"לא לקחת אחריות": חוסר הסדר בהר מירון התחדד ביום השני לעבודת ועדת החקירה

"אני מברך על הבדיקה של המקום. כל האתר הזה רוויי הרבה מאד יצרים של הרבה גורמים עם הרבה מאוד קשיים. אבל בעיניים שלהם הם רואים רק את עצמם". כך פתח את עדותו בוועדת החקירה הממלכתית למחדל הר מירון הרב שמואל רבינוביץ', יו"ר ועדת החמישה. נציג המדינה בוועדה שאחראית לניהול האתר במירון מאז שנת 2008, סיפר בעדותו כיצד הפך להיות שבוי של גורמים קיצוניים בהר, שלדבריו לא דופקים לו כלל חשבון על מעשיהם. בעדות התגלה מחדלו של רבינוביץ', שלא הצליח להסביר היכן מתחילה ומסתיימת אחריותו, ולקראת סיום החל חבר הוועדה שלמה ינאי לאבד סבלנות והטיח ברבינוביץ' את העובדה שלא לקח אחריות על חלקו.

עוד ב"שקוף":

• "הבנתי שאם לא אעשה הכנות – מירון מתנפץ עלי": היום הראשון לעבודת ועדת החקירה למחדל מירון
• הפוליטיקאים מנסים לייצר מסך עשן – אבל יש אחראי לאירוע במירון
• לחקור גם את האסון שלא קרה

"ניסיתי בכל כוחי להילחם בתופעות שכל אחד מנכס את המקום לעצמו, וחושב שהמקום צריך להתנהל לפי רוחו", אמר. "זה בכלל לא קל להתנהל במקום הזה". רבינוביץ' איבד בעצמו אחיין באסון.

בעדות תיאר רבינוביץ' כיצד הוא לא יכול לבקר באופן סדור במקום שנמצא תחת אחריותו: "כמעט ולא היתה לי גישה למקום הזה. כשבאתי לנסות לעשות משהו בתחילת דרכי אמרו לי מנהלי ההקדשות (חברי ועדת החמישה) שאין לי מה לעשות במקום הזה". עוד הוסיף: "בתחילת הדרך היה נציג אחד של ההקדשות, לאחר מכן הודח, מונה מישהו אחר ולאחר מכן מונה מישהו אחר. והבנתי שבתוך ההקדשים יש מלחמת עולם ועל הראש שלי. היו לי הפגנות ליד הבית, הוציאו נגדי פשקווילים ונאלצתי ללכת מאובטח".

"כל מרצפת היא מלחמת קודש"

לדברי רבינוביץ', לאורך השנים הוא ניסה להוביל שינויים באתר, בשל הסכנות שבו, אך נתקל בהתנגדות מצד מנהלי ההקדשות. לדבריו, הוא לא נכנע. "המקום מסוכן מאוד", אמר. "במשך כמעט שלוש שנים נערך שם שינוי בצורה בלתי רגילה. כל מי שיראה תמונות מה היה לפני 2008 יראה שהיום זה זהב. כל ילד יכול היה לגעת בחוט חשמל פתוח ולהתחשמל. ולא היה ביוב. כל דבר הפך להיות מלחמת קודש, כל מרצפת. מלחמה שהגיעה לשריפת פחים בירושלים וחסימות כבישים". 

רבינוביץ' הדגיש לכל אורך עדותו עד כמה ניסה להימנע בכל מחיר מתפקיד האחראי על מירון, וכשבא מועמד אחר ליו"ר ועדת החמישה – הוא שמח להיפטר מהאחריות. אך גם מחליפו בתפקיד לא נשאר שם זמן רב.

"זה שוב חזר אלי", אמר רבינוביץ'. "באו אלי ראשי הקנאים, הסיקריקים ואמרו לי שהפעם לא יהיה מה שהיה – שיתוף פעולה מלא. ניסינו להתקדם". אבל רבינוביץ' הבין שהם משחקים משחק כפול. בפניו הם היו בגישה חיובית אבל חיבלו לו בכל מהלך. "ביד מכוונת – כל פעם שהתקדמנו עלו דרישות חדשות כדי להכשיל", סיפר. "ביקשתי לבנות שירותים, הכל מכספי תרומות. לאחר מכן רציתי לבנות שירותים גם לגברים. כדי לעשות את זה עברנו ועדה מקומית. וכל פעם שהתקדמנו היו חמישים דרישות חדשות". 

ועדת החמישה לא מנהלת את אירוע מירון אבל כן את החלקה שבה קרה האסון

רבינוביץ' טען בעדותו כי למעשה, הוועדה בראשותו כלל לא הייתה מעורבת באירוע במירון עצמו, מכיוון שאין לה כל סמכות. אחריות הוועדה לדבריו היא על האתר עצמו ולא על האירוע. 

"ועדת החמישה לא הייתה מעורבת ואפילו לא הוזמנה לאף ישיבה של אירועי ל"ג בעומר. זה היה מובן מאליו שאין לה שיג ושיח בנושא הזה", הוסיף. טענתו של רבינוביץ' מגובה גם במסמך משפטי של היעוץ המשפטי לממשלה שהוקרא על ידי יו"ר הוועדה מרים נאור וקבע: "לעמדתנו אין לאפשר לגורם פרטי לקבוע את זהות המשתתפים בהדלקות. יש לקבוע גורם ציבורי שכפוף לכללי המשפט המנהלי".

"אני חשבתי", אמר רבינוביץ', "בניגוד לחלק מחברי הוועדה, שאנחנו לא צריכים בכלל להשפיע. אני לא חושב שיש מי שחושב שוועדת החמישה הייתה מעורבת באופן כלשהו באירועי ל"ג בעומר".

נאור הצביעה על כך שגם אם לא באירוע עצמו, המעבר שבו התרחש האסון הוא כן באחריות ועדת החמישה.

"לא ידענו שיש בעיה עם גשר דב (אזור האסון), אף אחד לא אמר כלום", אמר רבינוביץ'. "אני לא מסתובב באתר כי אני צריך לשמור על עצמי. זה לא נעים. אני רק בא להתפלל ולצאת".

"לא לקחת אחריות במקום שהיית צריך"

חבר הוועדה שלמה ינאי ביקש להבין את חלוקת האחריות במקום שבו התרחש האסון, ושאל: "איך חלוקת העבודה בין ועדת החמישה למקומות הקדושים?" התשובה: "ועדת החמישה קובעת מדיניות והמקומות הקדושים צריכים לבצע את אותה המדיניות", אמר רבינוביץ'.

ינאי שאל אם הוא יכול להורות על ביצוע עבודה במתחם שבו יש לו סמכות. רבינוביץ', לאחר התפתלות ממושכת, הודה שכן.

"אז איך השלמת עם מבנה הגשר (גשר דב, המקום שבו התרחש האירוע)?" התשובה של רבינוביץ': "שום אדם לא הביא את זה לתשומת ליבי".

ינאי התייחס גם לעובדה שחסידות תולדות אהרון מצליחה לקבל כל שנה היתר לאירוע ללא מעורבותה של ועדת החמישה. "בכל התהליך לא היית מעורב?", שאל ינאי. "לא שואלים אותי", אמר רבינוביץ'. "אפילו התנגדתי לקיים את האירוע".   

"אתה לא לקחת אחריות במקום שהיית צריך. זה קרה בגלל שיותר מדי גורמים לא עשו זאת", אמר ינאי לרבינוביץ' בסוף עדותו.

מבנה מסוכן? עוד קבוצה בהר? "אף אחד לא שואל אותנו"

אוזלת היד של רבינוביץ' בפיקוח על חלקה 70 שנמצאה תחת ידיו עברה כחוט השני בכל עדותו. הוא גילה, למשל, שקבוצה בשם "הכנסת אורחים" חפרה מתחם שלם מתחת לקרקע. "בשלב מסוים היו שמועות על מקום ענק חפור מתחת לשטח שהיווה סכנה", העיד. "לא נתנו לנו להיכנס לשם. הביאו יועץ קונסטרוקציה בשם שולץ והוא הביא חוות דעת נוראה על המבנה. הודענו למשטרה ואמרנו להם שיטפלו בזה".

עוד קבוצה שצצה בהר היא "תולדות בוסקילה", שגם היא לוקחת את חלקה במתחם. גם היא הקימה מבנה בהר ללא היתר ומבלי לשאול אותו.

גם כשנאור ביקשה להבין איך מחולקות ההדלקות ענה רבינוביץ' באותה הרוח. "מי שמקדמת דנא היה מדליק אתה מאפשר לו להדליק?", שאלה נאור, ונענתה: "מה זה מאפשרים, אף אחד לא שואל אותנו. חילקו עוד הדלקות ואף אחד לא שאל אותנו", ענה רבינוביץ'.

הפער התמוה בין ניהול הכותל לבין מירון

כשדיבר רבינוביץ' על הכותל המערבי, הוא תיאר התנהלות מופתית שיכול להעיד עליה כל אחד שביקר במקום באירועים עמוסים. החל מהיערכות לסגירת שערים כדי לווסת את הקהל, ועדת בטיחות מיוחדת ואפילו חברה שדואגת לספור את כמות המשתתפים באירועים גדולים.

חבר הוועדה הרב מרדכי קרליץ שאל שוב מה אפשר לעשות. רבינוביץ' הצביע על אותם פתרונות כמו ניצב שמעון לביא שהעיד יום לפניו: הרחקת ההדלקות ואפילו ביטול של כולן חוץ מההדלקה של בויין, ההדלקה המקורית והמרכזית; ובחינה מחדש של פריסת התשתיות. בהקשר התשתיות אמר רבינוביץ': "אם הייתם באים לפני שלוש שנים המקום היה נראה כמו שוק מחנה יהודה".

נאור התקוממה ואמרה: "שוק מחנה יהודה נראה לא רע".

העדות של אלון אסור: ניסיונות הסדרת האחריות נתקעו בממשלה

אלון אסור, קודמו של ניצב שמעון לביא בתפקיד, פיקד על אירועי מירון בשנים 2016-2019. בעדותו היום הוא חידד את ההבנה שעלתה מהעדויות הקודמות – שיש צורך בבעל בית אחד ברור בכל הנוגע לאירועי ל"ג בעומר בהר. "הבנתי כבר אז שאחד הלקחים המרכזיים הוא היעדר גורם אחד שמתכלל את המקום", אמר. "הבנתי כבר באינטואיציה שצריך ללכת להסדרה במקום ויצא מכתב של המפכ"ל לרה"מ כדי לקדם את הנושא. קיימנו פגישה כדי קדם את ההסדרה וביקשתי להקים צוות שמטרתו להקים גורם אחד ולעסוק בנושא ההגבלות".

"הצוות המליץ שלא להגביל את הקהל", המשיך אסור. "גם מבחינה חוקית וגם מבחינה מבצעית. הטיעון המשפטי היה שלא ממש ניתן להגביל כדי לממש את חופש הפולחן. הסיבה השניה היא שלא באמת אפשר למנוע. ואם תמנע הסיכון הוא גדול".  

"אין פתרונות ביניים?" שאלה נאור.

"יש, והפתרון הוא ויסות", ענה אסור. "עיקר הוויסות הוא במעגל העוטף של אגף התנועה שאמור לעצור את האוטובוסים במקום שאנחנו נחליט על פי החלטת מפקד המחוז". "מתי צריך לעצור?", שאלה נאור. "המקום שעוצרים הוא סיכון חיי אדם", אמר אסור.

במהלך עדותו של אסור הוא סיפר כי היו ניסיונות של המשטרה להסדיר את חלוקת האחריות מול המרכז למקומות הקדושים. "מבחינתי הוא מנהל האירוע", אמר אסור. הוא ניסה להביא את חלוקת האחריות במסמך רשמי להחלטת ממשלה אבל זו לא התקבלה. אסור לא ידע להסביר למה.

חברי הוועדה שאלו את אסור מה הוא מציע כדי להסדיר את ההר. "אם אין מגבלות צריך לקחת את ההר ולתכנן אותו מחדש", אמר אסור.