למה השירות המטאורולוגי לא מספר כמה באמת חם בחוץ?

במדינות רבות מדווחים לאזרחים על הטמפרטורה שהם מרגישים באמת - בשקלול חום, לחות, רוחות וקרינה • אבל בישראל עדיין משתמשים במדד מחמיר שלא באמת מעשי עבור רובנו • במשרד התחבורה לא חשים צורך להנגיש את המידע: "לא קיבלנו תלונות" • איך מודדים טמפרטורה?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
חוף בתל אביב, ארכיון. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בסוכת המדידה הלבנה, המאווררת והמוצלת על החוף בתל אביב נמדדו ביום נתון 32 מעלות. המדידה הועברה לשירות המטאורולוגי ומשם לציבור הרחב. אבל מי שהולך באחד הרחובות הלוהטים, במיוחד אם הוא בקרבת בניין עם קירות זכוכית וללא עצים או צל אחר – מרגיש כאילו מדובר בקרוב ל-40 מעלות. עבור אותו הולך רגל, התחזית של השירות המטאורולוגי היא חסרת משמעות. אבל זה לא חייב להיות ככה.

עוד ב"שקוף":

הטמפרטורה החזויה או זו שנמדדת על ידי השירות המטאורולוגי לא תייצג לרוב את מה שמרגישים ברחוב. לא כי התחזית שגויה או כי המדידה לא מדויקת, להפך: השירות מחויב לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים, הן מבחינת הציוד שצוות השירות משתמש בו והן מבחינת האופן שבו נמדדות הטמפרטורות.

הסיבה לפער בין הטמפרטורות המוצגות לבין אלה שבשטח היא שהשירות המטאורולוגי הישראלי אינו משקלל את הטמפרטורה עם נתונים שונים, כפי שנהוג במדדים פופולריים אחרים, שלוקחים בחשבון גם את אחוזי הלחות ברחוב, משטר הרוחות ומידת הקרינה. ונראה שמשרד התחבורה לא חש צורך להיטיב את הנגשת המידע, ובתגובה לכתבה מסר בין היתר כי "לא קיבלנו תלונות הנוגעות לקושי בהבנת המושגים 'עומס חום קל, בינוני, כבד' ואנו סבורים כי לציבור אין קושי בהבנת המילים עומס חום קל, בינוני, כבד וקיצוני".

הפרמטרים האלה דרמטיים. יכול להיות שבבאר שבע חם הרבה יותר מבתל אביב, גם בצל – אבל אחוזי הלחות הגבוהים בעיר החוף אינם מאפשרים לזיעה להתנדף ולכן יהיה בלתי נסבל בתל אביב ונעים יותר בבאר שבע. במילים אחרות, אם הטמפרטורה היא 30 מעלות בעיר חוף כלשהי, המדד המדובר יציג איך זה באמת מרגיש באותו הרגע, 42 מעלות למשל.

הנגשת הטמפרטורה לציבור? לא על סדר היום

המדד המשוקלל מכונה PET, "הטמפרטורה הפיזיולוגית השקולה". הוא הומצא בגרמניה, ומשמש מדינות רבות ברחבי אירופה, אך לא את השירות הרשמי בישראל. רגע לפני שנבין למה, כמה מילים על איך מודדים טמפרטורה. ספוילר – לא בגובה הרחוב, לא בשמש ובטח שלא בתנאים שבהם הולכי הרגל הישראלים מסתובבים בערים.

פרופסור עודד פוצ'טר, קלימטולוג ממכללת בית ברל, מסביר שמדובר במדד מחמיר שקבע ארגון המטאורולוגיה העולמי. הטמפרטורה נמדדת בגובה שני מטר מעל פני הקרקע ובצל. סוכת המדידה צבועה בלבן כדי לא לקלוט קרינה והיא מאווררת היטב כדי שלא תיווצר מלכודת חום וכדי שהרוח תוכל להיכנס ולצאת בקלות. הסוכה תהיה רחוקה משמעותית מבניינים שעלולים לכלוא חום גם מסביבה או להחזיר קרינה ולשבש את המדידה.

"הטמפרטורה לא בהכרח מייצגת את התנאים האמיתיים, את מה שארגיש ברחוב", מאשר פוצ'טר. "היא נכונה בדרך כלל לשטח פתוח. לכן יש צורך ליצור תיווך בין הטמפרטורות בתחזית לבין רחובות הערים". לשיטתו, הדבר נכון גם בחורף. פרצי רוחות למשל עלולים לתת תחושה נמוכה בחמש מעלות לפחות ביחס לטמפרטורות הצפויות, או אלה שנמדדו.

בועז נחמיה, מנהל האתר הפופולרי "ירושמיים", שמנגיש לציבור הרחב את תחזית המזג האוויר בירושלים בכל מיני דרכים, הוא חזאי פרטי שלקח על עצמו את המשימה. באתר שלו הוא מציג מדדים שונים, בהם עומס החום, לצד מדד "מרגיש כמו". 

מתוך אתר "ירושמיים"

"אני משתמש בשני המדדים, לתת לציבור כמה שיותר אינפורמציה", הוא מספר. "זה מאפשר לאנשים להתמצא ולהתכונן וכל מדד ייתן לי משהו אחר". לדבריו, מדדי עומס החום אינם לוקחים בחשבון משטר רוחות אלא רק טמפרטורה ולחות, ולכן כשעומס החום כבד אולם נושבת רוח מהים, העומס לא יורגש והמדד פחות רלוונטי. "ה'מרגיש כמו' הוא מדד שמורכב מכמה מדדים שכל אחד נותן משהו אחר. האתגר הוא לבחור במדד המתאים לכל סיטואציה", הוא מוסיף.

אז איך מתווכים בין המדידה לבין הציבור? מדד PET יכול היה לספק ביעילות את הצורך שלנו. אולם במקום זאת, השירות המטאורולוגי משתמש במדד אחר, נגיש הרבה פחות, שמציג טווח מספרים שמתורגמים לעומסי חום: קל, בינוני וכבד. למה זה כל כך מעורפל? למה לא להשתמש בשפה פשוטה שתשרת את כולנו? 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה באמצעות השירות המטאורולוגי מפרסם תחזית מזג אוויר במונחים של 'עומס חום' ו'עומס קור' וגם תחזיות מדידות (מספרים).

"יודגש כי ישנם מגוון מדדים של עומס חום וביניהם המדד Discomfort Index, DI, מדד שנמצא אינדיקטיבי להשפעות הפיזיולוגיות של שילוב טמפרטורה ולחות על גוף האדם. בשל הקורלציה המובהקת שנמצאה במחקרים רבים בין DI לבין העומס הפיזיולוגי, אומץ מדד זה ע"י כלל הגופים הציבוריים בארץ. המדד 'מרגיש כמו' (apparent temperature) המקובל באתרי אינטרנט שונים, אינו מדד נכון לתנאי מזג אוויר קר, בהם ישנה חשיבות לעוצמת הרוח ולא רק לטמפרטורה וללחות. באקלים קר ישנו שימוש במדד אחר שנקרא wind chill. 

"השירות המטאורולוגי מסתמך בנושאים העוסקים בהשפעות מזג האוויר על גוף האדם על מחקרי מכון הלר, המרכז הרפואי שיבא, ועל פרסומי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) וארגון הבריאות העולמי (WHO). הארגונים הבינלאומיים פיתחו לפני מספר שנים מדד מודרני יותר המשקלל טמפרטורה, לחות, קרינה ורוח למדד אחד הכולל גם תנאי קור וגם תנאי חום Universal Thermal Climate Index (UTCI).

"יצוין כי משרד התחבורה מעולם לא קיבל תלונות הנוגעות לקושי בהבנת המושגים 'עומס חום קל, בינוני, כבד' ואנו סבורים כי לציבור אין קושי בהבנת המילים עומס חום קל, בינוני, כבד וקיצוני".

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

8 תגובות

  1. אני לא מבינה גדולה באופן המדידה של הנתונים אבל דבר אחד אני יודעת שהשנה התחזית לא תאמה את מה שהרגשתי בחוץ ואף בבית . חייבים לשקלל עוד נתונים ולהתקרב לתחושה האמיתית בערים

  2. כתבה תמוהה מאוד…
    היא נפתחת בפסקה הבאה:
    "בסוכת המדידה הלבנה, המאווררת והמוצלת על החוף בתל אביב נמדדו ביום נתון 32 מעלות. המדידה הועברה לשירות המטאורולוגי ומשם לציבור הרחב. אבל מי שהולך באחד הרחובות הלוהטים, במיוחד אם הוא בקרבת בניין עם קירות זכוכית וללא עצים או צל אחר – מרגיש כאילו מדובר בקרוב ל-40 מעלות. עבור אותו הולך רגל, התחזית של השירות המטאורולוגי היא חסרת משמעות. אבל זה לא חייב להיות ככה."

    אבל ברור לכם שלא ניתן לתת תחזית לכל פינת רחוב, נכון? יש רחובות מוצלים ויש רחובות חשופים לשמש. יש מדרכות יותר בהירות ויותר כהות, אם כיוון הרחוב מקביל לכיוון הרוח אז תהיה רוח ואם הרחוב ניצב לכיוון הרוח אז לא תהיה רוח, וכו'. אז איך בדיוק אתם מצפים שהשירות המטאורולוגי ייתן תחזית מדויקת ל-"מי שהולך באחד הרחובות הלוהטים, במיוחד אם הוא בקרבת בניין עם קירות זכוכית וללא עצים או צל אחר"??? מצטער, אבל זה לא סביר וגם לא אפשרי. אפילו בתוך אותו חדר עם אותה טמפרטורה, בלי שמש ובלי רוח, לאדם אחד יהיה קר ולשני חם. אז לא, לא ניתן לספק תחזית אישית לכל אדם בכל מקום. הרבה יותר נכון להגיד איך יהיה מחר ומחרתיים בהשוואה להיום בכל *אזור* בארץ, ולתת לכל אדם להסיק מכך מסקנות אישיות. ואם צריך, כמובן, להוציא התראות ספציפיות על גשם, הצפות, שיטפונות, גלי חום, קור, גלים גבוהים או מה שזה לא יהיה.

    וכדי להוסיף חטא על פשע, בכותרת המשנה נכתב כי "במשרד התחבורה לא חשים צורך להנגיש את המידע", אבל מי שטורח לקרוא את הכתבה עד הסוף, מגלה שהמידע דווקא כן מונגש!!! לא רק טמפרטורה, לחות ורוח, אלא גם *מדד עומס החום*, שהוא השקלול הרלוונטי שאמור לעזור לאזרח הפשוט להשוות בין תל אביב הלחה לבאר־שבע, שהיא יותר חמה אבל יותר יבשה בד"כ. והוא לא מחולק רק לקטגוריות (נמוך, בינוני, גבוה) אלא גם כולל ממש את הטמפרטורה של "מרגיש כמו". אז על מה בעצם הכתבה הזאת, אם המידע שאתם טוענים שלא קיים – אכן לגמרי קיים באתר השירות המטאורולוגי? אני פשוט לא מצליח להבין…

  3. אני במפורק לא מאמינה, שמעולם לא קיבלו בקשה לשקלול הזה. זו עצלות לשמה. האם אנו חכמים ומבינים זאת יותר מהמטראולוגים? כשאני בארהבב אני רגועה. אני יודעת בדיוק מה יהיה בעוד שעה. כאן, המטראולוגים מביטים מהחלון בקיץ, ומספרים לנו שיהיה בהיר.

  4. אני אישית חושב שמדד עומס חום זה הרבה יותר פשוט מ"מרגיש כמו". כתבה אומללה, שנכתבה על ידי מישהי שלא מכירה את הנושא לעומק.
    מדידת טמפרטורה בשמש? אין חיה כזאת. בשמש בגלל שיש קרינה ישירה אין דבר כזה "טמפרטורה בשמש". המכשיר פשוט ימשיך להתחמם ולא יגיע לשיווי משקל, וזו רק אחת הטעויות בכתבה הזאת.

    1. אין על בועז נחמיה מדוייק בהגשת התחזית של ירושלים אתר שמתעדכן כל כמה דקות טמפרטורה לחות אונליין וכמה זה מרגיש השילוב
      שפו ענק לך בועז נחמייה אין עלייךמירי

    2. אתה טועה ומטעה – גם הקרינת שמש ישירה אפשר להגיע לשיווי משקל. כמו כל גוף בעל טמפרטורה, גם חיישן טמפרטורה פולט קרינה. לכן, הוא יכול להגיע לשיווי משקל תרמי. לפי מה שאתה אומר, כל דבר שנמצא בשמש אמור להתלקח כי הוא ימשיך להתחמם עד אין קץ.

    3. השנה ראיתי המון עניי איך אדמה מתלקחת מרוב חום והייתי חייב להרטיב אותה לפני שזה הופך לדקה מסיבית עשרים שנה גר במדבר יהודה וזאת הפעם הראשונה שזה קרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,729 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.