ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בתום מאבק של חמש שנים: סער חתם על תקנות לשקיפות באגודות העותמאניות

שר המשפטים חתם סוף סוף על התקנות להשקפת האגודות שפעלו עד כה באפלה בחסות חוק מימי הטורקים • כצפוי - התקנות לא יחולו על קרן השביתה • לאורך השנים חשפנו כיצד חלק מהארגונים הפעילו לחצים גדולים לטרפוד המהלך

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

לחצנו, טרחנו, חפרנו, וזה קרה – שר המשפטים גדעון סער חתם היום (רביעי) על התקנות להחלת שקיפות על האגודות העותמאניות. החתימה תתקן עיוות משמעותי שחל עקב שימוש בחוק מימי האימפריה העותמאנית המאפשר לארגונים מסוימים לפעול ללא שקיפות.

עוד ב"שקוף":

לא בכדי שרי המשפטים חששו להסיט את הווילון מעל האגודות העותמאניות דוגמת ההסתדרות. לאורך השנים חשפנו כיצד ארגוני עובדים, בהם הסתדרות העובדים והסתדרות המורים, הפעילו לחצים אדירים על שרי המשפטים ועל חברי הכנסת במטרה לטרפד את המהלך. אלא שסער לא נכנע – וחתם היום על התקנות.

גם ארגוני העובדים יהפכו לשקופים – עבור העובדים עצמם

התקנות שייכנסו לתוקף תוך 30 יום קובעות שהאגודות, לראשונה בהיסטוריה, יחויבו להעביר לרשם העמותות כל מסמך או מידע שיידרשו. בין האגודות העותמאניות ניתן למנות את ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות, ההסתדרות הרפואית בישראל ומאות או אלפי גופים נוספים. הדיווחים שיוגשו לרשם יהיו פתוחים בפני הציבור – מה שיאפשר פיקוח ודין וחשבון.

התקנות גובשו בתקופת שרת המשפטים איילת שקד וקובעות כי אגודות עותמאניות יחויבו בהגשת דיווחים מגוונים:

  • דיווח ראשוני הכולל פרטים בסיסיים על האגודה (תקנון, הרכב הוועד ומען האגודה). פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר ועדכני של כלל האגודות העותמאניות בישראל. 
  • דיווח שוטף בדבר תיקונים ושינויים לרבות פרוטוקלים של הדיונים שנערכו בנושא בתוך האגודה.
  • דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה. הדיווחים יוגשו לרשם העמותות ברשות התאגידים ויהיו פתוחים לעיון הציבור.
  • אגודה שמחזורה עולה על חצי מיליון שקל תגיש לרשם העמותות דוח כספי מלא. כאן טמונה הבשורה הגדולה ביותר: לראשונה הציבור יידע לאן הלכו כספיו.

ארגוני עובדים לא ייאלצו להגיש לרשם העמותות מאזן ודוחות כספיים אך כן יחויבו להנגיש את האפשרות לעיין בהם לכל חברי האגודה. במקרים כמו הסתדרות העובדים והסתדרות המורים – מדובר בכמות עצומה של עובדים שלהם תהיה גישה לדוח הכספי – לכן ההחרגה הזו היא כמעט חסרת משמעות. בנוסף, המידע יחויב להיות נגיש באופן המניח את דעתה של רשמת העמותות. במילים אחרות, האגודות לא יוכלו להסתפק בשבבי ידע ויאלצו להרים את המסך ולתת לקרני השמש להיכנס.

עם זאת, עדיין לא ברור האם רשמת העמותות תוכל לבצע כעת – בחסות התקנות – ביקורת עומק באגודות העותמאניות. בנוסף – התקנות לא מכילות סנקציות לאגודות שיפרו אותן. מה יקרה עם אגודה תתעקש להסתיר למשל את הוצאותיה? ייתכן כי רשמת העמותות תוכל לפעול בנושא, או שניתן יהיה לכפות על המדינה להטיל סנקציות באמצעות מאבק משפטי. כך או אחרת, כעת ניתן יהיה לעלות מדרגה ביתר קלות במאבק למען מנהל תקין.

שקיפות נועדה לצמצום שחיתות – לא לפגיעה בזכות השביתה

אין כמעט שינויים מנוסח התקנות שאותן גיבשה בזמנו שקד. בדומה לגרסה שהציגה שקד עצמה – קיימת החרגה משמעותית אחת, אך מוצדקת במיוחד. קרן השביתה בארגוני עובדים לא תיחשף לציבור כדי לא לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה. 

מה זו קרן השביתה? מדובר בקרן שבה נצברים בחיסכון כספים שיאפשרו לשלם לעובדים שכר בזמן שביתה. חשאיות כמות הכסף השוכב בקרן היא קריטית – כדי שהממשלה לא תדע מה "אורך הנשימה" של קרן השביתה. נלחמנו על השקיפות בשביל לצמצם שחיתות ולא כדי לחבל בזכות השביתה.

מי הן האגודות העותמאניות ומדוע חשוב שיפעלו בשקיפות?
אגודות עותמאניות הן אלפי עמותות שפועלות בישראל ללא שקיפות או דין וחשבון בחסות חוק מימי הטורקים, ביניהן מד"א, התאחדות המלונות, קופות חולים, ההסתדרות ועוד. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, הארגונים האלו הצליחו להישאר עד היום תחת פרצה בחוק העמותות שמגדירה אותם כאגודות הכפופות לחוק העותמאני, ומכאן שלא חלות עליהם חובות העוסקות בשקיפות ובדיווח.

הם פטורים, למשל, מפרסום פרוטוקולים של ישיבות, מהצגת דוחות שנתיים, מביקורת רגולטורית של מבקר המדינה, וממתן מידע לציבור לפי חוק חופש המידע. התוצאה: אפלה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור.

ב-2016 משרד המשפטים הוציא דוח המפרט מדוע חשוב להשקיף את האגודות העותמאניות. גם מבקר המדינה כתב על כך בדוח מ-2017. הוא מתח ביקורת חריפה על היעדר פיקוח על אגודות אלה, ובפרט על אלה המנהלות פעילות כספית בהיקף משמעותי. המבקר כינה את היעדר הפיקוח "ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית".

במשרד המשפטים דחו מכל וכל את טענות האגודות עצמן שלפיהן השקיפות תפגע במעמדן בחו"ל. בדיקה שערכו במשרד המשפטים בנושא העלתה כי גם במדינות החתומות על אמנות של ארגון העבודה הבינלאומי (המעגנות את חופש ההתארגנות) – חלות על ארגוני עובדים ומעסיקים חובות דיווח ושקיפות נרחבות.

שקיפות כזו, חשוב להדגיש, יכולה למנוע את השחיתות הבאה. כפי שחשפנו שוב ושוב ב"שקוף", בהיעדר שקיפות, בחלק מהאגודות הכספים נחתו בכיסי מקורבים. ראש הסתדרות המורים הקודם יוסי וסרמן אף הורשע על עבירות מרמה, לאחר שקיבל בחסות האפלה טובות הנאה ובזבז כספי מורים לצרכיו הפרטיים.

ניסו לטרפד את התקנות. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד. צילום: פלאש 90

"אני רואה בתקנות הללו צעד ראשוני, חשוב והכרחי לקידום האינטרס הציבורי – יצירת שקיפות ציבורית ביחס להתנהלותן של אגודות באשר הן", כתב סער בהודעתו מהיום. "תאגידים ללא כוונת רווח, הפועלים לקידום מטרות ציבוריות למען ציבור נהנים רחב הנשענים על כספי ציבור במובנם הרחב – תרומות, תמיכות, הטבות מס, דמי חבר וכדומה – נדרשים לפעול בשקיפות, תוך הקפדה על קיומם של מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים". לדברי סער, היעדר שקיפות בשל מועד ההתאגדות היה שריד אנכרוניסטי: "לשקיפות יש ערך ציבורי, ואנו מתחילים היום שינוי חשוב".

עו"ד קארן שוורץ, רשמת העמותות וההקדשות הוסיפה הערב שתקנות הן "קפיצת מדרגה של ממש ותחילתה של דרך". לדבריה, הם יפעלו להנגשת דיווחי האגודות לציבור, "בין היתר בהמשך למהלך שהחל בפרסום רשימת האגודות העותמאניות באתר גיידסטאר ישראל".

המו"לים של שקוף סייעו לקידום המהלך

ומילה אישית: קראנו לשקיפות הזו שוב ושוב בחמש השנים האחרונות בכל פלטפורמה אפשרית – אבל לא עשינו זאת לבד. אלפי לוחמי סיירת השקיפות הפעילו לחץ בעניין על שרי משפטים האחרונים, לרבות כתיבת הערות תומכות למשרד המשפטים. הלחץ עבד: סער בעצמו נימק בהודעה לעיתונות מדוע החליט לחתום: "רוב הערות הציבור הביעו תמיכה גורפת במהלך". 

"אין סיבה שלא תהיה שקיפות בהסתדרות", אמר ל"שקוף" חשב ההסתדרות לשעבר שלומי נידם, שכבר יצא לפנסיה. "כל אחד מעדיף שלא ישאלו אותו שאלות. אף גוף לא אוהב שמבקרים אותו". נידם לא מאמין שיתגלו שחיתויות אך טוען שיש לחייב אותם מבחינת שקיפות. "כל גוף ציבורי חייב להיות מבוקר ומפוקח", סיכם.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

9 תגובות

  1. צפיתי בקליפ שפורסם בפייסבוק, ועד הרגע האחרון האמנתי לכם, אבל אז הרגשתם חייבים "להכניס" לאויב הפוליטי, והבנתי שכמו כל התקנות והחוקים, זה עוד משהו שהאכיפה שלו תהיה רק נגד אויבי השמאל, והשמאל טוב מאד בלייצר ולהגדיר אויבים (בשם השלום, כמובן.)

    1. אויב פוליטי? את המאבק בין שמאל לימין תשמור לימי בחירות, הוא לא חזות הכל.
      ביומיום, הפוליטיקה היא בסה"כ כלי ומנגנון לקבלת החלטות. זה הכל.
      שקוף במהלך הזה דחפו לשינוי שבוודאות מוחלטת ייטיב עם כולנו, ולא משנה מיהו "האויב הפוליטי" שלך או שלי (לי אין כזה). זו גישה ועשייה שיש להוקיר וראוי לתמוך בה רעיונית וכספית.
      אז גל, אתה כבר תרמת?

  2. ולמה בעצם שישאר הדבר הזה שנקרא "עמותה עותמנית" ולא יחיבו אותם להפוך לעמותות רגילות וזהו?

    1. איך ייטיב? יותר ויותר מאפשר לאנשים שלכם לשתות את משאבי המדינה. שחיתות, זו מילה עדינה למה שקורה אצלכם

    1. המרכז שמאל משום מה יש להם הכח לקבוע מי ייענש ומי לא. זו האמת. שהיחס לאותה עבירה, תלוי בגורם לעבירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק