ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לחצנו, טרחנו, חפרנו, וזה קרה – שר המשפטים גדעון סער חתם היום (רביעי) על התקנות להחלת שקיפות על האגודות העותמאניות. החתימה תתקן עיוות משמעותי שחל עקב שימוש בחוק מימי האימפריה העותמאנית המאפשר לארגונים מסוימים לפעול ללא שקיפות.
לא בכדי שרי המשפטים חששו להסיט את הווילון מעל האגודות העותמאניות דוגמת ההסתדרות. לאורך השנים חשפנו כיצד ארגוני עובדים, בהם הסתדרות העובדים והסתדרות המורים, הפעילו לחצים אדירים על שרי המשפטים ועל חברי הכנסת במטרה לטרפד את המהלך. אלא שסער לא נכנע – וחתם היום על התקנות.
התקנות שייכנסו לתוקף תוך 30 יום קובעות שהאגודות, לראשונה בהיסטוריה, יחויבו להעביר לרשם העמותות כל מסמך או מידע שיידרשו. בין האגודות העותמאניות ניתן למנות את ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות, ההסתדרות הרפואית בישראל ומאות או אלפי גופים נוספים. הדיווחים שיוגשו לרשם יהיו פתוחים בפני הציבור – מה שיאפשר פיקוח ודין וחשבון.
התקנות גובשו בתקופת שרת המשפטים איילת שקד וקובעות כי אגודות עותמאניות יחויבו בהגשת דיווחים מגוונים:
ארגוני עובדים לא ייאלצו להגיש לרשם העמותות מאזן ודוחות כספיים אך כן יחויבו להנגיש את האפשרות לעיין בהם לכל חברי האגודה. במקרים כמו הסתדרות העובדים והסתדרות המורים – מדובר בכמות עצומה של עובדים שלהם תהיה גישה לדוח הכספי – לכן ההחרגה הזו היא כמעט חסרת משמעות. בנוסף, המידע יחויב להיות נגיש באופן המניח את דעתה של רשמת העמותות. במילים אחרות, האגודות לא יוכלו להסתפק בשבבי ידע ויאלצו להרים את המסך ולתת לקרני השמש להיכנס.
עם זאת, עדיין לא ברור האם רשמת העמותות תוכל לבצע כעת – בחסות התקנות – ביקורת עומק באגודות העותמאניות. בנוסף – התקנות לא מכילות סנקציות לאגודות שיפרו אותן. מה יקרה עם אגודה תתעקש להסתיר למשל את הוצאותיה? ייתכן כי רשמת העמותות תוכל לפעול בנושא, או שניתן יהיה לכפות על המדינה להטיל סנקציות באמצעות מאבק משפטי. כך או אחרת, כעת ניתן יהיה לעלות מדרגה ביתר קלות במאבק למען מנהל תקין.
אין כמעט שינויים מנוסח התקנות שאותן גיבשה בזמנו שקד. בדומה לגרסה שהציגה שקד עצמה – קיימת החרגה משמעותית אחת, אך מוצדקת במיוחד. קרן השביתה בארגוני עובדים לא תיחשף לציבור כדי לא לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה.
מה זו קרן השביתה? מדובר בקרן שבה נצברים בחיסכון כספים שיאפשרו לשלם לעובדים שכר בזמן שביתה. חשאיות כמות הכסף השוכב בקרן היא קריטית – כדי שהממשלה לא תדע מה "אורך הנשימה" של קרן השביתה. נלחמנו על השקיפות בשביל לצמצם שחיתות ולא כדי לחבל בזכות השביתה.
הם פטורים, למשל, מפרסום פרוטוקולים של ישיבות, מהצגת דוחות שנתיים, מביקורת רגולטורית של מבקר המדינה, וממתן מידע לציבור לפי חוק חופש המידע. התוצאה: אפלה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור.
ב-2016 משרד המשפטים הוציא דוח המפרט מדוע חשוב להשקיף את האגודות העותמאניות. גם מבקר המדינה כתב על כך בדוח מ-2017. הוא מתח ביקורת חריפה על היעדר פיקוח על אגודות אלה, ובפרט על אלה המנהלות פעילות כספית בהיקף משמעותי. המבקר כינה את היעדר הפיקוח "ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית".
במשרד המשפטים דחו מכל וכל את טענות האגודות עצמן שלפיהן השקיפות תפגע במעמדן בחו"ל. בדיקה שערכו במשרד המשפטים בנושא העלתה כי גם במדינות החתומות על אמנות של ארגון העבודה הבינלאומי (המעגנות את חופש ההתארגנות) – חלות על ארגוני עובדים ומעסיקים חובות דיווח ושקיפות נרחבות.
שקיפות כזו, חשוב להדגיש, יכולה למנוע את השחיתות הבאה. כפי שחשפנו שוב ושוב ב"שקוף", בהיעדר שקיפות, בחלק מהאגודות הכספים נחתו בכיסי מקורבים. ראש הסתדרות המורים הקודם יוסי וסרמן אף הורשע על עבירות מרמה, לאחר שקיבל בחסות האפלה טובות הנאה ובזבז כספי מורים לצרכיו הפרטיים.
"אני רואה בתקנות הללו צעד ראשוני, חשוב והכרחי לקידום האינטרס הציבורי – יצירת שקיפות ציבורית ביחס להתנהלותן של אגודות באשר הן", כתב סער בהודעתו מהיום. "תאגידים ללא כוונת רווח, הפועלים לקידום מטרות ציבוריות למען ציבור נהנים רחב הנשענים על כספי ציבור במובנם הרחב – תרומות, תמיכות, הטבות מס, דמי חבר וכדומה – נדרשים לפעול בשקיפות, תוך הקפדה על קיומם של מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים". לדברי סער, היעדר שקיפות בשל מועד ההתאגדות היה שריד אנכרוניסטי: "לשקיפות יש ערך ציבורי, ואנו מתחילים היום שינוי חשוב".
עו"ד קארן שוורץ, רשמת העמותות וההקדשות הוסיפה הערב שתקנות הן "קפיצת מדרגה של ממש ותחילתה של דרך". לדבריה, הם יפעלו להנגשת דיווחי האגודות לציבור, "בין היתר בהמשך למהלך שהחל בפרסום רשימת האגודות העותמאניות באתר גיידסטאר ישראל".
ומילה אישית: קראנו לשקיפות הזו שוב ושוב בחמש השנים האחרונות בכל פלטפורמה אפשרית – אבל לא עשינו זאת לבד. אלפי לוחמי סיירת השקיפות הפעילו לחץ בעניין על שרי משפטים האחרונים, לרבות כתיבת הערות תומכות למשרד המשפטים. הלחץ עבד: סער בעצמו נימק בהודעה לעיתונות מדוע החליט לחתום: "רוב הערות הציבור הביעו תמיכה גורפת במהלך".
"אין סיבה שלא תהיה שקיפות בהסתדרות", אמר ל"שקוף" חשב ההסתדרות לשעבר שלומי נידם, שכבר יצא לפנסיה. "כל אחד מעדיף שלא ישאלו אותו שאלות. אף גוף לא אוהב שמבקרים אותו". נידם לא מאמין שיתגלו שחיתויות אך טוען שיש לחייב אותם מבחינת שקיפות. "כל גוף ציבורי חייב להיות מבוקר ומפוקח", סיכם.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
9 תגובות
צפיתי בקליפ שפורסם בפייסבוק, ועד הרגע האחרון האמנתי לכם, אבל אז הרגשתם חייבים "להכניס" לאויב הפוליטי, והבנתי שכמו כל התקנות והחוקים, זה עוד משהו שהאכיפה שלו תהיה רק נגד אויבי השמאל, והשמאל טוב מאד בלייצר ולהגדיר אויבים (בשם השלום, כמובן.)
אויב פוליטי? את המאבק בין שמאל לימין תשמור לימי בחירות, הוא לא חזות הכל.
ביומיום, הפוליטיקה היא בסה"כ כלי ומנגנון לקבלת החלטות. זה הכל.
שקוף במהלך הזה דחפו לשינוי שבוודאות מוחלטת ייטיב עם כולנו, ולא משנה מיהו "האויב הפוליטי" שלך או שלי (לי אין כזה). זו גישה ועשייה שיש להוקיר וראוי לתמוך בה רעיונית וכספית.
אז גל, אתה כבר תרמת?
צודק לצערי
כל הכבוד ותודה
ולמה בעצם שישאר הדבר הזה שנקרא "עמותה עותמנית" ולא יחיבו אותם להפוך לעמותות רגילות וזהו?
איך ייטיב? יותר ויותר מאפשר לאנשים שלכם לשתות את משאבי המדינה. שחיתות, זו מילה עדינה למה שקורה אצלכם
כל הכבוד ש"שקוף" ושר המשפטים
המרכז שמאל משום מה יש להם הכח לקבוע מי ייענש ומי לא. זו האמת. שהיחס לאותה עבירה, תלוי בגורם לעבירה.
חבל שזהו האמת