שכר הח"כים צפוי לעלות שוב – אלא אם יישבר הלופ

הריטואל הקבוע בפתח - רעש ציבורי, מצעד מוותרי השכר ובזבוז זמן יקר של הכנסת בחקיקה שתמנע קפיצה בשכר הח"כים • הפתרון נמצא בידיו של יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך שיכול להוציא את החלטות השכר של הח"כים מידיהם. אך הוא טרם הבהיר את כוונותיו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הלופ יישבר או שהפארסה תחזור? אורבך ולוי. צילום: פלאש 90

בעוד כחודש וחצי יזעקו כותרות העיתונים כי "שכר הח"כים צפוי לעלות בשבעת אלפי שקלים". הציבור יצקצק בלשון ויחל מאבק תדמיתי בוויתור על תוספת השכר. בכנסת יעסקו בתיקוני חקיקה כדי לתקן זמנית את המצב במקום לעסוק בנו. לשמחתנו יש פתרון. יש גוף שהיה יכול לפתור את הריטואל המביך הזה מדי שנה, וקוראים לו הוועדה הציבורית לשכר הח"כים. לצערנו הוועדה לא קיימת מאז ינואר 2019

מעקב "שקוף" אחר שכר הח"כים

למעשה, אנחנו ב"שקוף" היינו אלה שנאלצו לבשר ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שהיא פוזרה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", אמר לנו אז פרופ' לוי. כמעט שלוש שנים אחרי פיזורה, הליך איתור החברים החדשים טרם החל.

גם כשהוועדה קיימת – הח"כים מכריעים

הוועדה הציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפייה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, שעליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

העין הציבורית שבוחנת את בקשות הח"כים. יו"ר הוועדה בעבר פרופ' חיים לוי.

גם במתכונתה הנוכחית, חסרת הכוח הממשי, יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם אם הח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית. 

הוועדה היא העין הציבורית לבחון את בקשות הח"כים – כמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טורח לחדש את עבודתה, הוועדה פשוט התאיידה.

הפתרון – לתת שיניים אמיתיות לוועדה

מי שאמון על פי חוק על בחירת חברי הוועדה הוא יו"ר ועדת הכנסת. בכנסת הקודמת היה זה איתן גינזבורג שכשל במינוי החברים עד שנדרש לשנות את החוק ולקבוע שאין חובה למנות חבר אקדמיה שיעמוד בראשה. היום מי שאחראי על כך הוא ניר אורבך. למה גינזבורג כשל: לטענתו אף אחד לא רצה לעמוד בלב הביקורת הציבורית.

אך אנחנו לא מכירים ביקורת ציבורית על הוועדה עצמה אלא על איך שהח"כים מתייחסים אליה. כשנוח להם הם מקבלים את ההמלצה וכשלא נוח להם הם עושים מה שהם רוצים וכך חוזרים לאותה נקודה מביכה שבה חברי הכנסת קובעים לעצמם את השכר. 

יש פתרון לכך. לפני שמאתרים חברי וחברות ועדה חדשים, יש לתקן את החוק כך שהוועדה תהיה בעלת סמכות להחליט ולא רק להמליץ. אפשר יהיה לערער על ההחלטה, להופיע בפניה ולהסביר לה מדוע היא טועה. אבל ההחלטה הסופית חייבת להיות שלה. מי שבעיקר ירוויח מכך הם הח"כים עצמם שתמיד יוכלו לומר: "יש ועדה מקצועית בלתי תלויה והיא מחליטה".

מלשכתו של אורבך טרם נמסרה תגובה. נביאה כאן לכשתתקבל.

השכר במשק עולה, זינוק גם במשכורות הח"כים?

בשנה שעבר נתקלו חברי הכנסת באותה שוקת שבורה כשביקשו להקפיא את שכרם. הנוהל הראוי היה פנייה לוועדה הציבורית, קבלת חוות דעת ואז החלטה בוועדת הכנסת. אבל לא הייתה ועדה אז הכנסת נדרשה לחוקק חוק שיקפיא את שכר הח"כים לשנת 2021. אם לא תהיה ועדה היא תאלץ לעשות זאת שוב גם השנה. 

בינתיים, השכר הממוצע במשק ממשיך לטפס בגלל שהעובדים במשכורות הנמוכות לא חזרו עדיין לעבוד בשל משבר הקורונה. כתוצאה מכך, שכר הח"כים והשרים עשוי לקפץ (נכון להיום בכ-7,000-8,000 שקלים). האם זה ראוי? האם נכון להעלות את השכר אבל רק באופן חלקי? שאלות טובות שחייבות להיות מופנית לוועדה הציבורית ולא לחברי הכנסת עצמם.
לשמחתנו (לפחות כך אנחנו מקווים), יו"ר הכנסת הוא מיקי לוי מיש עתיד שסיעתו יצאה באופן נחרץ בשנים האחרונות נגד התנהלות הליכוד אל מול הוועדה. בייחוד כשחברי המפלגה ביקשו לקבוע את הצמדת השכר לשכר הממוצע – בניגוד להמלצת הוועדה להצמידו ליוקר המחיה. אז פנינו גם ללשכתו של יו"ר הכנסת מיקי לוי. משם מסרו לנו כי "יהיו תשובות בתקופה הקרובה". נמתין, נעקוב ונדווח.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,708 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.