למה השירות המטאורולוגי לא מספר כמה באמת חם בחוץ?

בסוכת המדידה הלבנה, המאווררת והמוצלת על החוף בתל אביב נמדדו ביום נתון 32 מעלות. המדידה הועברה לשירות המטאורולוגי ומשם לציבור הרחב. אבל מי שהולך באחד הרחובות הלוהטים, במיוחד אם הוא בקרבת בניין עם קירות זכוכית וללא עצים או צל אחר – מרגיש כאילו מדובר בקרוב ל-40 מעלות. עבור אותו הולך רגל, התחזית של השירות המטאורולוגי היא חסרת משמעות. אבל זה לא חייב להיות ככה.

עוד ב"שקוף":

• אוורור טבעי ואיפוס אנרגיה: כך נראה העתיד
• בלי לחכות לממשלה: הפתרון שיעזור להתמודד עם החום
• מלחמה אבודה? כך מצילים עץ מכריתה – ואלה הטריקים של היזמים

הטמפרטורה החזויה או זו שנמדדת על ידי השירות המטאורולוגי לא תייצג לרוב את מה שמרגישים ברחוב. לא כי התחזית שגויה או כי המדידה לא מדויקת, להפך: השירות מחויב לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים, הן מבחינת הציוד שצוות השירות משתמש בו והן מבחינת האופן שבו נמדדות הטמפרטורות.

הסיבה לפער בין הטמפרטורות המוצגות לבין אלה שבשטח היא שהשירות המטאורולוגי הישראלי אינו משקלל את הטמפרטורה עם נתונים שונים, כפי שנהוג במדדים פופולריים אחרים, שלוקחים בחשבון גם את אחוזי הלחות ברחוב, משטר הרוחות ומידת הקרינה. ונראה שמשרד התחבורה לא חש צורך להיטיב את הנגשת המידע, ובתגובה לכתבה מסר בין היתר כי "לא קיבלנו תלונות הנוגעות לקושי בהבנת המושגים 'עומס חום קל, בינוני, כבד' ואנו סבורים כי לציבור אין קושי בהבנת המילים עומס חום קל, בינוני, כבד וקיצוני".

הפרמטרים האלה דרמטיים. יכול להיות שבבאר שבע חם הרבה יותר מבתל אביב, גם בצל – אבל אחוזי הלחות הגבוהים בעיר החוף אינם מאפשרים לזיעה להתנדף ולכן יהיה בלתי נסבל בתל אביב ונעים יותר בבאר שבע. במילים אחרות, אם הטמפרטורה היא 30 מעלות בעיר חוף כלשהי, המדד המדובר יציג איך זה באמת מרגיש באותו הרגע, 42 מעלות למשל.

הנגשת הטמפרטורה לציבור? לא על סדר היום

המדד המשוקלל מכונה PET, "הטמפרטורה הפיזיולוגית השקולה". הוא הומצא בגרמניה, ומשמש מדינות רבות ברחבי אירופה, אך לא את השירות הרשמי בישראל. רגע לפני שנבין למה, כמה מילים על איך מודדים טמפרטורה. ספוילר – לא בגובה הרחוב, לא בשמש ובטח שלא בתנאים שבהם הולכי הרגל הישראלים מסתובבים בערים.

פרופסור עודד פוצ'טר, קלימטולוג ממכללת בית ברל, מסביר שמדובר במדד מחמיר שקבע ארגון המטאורולוגיה העולמי. הטמפרטורה נמדדת בגובה שני מטר מעל פני הקרקע ובצל. סוכת המדידה צבועה בלבן כדי לא לקלוט קרינה והיא מאווררת היטב כדי שלא תיווצר מלכודת חום וכדי שהרוח תוכל להיכנס ולצאת בקלות. הסוכה תהיה רחוקה משמעותית מבניינים שעלולים לכלוא חום גם מסביבה או להחזיר קרינה ולשבש את המדידה.

"הטמפרטורה לא בהכרח מייצגת את התנאים האמיתיים, את מה שארגיש ברחוב", מאשר פוצ'טר. "היא נכונה בדרך כלל לשטח פתוח. לכן יש צורך ליצור תיווך בין הטמפרטורות בתחזית לבין רחובות הערים". לשיטתו, הדבר נכון גם בחורף. פרצי רוחות למשל עלולים לתת תחושה נמוכה בחמש מעלות לפחות ביחס לטמפרטורות הצפויות, או אלה שנמדדו.

בועז נחמיה, מנהל האתר הפופולרי "ירושמיים", שמנגיש לציבור הרחב את תחזית המזג האוויר בירושלים בכל מיני דרכים, הוא חזאי פרטי שלקח על עצמו את המשימה. באתר שלו הוא מציג מדדים שונים, בהם עומס החום, לצד מדד "מרגיש כמו". 

"אני משתמש בשני המדדים, לתת לציבור כמה שיותר אינפורמציה", הוא מספר. "זה מאפשר לאנשים להתמצא ולהתכונן וכל מדד ייתן לי משהו אחר". לדבריו, מדדי עומס החום אינם לוקחים בחשבון משטר רוחות אלא רק טמפרטורה ולחות, ולכן כשעומס החום כבד אולם נושבת רוח מהים, העומס לא יורגש והמדד פחות רלוונטי. "ה'מרגיש כמו' הוא מדד שמורכב מכמה מדדים שכל אחד נותן משהו אחר. האתגר הוא לבחור במדד המתאים לכל סיטואציה", הוא מוסיף.

אז איך מתווכים בין המדידה לבין הציבור? מדד PET יכול היה לספק ביעילות את הצורך שלנו. אולם במקום זאת, השירות המטאורולוגי משתמש במדד אחר, נגיש הרבה פחות, שמציג טווח מספרים שמתורגמים לעומסי חום: קל, בינוני וכבד. למה זה כל כך מעורפל? למה לא להשתמש בשפה פשוטה שתשרת את כולנו? 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה באמצעות השירות המטאורולוגי מפרסם תחזית מזג אוויר במונחים של 'עומס חום' ו'עומס קור' וגם תחזיות מדידות (מספרים).

"יודגש כי ישנם מגוון מדדים של עומס חום וביניהם המדד Discomfort Index, DI, מדד שנמצא אינדיקטיבי להשפעות הפיזיולוגיות של שילוב טמפרטורה ולחות על גוף האדם. בשל הקורלציה המובהקת שנמצאה במחקרים רבים בין DI לבין העומס הפיזיולוגי, אומץ מדד זה ע"י כלל הגופים הציבוריים בארץ. המדד 'מרגיש כמו' (apparent temperature) המקובל באתרי אינטרנט שונים, אינו מדד נכון לתנאי מזג אוויר קר, בהם ישנה חשיבות לעוצמת הרוח ולא רק לטמפרטורה וללחות. באקלים קר ישנו שימוש במדד אחר שנקרא wind chill. 

"השירות המטאורולוגי מסתמך בנושאים העוסקים בהשפעות מזג האוויר על גוף האדם על מחקרי מכון הלר, המרכז הרפואי שיבא, ועל פרסומי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) וארגון הבריאות העולמי (WHO). הארגונים הבינלאומיים פיתחו לפני מספר שנים מדד מודרני יותר המשקלל טמפרטורה, לחות, קרינה ורוח למדד אחד הכולל גם תנאי קור וגם תנאי חום Universal Thermal Climate Index (UTCI).

"יצוין כי משרד התחבורה מעולם לא קיבל תלונות הנוגעות לקושי בהבנת המושגים 'עומס חום קל, בינוני, כבד' ואנו סבורים כי לציבור אין קושי בהבנת המילים עומס חום קל, בינוני, כבד וקיצוני".