החדשות הטובות: הממשלה מציעה לקצץ בשכר השרים והח״כים. הרעות: מי שמחליט הם הח״כים

לפני שנפזר קצת מלח, צריך להגיד קודם כל הכבוד לשר האוצר ישראל כ״ץ. אמנם היינו צריכים מגפה עולמית ומשבר כלכלי חריף כדי להגיע לזמן הזה, אבל אנחנו ב״שקוף״, דרשנו כבר בשנה שעברה לעצור את עליית שכר חברי הכנסת בגלל שבמשך שנה שלמה הכנסת לא עבדה. וסופסוף, אתמול (ב׳) הממשלה החליטה לקבל את ההצעה של כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר השרים והח״כים ואפילו לבטל תוספת שכר של 6,000 שקלים שצפויה לינואר. 

אין ספק שגם ברמת ההצהרה מדובר בצעד חשוב. סופסוף השלטון שלנו מבין שחלק מהתפקיד שלו הוא לתת דוגמא אישית. גם אם זו כרגע הצהרה בלבד. ואין אלא לברך את השר כ״ץ שנתן את יריית הפתיחה .

אבל, 

למרות שהצהרת השרים היא מחווה יפה, הם לא באמת מחליטים. מי שמחליט על שכרם הם חברי הכנסת החברים בוועדת הכספים של הכנסת. לגבי חברי הכנסת – ובכן, הם אלו שמחליטים לגבי עצמם. וחשוב מכך – ויתור על שכר זה רק הטיפול בסימפטום ולא במחלה. הסיפור האמיתי הוא מנגנון קביעת השכר וההטבות ולא הקיצוץ הנקודתי.

כך עובד המנגנון

הח"כים פונים לוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים בבקשה להטבה. אבל הסמכות היחידה שיש לוועדה הזו היא לייעץ. הוועדה לא ממליצה רק על שכרם של הח"כים אלא על כל הטבה שהם מבקשים: החל מעוזר פרלמנטרי נוסף, נסיעה בנתיב המהיר, סידורי לינה ועוד. 

על פי הנוהל, הח״כים פונים לוועדה. הוועדה בוחנת ומוסרת לוועדת הכנסת חוות דעת. ועדת הכנסת, בה יושבים ח״כים, יכולה לקבל את חוות הדעת או לדחות אותה. אם דחתה, הבקשה חוזרת שוב לוועדה הציבורית שמנפיקה חוות דעת חדשה. חוות הדעת חוזרת לוועדת הכנסת (לח״כים עצמם) שעושה בסוף מה שבא לה. 

כיום הוועדה אינה קיימת בדקנו, ומצאנו שגם בכנסת ה-20, כשהוועדה עוד הייתה קיימת, הח"כים עשו בכל מקרה ככל העולה על רוחם.

בשורה התחתונה: באמת כפיים לכ״ץ, אבל הבעיה היא לא גובה השכר של נבחרי הציבור, אלא שהם ממשיכים לקבוע אותו לעצמם.

לא פראיירים

תזכורת: בשנת 2015 הח״כים העלו לעצמם את השכר. הם עשו זאת, בניגוד להחלטת הוועדה הציבורית שקבעה כי שכר הח"כים אומנם גבוה באופן יחסי בהשוואה בין לאומית, אך עדיין סביר. לכן, המליצה הוועדה כי יש לתקן רק את מנגנון עליית השכר ולא להעלות קודם את השכר שממנו מתחילים לחשב. הוועדה המליצה גם שהשכר של הח״כים יהיה מעתה והלאה צמוד למדד.  

ועדת הכנסת, בראשה עמד אז ח״כ דוד ביטן (הליכוד), לא אהבה את ההמלצות של הוועדה. היא החליטה לדחות את ההמלצות, וקיבלה החלטה עצמאית חלופית: להצמיד את שכר הח״כים לשכר הממוצע במשק. 

עוד בנושא:

• ועדת הכנסת משנה את הרכב הוועדה שמפקחת על שכר הח״כים
• כך העלימו הח"כים את הגופים המפקחים עליהם
• שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

שלוש שנים אחר כך, ב-2018, כמה שרים פנו בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק – כדי שחלילה הם לא יקבלו שכר נמוך משל הח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. 

ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בחטף, ובתוך שעות בודדות. ללא נתונים וללא הבנה של השלכות הרוחב שלה. עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה. לצערנו, התיקון לא חל על כולם – ב-2019 שכר ראשי הרשויות  וסגניהם עלה בהתאם להחלטה המקורית. 

שעת מבחן למנהיגות

כעתֿ, דווקא על רקע המשבר הבריאותי-כלכלי העמוק, העובדה ששכר הח"כים צמוד לשכר הממוצע במשק יצרה מצב ייחודי: הסגירה של המשק הובילה לעליה בכמות המובטלים. אלו נגרעים מחישוב השכר הממוצע במשק. מאחר וחלק גדול מהמובטלים בצל משבר הקורונה הם במדרגות שכר נמוכות יוצא שהשכר הממוצע דווקא מזנק. בעקבותיו אמור לעלות גם שכר הח"כים והשרים. 

נכון לעכשיו השכר הממוצע במשק זינק ביותר מ-14 אחוזים, ולכן שכר הח"כים והשרים יזנק ביותר מ-6,000 שקלים בינואר הקרוב, אלא אם חברי הכנסת והמנגנונים השונים יחליטו לעשות את הדבר הנכון ולאמץ את החלטת הממשלה לקצץ בשכר בעת הזאת.

אבל החלטת הממשלה לקצץ את שכר הממשלה והח״כים, מכובדת ככל שתהיה, היא רק זמנית ולא תרפא את הבעיה האמיתית: החתול שומר על השמנת. השכר והתנאים של נבחרי הציבור צריכים להיות גבוהים ומספקים. אבל אלו לא הח"כים שאמורים לעסוק בשכר ובהטבות האישיות שלהם. בגלל זה קיימת הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים. ולוועדה הזו חייבים לתת עצמאות כדי שהחלטותיה יהיו סופיות. 

כ״ץ ושאר שרי הממשלה צריכים לא לעצור בקיצוץ הנוכחי, אלא לפעול עכשיו לשינוי המנגנון. להוציא סופית את השמנת מהידיים של החתול ולאפשר לוועדה הציבורית שהם עצמם ממנים את המילה האחרונה בקביעת השכר.