אחרי האזהרות – מי בממשלה מתכונן לרעידת אדמה, ומי מנפנף?

המשרד להגנת הסביבה הציב תנאים בהיתרי רעלים שמחייבים את בחינת הסיכון ממפעלי החומרים המסוכנים, העלול להתעורר לבריאות הציבור ולסביבה. בהתאם לתוצאות הבדיקה, המפעלים נדרשים לבצע פעולות הנדסיות או לחילופין להפחית את הסיכון באמצעים אחרים.

עד כה, מתוך כ-300 מפעלים שהוצבו כיעד בשלב ראשון (מפעלי A), ניתנו תנאים לצורך שיפור העמידות מפני רעידות אדמה ל-110 מפעלי חומרים מסוכנים.

סטטוס המפעלים: 56 מפעלים סיימו לבצע סקר סיכונים, ונמצא כי אינם נדרשים במיגון; 19 מפעלים יישמו את הערות סקר הסיכונים, וסיימו את הליך שיפור העמידות; 16 מפעלים נמצאים בשלב סקר הסיכונים; 7 מפעלים בשלב תכנון הנדסי של שיפור העמידות; 12 מפעלים נמצאים בשלב ביצוע שיפור העמידות לרעידות אדמה.

2. הצלחת פרויקטים המבוצעים במסגרת תמ"א 38 תלויה בכדאיות הכלכלית ליזם. משכך, אנו עדים כי מרבית הפרויקטים מבוצעים באזורים בהם ערכי קרקע מאפשרים זאת. מודלים שונים למימון שנבחנו על ידי מספר צוותים לא נמצאו ככאלו הנותנים מענה כולל וארוך טווח לסוגית הכדאיות הכלכלית באזורים בהם זו לא קיימת.

3. לאגף החשב הכללי אחריות ביטוחית לנכסי הממשלה בלבד, מתוקף זאת מכוסים נכסי משרדי הממשלה באמצעות הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה ובאמצעות מבטחי משנה. בנוסף פועל אגף החשב הכללי לבחינת ההיערכות הפיננסית של הממשלה להתמודדות עם אירוע רעידת אדמה בכלים פיננסיים נוספים.

בוודאי. בינואר 2019, מימן משרד האנרגיה את המחקר "סיכונים גיאולוגיים במרחב הימי של ישראל: מידע גיאולוגי לתכנון" בהובלת זהר גבירצמן ועודד כץ מהמכון הגיאולוגי, במטרה לייצר תשתית ידע ראשונית עבור המרחב הימי על פי המודל הקיים כבר שנים רבות במרחב היבשתי. בתיאום עם הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, נערך תיעדוף של שורת הנושאים הדורשים טיפול ונקבע כי המחקר יעסוק בשני נושאים: העתקים וגלישות במדרון היבשת.

המחקר, הנמצא בשלבי ביצוע, מלווה במעקב של יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה. עד היום הוגשו למשרד שני דוחות ביניים של המחקר. עקב מגבלות קורונה ואילוצים נוספים, ביקשו החוקרים להאריך את תקופת המחקר הדו שנתית בשנה נוספת, כך שצפי למסקנות סופיות שלו יתקבלו בסוף שנה זו. כדי לבסס את המסקנות על נתונים נוספים, צפויים בשנים הבאות מחקרי המשך למחקר הנ"ל, בתיאום עם משרד האנרגיה.

בנוסף, מעודדת יחידת המדען הראשי במשרד מחקר אקדמי בנושאים של חקר סיכונים גיאולוגיים למתקני אנרגיה והיערכות לרעידות האדמה, ותחומים אלה נמצאים ברשימת נושאי המחקר להם מעניק המשרד מענקים כספיים.

2. האם המשרד פועל להקמת מערך כניסה נוסף לגז הטבעי, לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים?

בסוף דצמבר 2019, חובר מאגר "לוויתן" למשק הישראלי באמצעות מערכת הפקה נפרדת והחל בהפקה מסחרית. בכך, יש כיום לישראל 2 אסדות גז טבעי פעילות, ביחד עם מאגר "תמר", שאינן תלויות האחת בשנייה, אחת מתחברת לצפון הארץ והשנייה לדרומה, ומספקות גז טבעי למשק הישראלי. במקביל, מקדם המשרד חיבור של מאגר נוסף של גז טבעי לחוף – מאגר כריש-תנין, שצפוי להתחבר לחוף בעוד כמה חודשים.

3. לפי דוח המעקב של אגף המפקח על ביקורת המדינה לשנת 2019, המשרד "פועל במספר מישורים במטרה לחבר את תחנות הכח לצנרת הולכת הדלקים".

באילו מישורים פועל המשרד? מתי המשרד צפוי לסיים את תהליך החיבור?

המשרד קידם תוכניות סטטוטוריות שיאפשרו הקמה של צנרת דלקי גיבוי לכל תחנות הכוח הארציות. תוכניות אלו אושרו למתן תוקף במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובממשלה. בנוסף, החלה לעבוד חברת תש"ן על חיבור בפועל של תחנות הכח, וזאת לאחר חתימת הסכם מול חברת החשמל.

האם המשרד בחן את האפשרות להנחת תשתיות דלק נוספות ברצועת הדלק הקיימת, כך שגם יצרני החשמל הפרטיים הקטנים יחוברו לרשת הדלק הארצית?

החיבור מתבצע באחריות חברת ניהול המערכת ותוך התקשרות עם חברת התשתיות הלאומית – חברת תש"ן. לפי הערכה של ביצוע תהליכי ההקמה, חלק מהתחנות יחוברו כבר בשנת 2022, חלקן ב-2023, והאחרונה בשנת 2024. קצב ההתקדמות הינו נגזרת של כלל ההליכים הסטטוטרים הנדרשים לשם כך, ביניהם: היתרי הבניה, תיאומי התשתיות וההפקעות הנדרשים, וכן פעילות הקבלנים בשטח. כמו כן, הסדיר המשרד את עניין התעריף לחיבור יצרני חשמל פרטיים, לאחר שהנושא אושר על ידי שרי האנרגיה והאוצר.

האם הסדיר את נושא זה במסגרת תמ"א 37/3 כפי שדרש המבקר?

הנושא הוסדר כאמור – תמ"א 37 תיקון 3 נתנה את המענה לתחנות הכוח הארציות.

4. האם המשרד גיבש קריטריונים אחידים שישמשו את חברות הדלק כדי לבצע סקרים הנדסיים של תשתיות הדלק ועמידותן ברעידות אדמה ולוודא שתשתיותיהן עמידות בתאוצת הקרקע, לפי הנתונים המתעדכנים מדי פעם במפת התאוצה בת"י 413?

המשרד בדק את הנושא ופנה לחברות התשתית אשר מסרו מצידן כי המכלים עומדים בתקן האמריקאי הרלבנטי למכלים המיועדים לאחסון נפט ומוצרי דלק.

5. לפי דוח המעקב של אגף המפקח על ביקורת המדינה לשנת 2019 "היקף המערכות שנבדקו מתוך המידע שהתקבל במשרד האנרגיה על ידי חברות הגז, הינו כ-85% מכלל מערכות הגפ"מ בישראל. צפי לסיום סוף רבעון ב' 2020.". האם המשרד עמד בצפי הסיום? אם לא, מהו הצפי החדש לסיום? האם המשרד העביר לרשות הכבאות את מסד הנתונים על צוברי הגפ"ם, שיכלול מידע על מקומם ועל ומיקום ההתקנים לסגירתם האוטומטית בעת רעידת אדמה, עוד בטרם סיים את הבקרה בנושא זה?

למעלה מ-95% ממערכות הגפ"מ הביתיות בישראל נבדקו. מבחינת המשרד אין מניעה להעברה מידית של המידע לרשות הכבאות, אך זו עדיין לא העמידה את מערכת המידע המסווגת הנדרשת לשם כך. סיום הבקרה אינו רלבנטי להעברת המידע.

6. האם המשרד ווידא כי חברות שמספקות גפ"ם מיישמות את ת"י 158 בנוגע להתקנת הֶתקנים למניעת דליפות גז ברעידת אדמה? האם העביר את מידע זה לרשות הכבאות?

המשרד מבקר את כל המערכות ודורש את עמידתן בתקן. מבחינת המשרד אין מניעה להעברה מידית של המידע לרשות הכבאות, אך זו עדיין לא העמידה את מערכת המידע המסווגת הנדרשת לשם כך.

7. האם המשרד בחן את סוגיית מצבו ההנדסי של רציף הדלק בנמל חיפה, בשיתוף עם משרד התחבורה? האם בוצע קידום מענה ארוך טווח לצורך ברציף דלק עמיד ברעידות אדמה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, עיריית חיפה, והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה?

כן. בוצע טיפול בנושא זה בשלושה רבדים: הרובד הראשון: מתן הנחיות קונקרטיות לפעילות הנמל במצבו הנוכחי. הרובד השני: תכנון ופנייה לקבלת היתרים מעיריית חיפה לצורך ביצוע הגנות, הנותנות מענה לסיכוני רעידת האדמה. הרובד השלישי: קידומו של תהליך תת"ל 118 להקמת מזח דלק בנמל המפרץ הממתין לאישורו בות"ל.

תשובה: מאחר וישנם מספר תקנים הנוגעים בעמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה שיש להשלים, ועדת ההיגוי ומשרד הבינוי והשיכון קבעו תיעדוף לתקני בניה ובראשו אישור תקן לעמידות ברעידות אדמה של מבנים טרומיים ותקן לשיפור עמידות של מבנים טרומיים קיימים. עם הקמת הממשלה החדשה ואישור תקציב המדינה ניתן יהיה לבצע התקשרות עם מכון התקנים ולקדם את התהליך. בהמשך יש כוונה לקדם תקנים נוספים ובהם: עדכון התקן הקיים לגשרים; אימוץ תקינה בנושא הערכה ושדרוג של גשרים קיימים ועוד.

2. שאלה: האם הוועדה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון שקלה להטמיע את ההנחיות לחיזוק מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים כבר בשלב התכנון, על ידי מציאת הדרכים היעילות ביותר לכך, לרבות באמצעות חקיקה או תקנות ייעודיות?

תשובה: ביולי 2019 אושרה בממשלה תמ"א 40/ב, המסדירה את האפשרות למתן היתר לרכיבי מיגון למבנים, מתקנים וקווי תשתית לאומיים, אשר שר הביטחון קבע שמיגונם חיוני לביטחון המדינה, שלום הציבור או לשם הבטחת הרציפות התפקודית שלהם בשעת חירום. לתכנית מתאר ארצית זו יש להוסיף את ההנחיות הניתנות על ידי המשרד להגנת הסביבה וכן הנחיות בנושא סיכוני רעידות אדמה הנכללות בתסקירי השפעה על הסביבה להבטחת עמידותם של מתקני חומ"ס ברעידות אדמה.

3. שאלה: האם הוועדה שקלה את עדכונה של מפת התאוצות שב-ת"י 413 בשיתוף עם משרד השיכון, מינהל התכנון, המכון הגיאולוגי ומכון התקנים?

תשובה: המכון הגיאולוגי שוקד על עדכון מפת תאוצות הקרקע. העבודה נעשית תוך התייעצות עם מומחים מהארץ ומחו"ל. ועדת ההיגוי אף העבירה תקציב לשם ביצוע העבודה למכון הגיאולוגי. העבודה תושלם בתוך כשנה ולאחר מכן נפעל להטמיע את המפה המעודכנת בתקן 413.

4. שאלה: "המכון הגיאולוגי יחד עם אנשי הסייסמולוגיה נמצאים בשלבים האחרונים של פיתוח מערכת התראה קצרת מועד שאמורה להיכנס לפעילות בקיץ 2020". האם המערכת נכנסה לפעילות מבצעית בקיץ 2020? במידה ולא, מדוע, והאם יש צפי עדכני לכניסת המערכת לפעולה? תשובה: בניית המערכת הושלמה והיא נמצאת בשלבי בדיקה והרצה מול פיקוד העורף שאמון על העברת ההתרעה לציבור. אנו מקווים שבתוך מספר חודשים יושלמו כל הבחינות הנדרשות ואפשר יהיה להכריז על המערכת כמבצעית.

בדומה לנושאים רגולטורים אחרים מתחום התכנון והבניה רגולציה על מבנים שאינם בבעלות המשרד בתחום של עמידות לרעידות אדמה כמו גם בדיקה של המבנה בהיבט הקונסטרוקטיבי אינה מוגדרת בתחום אחריותו של משרד הבריאות.

בדיקות אלו הינם באחריות מחזיק הנכס אל מול הרשות המקומית או כל רשות סטטוטורית רלוונטית אחרת אין למשרד הבריאות נכון להיום כלים לבדיקה של עמידות של אלפי מבני בריאות ועמידתם לרעידות אדמה .

בדיקות משרד הבריאות בעת הוצאת רישיון הפעלה מתייחסות להיבטים אדריכליים/תפעוליים בתחום בטיחות המטופל ורווחתו ,כמו גם בהתאמה לסטנדרטים הקליניים של משרד הבריאות ואינה מתייחסת לסטטיות המבנה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל קידם מינהל התכנון במשרד הבריאות והוועדה הבין משרדית שבמשרד הביטחון לרעידות אדמה מדריך לחיזוק תשתיות לא סטוקטריאליות במוסדות רפואה.

כאמור המינהל אינו בודק בדיקה הנדסית מכיוון ואין הדבר בתחום אחריות המשרד.

בנוגע לחיזוק בתי חולים שבבעלות המשרד כולל גריאטריים ממשלתיים:

ראוי לציין כי על אף הקפאת תקציב האוצר, הקצה מינהל התכנון במשרד הבריאות תקציבים ממקורותיו ע"מ להמשיך בביצוע פרויקטים שעדיין מבוצעים.

חשוב להדגיש כי חיזוק מבני בריאות הוא נושא מורכב-מבנים אלו נותנים שרות 24/7 ,וביצוע פעולות בניה שחוצות מחלקות פעילות , עוצרות עבודה של פונקציות חיוניות אינה תמיד אפשרית.

יחד עם חוסר היתירות של התשתיות המבניות יש מקומות שהנושא מקשה מאוד על הביצוע, על אף האמור לעיל אנו מבצעים היכן שנדרש במגבלות התקציב.

לאור החזרת התקציב בשנת 2018 לנושא חיזוק רעידות אדמה ,והניסיון שלנו להאיץ קודמו לא מעט פרויקטים בתחום בניהם:

· אושר לבנות מגדל חדש נוסף כחלק מחיזוק בניין האשפוז המרכזי בזיו צפת-נמצא בבניה

· נמשכות עבודות החיזוק בבית החולים בני ציון

· אושר לצאת לתכנון מפורט לרמב"ם

· כמו כן חוזקו מבנים נוספים כחלק מעבודות שבוצעו לשיפוצם בהם:

· בניין עגול הדסה –ע"י בית החולים הדסה

· בניין גריאטרי בדורות נתניה

· בניין המרפאות וההנהלה בבריאות הנפש באר שבע

· בביצוע בניין לבריאות הנפש באיתנים תחתית – ילדים

· בביצוע בניין לבריאות הנפש באיתנים עילית – מבוגרים

· אושר תקציב לבינוי משמעותי ביוספטל בחלקו ייועד גם לחיזוק המבנה לרע"ד

· בביצוע מתקדם בניין חליפי לבניין השיקום בביה"ח פוריה

· בתכנון חיזוק בנין פנימיות במרכז הרפואי לגליל (נהריה)