"מגן קדמי להסתדרות": ניסנקורן בולם מהלך לשקיפות בארגוני עובדים

שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן), לשעבר יו"ר הסתדרות העובדים, בולם מהלך שיחייב אלפי אגודות וארגוני עובדים לפעול בשקיפות. השינוי הנדרש נמצא כבר בשלבים מתקדמים, כאשר משרד המשפטים כבר כתב את התקנות הנדרשות והן ממתינות לחתימתו של השר. 

בחודש שעבר פנינו במכתב רשמי בנושא אל שר המשפטים הנוכחי אבי ניסנקורן (כחול-לבן). למרבה האכזבה, השר ניסנקורן החליט לא לקדם את הנושא. הוא טען כי הוא טרם גיבש דעה בעניין ולכן בינתיים הנושא לא מתקדם. טענת השר ניסנקורן אינה מתיישבת עם העובדה שעד לפני כשנתיים הוא עצמו היה יו"ר ההסתדרות, כך שהוא מכיר מקרוב את הנעשה באגודות עות'מאניות בחסות החשכה.

עוד באותו נושא:

• מה קורה עם השקיפות בהסתדרות?
• איך ההסתדרות שומרת על סודותיה?
• ההסתדרות פעלה להדיח אדם שחשדה כי חשף שחיתות בתקשורת

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שפעלה בקדנציה הקודמת לקידום הנושא לאחר פניות "שקוף", מתחה ביקורת חריפה על התנהלות השר הנוכחי: "לא מפתיע שיו"ר ההסתדרות לשעבר קובר את התקנות שאמורות לפתוח פתח לשקיפות בארגון שמתנהל במשך שנים ארוכות מתחת לרדאר", אמרה לשקוף. "לא יתכן שגופים כאלו, שמנהלים פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים, ובעלי השפעה קריטית על כלל אזרחי המדינה יתנהלו בצורה לא שקופה".

עוד הוסיפה: "אני מקווה ששר המשפטים החדש יעמיד את אינטרס הציבור למול עיניו ויתרכז בתפקידו כשר משפטים במקום להמשיך לשמש כמגן הקדמי של ההסתדרות".

מה זה אגודות עות'מאניות ולמה חשוב להשקיף אותן?

האגודות הנהנות מהחוק הטורקי כוללות כ-10,000 ארגונים ללא מטרות רווח, בעיקר ארגוני עובדים, כמו ההסתדרות החדשה, מגן דוד אדום, הסתדרות המורים, התאחדות המלונות ועוד. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, הארגונים האלו הצליחו להישאר עד היום תחת פרצה בחוק העמותות שמגדירה אותם כאגודות עות'מאניות הכפופות לחוק העות'מאני, ומכאן שלא חלות עליהם חובות העוסקות בשקיפות ובדיווח. 

הם פטורים, למשל, מפרסום פרוטוקולים של ישיבות, מהצגת דוחות שנתיים, מביקורת רגולטורית של מבקר המדינה, וממתן מידע לציבור לפי חוק חופש המידע. התוצאה: אפלה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור.
לא רק אנחנו חושבים שחוסר השקיפות באגודות העות'מאניות בעייתי: ב-2016 משרד המשפטים הוציא דו"ח המפרט מדוע חשוב להשקיף את האגודות העות'מאניות. מבקר המדינה כתב על כך גם, בדו"ח מ-2017. המבקר מתח ביקורת חריפה בדו"ח על היעדר פיקוח על אגודות אלה, ובפרט על אלה המנהלות פעילות כספית בהיקף משמעותי. המבקר כינה את היעדר הפיקוח "ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית". 

פתח לשחיתות

לפני כחודש פרסמנו ב"שקוף" כי הקלטה חסויה שהגיעה לידינו מוכיחה כי הסתדרות העובדים הארצית פעלה במטרה להדיח יו"ר ועד עובדים מקומי מתפקידו בוועד, מאחר שחשדה בו שסייע ל"שקוף" לחשוף שחיתות. זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו חושפים ב"שקוף" את התרבות הבעייתית באגודות העות'מאניות הגדולות בישראל (הר"י, ההסתדרות וכד') – תרבות שמעודדת שחיתות והשתקה של בעיות בארגונים האלה.
בשנים האחרונות פנינו אל כל שרי המשפטים המכהנים בנוגע להשקפת האגודות העות'מאניות, וכתבנו על הנושא בלי סוף. בתקופתה של השרה שקד, משרד המשפטים ביצע עבודת מטה מעמיקה בנושא ופרסם טיוטת תקנות להשקפתן. המשמעות היא שהקרקע למהלך כבר מוכנה ועל השר ניסנקורן רק להמשיך אותו, ולא להמציא את הגלגל. 

"אין שום סיבה שהאגודות העות'מאניות יוחרגו מהצורך בשקיפות", מסרה שקד ל"שקוף". "זכותם של עובדי ואזרחי ישראל לדעת מה נעשה בכספם. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. הדבר נכון גם לגבי פעילותם של גופי הממשל והכנסת וגם לגבי פעילותן של עמותות וחברות ציבוריות". 
לדבריה, גם בכובעו הקודם התנגד ניסנקורן למהלך. "התקנות הופצו בתום שנה מאומצת של עבודת מטה במשרד המשפטים. יו"ר ההסתדרות לשעבר ושר המשפטים בהווה אבי ניסנקורן, יצא נגד נגד פרסומן, פנה ליועמ"ש בדרישה למנוע את הפרסום שלהם והאשים את היוזמה כתעמולת בחירות", היא מספרת. 

גם שקד כשרת משפטים מרחה את הזמן עם השקפת האגודות העות'מניות

חשוב לזכור כי כשרת משפטים, שקד לא פעלה כדי להשקיף את האגודות העות'מניות. היא אמנם הגישה בסופו של דבר את תקנות השקיפות וזה צעד מבורך – אבל זה היה רק בסוף הקדנציה, כשכבר היה מאוחר מידי לחתום עליהן.
לכל אורך הקדנציה שלה כשרת משפטים היו לה הזדמנויות לשפר את מצב השקיפות באגודות, אך היא התעלמה מהנושא למרות פניות חוזרות ונשנות של "שקוף" אליה. הנה למשל וידאו של שקד כשרת משפטים בולמת הצעת חוק פשוטה יחסית שהגשנו (מספר פעמים) בעזרת חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא (יש עתיד), שבאה לחייב אגודות עות'מניות להזדהות במסמכים רשמיים.

כאמור שקד התעוררה רק בסוף הקדנציה, לאחר שהוכרז כבר על הקדמת הבחירות (הראשונות) וקידמה את תקנות השקיפות, אך לא הספיקה לחתום עליהן בעצמה. פירגנו לה על כך כמובן – אך זה קרה כשכבר היה מאוחר מדי ולכן הן לא עברו עד היום.