הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

• בלעדי: נבחרי הציבור שהסכימו לחשוף אינטרסים כלכליים
• יצאנו לחפש ח״כים שהפרו הנחיות קורונה ומוכנים לקחת אחריות 
• השבוע האחרון חשף: בליכוד היו מעדיפים בלי כנסת ובלי הפגנות 

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

• צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
• נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

• אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
• אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

• נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
• שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
• ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
• אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

• מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

• גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
• לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
• אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 
ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.
נמשיך לעקוב.