ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"השימוש בגז הטבעי מסייע לשמור על בריאותנו", נכתב במודעה ממומנת של עמוד הפייסבוק "לוויתן – הפרויקט הלאומי". הפרויקט – אסדת הגז "לוויתן". מאחורי עמוד הפייסבוק שמימן את המודעות המטעות עומדות החברות השותפות במאגר הגז לוויתן, שהן חברות הנפט והגז "דלק קידוחים", "Chevron", ו-"רציו חיפושי נפט". כמה כסף הן מוציאות על המודעות שמשכנעות את הציבור להאמין באינטרס העסקי שלהן, ומי מממן אותן? הנתון הזה עדיין לא שקוף לציבור, אך לאחר פנייה של "שקוף" לפייסבוק ישראל, ייתכן שנפתח פתח להשקפת המידע החשוב הזה.
העמוד כולו מוקדש להאדרת השימוש בגז, ופוסט אחר פוסט מסביר לקוראים מדוע השימוש בו חשוב לאזרחי מדינת ישראל ועוזר לשמור על הסביבה. כמו כן, אף שהעמוד מתגאה בשקיפות של עצמו במספר פוסטים, נראה שיש נתונים שחברות הנפט והגז השותפות במאגר "לוויתן" לא כל כך רוצות שיהיו שקופים לציבור.
ספריית המודעות של פייסבוק החלה לפעול בישראל בשנת 2019, ויש לה תפקיד חשוב בשמירה על האינטרס הציבורי. בחברה עצמה מתגאים כי מדובר ב"ממשק המקיף ביותר לשקיפות מודעות בפייסבוק" ומוסיפים שהספרייה המדוברת "עוזרת להגביר את שקיפות הפרסום מכיוון שהיא נותנת לאנשים מידע נוסף על המודעות שהם רואים".
כפי שכתב מנכ"ל "שקוף" ניר בן-צבי בכתבה בנושא: "דפים שהיו עד היום אלמוניים יצטרכו לצאת לאור, או להפסיק להשפיע בכסף על הציבור". מפרסמים שרוצים לקדם מודעות בנושאים חברתיים, בחירות או פוליטיקה, צריכים לכלול כתב ויתור עם השם והישות שמימנו את המודעות. לפי פייסבוק, "אם מודעה מוצגת ללא כתב גילוי, היא תושהה, תיפסל ותתווסף לספריית המודעות, עד שהמפרסם ישלים את תהליך ההרשאה".
אך למרות הצעד החשוב, ספריית המודעות לא חפה מטעויות. לא פעם היא מאפשרת למפרסמים להסתיר את זהות המשלם, ופרצות נוספות בה מנוצלות בארץ על ידי חברות האנרגיה.
איך זה עובד? בארה"ב, האיחוד האירופי, ומדינות רבות נוספות, חברות האנרגיה מחויבות בשקיפות במודעות שהן מפרסמות ומממנות, שכן לפי פייסבוק הן עוסקות בנושאי "פוליטיקה סביבתית" הנחשבת כ"סוגייה חברתית" המחייבת בשקיפות. "פוליטיקה סביבתית" כוללת, לפי פייסבוק, מודעות הכוללות "ויכוח ו/או שכנוע בעד או נגד נושאים הכוללים, בין היתר, שינויי אקלים, אנרגיה מתחדשת/בת-קיימא ודלק מאובנים".
כך למשל חברות הנפט והגז ExxonMobil, BP, Shell, Chevron מחויבות בכללי השקיפות בנוגע למודעות שלהן בנושאי פוליטיקה סביבתית. בספריית המודעות ניתן למצוא מידע בנוגע לגורם המממן, ולמיליוני הדולרים שהשקיעו במודעות שהן מפרסמות, שעוסקות בעיקר בהפצת מידע מוטעה בנוגע למשבר האקלים, האדרת הגז והנפט, "פתרונות" לכידת פחמן, והכפשת אנרגיות מתחדשות.
אך בניגוד לארה"ב והאיחוד האירופי, בהן האזרחים יכולים לדעת מי דוחף להם מודעות ב"סוגיות חברתיות" וכמה כסף הוא השקיע בכך, בארץ המצב שונה – חברות הנפט והגז יכולות לפרסם לנו מודעות שמיטיבות עם האינטרס העסקי שלהן, עם מידע מטעה ומגמתי, בלי שנדע כמה כסף הוציאו, ובלי שנדע מי הגורם שמממן את אותן מודעות. הסיבה לשוני לפי פייסבוק היא ש"הדרישות משתנות בהתאם למדינה", אך לא הרחיבו מעבר לכך כשפנינו אל החברה בנושא. כלומר – בישראל בניגוד למדינות רבות אחרות – האזרחים לא יכולים לדעת מי מממן מסרים מטעים שמגיעים אליהם לפיד.
בדיקה קצרה בספריית המודעות של פייסבוק מגלה תמונה עגומה ולא עקבית בכל הנוגע לשקיפות חברות האנרגיה בארץ. כך לדוגמה ניתן לראות שהתאחדות התעשיינים, המייצגת את אינטרס חברות התעשייה המזהמות, השקיעה כ-160 אלף שקלים במימון מודעות במשך שנתיים, אך לא ניתן לדעת כמה כסף השקיעו כי"ל, בז"ן, ו"פרויקט לוויתן" בשנים האחרונות במודעות ממומנות.
לאחר שעמוד הפייסבוק של "לוויתן – הפרויקט הלאומי" פרסם שתי מודעות ממומנות ומגמתיות עם מידע חלקי, כפי שהסביר פרופ' עדי וולפסון, פנינו לפייסבוק ישראל במטרה להבין מדוע בשונה מארה"ב, בה חברות אנרגיה מחויבות בשקיפות במודעות מסוג זה, בארץ חברות האנרגיה יכולות לעשות ככל העולה על רוחן, ללא שקיפות מינימלית.
בפייסבוק ישראל בחרו להתעלם מאיתנו וסירבו לענות. אך הפלא ופלא, כעבור כ-10 ימים אחת המודעות הוגדרה על ידי פייסבוק כסוגיה חברתית, המחייבת להציג את הגורם המממן, ואת סכום המימון. ואכן כעת ניתן לראות כמה כסף השקיעו במודעה חברות הנפט והגז המחזיקות בעמוד "לוויתן – הפרויקט הלאומי".
למרות הצעד החיובי, מדובר רק בהתחלה – עדיין לא ניתן לראות רטרואקטיבית מודעות שכבר פורסמו על ידי העמוד של פרויקט "לוויתן", ופייסבוק ישראל לא מחייבת חברות מזהמות אחרות בשקיפות זו.
חשוב להבין – הפעילות של חברות הנפט והגז בארץ, ובפרט בפייסבוק, הוא נושא בעל חשיבות ציבורית גבוהה, שמשפיע על היום יום ועל העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. בין אם מדובר בקביעה בפועל של מחיר החשמל שאת ואני נשלם; ובין אם מדובר על המאבק במשבר האקלים, שבו האינטרס העסקי של החברות לא הולך יד ביד עם האינטרס הציבורי להפחית דרמטית בפליטות גזי חממה. הפרסומים של חברות אלו בפייסבוק מנסים לשכנע את הקוראים והקוראות שהאינטרס הציבורי והאינטרס העסקי שלהן הולכים יד ביד, למרות שהמציאות הפוכה.
זו בדיוק הסיבה שחשוב שהפעילות שלהן תהיה שקופה – שנדע איזו חברה עומדת מאחורי כל מודעה ממומנת בפייסבוק, מה האינטרס שלה, וכמה כסף השקיעה כדי שנחשף למידע שמועיל לה. עד שזה יקרה, הן ימשיכו להשפיע על כולנו מאחורי הקלעים. לחץ ציבורי על פייסבוק ישראל עשוי לעזור להוציא את הפעילות שלהן אל אור השמש המחטא.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
חשיפה חשובה. מתי תתקדמו עם חשיפת עסקת השוחד בין אותה פייסבוק לנתניהו? הסיבה שבגללה יש עדיין כל כך הרבה בוטים ומגיבים בתשלום למענו, שמפרים חופשי את כללי הקהילה ולא נחסמים?
נושא חשוב וראוי, המידע החשוב ביותר לביקורת תוכן היא הכותב ושולחו. פרסומת אינה מידע נקודה.