ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לא נכלל בהסדר ניגוד העניינים: ראש המטה של שרת האנרגיה היא עובדת לשעבר של כי"ל

שנה וחמישה חודשים חלפו מאז סיימה אינה דולז'נסקי את עבודתה הקצרה בכי"ל ועד שהחלה לעבוד בצמוד לשרת האנרגיה קארין אלהרר • על פי החוק אין אמנם חובה לציין את הפרט הזה בהסכם - אך למקרים כאלה יש תקדים, וגם חשיבות לאמון הציבור • משרד האנרגיה: "הדברים נשקלו, נבדקו ונבחנו"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מדיניות מקלה ביחס להסכם ניגוד העניינים של העובדת? אלהרר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

האם במשרד האנרגיה בחרו במדיניות מקלה ביחס לעובדת בכירה שעבדה עד לא מזמן בחברת כי"ל? אינה דולז'נסקי, ראש המטה של השרה קארין אלהרר, עבדה עד חודש פברואר בשנה שעברה בתאגיד הענק. למרות התפקיד הרגיש שאליו נכנסה לאחרונה במשרד האנרגיה, היועץ המשפטי של המשרד החליט שלא לכלול את הפרט הזה מעברה של דולז'נסקי בהסדר ניגוד העניינים שלה. זה אמנם לא נוגד את החוק אך על רקע כמה מינויים דומים במשרד של אלהרר – מתחדדת השאלה: האם למען הגברת אמון הציבור לא היה על המשרד "להגדיל ראש"? 

עוד ב"שקוף":

דולז'נסקי, שהחלה לעבוד בלשכת השרה בחודש יוני האחרון, עבדה בכי"ל במחלקה האחראית על רגולציה, כלומר מופקדת על ייצוג האינטרסים של החברה מול הכנסת והממשלה. דולז'נסקי עבדה שם במשך כתשעה חודשים, לצורך החלפת עובדת בחופשת לידה, ולאחר מכן עזבה. בין סיום העסקתה בחברה לתפקידה הנוכחי חלפו שנה וחמישה חודשים. 

בהסדר ניגוד העניינים של דולז'נסקי שהגיע לידי "שקוף" בתשובה לבקשת חופש מידע, מופיעים מספר סעיפים הנוגעים לבני משפחתה השונים ואף לחברה רחוקה, והם כוללים הגבלות הנוגעות לאפשרות שלה לעסוק בסוגיות הקשורות בהם. כך למשל, בן זוגה עובד בתאגיד המים של עיריית גבעתיים ועליה להימנע מלעסוק בנושאים הקשורים לתאגיד, אלא אם היא מקבלת לכך אישור לאחר התייעצות מפורשת עם היועץ המשפטי. 

מפוקחת על ידי משרד האנרגיה. מפעל של כי"ל בים המלח (צילום: אלעד איבס, גרינפיס ישראל)

עוד מצוין שם כי לדולז'נסקי חברה רחוקה שעובדת בחברת הלובי "פוליסי" ובשל כך אסור לה לעסוק בסוגיות הקשורות לחברת הלובי. לאחרונה החברה נסגרה ואינה רלוונטית עוד. למרות כל אלה, לא כתוב שם דבר הקשור לעבודתה בכי"ל. 

מי נמצא בכוורת של שרת האנרגיה?

משרד האנרגיה אחראי בין היתר על משאבי הטבע והמחצבים של מדינת ישראל ובין משימותיו הוא מפקח על גופים פרטיים המעורבים בתחומים אלו. ביניהם גם כי"ל או בשמה המעודכן, קבוצת ICL. כך למשל, לאחרונה השרה נדרשה להכריע בסוגייה הנוגעת להארכת זיכיון של חברת בת של הקבוצה, "רותם אמפרט", בנוגע לכריית פוספטים בנגב. קבוצת ICL היא בעצמה חברת בת של "החברה לישראל" הנשלטת על ידי עידן עופר. בבעלות כי"ל מפעלים נוספים, כמו מפעלי ים המלח. 

במסגרת תפקידה כראש המטה של אלהרר, יש לדולז'נסקי גישה ליומן השרה והיא עשויה לא אחת להידרש לטיפול בפניות של מעסיקיה הקודמים, בסוגיות שיכולות להיטיב או לפגוע בכי"ל. "גם אם בסופו של דבר מגיעים למסקנה כי אין צורך להטיל מגבלות, עדיין יש מקום לגילוי הפרטים העובדתיים", מבהיר עו"ד אלעד מן, שעוסק בדיני ניגוד עניינים ומשמש כיועץ משפטי של עמותת "הצלחה" ויו"ר העין השביעית. לשיטתו, ציון מקום עבודתה הקודם נועד בעיקר לחזק את אמון הציבור ולאפשר ביקורת.

צפו בתחקיר המשותף של "שקוף" וכאן 11 על כי"ל ותרומותיה בדרום

הרקע התעסוקתי של דולז'נסקי אינו הפרט היחיד שעלול להיות בעל חשיבות ציבורית במשרדה של אלהרר. כך למשל, השרה בחרה לתפקיד מנכ"ל משרדה בליאור שילת, שאחיו עבד בנובל אנרג'י ושברון, וכעת הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברות גז. זה אמנם לא מעיד על כישוריו של שילת עצמו, אך מינויו יצר מצב חריג במיוחד שבו מנכ"ל המשרד, האיש החזק ביותר, צריך לבקש אישור מיוחד כדי לעסוק בנושאי חשמל וגז. 

נוסף לשילת, אלהרר שוקלת למנות לתפקיד יו"ר החברה הממשלתית נתיבי גז את מי שמנהלת את זרוע האנרגיה של מפעלי "נשר", איה אבידור – כך פורסם לאחרונה ב"דה מרקר". החברה מחזיקה בשתי טורבינות גז והיא למעשה אחת הלקוחות של נתיבי גז. 

"אם זה לא מופיע – זה מעלה שאלה"

מה אומר החוק? לפי מסמך רשמי של משרד המשפטים, ניתן היה בתנאים מסוימים להטיל הגבלות על עיסוקיה של דולז'נסקי הנוגעים לכי"ל. למשל אם הייתה עובדת בתפקיד בכיר הכפוף ישירות למנכ"ל החברה, ניתן היה להטיל עליה הגבלות גם במשך שנה וחצי אחרי סיום העסקתה. 

כלומר לפי המסמך, היועץ המשפטי של משרד האנרגיה נקט במדיניות התואמת את לשון החוק. אולם במשרד המשפטים אישרו ל"שקוף" כי ניתן היה לפעול אחרת, על אף שאין הוראה ספציפית לעניין הזה. "לעיתים, כתלות בנסיבות, מוזכר עניין אישי של בעל תפקיד בהסדר למניעת ניגוד עניינים מבלי לקבוע הגבלה ספציפית", אמרו. "זאת, בהתאם לשיקול הדעת של עורך ההסדר. לא נדרשת הוראה ספציפית כדי לפעול כך". כלומר, אין צורך שהחוק יחייב את היועץ המשפטי לציין מקום עבודה קודם מבלי להטיל כל הגבלות, וגם יש לכך תקדימים.

"גם אם השורה התחתונה היא שזה סביר וזה היה ידוע לכל הנוגעים בדבר, אם זה לא מופיע בהסדר זה מעלה שאלה", מוסיף מן. לדבריו קיים פער משמעותי בין ההחלטה שלכאורה עומדת בקנה אחד עם רוח החוק, לבין הדיון הציבורי שעשוי להתעורר מהיעדר הגילוי, וכן מתוך הזכות ואף החובה לדעת מי מקיף את השרה שעוסקת בסוגיות הליבה של משאבי הטבע במדינת ישראל.

משרד האנרגיה: "הדברים נשקלו, נבדקו ונבחנו"

ממשרד האנרגיה נמסר כי "אמות המידה שקבע משרד המשפטים קובעות תקופת הגבלה ביחס למקום העבודה של בין חצי שנה לשנה, בהתאם למשך ההעסקה ורמת הבכירות. בהתחשב בכך שהעובדת סיימה את תפקידה במקום העבודה האמור כשנה וחמישה חודשים לפני כניסתה לתפקיד בשירות הציבורי, עבדה בו תקופה קצרה בלבד בתפקיד שאינו בכיר, בהתאם לאמות המידה שקבע משרד המשפטים ולעקרונותיו ולאחר שהדברים נשקלו, נבדקו ונבחנו, לא מצאה הלשכה המשפטית שנכון לקבוע הגבלה או התייחסות כלשהי ביחס למקום העבודה".

משרד המשפטים מסר כי "אין הוראה ספציפית לעניין הזה. כן יש לציין כי הנחיית היועץ קובעת כי אחד הפתרונות להתמודדות עם החשש לניגוד עניינים הוא חובת גילוי, מקום שמדובר בניגוד עניינים שהוא מרוחק וקלוש. פתרון אפשרי אחר הוא פרסום ההסדר באופן יזום תחת קביעת הגבלה מקלה יותר במקרים שבהם החשש שמדובר בניגוד עניינים קל". 

עוד הוסיפו כי "יצוין בהקשר זה כי בהתאם להוראות התקנון לשירות המדינה לא כל ההסדרים מתואמים עם היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא מינה לכך. אופן עריכת ההסדר למניעת ניגוד עניינים נתון לשיקול דעתו של היועץ המשפטי של המשרד בהתאם להנחיות היועץ הרלוונטיות".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק