצר מביא אותם גם להתכחש לעובדות הכלכליות שבאמצעותן הם בוחנים את העולם. במשרד האוצר הדגישו שוב ושוב את הצורך לבחון תועלות כלכליות, אך הדו"ח הטרי של האו"ם קובע כי העלות של איפוס פליטות תהיה זולה יותר מהעלות של נזקי האקלים. 

אחד מהבכירים באגף התקציבים אמר ל"שקוף" כי העיסוק במשבר "כאילו שהעולם הולך להיחרב" הוא עניין "דתי". השיחות הרבות עם בכירי האוצר מוכיחות כי הם מצויים בניתוק עמוק מהמציאות שהמדע מטיח בנו

השיטה הכלכלית הנוכחית השואפת לצמיחה חסרת גבולות, הובילה את האנושות – לצד התועלות הרבות – לסכנה קיומית. לא מדובר בדעה אישית של "מחבקי עצים" ופעילי סביבה רדיקלים. דו"חות האו"ם, הנשענים על קורפוס מדענים בינלאומי ועל קונצנזוס מדעי של העוסקים בתחום האקלים, קובעים זאת בצורה חד משמעית: ללא שינוי חסר תקדים בכל אורחות החיים שלנו ובראש ובראשונה ברגולציה – אי אפשר יהיה לעצור את משבר האקלים. 

אין משמעות לשמות הפקידים? דווקא יש

בשיחות עם בכירי האוצר הובהרה עמדתם כי למדינת ישראל אין אפשרות לעמוד ביעדי האקלים. לטענתם, עמדה זו היא הסיבה המרכזית לניסיון למחוק את אותם סעיפים מחוק האקלים. "המספרים", הם אומרים, מראים שהמבוקש באותם סעיפים אינו אפשרי. 

אין ספק שמדובר בנושא מורכב וראוי לקיים עליו דיון. אך אם הדרג המקצועי כל כך בטוח בטענה זו, מדוע שלא יעמוד מאחוריה? מדוע שמנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס לא יקחו אחריות על אמירות שכאלו? מדוע דוברות המשרד סירבה לכתוב במפורש: "אביגדור ליברמן מאמין כי ישראל אינה מסוגלת לעמוד ביעדי האקלים ועומד מאחורי שינוי הנוסח" – על אף שנציגיה חזרו על כך שוב ושוב בשיחות סגורות? 

לטענת אנשי האוצר, הפקידים הם סוג של רובוטים – לא משנה איזה פקיד ייחשף למספרים – הדעה של כולם תהיה זהה, לכן אין משמעות לשמות הבכירים שהמליצו זאת. אבל ישנה דווקא חשיבות ציבורית גדולה לחשיפת השמות. למשל, על מנת שהציבור יידע מה החליטו אותם פקידים, אם בעתיד יקבלו ג'ובים מכניסים בחברות שאיתן היטיבו כעת. למשל, חברות שוודאי ייהנו מחוק אקלים מסורס. לא מדובר, כמובן, בתסריט דמיוני. קצרה היריעה מלפרוש את רשימת הבכירים שעברו ממשרדי הממשלה לחברות המזהמות.

ישנה דווקא חשיבות ציבורית גדולה לחשיפת השמות. למשל, על מנת שהציבור יידע מה החליטו אותם פקידים, אם בעתיד יקבלו ג'ובים מכניסים בחברות שאיתן היטיבו כעת. למשל, חברות שוודאי ייהנו מחוק אקלים מסורס

השבוע התפרסם ב"שקוף" ריאיון עם גילה גמליאל, לשעבר השרה להגנת הסביבה, שהעבירה את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, שהתעכב במשך שנים בלחץ לובי חברות המשקאות. "אם הייתי תלויה בפקידות של משרדי – לא היה פיקדון! כי כשאני הגעתי למשרד נתנו לי לחתום על איזה סעיף, שוועדת הכלכלה כבר תאפשר את זה שלא יהיה פיקדון", אמרה גמליאל והוסיפה, "תמיד תסתכלי כשהפקידים מסיימים את תפקידם איפה בדרך כלל הם עובדים".

"הלב הפועם של כל משרד ממשלתי היא הפקידות, ובראשו הפקידות הבכירה, המנכ"ל וסגניו", כתב על כך פרופ' עדי וולפסון ב"עין השביעית" לאחר פרסום הראיון, "רבים מהם טובים ומקצועיים, נחושים להוביל שינוי, גם אם נכבשים פעמים רבות מדי בהרגלים ובלחצים הפנימיים. אבל לצידם יש מי שנדמה כי טובת הציבור הרחב לא תמיד עומדת מול עיניהם, והם יכולים להמשיך בתפקידם שנה אחר שנה, מבלי שיצטרכו לתת לציבור דין וחשבון כלשהו".

הגיע הזמן שהציבור ידרוש דין וחשבון. הניסיון של משרד האוצר למנוע את פרסום שמות הפקידים האחראים, רק ממחיש זאת. מאחורי כל תזכיר חוק עומדים אנשים, לא "ממשלות". השר ליברמן, המנכ"ל בלינקוב, ראש האגף גרדוס, סגנו איליה כץ – כולם נושאים באחריות להתחמקות המסתמנת של מדינת ישראל מהצעדים ההכרחיים לבלימת משבר האקלים. הם ביצעו את ניסיונות סירוס החוק כדי לאפשר לישראל להמשיך לפלוט גזי חממה ללא הפרעה. נגמרו הימים בהם אפשר להסתתר מאחורי חומות "משרד האוצר" – הגיע הזמן לדרוש מכל אחד ואחת מהם לקחת אחריות. גם מהרפרנט מור.