מחדלי ההצפות בדרך: "במקום למנוע אסון אתם נערכים לטפל בו?"

זה לא סוד וכבר כתבנו על זה בעבר ב"שקוף": ישראל אינה ערוכה לחורף הקרוב. גם לא לזה שאחריו. בשבוע האחרון התקיימו שני דיונים בכנסת שממחישים זאת היטב: בלי שינוי חקיקה נרחב, אנחנו צפויים לחזור שוב ושוב על אותם התרחישים, הצפות, שטפונות ותשתיות שלא ערוכות לשינויי האקלים. 

כך למשל, בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת הכלכלה בכנסת עסקו בתיקון קטן לחוק הניקוז, אותו החוק שלא עבר הליך תיקון רחב מאז שנחקק בשנות החמישים, אותו החוק עליו כתב מבקר המדינה בדוח חמור על מחדלי ההצפות. לצד זה, יש גם מקום קל לאופטימיות, משרד האוצר הבטיח במסגרת הדיונים להגדיל פי 2.5 את תקציבי הניקוז לטובת שיפור התשתיות. אך רק לפני שבוע התבררה בדיון אחר בכנסת התמונה העגומה: עדיין אין גוף אחד שלוקח על עצמו אחריות למנוע את האסון הבא. 

קראו עוד בנושא:

• לפני שהעיר תוצף שוב בגשם: הפתרון נמצא על הגג
• למה השירות המטאורולוגי לא מספר כמה באמת חם בחוץ?
• כך טרפד מרכז השלטון המקומי בנייה ירוקה בבתי הספר

"זו איננה הצעת חוק מקיפה שתתקן את כל הבעיות", הודה היום ערן אטינגר, סמנכ"ל תשתיות, תכנון וניהול משאבים במשרד החקלאות בדיון. "יחד עם התקציבים, סברנו שיש צורך בכמה תיקונים דחופים וחשובים". אטינגר מכיר היטב את הנושא. כבר עשור שהוא מלווה את הניסיונות לתקן את החוק. הוא יודע היטב שרק שינוי עמוק יתן מענה נכון מפני שטפונות. 

הנושא המרכזי שנידון היום נבחר בעקבות ביקורת שעלתה בדוח המבקר – הקושי של פקידי ממשלה להתערב בגופים שהתבררו בדוח מבקר המדינה האחרון ככושלים למדי – רשויות הניקוז. על פי התיקון, משרד החקלאות יוכל למנות מנהל חיצוני וכך למעשה להחליף בפועל בעלי תפקידים אם הם לא מבצעים את תפקידם כראוי. 

מרכז השלטון המקומי התנגד למהלך. "מסתבר שאבן הדרך הראשונה בכל נושא היא לצמצם את הסמכויות של השלטון המקומי ורשויות הניקוז", אמרה עו"ד מירה סלומון. "המצב הוא לא פשוט, הצורך לטפל בניקוז לא מוטל בספק. יש לנו קושי עם השימוש הלא מדורג, בכל הכבוד, בין חומרת ההתנהלות לבין הכלי שניתן לעשות בו שימוש".

שידור חוזר: סיפורו של חוק שנתקע בשנות החמישים

הוויכוחים בין מרכז השלטון המקומי לבין המדינה הם שידור חוזר של שידור חוזר. בכל הפעמים הקודמות בהם ניסו לתקן את חוק הניקוז לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, וכך נותרנו עם חוק משנות החמישים עד היום. 

מהו חוק הניקוז? מדובר בחקיקה מ-1957 שנועדה בזמנו להגן בעיקר על שטחים חקלאיים פתוחים ומשכך, הרגולטור שמונה לו הוא משרד החקלאות. החוק כמובן לא חזה את הבנייה המאסיבית בקרבת הנחלים, ולא את משבר האקלים ומטחי הגשם הקשים שיובילו להצפות גם בעיר.

כבר ב-2008 קבע המבקר כי על הגורמים המוערבים לפעול לתיקון בהול של החקיקה. לאורך השנים משרד החקלאות, רשות המים, משרד הפנים ורשויות הניקוז נכשלו בכך: בשנת 2010 אושרה החלטת ממשלה להפיץ תיקון לחוק – רק ארבע שנים מאוחר יותר התיקון הגיע לקריאה ראשונה. אולם אז חזר לוועדת הכלכלה ובמשך שנתיים נוספות נידון שם לעייפה. 

לאורך השנים משרד החקלאות, רשות המים, משרד הפנים ורשויות הניקוז ידעו היטב כי יש צורך בהולך בתיקון החוק. עוד ב-2008 קבע המבקר כי על הגורמים המעורבים לפעול. ב-2017 נקבר סופית התיקון לחוק

עיקר הדיונים התקיימו סביב מחלוקת שעלתה – ניחשתם נכון – בין המרכז לשלטון מקומי לבין משרד החקלאות, סביב הסדרת סוגיית הניקוז והיקף גבולות החוק.

הוויכוחים דעכו בשלהי 2017 אז נקבר סופית התיקון לחוק. לפני כשנתיים החל שוב משרד החקלאות בניסיונות התיקון, עשר שנים לאחר שהממשלה הורתה על המהלך. אולם גם כאן הוא כשל. התיקון לא כלל הקמת גוף מתכלל, מועצה ארצית לניקוז שתעסוק בנושא כולו. גם הפעם – המהלך הגדול עדיין לפנינו.

"במקום למנוע אסון – אתה נערך למקרה הבא?"

בישיבה דלת משתתפים בשבוע שעבר, בדיון משותף לוועדות הפנים וביטחון פנים, מגולמת טרגדיה של שנות הזנחה ארוכות, שבהן בחורף אחד לפני שנתיים איבדו את חייהם שבעה בני אדם. ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) טען כי הנוכחות הדלילה מצביעה על כך שכנראה הנושא לא מספיק חשוב למוזמנים. היו"ר טאהא חיזק אותו: "היינו מצפים לראות נציגות מהדרג הגבוה ביותר של מרכז השלטון המקומי, גם ראשי רשויות של מועצות ערביות". 

"לא הכל תלוי ברשות המקומית", מיהר להתגונן יו"ר ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי, חובב צברי, המכהן כיו"ר מועצת קריית עקרון. לדבריו, גם אם רשות כמו למשל נהריה, תתכונן ככל יכולתה לאירועי הצפה, ישנם רכיבים שאינם בתחום השיפוט שלה, כמו השטח על גב הר שבו מתחיל השיטפון. "בעניינים האלה צריך את הוועדות ואת משרדי הממשלה שיתנו מענה".

יו"ר הוועדה לביטחון פנים מירב בן ארי התעקשה להחזיר את הדיון למישור הפרקטי: "אתה יכול להגיד מה השתנה בין השנה שעברה לשנה הזו? מבחינת התקציב שניתן לכם? אמצעים מיוחדים שעשיתם? מה ההבדל?" צברי ענה בביטחון: "לא השתנה יותר מדי". טאהא הקשה: "אז על איזה היערכות דיברת?" צברי סיפר על פעולות שנועדו לצמצם את מימדי הנזק ולתכונן להצפה: גיזום עצים, פתיחת תעלות ניקוז וטיפול מול חברת חשמל וכבאות והצלה.

"אני לא מצליח להבין – האם זה מקובל עליך? אתה אומר: 'אנחנו מבינים שעומד לקרות אסון ובמקום למנוע אותו, אנחנו נערכים לטפל בו אחרי שהוא קורה'"

ח"כ יוראי להב הרצנו בדיון

"אני לא מצליח … [להבין]", התערב ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ופנה לצברי: "האם זה מקובל עליך? אתה אומר: 'אנחנו מבינים שעומד לקרות אסון ובמקום למנוע אותו, אנחנו נערכים לטפל בו אחרי שהוא קורה'. בשנים האחרונות מתו אנשים בישראל בגלל זה, אז בואו נמנע את מקרה המוות הבא". 

התשתיות ישנות – איפה משרד הפנים?

למרות שציפה לתשובה, זו לא הגיעה. עברו עוד שעתיים שלמות עד שמנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני במרכז לשלטון מקומי, עמיחי דרורי קיבל את רשות הדיבור: "אנחנו מתעסקים בזה באופן אינטנסיבי כדי להסדיר את התשתיות כדי שאירועי ההצפה לא יקרו", אמר רגע לפני שהדיון נחתם. 

לדברי דרורי, אירועי ההצפות מתרחשים בשל תשתיות ניקוז ישנות, או כאלה שאינן מותאמות בגודל שלהן להכיל את כמויות המים הניגרים בעת אירועי מזג אוויר קיצוני. הוא סיפר כי מ-2016 הם פנו כבר כמה פעמים למשרד הפנים בנושא התקציבים, "אבל הקריאה שלנו לא התקבלה". 

לפני שבועות ספורים, סיכם דרורי, החלה פעילות של ועדה בינמשרדית ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לטיפול בשלוש סוגיות – בהן גם טיפול בתיעול מי הנגר והיערכות לשעת החירום.

"מנסים לעשות מה שאפשר כדי להסדיר מהשורש", ענה לטענות חברי הכנסת, אולם הדיון כבר הסתיים ולא נותר זמן להעמיק בסוגיה, לשאול שאלות או להסיק מסקנות. בינתיים יושבי ראש הוועדה העבירו את הדיון לכבאות והצלה ואילו להב-הרצנו מצידו יצא מהאולם כועס ולא שב לשמוע את התשובה.  

נהריה התחילה להפנים את הביקורת

לפני ארבעה חודשים פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות. בין הערים שעליהן מתח ביקורת נרחבת במסגרת הדוח הייתה גם נהריה.

מנכ"ל העירייה דודו אלחיאני התייצב בדיון ודיווח כי הליקויים תוקנו בהתאם להמלצות המבקר. בין היתר תכננו והחלו להקים מאגני ניקוז שנועדו לתעל את המים לנחלים מסביב לנהריה, כדי למנוע מהגשם להגיע ולהציף את העיר. "ועדיין חסר תקציב משמעותי", ציין אלחיאני. מה תקוע? פרויקט לסכר אושרת וגם למאגר נוסף בקיבוץ עברון. "אלה יתנו לנו אינדיקציות אחרונות וימנעו מנהריה להישטף", אמר. 

בסיום דבריו, ח"כ סעדי החמיא למנכ"ל. "כל הכבוד לנהריה", אמר וסיפר כיצד מדי חורף הכפרים מסביבה נרתמים לסייע לה בשעת המשבר. "אבל", הוא מיהר להוסיף, "בקלנסאווה יש גם הצפות כל שנה. לא רק יום אחד. כל גשם קצת חזק, נסגרות טייבה, טירה וקלנסאווה". 

"בואו ותגידו מה חסר ומה צריך", קרא לרשויות במסגרת נאומו. "לא יעלה על הדעת שכל שנה כל תושבי האזור נפגעים – לא רק בקלאנסווה". הוא הסביר כי בניגוד לנהריה, שהמנכ"ל שלה סיפר כיצד פרצו תעלות ניקוז ישנות מלכלוך ובטון, כאן מדובר ברשויות שאין להן כסף אפילו לגזום עצים: "המצב קשה מאוד בכל היישובים הערבים".

אין אבא ואמא

לאורך כל הדיון עלתה וחזרה שאלה מרכזית "מי הגורם האחראי?" נושא הניקוז סבוך ומצוי תחת רשויות וגורמים רבים. מינהל התכנון למשל, אחראי על השארת שטחים פתוחים לטובת המים המחלחלים לנחלים; משרד החקלאות אחראי על השירות המטאורולוגי ועל חוק הניקוז; גם רשות המים מעורבת – היא תחת משרד האנרגיה, ויש עוד גורמים רבים. 

"אני הגעתי לתובנה שאין לנו גוף שמתכלל את כל הנושא הזה", חזר היו"ר טאהא כמה פעמים על המילים האלה במהלך הדיון. "אנחנו לא יודעים מי נגד מי, מי צריך להיכנס מתי – זה לא לגמרי מוסדר". היו"ר בן ארי הסכימה.

"אני הגעתי לתובנה שאין לנו גוף שמתכלל את כל הנושא הזה. אנחנו לא יודעים מי נגד מי, מי צריך להיכנס מתי – זה לא לגמרי מוסדר"

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ וואליד טאהא

ד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול" התנדב להסביר לחברי הכנסת. הוא פתח בכך שכולם דיברו על איך להתנהל מול האסון אבל לא איך למנוע אותו. "מדברים על ניקיון אבל זה לא מספיק", אמר. ארבל הסביר על עוצמות הגשם הצפויות והזהיר שבנובמבר ודצמבר צפויות מכות גשם רציניות וההכנה אליהן צריכה להתבצע ברמה התכנונית ולטווח הרחוק. 

וכאן הגיע החלק המקצועי: הוא הסביר על שיטת "ריצוף מחלחל" למניעת הצפות, בנייה מרוחקת מנחלים ועוד שורה ארוכה של החלטות שאם היו מתקבלות בזמן המצב היה נראה אחרת.

"מה אתה מציע לעשות?" שאלו אותו חברי הכנסת. "דברים שלמדנו מנהריה", ענה להם, ומנה את רשימת הערים שסובלות מהצפות וזקוקות בדיוק כמו נהריה לאגני ניקוז. בן ארי שאלה אותו למי הוא הציע את הדברים, וטאהא ענה במקומו שארבל אינו יודע למי להציע – כי "אין אבא ואמא".

שני מיליון – זה הסיפור?

אז מי האחראי? איזה גורם לוקח אחריות על סכנת ההצפות? בתוך השיח הגדול, עולה פתאום תמונה קטנה שמשקפת אולי יותר מכל את אוזלת היד, יחד עם חוסר ההבנה העמוק של מנהלי הדיון. לפני שנתיים הוקם מרכז לחיזוי שטפונות שפועל בעזרת השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי, תחת משרדי האנרגיה ומשרד התחבורה. המרכז מתעסק בחיזוי שטפונות לשטחים פתוחים, אבל לא נותן שירות לרשויות המקומיות בשטחים עירוניים. 

מדוע? כי חסרים לו שני מיליון שקלים לשנה ושלושה תקנים בשביל להפעיל באופן שוטף שירות חיזוי עירוני. "כחלון כשר אוצר היה אומר: 'שני מיליון שקל? אני מתעטש אותם בבוקר'", הגיבה בן ארי, לשעבר ממפלגת "כולנו" של משה כחלון, מופתעת מהסכום הפעוט שחסר. "זה מופיע בדוח המבקר", אומרים לה.

"מרכז החיזוי מתעסק רק בשטחים פתוחים והדרך שלו לתת שירות טוב היא שני מיליון שקל?" היא מנסה לפענח את האבסורד. "שרק כדי להבין, הוא כפוף לרשות המים שכפוף למשרד האנרגיה?" חברי הכנסת מקבלים הסבר כי יש הצעת מחלטים של רשות החירום הלאומית (רח"ל) בעניין, וכרגע יש בעיה תקציבית שלא נפתרת. 

יו"ר הוועדה לביטחון פנים מצאה הישג נקודתי לנושא האימתני: "נתכנס לאירוע הזה", היא מודיעה חגיגית. אין פה פתרון להיעדר תכנון ארוך טווח, או להתנגשות בין משרדית וחקיקה מחוררת – אלא בסך הכל שני מיליון שקל שיסייעו לחזות את השטפונות כשאלה כבר יגיעו העירה. ילצד ההבטחה לסגור את הפער הקטן, בן ארי ציינה בסיכום דבריה כי יש צורך לפנות למשרד ראש הממשלה כדי להקים "גוף מתכלל".