ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד המשפטים איים בפירוק "המרכז לסיינטולוגיה ישראל", חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שמובילה בישראל את פעילות הכת הבינלאומית עתירת המשאבים, לאחר שביקורת של רשות התאגידים מצאה ליקויים חמורים בניהול המרכז, חלקם גובלים לכאורה בפלילים.
בלב דוח הביקורת עומדים היחסים בין "המרכז לסיינטולוגיה ישראל" לבין אגודה שיתופית בשם "מתן שירותים משפרי חיים ע"פ משנתו של ל. רון האברד", וחשד להוצאת כספי תרומות מהמרכז באופן שנדמה כחלוקת רווחים אסורה.
רו"ח אסתר שרעבי מרשות התאגידים מסכמת את דוח הביקורת במילים הבאות: "נראה כי בפועל פעילות החל"צ והתנהלותה הפיננסית שלובה עם פעילות האגודה השיתופית – תאגיד שמטרתו להשיא רווחים לחבריו. במקרה זה, חברי האגודה הם אף עובדי החל"צ ובעלי תפקידים בכירים בה, ואלה אשר קובעים את התנהלות החל"צ בפועל, שכן דירקטוריון החל"צ אינו פעיל, מעבר לישיבות חד שנתיות".
לאור ממצאי הדוח, ולאחר מספר התעלמויות או תגובות לא מספקות מצד המרכז לסיינטולוגיה ישראל, שלח משרד המשפטים מוקדם יותר השנה מכתב "התראה לפני פירוק" למרכז. רגע לפני שהרשויות פנו לבית המשפט, חתמו במרכז על תכנית תיקון ליקויים, הכוללת מינוי רואה חשבון מלווה מטעם משרד המשפטים בעלות של כ-50 אלף שקל לפחות, שתשולם ע"י המרכז לסיינטולוגיה.
מהמרכז לסיינטולוגיה נמסר כי "פירוק כבר מזמן אינו נמצא על סדר היום" וכי "המנהלים, חברי הצוות והחברים במרכז לסיינטולוגיה ישראל מחוייבים לאמות המידה הגבוהות ביותר בהתנהלות שלהם" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). כך או כך, דינו של המרכז הסיינטולוגי וגורלו של בניין מפואר בשווי עשרות מיליוני שקלים שבבעלות המרכז, צפויים להתברר בחודשים הקרובים.
הוועד המנהל של "המרכז לסיינטולוגיה ישראל" מורכב משלושה דירקטורים, אזרחים זרים שמונו לתפקיד ב-2012: ג'ואל איאן הוכנר (אזרח קנדה), ג'וליה אוגסטה ריינפיס-בורבנק (הולנד), אדלינה לואיס בראון (שוויץ), כולם מקושרים לארגוני סיינטולוגיה שונים באירופה. לגבי השלושה טוען משרד המשפטים כי הם אינם ממלאים את תפקידם באופן מעשי ("עולה חשש כי מוסדות החל"צ הינם פיקטיביים"), וכי הארגון מנוהל למעשה בידי הצוות הישראלי, שחלקו כאמור גם חבר במקביל באגודה השיתופית.
מבדיקת רשות התאגידים עולה כי מאז 2012 מרבית המשימות והפעילות השוטפת ב"מרכז לסיינטולוגיה" מבוצעות למעשה בידי חברי האגודה השיתופית, וכי 50% מהכנסות המרכז (בניכוי משכורות) מועבר ישירות לאגודה, ללא קשר וללא מעקב אחר העבודה שנעשית בפועל.
במילים אחרות: החל"צ, גוף ללא מטרות רווח, מגייסת את התרומות – ומעבירה חלק ניכר מהן לאגודה על שם האברד, גוף למטרות רווח, שמבצעת את הפעילות היומיומית בפועל. מערכת היחסים הזו מעוררת מגוון בעיות משפטיות שמטרידות את רשות התאגידים, המובילה שבהן היא החיבור הישיר לכאורה בין שלושה בעלי תפקידים ראשיים במרכז לסיינטולוגיה לבין האגודה השיתופית.
כך למשל נטען בדוח כי מנכ"ל החל"צ הוא בעצמו חבר באגודה השיתופית, וכך גם אחד מבעלי המניות. במקרה של בעל מניות אחר זהו אביו שחבר באגודה. המשמעות האפשרית: בעלי התפקיד הללו יכולים למעשה להעביר את כספי התרומות לכיסם הפרטי, דרך האגודה. נוסף על כך, נמצא כי עשרה מן העובדים בשכר של העמותה בשנים 2016-2019 היו גם חברים באגודה השיתופית במקביל, ובכך נחשד כי הם מקבלים תשלום כפול ללא פיקוח – גם מהחל"צ וגם מהאגודה.
לא מדובר בכסף קטן. המחזור הכספי של "המרכז לסיינטולוגיה ישראל" עמד על כ-9.5 מיליון שקל ב-2018 ולמעלה מ-18 מיליון שקל ב-2019. הסיינטולוגיה הוא ארגון בינלאומי שמקורו בארה"ב, שנחשף שוב ושוב ככר פורה למעשי התעללות וניצול כלכלי של מאמיניו. עדויות שפורסמו בעבר על ארגוני סיינטולוגיה ברחבי העולם העלו כי מאמינים מתבקשים לעיתים להעביר 10% משכרם לכנסייה, ובמקרים אחרים רוכשים ספרים, תרופות וציוד אחר בסכומי עתק.
עיון בדוחות הכספיים של החל"צ מעלה כמה סימני שאלה גם לגבי מקורות המימון בישראל: לצד סכומים משמעותיים שמתקבלים בכל שנה מ"כנסיות" סיינטולוגיה בארה"ב ובדנמרק, ניתן למצוא ברשימת ההכנסות גם שורה של תרומות גבוהות מאזרחים ישראליים בלתי מוכרים וגם מעסקים קטנים, שמעבירים עשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה כל אחד. כך למשל ב-2017 למעלה מ-100 אנשים ועסקים קטנים שונים העבירו תרומות שבין 20 אלף ל-150 אלף שקל כל אחד.
לפי דוח של מרכז מיד"ע שבמכון "ון ליר", עלות ההכשרה ל"אודיטור" של סיינטולוגיה בישראל היא כ-85 אלף שקל, נכון ל-2016 (אודיטינג הוא הליך דמוי טיפול פסיכולוגי הנמצא בלב הפרקטיקה הסיינטולוגית).
דוחות הארגון ב-2019 כוללים הכנסה בלתי שגרתית נוספת: כ-10.8 מיליון שקל "בגין מחילת חובות ספקים שביקשו להמיר את החוב אליהם לתרומות". החובות-שהפכו-לתרומות הוציאו את המרכז מגירעונות כבדים מהם סבל במשך שנים, ובגללם אף נאלץ לחתום על הסכם התחייבות לצמצום גירעון מול משרד המשפטים עוד ב-2017. מהדוח המילולי של העמותה עולה כי הספקים שוויתרו על החוב הללו מקורם בחו"ל, וזהותם אינה מפורטת.
התנהלות בעייתית נוספת שנמצאה בביקורת היא מימון נסיעות לחו"ל של חברי האגודה השיתופית בידי החל"צ (כ-20-30 טיסות בכל שנה). המרכז טען בתגובה כי הטיסות נועדו לשליחת נציגים לאירועי פתיחה של מרכזי סיינטולוגיה חדשים ברחבי העולם – וכי הדבר נדרש למען שימור הפעילות בישראל. עוד טענו במרכז כי הטיסות נועדו להכשיר את חברי האגודה במתקני הסיינטולוגיה בחו"ל. רשות התאגידים לא קיבלה את ההסבר, זאת משום שמחברה לתועלת הציבור מצופה לבחור מלכתחילה בספק חיצוני המוכשר לבצע את המשימות עבורם הוא מקבל תשלום, ולא להכשיר עבורן את העובדים על חשבונו.
סוגייה שאינה מוזכרת בדוח אך מעלה תמיהות בפני עצמה היא הקשר עם עמותה ישראלית אחרת, בשם "מיכללה לסיינטולוגיה ודיאנטיקה", שהיא אחת משלושת בעלי המניות המרכזיים ב"מרכז לסיינטולוגיה ישראל".
מנתוני משרד המשפטים עולה כי העמותה לא הגישה דיווחים שנתיים כמתחייב בחוק כבר שנים רבות, ונדמה כי אין בה פעילות ממשית. מבדיקת "העין השביעית" ו"שקוף" עולה כי כבר ב-2008 הבטיחה העמותה כי תעביר את מניותיה לאחד מארגוני הסיינטולוגיה הזרים שמשמשים בעלי מניות ראשיים לצידה, אך הפעולה מעולם לא הושלמה.
נציג בעלי המניות מטעם עמותת המכללה הוא חבר ומרצה בתנועת הסיינטולוגיה, עורך דין בשם תום אלבס. כתובת הדואר האלקטרוני שלו משמשת גם ככתובת לפניות של המרכז לסיינטולוגיה. גם הכתובת הפיזית לקבלת דואר זהה עבור שני הארגונים.
עיון בדוחות המילוליים של המרכז לסיינטולוגיה לשנים 2018, 2019, ו-2020, מעלה נתון מעורר עניין נוסף: תחת סעיף "עלות גיוס תרומות" מופיעה "תכנית חבר מביא חבר", כאשר הסכום שגויס בזכותה הוא בדיוק פי עשר מההוצאה, שנה אחר שנה. כך למשל ב-2019 הוציאו 433 אלף שקל על התוכנית, והכניסו 4.3 מיליון שקל. יתכן כי התכנית מתבססת על פרקטיקה נהוגה בארגוני סיינטולוגיה בעולם, בה חברים קיימים מקבלים "עמלות גיוס" עבור שיווק של קורסי סיינטולוגיה וגיוס חברים חדשים לארגון.
פירוק של אחד הגופים דרכם מנוהלת פעילות הסיינטולוגיה בישראל לא צפוי לעצור את הארגון ומאמיניו, שמן הסתם יכולים פשוט להקים מסגרת משפטית חלופית לפעול דרכה. אך הפירוק, אם יתממש, יאלץ אותם להתמודד עם סוגיה כבדת משקל, בשווי עשרות מיליוני שקלים: מה יעלה בגורל הבניין המשמש כמרכז הפעילות בתל-אביב ושייך במלואו ל"מרכז לסיינטולוגיה ישראל"?
בניין קולנוע אלהמברה בשדרות ירושלים 37 ביפו נרכש ושופץ באופן נרחב בידי קרן בריטית בשם Scientology International Reserves Trust ב-2007. הבניין המרשים שנבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת כולל אודיטוריום רחב ידיים, חדרים להעברת הדרכות סיינטולוגיה, גג פתוח לקיום אירועים וכן משרד מפואר עבור ל. רון האברד, מייסד הסיינטולוגיה ומנהיגה הרוחני (שמת ב-1986).
בהמשך הועבר הבניין כתרומה בחינם לחל"צ, והוא משמש היום כמרכז פעילותה. הערכת שמאי שבוצעה במרץ השנה העריכה את שווי הבניין ב-54 מיליון שקל נכון ל-2015, מועד העברת הבניין לרשות החל"צ, וניתן להניח כי השווי עלה מאז משמעותית.
החוק מתייחס לגורל נכסי מלכ"ר שפורק, וקובע כי "ינהגו בנכסים לפי הוראות התקנון, בתנאי שבית המשפט שוכנע שאין בהוראות אלה כדי להביא לכך שנכסי העמותה יחולקו לאחר פירוקה לחברי העמותה או למייסדיה או שיועברו לאחר הפירוק למטרות שאינן קרובות למטרות העמותה ערב מועד הפירוק". בתקנון המרכז לסיינטולוגיה נכתב כי "במקרה של פירוק, יועבר רכוש החברה לידי חברה לתועלת הציבור, עמותה או מוסד ציבורי אחר בעל מטרות דומות למטרות החברה".
כדי שהנכס יישאר בחזקת הכת במקרה של פירוק החל"צ, אנשיה יהיו צריכים למצוא או לייסד ארגון סיינטולוגיה חלופי שאינו מעורבב עם נושאי המשרה הקיימים. בדיקה ברשם העמותות מציעה שאין כעת גוף כזה בישראל.
הסיינטולוגיה נחשפה במהלך השנים בעשרות תחקירים ברחבי העולם, מה שלא הפריע לארגון להמשיך בהתנהלותו. גם בישראל פורסמו במהלך השנים עוד ועוד תחקירים עיתונאיים שחשפו את התנהלות הארגון והאשימו אותו בשלל התנהגויות מגונות.
כך למשל ב"גלובס" חשפו כיצד הוא פועל באמצעות חזית של ארגונים המציגים עצמם כגופים לייעוץ עסקי. "כת שמהווה איום מבחינה רפואית, מוסרית וחברתית", תיארו אותה בחדשות 12. שנים קודם לכן כתבה אחרת חשפה "שיטות גיוס מניפלטיביו ושיעבוד נפשי וכספי". בתוכנית "כלבוטק" האשימו את הסיינטולוגים בישראל בניצול מצוקה כלכלית של מובטלים.
כבר ב-1987, הדוח הממשלתי המפורסם לבדיקת נושא הכתות, "דוח תעסה גלזר", תיאר את הנזקים השונים שגורמת הסיינטולוגיה למאמיניה ואת שיטות הפעולה שלה נגד מי שמנסים לחשוף את התנהלותה. הדוח כולל גם את האמירה המיוחסת לרון ל. הבארד, מייסד הכת: "לכתוב מילה בפרוטה – הרי זה מגוחך. אם מישהו רוצה לעשות מיליונים – הדרך הטובה ביותר היא לייסד דת חדשה".
מהמרכז לסיינטולוגיה ישראל נמסר: "ככל שהטענות והנקודות שהובאו לתשומת לב המרכז לסיינטולוגיה כתוצאה מהביקורת – שנערכה לפני שנתיים – אכן דרשו טיפול, הן כבר תוקנו או נמצאות בהליך של תיקון, בתיאום מלא עם רשם העמותות. פירוק כבר מזמן אינו נמצא על סדר היום. כמו בכל ארגוני הסיינטולוגיה ברחבי העולם, המנהלים, חברי הצוות והחברים במרכז לסיינטולוגיה ישראל מחוייבים לאמות המידה הגבוהות ביותר בהתנהלות שלהם".
עוד נמסר מהמרכז כי "אנשי הצוות והחברים במרכז לסיינטולוגיה עוסקים במגוון פעילויות המביאות תועלת לאינדיבידואלים, משפחות, קהילות והחברה הישראלית באופן כללי. הם מונעים על-ידי רצון כן ואמיתי לעזור לזולת ולקדם חופש רוחני". בהמשך תגובתם מפרטים אנשי המרכז דוגמאות שונות לאופן בו התגייסו לעזרת החברה הישראלית בעת מגיפת הקורונה, זאת ע"י הפצת חוברות "המספקות את הקווים המנחים כיצד להימנע מהפצת וירוס הקורונה" ועזרה "לקשישים ומשפחות במצוקה". עוד פירטו בתגובת המרכז לגבי התנגדותם לסמים ואלכוהול ופעילויות חינוכיות שהם עורכים בנושא. לבסוף מוסרת תגובת המרכז כי אנשיו פועלים גם למען זכויות אדם, ידידות, שלום וקורבנות השואה.
מרשות התאגידים במשרד המשפטים נמסר: "בהמשך להתראה לפני פירוק, הביעה החל"צ נכונות לתקן את הליקויים בליווי גורם מלווה מטעם רשם ההקדשות וחתמה על תכנית לתיקון ליקויים מיום 15/8/21".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
שלום ניר,
תודה על הכתבה החשובה.
לי מאוד מפריעות הכותרות שנגמרות בסימןצשאלה. הן מופיעות כיום בהרבה עיתונים ויוצרות אצלי תחושה שעושים עלי מניפולציה.
לוקחים אירוע לא סביר אבל סנסציוני ושמים אותו בכותרת כדי למשוך קוראים לקרוא את הכתבה (במקרה הזה פירוק המרכז). כשקוראים את הכתבה רואים שהסיכוי לפירוק נמוך מאוד ושהכותרת היתה גרנדיוזית.
אמנם יש פרקטיקות יותר פסולות בעיתונות אבל הציפייה שלי משקוף היא כמה שיותר כנות ושקיפות.
אני מקווה שהדבר ילקח בחשבון בכתבות עתידיות.
בתודה : -)