ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בדיקת שקוף: מיהם הח"כים שלא הגישו אפילו שאילתה אחת מתחילת הקדנציה

רוב הח"כים זנחו את הכלי הפרלמנטרי הזה וכמעט ולא מגישים שאילתות למשרדי ממשלה ● מתחילת הקדנציה 18 ח"כים לא הגישו אפילו שאילתה, ו-39 ח"כים הגישו פחות מחמש שאילתות ● הלוחמים הפרלמנטרים מיקי לוי, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, סעיד אלחרומי, אחמד טיבי, משה ארבל, עופר כסיף וסונדוס סאלח הגישו יחד 783 מתוך 1251 שאילתות 
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מליאת הכנסת (צילום: אתר הכנסת)

| תומר אביטל ועידן בנימין |

"איך מטפלים בשכירים שהם גם עצמאיים ופוטרו מעבודתם?", ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) ביקש לברר את הסוגיה הזו מול שר האוצר והגיש שאילתה בנושא. "האם יש הבדל בין תמותת תינוקות ערבים לבין תמותת תינוקות יהודים וכיצד מתכוון משרד הבריאות לטפל בנושא?", כך שאל ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) את שר הבריאות. ו"מה התוכנית של השרה להגנת הסביבה לקדם מיחזור פסולת אלקטרונית?", שאלה ח"כ סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת). 

אלו הן רק שלוש דוגמאות מתוך 1,251 שאילתות שהגישו השנה חברי הכנסת למשרדי הממשלה – שמדגימות היטב את חשיבות הכלי הזה שמאפשר לח"כים לפקח על השלטון – לטובת הציבור.

אלא שבמענה לבקשת חופש מידע שהגשנו, מצאנו כי רוב הח״כים לא ממש מחבבים את כלי השאילתות. למעשה, רובם כלל לא משתמשים בו. מתחילת הקדנציה הנוכחית ועד אמצע חודש אוקטובר, 39 ח"כים הגישו פחות מ-5 שאילתות. 18 נבחרי ציבור לא הגישו אפילו אחת. קבוצה מצומצמת של חברי כנסת אחראית על הגשת רוב השאילתות למשרדי הממשלה, כמעט כולם – מהרשימה המשותפת.

הפרלמנטר המצטיין בהגשת שאילתות, ח״כ מיקי לוי (צילום: אתר הכנסת)

שאילתה היא אחד הכלים המשמעותיים העומדים לרשות נבחרי הציבור בכנסת כדי לפקח על עבודת הממשלה. חברי הכנסת יכולים להגיש שאילתות לשרים על נושאים בהם עוסק משרדם. השרים חייבים לענות להן, בזמן מוגדר.

שלושה סוגי שאילתות: ישירה, רגילה ודחופה
  • שאילתה רגילה: מוגשת בכתב. התשובה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת על ידי השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד שלושים שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתה רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • שאילתה דחופה: מוגשת בעל-פה. השר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד, בעל פה ובמליאה. ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד ארבע שאילתות דחופות במושב.
  • שאילתה ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני. גם המענה נמסר אלקטרונית, בכתב, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד שמונים שאילתות ישירות במושב.

מצטייני השאילתות

לרוב אלו חברי האופוזיציה שעושים שימוש מוגבר בכלי הפרלמנטרי הזה – שכן הוא מיועד לפיקוח על הממשלה. את הרשימה שלנו מוביל מיקי לוי (יש עתיד) שהוא הח"כ שהגיש הכי הרבה שאילתות מאז הוקמה הכנסת ה-23: 83 שאילתות ישירות, 39 רגילות, ו-2 דחופות (סה"כ 124). אחריו ממוקמים חברי הרשימה המשותפת: יוסף ג'אברין שהגיש סה"כ 115 שאילתות; אוסאמה סעדי הגיש סה"כ 114, סעיד אלחרומי הגיש סה"כ 112 ואחמד טיבי 109. אחריהם ברשימה משה ארבל (ש"ס) שהגיש סה"כ 76 שאילתות ואז חוזרים שוב לרשימה המשותפת: עופר כסיף הגיש 69 וסונדוס סאלח הגישה 64. כל הנתונים מתייחסים לתקופה שבין יום השבעת הכנסת ה-23 ועד ה-14 באוקטובר.

"שאילתות הן כלי מצויין כדי לקבל תשובות במגוון נושאים מקצועיים משרים בענייני משרדיהם. לעיתים ישנם נושאים קטנים רבים שנופלים בין הכיסאות וזו דרך מצויינת לשים עליהם זרקור כדי לפתור אותם", מסר לנו ח"כ מיקי לוי. "מנסיוני פעמים רבות השאילתה עצמה מביאה נושא לידיעת השר או מעודדת את הפקידות לפעול בייתר מרץ וניתן באמצעותה לפתור בעיות שנוגעות לאזרחים ולאוכלוסיות שונות. בעיות שלפעמים לא היו נפתרות בצורה אחרת". 

לשאלתנו אם יש לו דוגמה למקרה שבו באמצעות שאילתה שהגיש הצליח להשפיע באופן ישיר על שר, קיבלנו את מלשכתו של לוי את קטע הוידאו הבא בו הוא שואל את מיכאל ביטון (כחול לבן), שר במשרד הביטחון על הזכאות לדמי אבטלה של עתודאים. ביטון, מספר כיצד השאלה של לוי דחפה אותו לפתור את הנושא ואף חייבה אותו למסגרת זמן לטיפול בבעיה. 

"בעיני שאילתא היא כלי פיקוח פרלמנטרי מרכזי שלנו כחברי כנסת על השרים ועבודת הממשלה. למשל במקרה של תכנית היל"ה, או במקרה של יישום החלטת ממשלה על הקמת פארקי תעשיית הייטק בחברה הערבית, השאילתא תרמה להעלאת הנושא למודעות השר לפני פגישות עבודה שבסוף מביאות להישגים או לקידום הנושא", אמר לנו ח"כ יוסף ג'בארין. 

"שאילתות הן גם כלי פרלמנטרי שדרכו השר מודע למצוקות שנגרמות לאזרח ומביא לפתרונן התלוי בעבודה שאינה מורכבת בהכרח מול גורמי המקצוע. כך למשל במקרה של עבודות בכביש בכפר פורדייס שגרמו לפקקי תנועה אדירים, ונפתרו בזכות שאילתה ששלחתי שגרמה לגורמי המקצוע לזרז את הפתרונות עבור התושבים", הוסיף. לדבריו, "שאילתא היא גם כלי חשוב לקבלת מידע ונתונים אשר מסייעים לנו לקדם נושאים או להוכיח את צדקת טענותינו. כך היה כאשר חשפתי את הנתונים השערורייתיים על המספר השולי של כתבי אישום המוגשים על רקע האלימות הפנימית ביישובים הערבים. הנתונים קיבלו חשיפה תקשורתית רחבה, והנושא במגמת שיפור מאז".

במקום השני ברשימת מצטייני השאילתות: ח״כ יוסף ג׳בארין (צילום: אתר הכנסת)

עוד בנושא:

שאלנו גם את ח"כ טיבי מוותיקי המשכן (21 שנה בכנסת) מדוע הוא ממשיך להשתמש בכלי הזה ואיזו השפעה יש לו על הממשלה. "אנחנו לא יכולים להפוך גישה כללית של שר, וכמובן לא כיוון אידיאולוגי, אבל במקרים רבים משיגים מענה בעל חשיבות מעשית. למשל למועצות שתוקעים להם תוכניות וגם לאנשים מן השורה", נמסר מלשכתו של טיבי. עוד הוסיפו כי: "מה שחשוב בכלי הזה הוא שהשר נותן את המענה לשאילתה במקום שהח"כ והציבור ירדפו אחרי הפקידים. כך הפקידים יתאמצו יותר כדי להחזיר תשובה מדוייקת, כוללת ורשמית לשר, והשר אלינו".

טיבי נתן כדוגמה נקודתית מקרה שבו טיפל בקידום העבודות בכביש 444. העבודות הוכרזו אך התעכבו, וטיבי לחץ לקדם אותן: "זה התחיל עם שאילתה פלוס מעקב ופגישות ועוד מספר שאילתות המשך… מה שגרם לשר להגיד – 'אנחנו נקרא לו כביש טיבי'".

דוגמה נוספת שחלק הצוות של טיבי: "המקרה של הסטודנט נסאסרה שהותקף באכזריות בחוף בראשל״צ. הוא שכב ארבעה ימים בבית חולים, עבר ניתוחים ומאות תפרים וזה נראה קרוב לניסיון רצח בלי שהמשטרה תיגש אליו (למרות שהיו במקום) או להורים שלו עד שח"כ טיבי חשף את העניין. היתה שאילתה ועוד שאילתות מעקב עד שנתפסו הפושעים".

ח"כ סונדוס סאלח אף הגדילה לעשות והזמינה את הציבור להגיש דרכה שאילתות שהיא תגיש למשרדי הממשלה. "במושב הקודם, והראשון שלי כחברת כנסת, הזמנתי את הציבור להעביר ללשכה שלי בקשות והצעות לשאילתות למשרדי ממשלה", היא מסרה ל"שקוף". "קיבלנו עשרות שאלות, את הרוב המוחלט העברנו".

טבלת מגישי השאילתות המצטיינים

ומי שכחו מהכלי הפרלמנטרי הזה?

לא מעט. חלקם יו"ר ועדות קבועות, להם יש כלים נוספים לקבל מידע מהמשרדים, אבל רובם ח"כים מן המניין. צבי האוזר (דרך ארץ) שמכהן גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון ; מיקי זוהר, חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה והרווחה), גדעון סער, דוד ביטן (יו"ר ועדת העליה והקליטה), ניר ברקת, אבי דיכטר, יפעת שאשא ביטון (הליכוד); נפתלי בנט (ימינה); יאיר לפיד, יואל רזבוזוב, עופר שלח ומשה יעלון (יש עתיד-תל"ם); אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו); רם שפע (כחול לבן), יו"ר ועדת החינוך. כל אלו לא הגישו עדיין שאילתא, ולו אחת, למשרדי הממשלה. מיכל קוטלר-וונש, עינב קאבלה (כחול לבן) וגם אוסנת הילה מארק (הליכוד) לא הגישו שאילתות עד אמצע חודש אוקטובר. אך נכנסו לכנסת רק בסוף חודש יוני בזכות החוק הנורבגי (ולא במרץ). 

פנינו ללשכתה של ח"כ קוטלר-וונש שמסרה לנו: "מאז כניסתה לתפקיד, הגישה ח"כ קוטלר-וונש שש שאילתות, חמש מהן דחופות ואחת רגילה (השאילתות הוגשו בתקופה האחרונה ולכן לא נמצאות בנתונים, בכל מקרה מדובר בנתונים נמוכים, ע.ב, ת.א). מתוך אלה שהוגשו, התקבלה אחת בנושא 'אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת המשבר'. לאחר קבלת התשובה מסגן שר הפנים, ח"כ קוטלר-וונש קידמה דיון דחוף בנושא בוועדת העלייה והקליטה. הנושא נמצא בטיפול הגורמים הרלוונטיים, ותשובה על שינוי מדיניות עתידה להגיע בימים הקרובים".

לא הגיש אפילו שאילתה אחת, כי הוא עסוק במאבק בקורונה. ח״כ נפתלי בנט, יו״ר ימינה (צילום: TIP, ויקימדיה)

ח"כ נפתלי בנט שמצאנו בעבר שממעט להגיע למשכן הכנסת נמנע גם מעבודת הפיקוח על הממשלה דרך הגשת שאילתות. מלשכתו של בנט, שלא הגיש אפילו שאילתא אחת למשרדי הממשלה, נמסר לנו כי: "אמת. מפרוץ מגיפת הקורונה, כשר ביטחון, ואח״כ כחבר כנסת, ח״כ נפתלי בנט מקדיש את כל מאודו וזמנו להשתלטות על משבר הקורונה ולשיקום פרנסתם של מאות אלפי עסקים שקרסו".

מטעמו של ח״כ ניר ברקת נמסר: "במסגרת תפקידו ח״כ ברקת חבר בוועדות שונות בהן ועדת הכספים, חוץ ובטחון, מדע וטכנולוגיה ועוד. כחלק מההכנה לוועדות והדיונים עצמם, הוא מעלה שאלות ומבקש הבהרות ישירות מבעלי התפקידים שמגיעים אל הוועדות מידי שבוע. בנוסף, חבר הכנסת ברקת מגבש תכניות עבודה שיסייעו לצמיחת המשק ומתוקף כך הוא נמצא בשיח תמידי עם הדרג הנבחר והדרג המקצועי במשרדים השונים, שמולם הוא עובד קרוב לשני עשורים מכח תפקידיו הציבוריים. במקרים בהם לא מצליח חבר הכנסת ברקת לקבל תשובות מספקות הוא משתמש בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו. כך למשל, הגיש השבוע שתי שאילתות למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון". 

מלשכתו של גדעון סער נמסר: "הגשנו שאילתא ישירה בתאריך 9.11.20 בנושא: טיפול בפרצות בגדר הביטחון למניעת כניסת פלסטינים לשטח ישראל". עוד הוסיפו: "בד״כ אנו מקבלים המידע שאנחנו צריכים ממשרדי הממשלה באמצעות פניה ישירה גם בלי להגיש שאילתות ובדרך מהירה ויעילה יותר. במקרים מתאימים אנו משתמשים בכלים פרלמנטריים אחרים (הצעות לסדר, למשל)".

פנינו גם לח"כ רם שפע (כחול לבן) ויאיר לפיד (יש עתיד) שלא הגיבו עד לרגע פרסום הכתבה.

מה קורה במשמרת שלו? יו״ר הכנסת יריב לוין (צילום: דוברות הכנסת)

וזה לא הכל. יש עוד 39 חברי כנסת (מתוך מי שאינו חבר ממשלה) שהגישו חמש שאילתות או פחות. כלומר, כמחצית מחברי הכנסת שאינם חברי ממשלה (סך הכל ישנם 87) כלל לא משתמשים בכלי הזה.

פנינו ליו"ר הכנסת יריב לוין ושאלנו מה לדעתו קורה. מלשכתו לא נמסרה תגובה.

גם מי ששואל – לא תמיד מקבל תשובה

רק לפני חודש חשפנו כאן כי גם כשחברי הכנסת מגישים שאילתות משרדי הממשלה לא ממהרים לענות. מצאנו כי כ-400 שאילתות ישירות ורגילות שהגישו חברי וחברות הכנסת לשרים המתינו במשך זמן ארוך למענה. זאת למרות שבניגוד לתקנון הכנסת, עברו כבר לפחות 21 ימים מאז הוגשו השאילתות. 

בין השרים המאחרים ביותר במענה לשאילתות היו: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שמאחר במענה ל-86 שאילתות; שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין לא הגיב ל-54 שאילתות; שרת התחבורה מירי רגב שלא ענתה ל-36 שאילתות; ושר המשפטים אבי ניסנקורן שמאחר במענה ל-29 שאילתות. זמן האיחור הממוצע (מעבר ל-21 הימים) של כלל משרדי הממשלה עומד על 53 ימים. כמעט חודשיים. 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

הנה עוד כמה דוגמאות לשאילתות שהעלו חברי כנסת בפני השרים רק מתחילת החודש הנוכחי:

ח״כ מיקי לוי פנה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וביקש לברר נתונים על אובדנות בתקופת הקורונה, הוא ביקש לדעת מה עושה המשרד במטרה להתמודד עם התופעה ומה המצב התקציבי; ח״כ סונדוס סאלח פנתה לשרה להגנת הסביבה בניסיון לברר מה מדיניות המשרד בנוגע לפחי המיחזור הכתומים בערים שונות שכרגע נראית שרירותית ומתנהלת ללא פיקוח; ח״כ אלכס קושניר מישראל ביתנו פנה לשר הבטחון וביקש לברר בנוגע להטבה שניתנת לחיילים בודדים ברכישת ציוד בסיסי לריהוט בית. הוא עדכן את השר בדבר פניות שהגיעו אליו מחיילים בודדים שלא קיבלו את ההטבה ״כי התקציב נגמר".

השאילתות נועדו לעזור לאזרח. הן נותנות לו פה ויכולות להביא את המצוקה שלו ישירות לשר האחראי. שאילתות יכולות להיות ממוקדות בנושא קטן או רחבות ועקרוניות, הן מאירות תופעות בפני השרים, שמות זרקור על מחדלים ודורשות מהממשלה לתת דין וחשבון לציבור.

כשח״כים לא מגישים שאילתות זה אומר שהם שוכחים את אחד מתפקידיהם הבסיסיים ביותר: פיקוח על הממשלה – לטובת הציבור הרחב.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב מקרוב אחר התנהלות חברי הכנסת. כך גם הציבור וגם הפוליטיקאים יבינו שזה מעניין וחשוב – מה עשית ולא רק מה אמרת.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תגובה אחת

  1. היי , תודה לכם!! באמת , תודה מעומק הלב על הכתבות בכלל!!
    הייתי רוצה לדעת איך אפשר לדעת על איזה שאילתות לא ניתן מענה? למשל אלו שאילתות הופנו לשר אוחנה או לניסנקורן ונותרו ללא מענה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,958 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!