דיג המכמורת הוא פצצה מתקתקת, אבל בממשלה לוקחים את הזמן

הפצצה המתקתקת שנקראת "דיג מכמורת" לא מדאיגה את הממשלה. לפני ארבעה חודשים אמרו במשרד החקלאות שיקדמו במהירות מהלך כדי להתקין בכל ספינה כזאת מכשירי איכון, כדי לדעת את מיקומה בכל רגע נתון. מה השתנה מאז? לא הרבה למרבה הצער.

מהו דייג מכמורת? מדובר בשיטה שבה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים ולוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה. כיום אין דרך לדעת היכן ספינות המכמורת דגות, בהיעדר מכשירי איכון המאותתים על מיקומן. כך, לא ניתן לדעת אם הן דגות באזורים אסורים לדיג, נכנסות לשטחי אש צבאיים, וגרוע מכל – אם הן נמצאות סמוך מדי לתשתית הגז. 

מתי יטפלו באיום? אולי אחרי החגים

החברה להגנת הטבע ומשרד האנרגיה מגדירים את הנזקים שיכולים להתרחש במקרה שבו ספינת מכמורת תפגע בקווי תשתית הגז כ"חמורים ביותר". לפי המשרד, 19 ספינות המכמורת חולפות על פני קווי תשתית אלו יותר מ-150 פעמים בשנה.

עוד ב"שקוף":

• משרד החקלאות מעכב יוזמה שנועדה להגן על הים מפני האסון הבא
• בית הספר לגז "טבעי" על שם משרד האנרגיה
• ומה עם הצל? בקרוב יהיה פשוט יותר לכרות עצים

בתגובה לכתבה הקודמת שפרסמנו בנושא טענו במשרד החקלאות כי הם מצפים שתוך "מספר חודשים תהיה טיוטה (לקידום איכון ספינות)", וכי "סוכם על הנעת מהלך תיקון הפקודה והתקנות בהיבט איכון הספינות, כבר בשבועות הקרובים".

ארבעה חודשים אחרי, במשרד החקלאות אומרים: "אנו מכינים טיוטת תקנות שנרצה להגיש למושב החורף של הכנסת (כלומר אחרי החגים)", וכי העבירו "טיוטת תקנות בנושא גרירת רשתות מכמורת בקרבת תשתיות גז ונפט לעיון משרד האנרגיה".

אם אכן טיוטת התקנות תוגש אחרי החגים, יהיה מדובר בכשנה וחצי אחרי הצעת החוק הראשונית שהגיש ח"כ מיקי לוי בנושא. ההצעה, שנפלה אז, נועדה להסדיר את הנושא בשני אפיקים עיקריים: איסור דיג מכמורת על קווי גז מצד אחד, וחיוב ספינות הדיג בהטמעה של אמצעי איכון לווייניים מצד שני.

לא רק איום מקומי – אלא איום קיומי

בשיטת דיג המכמורת, הספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים ולוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה. לוחיות מתכת שומרות על הרשת פתוחה במהלך הגרירה, וכבלי הקרקעית שמחוברים לרשת נגררים בקרקעית הים וחורצים את החול כמו מחרשה בשדה.

לפי מחקר שפורסם במגזין Nature, שיטת דיג המכמורת גורמת לפליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי.

מעבר לאסון הפוטנציאלי שדיג המכמורת יכול להמית על אזרחי ישראל אם יפגע בתשתיות הגז, שיטה זו גובה מאיתנו מחיר כבד כבר היום: לפי מחקר שפורסם במגזין Nature בפברואר האחרון, חרישת קרקעית הים בשיטת דיג המכמורת מגבירה את הפליטות ממשקעים ימיים, שמהווים את המאגר הגדול ביותר בעולם של פחמן דו-חמצני. המחקר קובע ששיטת דיג זו גורמת לפליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי.

לפי החברה להגנת הטבע, דיג המכמורת מצוי למעשה בקונפליקט עם כל השימושים האחרים בים, לרבות שיטות דיג אחרות, תשתיות ימיות ושמורות טבע. בארגון הסביבה מצביעים גם על תרומתה הזניחה למשק ומעריכים כי 80% משלל המכמורת הוא "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים מתים בחזרה לים.

לצד תרומתה הזניחה למשק, פגיעתה של שיטת הדיג בהתחדשות הדגה ובשאר הדייגים בישראל אדירה. לפי הערכה של חברת הייעוץ TASC, הנזק המשקי מדיג המכמורת מגיע לכ-860 מיליון שקלים (על פני 20 שנה). אם לא די בכך, ספינות דיג המכמורת זוכות להטבה משמעותית מרשות המיסים – החזר מקסימלי (69%) על הסולר המשמש להנעת הספינות. הטבה זו ניתנה לספינות המכמורת בשנת 2005 על ידי שר האוצר בזמנו – בנימין נתניהו.

דוח הבנק העולמי מציין לרעה את הסובסידיה על הדלק לספינות הדיג (בישראל – 69% החזר על הסולר). הסובסידיות נוגדות למעשה את התמריץ הכלכלי להפסיק את הדיג כשהוא לא רווחי.

דוח הבנק העולמי מציין לרעה את הסובסידיה על הדלק לספינות הדיג, המאפשרת את המשך דיג בתנאים לא כלכליים. הסובסידיות נוגדות למעשה את התמריץ הכלכלי להפסיק את הדיג כשהוא לא רווחי. במצב של דילול בכמות הדגים, הסובסידיה מאפשרת לספינות לשוט למשך זמן ממושך יותר, ובכך למנוע את התחדשות הדגה. בשורה התחתונה: הממשלה לוקחת את הכסף שלנו כדי לממן את הפגיעה בים ואת החרפת משבר האקלים, שמסכן את העתיד של כולנו.

עבודת מטה של משרד החקלאות מעכבת את איכון הספינות

הצעת החוק של ח"כ לוי מלפני כשנה וחצי נפלה לאחר התנגדות של משרד החקלאות, שטען כי נדרשת עוד עבודת מטה בנושא. בדיון על הצעת החוק של ח"כ לוי טען המשרד כי "אין אנו רואים מקום לאישור הצעת חוק פרטית בעוד הממשלה מבצעת את המהלך בדרך המלך, ותוך שימת דגש לכלל המשתנים בהיבטים הראויים", אמרו במשרד והדגישו כי "יש לסיים את עבודת המטה הפנים-משרדית והבין-משרדית, הבוחנת את כלל ההיבטים הקשורים בקידום מהלך זה".

עבודת מטה רצינית ומעמיקה היא עניין חשוב, אך האם הגיוני שתיקח כשנה וחצי?

כאמור גם כעת המשרד טוען שעדיין עובדים על טיוטת התקנות, וכל שנשאר לקוות הוא שאחת מ-19 ספינות המכמורת שחולפות על פני קווי תשתית אלו למעלה מ-150 פעמים בשנה לא תפגע באחד מהם, ותגרום לאסון הימי הבא. הכתובת כבר על הקיר.