ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
התנכלויות, האזנות ותלונות – כיצד הגנה המדינה על מי שחשף את פרשת השחיתות במכון לרפואה משפטית וסבל רבות מההשלכות? דוקטור חן קוגל, שעבד במכון והוציא לאור את הפרשה הקשה לפני שני עשורים, סיפר לאחרונה בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על הקשיים שבפניהם עמד בשל הצעד האמיץ שבו נקט. לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק שתקל על חושפי שחיתות לבקש הגנה מהמדינה.
"בהתחלה ניסיתי לשנות מבפנים", סיפר קוגל בדיון לפני כחודשיים. "הלכתי למערכת וניסיתי לשנות מבפנים. בסופו של דבר פניתי לעיתונות". במסגרת הפרשה התגלה שבמכון לרפואה משפטית תחת ניהולו של פרופסור יהודה היס הסתירו וטייחו סחר באיברים שנלקחו ללא אישור בני המשפחה של הנפטרים.
אחרי החשיפה, מספר קוגל, "אסרו על העובדים לדבר איתי, כל מי שדיבר איתי נחקר על מה הוא דיבר איתי. היה מנגנון של דיווח של עובדים על התנועות שלי. הם רשמו להנהלה איפה אני מסתובב ומה אני עושה. כל המיילים שלי נפתחו, כל הדואר שלי נפתח. השיבו עליהם בשמי, אני לא ידעתי את זה הרבה פעמים. כל הטלפונים שלי הואזנו. את זה אני ידעתי וההנהלה לא הכחישה, היא אמרה: זה טלפונים של המכון, אנחנו נאזין לך מתי שנרצה".
לדברי קוגל, זה לא היה הכול. "הפסיקו את כל הפעילות האקדמית שלי, לימדתי בכל הפקולטות לרפואה ובחלק מן הפקולטות למשפטים, הכול הופסק ואני התנוונתי מבחינה אקדמית", הוא מספר. "נתנו לי את העבודות הכי בזויות במכון, עבודות שאפילו לא רופאים עושים אותן". בהמשך אומר קוגל ש"התחילו תלונות – הייתי עד אז עובד מצטיין, קיבלתי הכרה כעובד מצטיין, אבל פתאום התחילו להצטבר המון תלונות. התחילו תלונות שווא משמעתיות כאילו יש לי עבודה נוספת, שהתבררו כלא כלום בסופו של דבר".
הצעת החוק שאושרה מבקשת לתקן את המצב שהיה קיים עד כה, שבו לרשותו של חושף השחיתות עומדת שנה בלבד לפנות לבית הדין לעבודה בגין פגיעה במעמדו, או לפנות למבקר המדינה לבקשת הגנה. על פי המצב הקיים לא ניתן לפנות לשני האפיקים הללו בו זמנית, ולכן הגבלת הזמן לשנה למעשה מבטלת באופן אוטומטי את האפשרות שלא נבחרה מלכתחילה.על פי ההצעה החדשה פרק הזמן שיעמוד לרשותו של חושף השחיתות לפנות באחד מהאפיקים הללו יתארך לשלוש שנים.
כפי שניתן להתרשם מסיפורו של קוגל, שסיפר כיצד לא זיהה באופן מיידי את הצורך שלו לפנות לבקשת עזרה מהמדינה, מדובר בשינוי משמעותי. "אתה חושב שהיית פונה לבית הדין אילו הייתה מתארכת תקופת ההתיישנות?", שאלה אותו יו"ר הוועדה אפרת רייטן (העבודה) בהתייחסה להצעת החוק. ועל כך ענה קוגל: "אני חושב שאילו הייתה הצעת החוק הזאת אז, אילו הייתי יודע עליה אז, אילו הייתי יודע שאפשר לעשות משהו, והייתי מתעשת תוך כמה שנים, אחרי שנתיים-שלוש, אני חושב שכן הייתי פונה".
בשבוע שעבר, באישון לילה וברוב של חמישה ח"כים שהצביעו פה אחד בעד, עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ח"כ נירה שפק (יש עתיד). הצעת החוק הוצגה בשעה 2:30 לפנות בוקר: "אני שמחה שהצעת החוק נוגעת במתן מענה לחושפי שחיתות והגנה על חושפי שחיתויות. בעצם, זאת אמירה מעבר למענה ספציפי, להגיד שהנושא של טוהר מידות הוא נושא שהוא בליבה שלנו. ואלה שמעזים לעשות את זה אנחנו נגן עליהם". עוד הוסיפה שפק: "אני מאמינה שלא רק שעזרנו לחושפי שחיתויות, גם הבאנו להרתעה, שאלה שחושבים לעשות את זה יחשבו פעמיים לפני".
לאחר ההצבעה מסרה שפק ל"שקוף" כי תביא את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת שיוצאת לפגרה בסוף השבוע הקרוב.
הצעת החוק באה במקור להאריך את התקופה לשבע שנים במקום שנה. אך במהלך הדיונים על החוק ולאור התנגדות נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים קוצרה התקופה לשלוש שנים.
סעיף נוסף שאותו ניסו להוריד היה ביטול הקפאת תקופת ההתיישנות – התקופה שמבקשת לעצור את הזמן עד תום בירור התלונה. כלומר, אם חושף שחיתות מבקש הגנה ממבקר המדינה, זמן הבדיקה לא ייספר בתקופת ההתיישנות. אך הסעיף נשאר לבסוף כך שתקופת ההתיישנות תיעצר.
בשורה התחתונה, בהנחה שהצעת החוק לא תרוכך עוד לקראת הקריאה השנייה והשלישית – מדובר בשינוי משמעותי לטובת חושפי השחיתות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק