תוספת הרמטכ"ל: האם הח"כים יצליחו להכניס פיקוח על השכר בצה"ל?

הכנסת אישרה בשני בלילה את "חוק הפנסיות" בקריאה ראשונה, בכפוף להבטחות לשינויים משמעותיים לפני אישורו הסופי. ההצבעה יצאה לפועל לאחר שסגן השר אביר קארה והשרה מרב מיכאלי הסירו את התנגדותם, חרף ההסתייגות הציבורית הגדולה מהחוק. על פי הפשרה תהיה למתנגדים הזדמנות להכניס שינויים לנוסח החוק – כשיגיע לדיון בוועדה לפני האישור הסופי.

עוד ב"שקוף":

• מה יש לקצין שמקבל בעצמו את התוספת להגיד?
• תחקיר הפנסיה התקציבית של שקוף
• תוספת הרמטכ"ל אושרה בוועדת השרים לחקיקה; סער, אלקין וזנדברג התנגדו

החוק המדובר מכשיר את תוספת הרמטכ"ל לפנסיות התקציביות – "צ'ופר" שאמור היה להגיע לאנשי קבע בודדים אך חולק בנדיבות מופרזת ובלתי חוקית במשך שנים ל-98% מהם. לאחר שעמותת "צדק פיננסי" (בהמשך "רווח נקי" הצטרפה כעותרת) הגישה בג"צ בנושא, הזדרז שר הביטחון בני גנץ להסדיר את הנושא בחקיקה – שכעת עברה את המשוכה הראשונה.

המשא ומתן יעבור כעת לוועדות. אך הנה סעיף שעליו גנץ לא הסכים להתפשר ויילחם עליו בחירוף נפש: שקיפות. כלומר, היעדר שקיפות. במשרד הביטחון מסרבים לאפשר לחשב מטעם משרד האוצר להיכנס לצה"ל ולפקח על השכר והגמלאות. קארה לא מוותר ובמכתב ששיגר אמש העלה את ההסכמות על כתב, ובין היתר ציין כי "נושא מינוי חשב שכר וגמלאות מטעם משרד האוצר לצה"ל יעלה בדיוני הוועדה".

מדוע מדובר בנושא כה מהותי?

"לכל משרדי הממשלה כולל כל גופי הבטחון – השב"כ השב"ס והמשטרה יש חשב שכר מטעם האוצר", מסבירה נילי אבן חן, מנכ"לית "רווח נקי". "המשמעות היא שיש בקרה וביקורת על כל תשלום ותשלום. רק צה"ל הוא בן חורג שיש לו חשב שכר משלו. כלומר החתול נשאר לשמור על השמנת". 

לפי מקורות, בלימת מהלך כזה הייתה מהסעיפים החשובים ביותר לגנץ, ששמר על צה"ל בכל כוחו מביקורת ציבורית. "את התוצאה", מדגישה אבן חן, "ראינו בהגדלות הרמטכ"ל. אבל ברגע שיתחילו לחפור במה שקורה בצה"ל, לא יפתיע אם יצופו עוד סיפורי 'הגדלות'. את זה גנץ רצה למנוע בכל מחיר".

"אם היינו הולכים לבחירות, החוק היה מגיע לוועדה עם משה גפני ולא עם הרכב של אנשים שרוצים לשנות את זה", אמר קארה היום ל"שקוף". לדבריו, "בגדול בג״ץ היה דוחה או במקרה הכי קיצוני עוצר את התשלומים עד שהכנסת הייתה מסדירה את הנושא. אהיה בכל שלבי החקיקה".

התנאי העיקרי: החקיקה לא תימרח

אל הקרב על המיליארדים חברו מפלגת העבודה, מרצ וסגן השר אביר קארה. הראשונה להישבר הייתה סיעת מרצ, שהניפה דגל לבן עוד בבוקר ההצבעה. בהמשך היום שרת התחבורה מיכאלי הודיעה כי לא היא ולא גנץ יסכנו את קיומה של הממשלה בשל המחלוקת – ואותתה כי היא מוכנה לפשרה. סגן השר אביר קארה מימינה היה אבן נגף האחרונה. חרף מכבש לחצים מצד ראש מפלגתו המשיך להצהיר לאורך היממה כי יצביע נגד החוק. 

גנץ לא חיכה שיתקפל והעלה אותו בערב לדיון במליאה. עד ההצבעה סירב לכל שינוי במודל התגמול, אף כי מומחים טענו כי התוספת בתצורתה הנוכחית מעניקה בונוס בעיקר ל"מסודרים" וכי כלל לא תמשוך כוח אדם איכותי לצה"ל.

בזמן שחברי הכנסת מכחול לבן נאמו על דוכן הכנסת והסבירו מדוע הוא נחוץ, התכנסו יאיר לפיד, מיכאלי, קארה וגנץ עצמו בחדרו של רה"מ נפתלי בנט לדיון מכריע. לדברי נוכחים בחדר הטונים היו גבוהים. גנץ הטיח במיכאלי בין היתר כי אין לה זכות לדבר על הפנסיה שלו משום שהוא "כמעט מת בצבא". בנט הרגיע את הרוחות והצליח לבסוף לייצר פשרה.

מיכאלי קיבלה הבטחה כי תוקם ועדה משותפת של עבודה ורווחה וחוץ וביטחון בראשות ח"כ מהעבודה, ככל הנראה אפרת רייטן מרום. עוד הוסכם כי אם השינויים בוועדה לא יהיו מקובלים על מיכאלי, מפלגת העבודה תהיה משוחררת להצביע נגד החוק בקריאה שנייה ושלישית. 

בנוסף נקבע כי החקיקה תסתיים כבר בכנס הקיץ. כדי לפייס את קארה ולאפשר לו "לרדת מהעץ" הונחו לפתחו שורת מנחות. לאחר שקיבל הבטחה לקדם שני נושאים יקרים לו – הסרת רגולציות מכבידות וסיוע לעצמאים – לצד התחייבות דומה לזו של מיכאלי בדבר מועד סיום החקיקה וזהות יו"ר הוועדה – הסכים גם הוא לפשרה.

הצבת דדליין לחקיקה הוא מהלך קריטי. החשש המרכזי הינו כי החוק ייגרר עוד ועוד – והמדינה תמשיך להעניק את התוספת המעוותת. השאלה המרכזית כרגע היא האם בג"ץ אכן יתייחס לדדלייין וימשיך להניח את גרזנו על צוואר הכנסת. 

מי מהמצביעים מרוויח ישירות מהחוק?

לאחרונה פרסם משרד האוצר עד כמה חריגה הפנסיה של קציני צה"ל, גם בהשוואה לעובדים אחרים בשירות המדינה. לפי הדו"ח הטרי, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. קצינים פורשים בממוצע בגיל 45.4 ויקבלו פנסיה ששוויה 8.8 מיליון שקלים. הגמלה הממוצעת שלהם – בשנות הארבעים לחייהם, עומדת על 19,404 שקלים לחודש.

טרם ההצבעה, ביקשה היועמ"ש של הכנסת שגית אפיק מהח"כים שיושפעו מהחוק – לתת גילוי נאות לציבור. לדבריה, אף שמדובר בקבוצה גדולה שייהנו מהתוספת, "מדובר בהטבה כספית משמעותית" ולכן עליהם להיות שקופים. 

ואכן, מופיד מרעי, אופיר סופר, אלעזר שטרן, גנץ, מירי רגב, נירה שפק ויאיר גולן (שהתבטא בעבר נגד החוק) אמרו כי החוק משפיע עליהם. קארה הצביע בעד וזכה לקריאות בוז, והחוק אושר בקריאה ראשונה על חודו של קול 57-56. 

על השולחן: מודל דיפרנציאלי

כאמור זה לא סוף פסוק. כעת החוק יעבור לוועדה שאינה בה ידונו ויצביעו על כל סעיף בנפרד. כלומר ניתן יהיה להזריק בו שינויים ככל שיש הסכמות בין הח"כים. רק אחרי שהחוק יאושר בוועדה הוא יחזור לקריאה סופית במליאת הכנסת. אילו שינויים מתנגדי החוק יינסו להכניס?

קארה הבהיר במו"מ שימשיך להילחם נגד גובה התוספת, פרט לארבע קבוצות: אלמנות צה"ל, קרביים, זכאי קצבה שעברו את גיל 67 וזכאי קצבה שאינה עולה על השכר הממוצע במשק. השרה מיכאלי תנסה להכניס מנגנון דיפרנציאלי, למשל כזה שמתגמל יותר קרביים, שכיום זוכים ל"בונוס" קטן יותר מעתודאים.