יוטל מס פחמן: תעשיית הגז מקבלת הנחות

בשבוע שעבר אישרה הממשלה החלטה הקובעת הפחתת פליטות בשיעור של 27% ו-85% עד לשנת 2030 ו-2050 בהתאמה, ביחס לפליטות של שנת 2015; כעת המשרד להגנת הסביבה ממשיך להוביל מהלך תקדימי נוסף למאבק במשבר האקלים, ביחד עם משרדי האוצר, הכלכלה, והאנרגיה – מיסוי פחמן. מדובר בצעד חשוב והכרחי, אבל נראה שגם הפעם תעשיית הגז מקבלת הנחות – ואולי אפילו תרוויח מהמהלך.

עוד ב"שקוף":

• ברשות החשמל מודים: לא התכוננו למעבר לאנרגיה מתחדשת
• מנכ"ל משרד האנרגיה הבהיר: ללא חוק מחייב – נמשיך לקדם חיפושי גז ונפט
• משרד האנרגיה מציג – תוכניות להאצת משבר האקלים, דווקא בעשור הקריטי לבלימתו

מס הפחמן הוא בפשטות מס שמוטל על כל גורם מזהם בהתאם לכמות הפחמן הדו-חמצני שהוא פולט, מתוך ההבנה שהנזקים והעלויות של פליטות פחמן לא מתומחרים. נזקים אלו נקראים "עלויות חיצוניות". ישנו קונצנזוס בקרב מומחים ומומחיות העוסקים בנושא, שלפיו תמחור הפחמן הוא הפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה. לפי המנגנון המתוכנן, תמחור הפחמן יחול בשלב הראשון על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים.

אך בדיקת עומק של ההחלטה מגלה כיצד גם החלטה שמקדמת את ישראל בהפחתת הזיהום – ממשיכה לקבע אותה לתעשיית הגז. ההחלטה מאפשר לתעשיות הגז עיכוב בהחלת המס, מתעלמת לחלוטין מהמתאן המזהם שמשתחרר בהפקת הגז – ומעודדת את התעשיות להשתמש בו.

מיסוי פחמן IN, מיסוי מתאן OUT

המיסוי שיחל בשנת 2023 על הפחם, הגפ"מ, המזוט, והפטקוק (סוגים שונים של דלקים מזהמים) יעלה בהדרגה עד לשנת 2027. המס על הגז טבעי, לעומת זאת, יוטל באופן הדרגתי ויגיע לגובה העלות החיצונית של הפחמן רק בשנת 2033. הסיבה המרכזית לכך היא החשש שמס גבוה על הגז ה"טבעי", שמהווה גורם מרכזי בייצור חשמל בישראל, יגרום לפי פרסומים לעליית מחירי החשמל בכ-18-30%.

אך זו לא ההנחה היחידה שמקבלות חברות הגז. התמחור הנוכחי של הגז לוקח בחשבון אך ורק את פליטות הפחמן הדו-חמצני של התעשייה, בלי לקחת בחשבון את פליטות המתאן שלה. פליטות המתאן רחוקות מלהיות זניחות בהשפעה שלהן על משבר האקלים. דוח שפרסם השנה האו"ם, קובע שיש לנקוט ב"צעדים דחופים" כדי להפחית את פליטות המתאן שמקורן בפעילות אנושית, שכן בקצב הפליטות הנוכחי שלו, האנושות לא תוכל לעמוד ביעדי הסכם פריז (הגבלת עליית הטמפרטורה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, ביחס לטמפרטורות של שנת 1900).

אז למה מס הפחמן לא לוקח את בחשבון את פליטות המתאן, למרות הסכנה שהן מהוות עבור האנושות? לפי המשרד להגנת הסביבה, מנגנוני תמחור פחמן בעולם מתמחרים פליטות שמתבצעות במהלך שריפת דלקים ולא בעת תהליך הפקתם. ואכן גז המתאן נפלט ברובו המוחלט מתעשיית הגז בעת תהליך הפקתו, ולא בעת שריפתו (כלומר, לא בעת השימוש בו). במשרד הדגישו כי גם בעולם לא קיים כיום מנגנון המתמחר את הנזק של פליטות המתאן בעת הפקתו מתעשיית הגז, וכי הפליטה של גז המתאן "מתרחשת ברובה בתחום המים הכלכליים, כלומר לא בתחומי ריבונות מדינת ישראל, ולכן אינה נספרת כפליטות גזי חממה בישראל".

פליטות מתאן בישראל הן נמוכות? מי קבע?

לזכותו של המשרד להגנת הסביבה ייאמר שהוא לא חריג בכך שאינו מתמחר את הנזק של פליטות המתאן מתעשיית הגז – כך נעשה גם ביתר מדינות העולם שמטילות מס פחמן. אך כפי הנראה, אין למשרדי הממשלה כוונה להתחיל לתמחר את נזקי המתאן בעתיד הנראה לעין. 

טיעונים כמו אלה שהוצגו על ידי משרדי הממשלה – שמדינות אחרות נוהגות בצורה דומה ושהפליטות מתרחשות לא בשטח המדינה – לא ישנו את הנזקים שייגרמו בעתיד הנראה לעין. פליטות הן פליטות, וכל גז חממה נוסף שנפלט לאוויר מחריף את משבר האקלים, וחופר עמוק יותר את הקבר של האנושות.

משרד האנרגיה התגאה בתחילת השנה במחקר שטען שפליטות המתאן מתעשיית הגז הישראלית הן "נמוכות ביותר". אך כפי שכתבה שני אשכנזי ב"גלובס", המשרד לא ציין כי מדובר בהערכות בלבד, ולא במדידות בפועל; כמו כן הוא לא הדגיש שמדובר במחקר שלא לוקח בחשבון את אסדת "לווייתן", שחולשת על 60% מהגז הישראלי. מחקר נוסף, של מוסד שמואל נאמן משנת 2020, הוזמן ע"י המשרד להגנת הסביבה כדי לבדוק את שיעור פליטת גזי המתאן לכל אורך התהליך של ייצור הגז הטבעי, והציג דרישות לבדיקה מעמיקה יותר. המסקנה העיקרית של המחקר היא שנתוני פליטות המתאן הקיימים כיום כלל לא מהימנים מספיק כדי לקבוע את אחוז הפליטות מתעשיית הגז.

מס פחמן יפגע בשכבות החלשות?

בדוח של המשרד להגנת הסביבה בנושא מיסוי הפחמן מציינים כי תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי על הדלקים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. כמו כן ציינו שם מחקר מאקרו-כלכלי שמצא שמיסוי פחמן לבדו מביא להפחתה של כ-67% בפליטות גזי החממה ביחס ל-2015; שהחלת מס פחמן תשפיע באופן זניח על הצמיחה במשק; ושהחלת מס פחמן בישראל תוביל לחיסכון משקי של כ-20 מיליארד שקלים עד שנת 2050 בזכות צמצום זיהום האוויר.

אך לצד התועלת הרבה של מיסוי הפחמן, חשוב לציין גם את מי שעתידים להיפגע ממנו. מס פחמן עלול להגביר את אי-השוויון במשק, בשל צריכת החשמל הגבוהה (יחסית להכנסה) בקרב משקי בית בעשירונים נמוכים. בדוח מציעים במשרד לתת למשקי בית הנכללים בשני עשירוני ההכנסה הנמוכים החזר על התוספת לחשבון החשמל בעקבות הטלת המס, ובכך לנטרל את הפגיעה בהם.

הסיוע לתעשייה הישראלית עלול להתברר כאחיזת עיניים

גורם משמעותי נוסף שעתיד להיפגע מהמהלך הוא התעשייה הישראלית, שצורכת כמות גדולה של דלקים שכעת יהיו מחויבים במס. לשם כך בממשלה מתכננים "תוכנית סיוע" לתעשייה הישראלית. אך חדי העין ישימו לב שמה שנראה כמו החלטה תמימה והגיונית, עלול להתברר כהקצאת תקציבי ענק לטובת תעשיית הגז הטבעי. 

כפי שמציין יוני ספיר, יו"ר ארגון "שומרי הבית", אם מתעמקים בניסוח של החלטת הממשלה, הסיוע לתעשייה יהיה גם "במעבר למקורות אנרגיה מופחתי פליטות". מבחינת משרד האנרגיה, שלא מפספס אף הזדמנות בקידום תעשיית הגז, "מקורות אנרגיה מופחתי פליטות" כוללים גם את הגז הטבעי, שאכן ביחס לפחם פולט פחות פחמן דו-חמצני. אך כפי שציינו קודם, תעשיית הגז פולטת גם את גז המתאן ההרסני שמחריף את משבר האקלים, שכלל לא מתומחר.

"אופן הקצאת התקציבים בהתאם להחלטת הממשלה שתתקבל יעשה בהסכמות עם משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה", נכתב בהחלטה, וניתן להבין מניסוח זה כי משרדי האנרגיה, האוצר, והכלכלה דאגו לשמור לעצמם את הזכות להחליט על ייעוד תקציבים אלו. ספיר מציין: "התקציבים האלה עשויים למצוא עצמם בסוף בקידום פרויקטים של גז טבעי, שיקבעו את המשק לתשתיות הגז, דבר שיעכב מעבר הכרחי לאנרגיות מתחדשות". השקעה בקידום תשתיות גז יקבעו את המדינה עשורים קדימה לתלות באנרגיה פוסילית זו, כשכבר ידוע שכל העולם מתחיל להיגמל ממנה (ובכך מודים גם במשרד האנרגיה).

ומה עם חוק האקלים?

נקודות נוספות שייושמו כחלק ממנגנון המיסוי נוגעות לתחום הפסולת. גם הטמנת פסולת פולטת גזי חממה, וכדי לכסות על העלויות החיצוניות שלהם, נגבה עד היום "היטל הטמנה", שאמור לשקף את העלויות החיצוניות של הטמנת הפסולת. אך קיים כיום פער בין העלות החיצונית של פליטת גזי חממה מהטמנת פסולת לבין גובה היטל ההטמנה, ולכן ממליצים במשרד להגנת הסביבה לעדכן את היטל ההטמנה ל-174 שקלים לטון פסולת מוטמנת (תוספת של 64 שקלים להיטל הקיים כיום), כך שישקף את העלות החיצונית של הפליטות.

כמו כן, בתחום התחבורה מוצע כרגע שלא להעלות את המיסוי על הדלקים, שכן המיסוי הקיים בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD, כך שהמיסוי החדש לא יוביל להתייקרותם.המהלכים שמוביל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המשרדים השותפים הם צעדים תקדימיים, שהיה אפשר רק לחלום עליהם עם הממשלה הקודמת. אך כפי שציינו בכתבות קודמות בנושא – קידום מיסוי פחמן ומעבר לכלכלה דלת פחמן באמצעות החלטות ממשלה ולא באמצעות חוק אקלים, מונע מחויבות אמיתית של המדינה למאבק במשבר האקלים. לפני כחודש חשפנו אמירה של מנכ"ל משרד האנרגיה שמודה: "ללא חוק מחייב – נמשיך לקדם חיפושי גז ונפט". מהחלטות ממשלה ניתן לסטות בקלות ברגע שמתחלפת ממשלה, ומשבר האקלים לא משאיר לנו את מרווח הטעות הזה.