ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לאחר שנה ותשעה חודשים שבמהלכם הוועדה הציבורית לעניין שכר הח"כים אינה פועלת: הבוקר ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אישרה פה אחד הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום רביעי.
למרות שהשינוי עשוי להיראות טכני, הניסיון מלמד שסביר שקיימת כוונה מאחורי הרצון למנות יו"ר שאינו איש אקדמיה. חבר סגל אקדמי זוכה לרוב לניתוק מדאגה לפרנסה עתידית בגלל הקביעות שלו במוסד האקדמי, והוא פועל בכלים ובשדה שונים ולרוב בלתי-תלויים מאלה שמאפיינים את הזירה הפוליטית. גינזבורג נימק את השינוי בכך שנפגש בעצמו עם כמה מועמדים לתפקיד, אך אלו לא הביעו בו עניין בשל חשש מביקורת ציבורית. לאחר שהכנסת העלתה השנה את שכר הח"כים בניגוד להמלצות הוועדה הקודמת, ואף פיזרה אותה מבלי שאיש אפילו טרח לעדכן את היו"ר – אפשר להבין מדוע אף אחד או אחת שמכבדים את עצמם לא מוכנים לעמוד מול הח"כים בנושא שכרם.
"אני מבקש להדגיש", אמר גינזבורג, "לא מדובר במחטף או הליך מזורז. זה תפקיד שלנו כוועדת הכנסת. אין לנו כוונה לשנות את ההסדר הנהוג היום. אני מבקש לא לייחס כל מניע נסתר או חסוי (ההדגשה נשלחה במקור בהודעת הדוברות של ועדת הכנסת)".
בנוסף על כל אלה, האדם שיעמוד בראשות הוועדה הציבורית יצטרך לעמוד מול אתגר חדש, מכיוון ששכר הח"כים, שצמוד לשכר הממוצע במשק, צפוי לעלות השנה באופן משמעותי: משבר הקורונה גרם לפיטורים של מאות אלפי אזרחים, רובם עובדים בשכר נמוך, דבר שהוביל לכך שהשכר הממוצע במשק עלה – ועמו צפוי לעלות גם שכר הח"כים.
מן הוועדה המפקחת על שכר הח"כים יהיה מצופה לרסן או לבטל את העלאת השכר הצפויה, ודווקא מסיבה זו, שינוי הרכב הוועדה – לאחר שכבר הייתה אמורה להתמנות לפני קרוב לשנתיים – מריח רע מאוד. האם לוועדת הכנסת יש כבר מועמד מועדף, שאינו איש אקדמיה, שאותו היא מעוניינת למנות? ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) שאל זאת את גינזבורג שענה: "אומר ביושר, שאני יחד עם יו"ר הכנסת מנסים לאתר חברים. זו מלאכה קשה מאוד. אין לנו מועמד ספציפי. פנינו לכמה מועמדים ואנו ממתינים לתשובתם".
הוועדה אישרה להעלות את הצעת החוק, שתוגש כהצעת הוועדה, לקריאה ראשונה במליאה ברוב של שבעה חברים ללא מתנגדים.
הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, וכן בהטבות ובתנאים שהם מקבלים. הוועדה מורכבת משלושה נציגי ציבור, וגם אם יאושר תיקון החוק יהיה על הכנסת למנות אליה חבר סגל אקדמי אחד, אך הוא לא יהיה מחויב עוד לעמוד בראשה.
לאחר מינויה, הועדה כביכול אינה תלויה עוד בכנסת, וניתן היה לצפות שהיא תהיה זו שתכריע בסוגיות שבהן היא דנה – אך זה לא מה שקורה בפועל. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שמתקבלת על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור שעליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת – כלומר לח"כים עצמם – שיכולים להחליט מה שירצו.
ביולי האחרון ח"כ עידן רול (יש עתיד) יזם הצעת חוק שביקשה גם היא לשנות את הרכב הוועדה, אך גם להקנות לה את הסמכות להכריע בלי אישור הח"כים. ההצעה נפלה משום שהממשלה התנגדה לה, ושר המשפטים אבי ניסנקורן תירץ זאת כך: "יש היום ועדה מייעצת, וכרגע היא בהליך המינוי וצריך להמתין בסבלנות". במהלך החודשיים האחרונים המתנו בסבלנות, וגם פנינו ללשכתו של גינזבורג, שם מסרו לנו שוב ושוב ש"מגבשים רשימה".
זה לא המחטף הראשון של חברי הכנסת. ראינו זאת כשהעלו לעצמם את תקציב מימון מפלגות, דחו את הגשת הדוחות הכספיים של המפלגות, או הוסיפו 11 מילארד שקל לתקציב המדינה. עכשיו, לדעתנו, תור הציבור לבצע מחטף קטן. חברי הכנסת רוצים לשנות את החובה למנות חבר סגל אקדמי לתפקיד היו"ר? אז גם אנחנו מבקשים משהו – להוסיף שינוי קטן בסעיף 55 ג' (2) בחוק הכנסת. במקום מה שכתוב בו עכשיו, "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לוועדת הכנסת", אנחנו מציעים לכתוב: "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן החלטה סופית לאחר היוועצות עם יו"ר הוועדה".
שינוי זה יוביל לכך שוועדת הכנסת אמנם תוכל לדחות את המלצת הוועדה הציבורית ולהחזיר אותה שוב לדיון, ואף להשמיע את דעתה בנושא, כפי שכבר נעשה בעבר – אבל הפעם הוועדה הציבורית תהיה זו שבסמכותה להכריע. פנינו לאיתן גינזבורג וביקשנו להוסיף את ההסתייגות הזו להצעת החוק שלו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
ברגע שמשכורת ח"כ יותר גבוהה מתשואה שנתית של קיצבת זיקנה זה כבר שוד לאור יום.
אין לנו ברירה אלא ללכת לחטט בפחים בימי שישי כדי שיהיה מה לאכול כל הכסף הולך לתרופות.
מיזוג,אין מה לדבר.אנחנו מזיעים בקיץ כמו סוסים רק כדי לחסוך בחשמל.
מים שותים מהברז,כמובן שאין מספרות ואין בגדים חדשים.מזל שאשתי יודעת לתפור ונעליים הולכים עד שנגמרות.
פעם עוד היו סנדלרים.
אפילו ביטוח משלים בקופת חולים אין לנו.והכ"ים נוסעים לחו"ל במסגרת עבודתם על חשבוננו אם צריך ואם לא.
טלביזיה אין לנו,כי אין כסף לכבלים.
האינטרנט שלנו הכי זול -חבילה ב-30 שקלים עם ראוטר סלולרי.הטלפון 20 שקלים ואוכל אנחנו גם מקבלים פעם בשבוע מעמותה.
רק שבזמן האחרון גם לעמותות אין מי שיתרום וכך החבילות נראות.ריקות לגמרי.אין פירות וירקות.איזה חגש של כנפיים,קופסאות שימורים לחוצות שאי אפשר לשווק אותם.מצרכים שפג תוקף או יפוג עוד יומיים.
להמשיך?
שלום עידן,
ראיתי אחר הצהרים את הדיון במלאה. שני חברי כנסת חדשים נשאו נאום בכורה והיור לוין נעל את הישיבה! ריקון ויבוש של הכנסת רגע לפני דיקטטורה?
סכם את שעות העבודה של המלאה ושאל אם זה הזמן לדון בשכר החכ״ים. אפשר גם לבדוק את כמות העבודה בוועדות.
הכי חשוב- דאגו לשלוח את הכתבות שלכם למערכות המדיה למיניה.
אתה כותב ש״ועדת השכר הצבורית הוקמה ב2002״. צריך להדגיש- הוועדה הנוכחית! כבר בשנות השמונים קמו כמה ועדות ציבוריות ותוכל לקרוא עליהן בספרי:״אדוני היושב ראש כנסת במשבר״. רק אנקדוטה: כששדרתי ששכר החכים יעלה בגלל האבטלה, אורה נמיר ז״ל ואחרים בעלי מצפון עשו כזאת צעקה שהעליה נמנעה. כלומר- צריך רמקול גדול שיהדהד את העבודה הטובה שאתם עושים!
תודה. צבי ישראלי
כרגע נדרשת העלאה בשכר הח"כים, לא הורדה, ו"ועדה מקצועית" לעולם לא תאשר זאת. על כן, אסור לקבלה.
אנו חיים בפלוטוקרטיה: כל ראשי המפלגות הגדולות הם מיליונרים שקנו את כיסאם (נתניהו, לפיד, גנץ). רק בזכות פרישת אבי גבאי ממפלגת העבודה יש להם עכשיו יו"ר שלא התחיל את דרכו כמיליונר.
שאר הח"כים הם לרוב מושחתים או yes-men-ים לאותם בעלי כוח, כי לרוב אין דרך אחרת להשיג כסף עבור קמפיין פוליטי. לכן אני מבין ומקבל את חשש הח"כים מוויתור על הכוח להעלות את שכרם – אילו המלצות הועדה כרגע היו מתקבלות אז העליות הנדרשות בשכר לעולם לא היו מתקבלות, והכנסת הייתה הופכת ליותר פלוטוקרטית!
יש אלטרנטיבות הגיוניות יותר למצב הנוכחי, שהוא אכן בעייתי. אני מאמין במודל האמריקאי.
המודל האמריקאי:
השכר יעלה כל שנה בצמוד למדד המחירים לצרכן, בדומה להצמדה בארה"ב לCost-of-living index. אם זאת, יהיה בידי הכנסת לשנות את השכר תחת 2 מגבלות.
ראשית, על בסיס התיקון ה27 לחוקה האמריקאית, שינויים בשכר שנקבעים יהיו תקפים רק על הכנסת הבאה, ולא על הנוכחית, ובכל מקרה לא לפני שעברו לפחות שנתיים.
שנית, כל שינוי בשכר ידרוש רוב מיוחס של חברי כנסת (רוב מיוחס כאלטרנטיבה לכך שבארה"ב נדרשת הסכמה כפולה של בית הנבחרים והסנאט בנוסף ל וטו אפשרי של הנשיא).
יתרונות על מודל הועדה המקצועית:
1 – יתר דינמיות, בייחוד בהתחשב בשיקולי שלטון שאינם חשובים לוועדה מקצועית (כמו העלאת שכר למניעת שחיתות, או התחשבות בהוצאות פרקטיות של ח"כים לעומת הוצאות תיאורטיות שיקבעו ע"פ אקדמאים).
2 – אין כל חשיבות לערכים האבסולוטיים של מדד המחירים לצרכן. השימושיות של כלי זה היא רק במדידת שינוי יחסי בתקופות זמן שונות, וביכולת להצמיד שכר בסיס לעליות וירידות אלו. אם כן, מהו שכר הבסיס? חברי ועדה מקצועית יקבעו שכר בהתבסס על התפיסות הכלכליות-פוליטיות שלהם\ן. בין שהם מאמינים בשכר גבוה מהסיבה שציינתי או בשכר נמוך מתוך תפיסה כלכלית-פוליטית אחרת, הם אינם מייצגים את תפיסותיו של הציבור או את צרכיו ותפיסותיו של נציג ציבור. לעומתם חברי הכנסת הם נציגי הציבור, ותפיסותיהם הכלכליות משקפות אותו. להם יש את הזכות לקבוע.
שני המודלים מבטיחים הגבלה על הח"כים מביצוע מחטפים, כמו גם הצמדה של השכר למדד המשקף את החברה בצורה טובה יותר מהשכר הממוצע.
חחח צמוד לשכר הממוצע , השכר שעלה כי השכבות החלשות נפגעו , אין להם גבול ??