דה לגיטימציה למערכת המשפט כבר היה? פרק שני במדריך למטייח

ההחלטה על הקמת ועדת חקירה למחדל מירון היא רק תחילתו של המאבק שיובילו האחראים האפשריים כדי לנסות למנוע כל אפשרות שיוכרזו כאשמים • הפרסום על גריסת המסמכים במשרד ראש הממשלה מוכיח שגם הצעד הזה עשוי להיות אופציה עבור המטייח המקצוען • בפרק השני במדריך - אחרי שכבר הוקמה הוועדה: כך תעקר את הלגיטימיות שלה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
נשיאת העליון אסתר חיות. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

האחראים למחדל האירוע במירון שבו נהרגו 45 בני אדם איבדו שליטה על צמתי קבלת ההחלטות ולא הצליחו למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית שתגיע לחקר האמת. ההחלטה על הקמת הוועדה אושרה אתמול (ראשון) בישיבה הראשונה של הממשלה. תקציב של שישה מיליון שקלים וחמישה תקנים – פחות מחצי מהפקת אירוע הילולה אחד – נועד כדי למנוע בתקווה את האסון הבא במירון או במקומות אחרים. המערכה הבאה, כפי שנראה עכשיו, תהיה על הלגיטימיות שלה. האם טכניקות הדה לגיטימציה של מערכת אכיפת החוק במשפט נתניהו יעבדו גם פה?

עוד ב"שקוף":

פרק ב' במדריך למטייח – נצור לשונך והמשך בבטחה כדי לשעמם את החדשות והחל כבר עכשיו לזרוע ספקות בלב הציבור. מתחילים.

דה לגיטימציה

לא תוכל לבוא לפתע בסיום מלאכתה של ועדה ממלכתית, בראשות שופט שתמנה נשיאת בית המשפט העליון, ולומר: "אני לא מכיר בוועדה והיא לא לגיטימית". את זרעי הדה-לגיטימציה למסקנות עליך לנטוע עוד טרם קמה הוועדה ולטפח אותם לאורך כל עבודתה. מבחינתך אתה נמצא כאן במצב של WIN-WIN. אם יהיו מסקנות נגדך תוכל לומר: "אמרתי זאת לכל אורך הדרך". אם לא יהיו מסקנות נגדך תוכל למלמל משהו בסגנון: "אפילו הוועדה שאתם הקמתם לא מצאה קשר שלי לנושא". 

דרך קצת נדושה לעשות זאת, אך כזו שכמעט תמיד עובדת, היא לנסות להלביש עקרון אידיאולוגי על הוועדה. לדוגמה: "אני נוסע מהר בכביש כי לא אסכים שכמה פקידים יקבעו לי באיזו מהירות לנסוע".  

במקרה שלפנינו נראה כי האידיאולוגיה המתאימה ביותר היא: "אני לא סומך על מערכת המשפט שתחקור את הנושא כראוי". הסיבה היא שבראשות ועדה ממלכתית תקנית אמור לעמוד שופט או שופט בדימוס. דמות כזו היא מטרה נוחה מאחר שאינך הראשון שמחנך את הציבור ששופטים הם אליטה מושחתת ומנותקת. שנים של הכפשות חיזקו את האמונה בכך בקרב חלק מקהל המצביעים הרלוונטי לך. 

אמיר אוחנה באסון מירון. צילום: דוד כהן, פלאש 90

הנה דוגמה מתוך דיון שהיה בכנסת ב-24 במאי והתירוץ שנתן יעקב טסלר (יהדות התורה): "לא נראה לי שאנחנו יכולים לתת בידי שופט להחליט עבורנו באתר קדוש כמו מירון – אני לא יודע אם אלה שהגישו פה את החוק אי פעם ביקרו במקום הזה – איך המקום הזה יתנהל, באיזו צורה ובאיזה הגבלות".

ח"כ טסלר הוסיף במקום אחר בדיון: "אני כנציג הציבור החרדי, שמשתתף במקום הזה ומבין את הרגישות של המקום הזה, [אומר לכם ש]לא יכול להיות שיבוא שופט. אנחנו יודעים עד כמה רחוקות מהם הדת והיהדות. רק בשנה האחרונה ראינו כמה חוקים נגד הדת ש[מוכיחים] שאין להם את הרגישות למקום הזה. הם יבואו ויחליטו עבורנו איך לבוא ולנהל? אני בעד לחקור את האסון". בקיצור, שופטים לא יבינו אותנו ואת המקום הקדוש ולכן כל עיסוק שלהם בנושא לא רלוונטי.

שתיקה

דרך טובה נוספת לנסות להוריד נושא מסדר היום היא להפסיק לדבר עליו. מאז איבדו במפלגות החרדיות ובליכוד את מושכות ההנהגה כך אכן קרה: הפוליטיקאים חדלו מלדבר על הנושא גם כשהוחלט בשעה טובה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בישיבה הראשונה של הממשלה החדשה. למעט ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) שטען כי מדובר "בנקמה" בממשלה הקודמת, השטח שקט, לפחות לרגע זה.

עדיף להמשיך לדבר על "ממשלה לא לגיטימית", "פגיעה ביהדות" ואפילו על מתי יעזוב נתניהו את בלפור – ולא לדבר על המחדל שבאמת מפחיד את השרים לשעבר אמיר אוחנה, אריה דרעי, יעקב אביטן ומי שעמד עד לא מזמן בראשות הממשלה: בנימין נתניהו. 

תנו לי זמן לשבש הליכי חקירה

בליבת טיוח טוב תמיד עומד מרכיב הזמן. ככל שהוא עובר מתרבות האפשרויות שמשהו בדרך ישתבש: אנשים "שוכחים" פרטים, גרסאות חדשות ומשופרות מתואמות בין המעורבים, ואפילו מסמכים מוצאים את עצמם במגרסה. רק לאחרונה, מה שהיה קשה להאמין עד לא מזמן שהוא בכלל סביר, אולי אף השמדת ראיות – התברר כאפשרי: לפי פרסום של מיכאל האוזר טוב בהארץ, בלשכת רה"מ השמידו מסמכים מתוך הכספות בלשכה. 

אף אחד לא יודע עדיין מה היה באותם מסמכים ומה היה התמריץ להשמדתם, אבל העובדה שרה"מ לשעבר בנימין נתניהו ככל הנראה הורה על המהלך מוכיחה לנו שגם האופציה הזו במלאכת הטיוח נמצאת על השולחן – השמדת ראיות. 52 ימים הצליח רה"מ לשעבר בנימין נתניהו להעביר ולמנוע החלטה על הקמת ועדת חקירה. בזמן הזה דברים כאלו היו יכולים לקרות. אם הושמדו מסמכים במשרד רה"מ, אולי הושמדו מסמכים גם במשרדים אחרים. 

לסיום, נראה שמלאכת המטייחים הופכת ונעשית קשה מיום ליום. האם יצליחו לעכב את החלטת הממשלה על הקמת ועדת החקירה, האם יסרבו להופיע בפניה כי היא "ניסיון נקמה"? האם יפעילו אמצעים משפטיים נגד ההחלטה? כל זאת ועוד בפרק הבא של המדריך למטייח.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

4 תגובות

  1. אהרון: היתה השמדת מסמכים אצל נתנייהו וזה עובדה מוצקה. משרד ראש הממשלה הודה בזה, רק שהם טענו שזה מסמכים אישיים. יש לפחות חקירה רצינית לגבי ההשמגדת המסמכים. אסור להם להשמיד דבר, כולל אפילו מסמכים אישיים. זה החוק!! ולי ברור שמדובר בהשמדת ראיות של ראש ארגון הפשע, שהשתלט על המדינה. אבל בשביל זה צריך להכניס משטרה ואפילו שבכ כדי לבדוק מה היה שם באמת.

  2. אדון כץ, אתה מפיץ שקרים ואתה עושה זאת במודע או מתוך טמטום.
    החלטת המדינה להפקיע את השטח ספגה התנגדות מצד הציבור החרדי וגררה כמה עתירות לבג"ץ בדרישה לבטל אותה. בין היתר דן בג"ץ בעתירה של עמותת "הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א שליד הקדשות הספרדים בצפת ומירון" שמנהלת ישיבה בהר מירון.
    המדינה התמהמה בתשובתה לעתירה המדוברת, ושופטי בג"ץ הביעו מורת רוח מהתנהלות גורמי הממשלה שנדרשו להשיב עליה. לבסוף הסכימו הצדדים להידברות וניגשו להליך גישור.
    ב-27 בינואר 2020 התקיים בבג"ץ דיון שבסיומו הסכימו המדינה, העמותה ועותרים נוספים לקבל את הצעת המגשר ל"הסדר זמני" לשלוש שנים שבמסגרתו בוטלה ההפקעה. המדינה הבהירה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לחדש את ההפקעה במהלך ההסדר הזמני. בג"ץ קיבל את ההבנות ולמעשה מחק את העתירות. להסדר ניתן תוקף של פסק דין.
    לסיכום לבגץ אין שום קשר לנסיגת המדינה מההפקעה. הבגץ דווקא הביע ביקורת קשה על המדינה מדוע זה נמשך כל כך הרבה זמן. ברגע שהמדינה החליטה לרדת מההפקעה- לבגץ לא היה מה לעשות.
    ושוב תפסיק בבקשה להפיץ שקרים או לתעמלן, אדון כץ. וזה לא פעם ראשונה, שאתה עושה זאת כאן באתר.
    ואם אתה רוצה לדעת מדוע המדינה ירדה מהנושא: למאפייה החרדית הפוליטית סביב אריה דרעי נכנסים עשרות מיליונים מהמתחם. הם לא רצו לוותר על הכסף הזה. והפרקליטות – יועץ משפטי – התקפלו בפני הלחץ הפוליטי. מאד פשוט.

  3. אני לא מבין איך ידיעה בעיתון הארץ על השמדת מסמכים היא הסמכות העליונה לאמיתות הטענה?
    אתה מתחיל "על פי ידיעה בעיתון הארץ" ובפסקה הבאה זו כבר האמת ומיד אח"כ כנראה שנתניהו הורה על זה.., כל החכים והשרים במיוחד מכיוון אחד יכולים להיות מושחתים, אך לא יעלה על הדעת שמי שלמד עריכת דין ועובד בפרקליטות או במערכת בתי המשפט לא יהיה, נכון?

  4. הממשלה החליטה ב-2013, לאחר הרבה מאוד עיכובים מצד בתי המשפט, לשנות את הארגון של מירון, אחרי מריחה של 5 שנים, בג"צ כפה על הממשלה לסגת מההחלטה. מישהו חושב שראש הוועדה יזמן את נשיאת העליון לעדות? יזהיר מי מהשופטים? יגיש מסקנות הכוללת ביקורת נגדם? אם כן יש לי מכונית משומשת למכור לו.
    במקרה הזה, אין צורך להכפיש את מערכת המשפט, היא הזיקה מספיק וממוקמת גבוה ברשימת הגורמים האחראים באופן ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.