ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כתב האישום נגד ח"כ דוד ביטן מפרט שורה של פרשיות שחיתות שבהן ביקש כסף תמורת פעולות שלטוניות. אחת מהן היא פגישה שהוא סידר ליזם של מלון עם שר התיירות דאז, יריב לוין. בדיקה ביומן של לוין מגלה כי הפגישה אכן מופיעה – אבל באופן מטעה שלא מייצג את מהותה. פרשה אחת של ביטן, המתוארת בכתב האישום, מזכירה לנו עד כמה פרסום יזום ושקוף של יומנים הוא קריטי כדי לשמור דווקא על נבחרי הציבור.
איש עסקים בשם מאיר מנקוביצקי (לא חשוד בפרשה) ביקש לבנות מלון בשכונת עיר ימים בנתניה. הוא פונה למכר שלו יצחק ג'דע ואלו עושים עסקים יחד. מנקוביצקי מחליט להתמודד במכרז על שטח אחד במתחם שבו הוא רוצה להקים את המלון וזוכה. כדי להגשים במלואו את הפרויקט הוא מבקש לקבל קרקע נוספת, שעתידה לצאת גם היא למכרז ונמצאת סמוך לקרקע במכרז הראשון. אבל, הוא זקוק לתמיכת משרד התיירות בפרויקט. תמיכה שלא התבטאה רק במכרז עצמו אלא במענקי תיירות.
מנקוביצקי פונה לג'דע לבקש עזרה, וזה מסכים לסייע תמורת 100 אלף שקלים. מנקוביצקי נעתר. ג'דע פונה לביטן ומבקש שיסדר למנקוביצקי פגישה עם שר התיירות, יריב לוין. ביטן מסכים – תמורת כסף. והפגישה אכן התקיימה ב-29.5.2017. בהמשך לפגישה קיבלה החברה גם את תמיכת משרד התיירות בחברה ובפרויקט. על פי כתב האישום, ביטן קיבל עבור מאמצו 23,400 שקלים. נציין שיריב לוין, כמו דמויות שלטוניות רבות, לא היה מעורב פלילית במעלליו של ביטן.
ועכשיו לקטע המדהים: הפגישה אכן מופיעה ביומן של יריב לוין, שר התיירות לשעבר, אבל לא בדרך שבה הייתם מצפים לראות אותה. ביומן של לוין הוסתרה המהות שלה וכל מה שמצויין בה הוא צירוף המילים "דוד ביטן". ביטן מכר את הפגישה הזו תמורת בצע כסף. שר התיירות, יריב לוין הסתיר את מהותה מהיומן. והיום הפגישה הזו קשורה בפרשיית שחיתות חמורה. פנינו ללוין ושאלנו למה הפגישה הזו לא צויינה ביומן באופן הראוי? מלוין לא נמסרה תגובה. מדוד ביטן נמסר: "לא קבעתי את הפגישה. לא שוחחתי עם שר התיירות ולא קיבלתי כלום".
תארו לכם רק שהשרים היו מודיעים מראש שכל מי שהם נפגשים איתו חשוף לשקיפות ציבורית. בכל פגישה העוזר שלהם היה פותח במילים: "הפגישה הזו, כמו כל פגישה ביומן, תתועד ותפורסם, מי שמרגיש לא בנוח מוזמן לעזוב את החדר". האם ביטן היה מעז לסדר ליריב לוין פגישה תמורת בצע כסף? אולי. לפי כתב האישום ביטן פעל בתעוזה לא מעטה. אבל זה כן היה מרחיק אנשים ועסקנים אחרים שיודעים שפעולותיהם אל מול השלטון מתועדות וגלויות.
ולציניים שבינינו שיאמרו כי זו דווקא הוכחה שפרסום יומנים לא באמת עוזר, ושכל שר יכול להסתיר את הפגישות שלו – אתם צודקים, אבל רק בטווח הקצר. בטווח הרחוק, של חודשים ואולי שנים, אותה פגישה שהוסתרה ביומן, בין אם כליל או באופן מטעה כמו במקרה של לוין, עשויה להתפוצץ בפרשת שחיתות של מישהו אחר. אז נבחרי ציבור – אל תאמרו: "לא ידעתי". פרסמו יומן כמו שצריך.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק