ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אף שנרצה להאמין שההחלטות של רופאות ורופאים מתקבלות באופן רציונלי לחלוטין ורק על פי שיקולים מדעיים, רופאים – כמו כולנו – מושפעים משלל גורמים חיצוניים, במודע או שלא במודע. אבל על אף שקיים נוהל שאמור לפקח על הקשרים עם חלק מהגורמים האלה, בדיקת "שקוף" מגלה שהוא לא נאכף כלל. כך, במשך שנתיים וחצי לא תועדה במשרד הבריאות אף לא פגישה אחת בין נציגי חברות תרופות לבין רופאים.
במשרד הבריאות הבינו ב-2018 את הסכנות שבהשפעות החיצוניות על רופאות ורופאים. על מנת להתמודד איתן קידם המשרד נוהל להסדרת הקשרים בין נציגי חברות התרופות ובין הצוות הרפואי, שבמסגרתו נקבעו כללים חדשים בנושא קשרים עם חברות חיצוניות, כמו תרומות, מימון מחקרים ופגישות אישיות. בין היתר נקבע כי המוסדות הרפואיים חייבים לדווח על פגישות אישיות בין רופאים לבין נציגי החברות, וכי אלה יתקיימו רק באישור מנהל המוסד הרפואי. כעת מתגלה שכמעט דבר לא השתנה מאז.
לצורך התחלת הפיקוח הוקמה ועדה ייעודית במשרד הבריאות – אבל אף שהנוהל נכנס לתוקף כבר לפני שנתיים וחצי, במענה לפניית "שקוף" אמרו במשרד כי "לוועדה העליונה בנושא במשרד הבריאות לא הועברו דיווחים אודות מפגשים שבוצעו עם תועמלנים במוסדות הרפואיים".
איך יכול להיות שלמרות הנוהל המורה על חובת דיווח למשרד הבריאות, עובדיו לא אספו דיווח אפילו על פגישה אחת לאורך שנים? את האחריות תולה המשרד בחוסר שיתוף הפעולה של המוסדות הרפואיים, וכן בכך שהוועדה שהוקמה על מנת לאכוף את הנוהל לא קיבלה מספיק כוח לעשות זאת.
"לאור התנגדות של מנהלי מוסדות רבים והיעדר כלי אכיפה מספקים בידי הוועדה העליונה, דן משרד הבריאות באפשרות לתקן את הוראות החוזר ואף נוסחו מספר טיוטות לתיקון סעיף זה וכן סעיפים אחרים בחוזר", מסרו במשרד, והוסיפו כי הסיבה לכך שלא החלו לפקח על הפגישות בין התועמלנים והרופאים – היא הקורונה. "התמקדות משרד הבריאות במגפת הקורונה הפסיקה את התהליך באופן זמני. הירידה בתחלואה מנגיף הקורונה, בתקווה שתימשך, תאפשר את המשך הטיפול בנושא".
אילו כלי אכיפה נדרשים למשרד? מדוע אינו פועל באופן אקטיבי מול בתי החולים? מהתגובה נראה כי הנושא אינו נמצא בסדר היום של משרד הבריאות. נמשיך לכתוב על כך שוב ושוב עד שהנושא יקודם.
בינואר 2018 פורסם תחקיר בתוכנית "המקור", שבו נחשפה בעזרת מצלמות נסתרות ההתנהלות של תועמלניות חברות התרופות מול הצוותים הרפואיים בבתי החולים. התועמלניות הן עובדות של חברות התרופות, שמייצגות את האינטרסים של החברה בתוך בתי החולים ומול הצוות הרפואי. בפגישות שתועדו נראה קשר מטריד של יחסי תן וקח בין יצרניות התרופות לאלה שרושמים אותן לבסוף למטופלים.
באמצעות הזמנות לכנסים בחו"ל, הרצאות בתשלום ומתנות למשרד משפיעים נציגי החברות על החלטת הרופאים לרשום תרופה אחת על פני אחרת. "צריך למצוא פתרון רחב לניתוק היחסים בין התועמלניות לבין הרופאים", אומרת רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99. "הרופאים באים עם כוונות טובות אבל המציאות מורכבת. המטרה היא שהציבור יקבל טיפול רפואי נטול אינטרסים זרים עד כמה שניתן".
בלובי 99 פנו למשרד הבריאות בדרישה להחיל את הוראות הנוהל ולאסוף את הדיווח מבתי החולים. "הגיע המועד לפעול בצורה נחושה על מנת לשמור על מערכת בריאות נטולת אינטרסים זרים", כתבו במכתב שנשלח ליו"ר הוועדה העליונה, ד"ר שמעון רייסנר ולמנכ"ל המשרד. "בהיעדר דיווח, הקשר המסחרי בין התועמלניות לרופאים ממשיך להתקיים ולצמוח רחוק מעין הציבור".
"אנחנו חושבים על המוסדות הרפואיים כמשהו שהוא נטול אינטרסים זרים: הרופא נמצא פה לטפל בי, כל מה שעומד לנגד עיניו זה הניסיון לעזור לי", אומרת גור. "זה נכון, אבל יש פה גם קושי מובנה ולא מודע – קשרי העבודה ארוכי הטווח עם חברות התרופות".
לפיקוח על הפגישות האישיות חשיבות ענקית – אך לצד זאת, הקשרים בין הרופאים לחברות התרופות לא נגמרים בפגישות בבתי החולים. חברות התרופות מעורבות במימון מחקרים רפואיים, מה שהופך את הבעיה לרחבה הרבה יותר.
כך למשל, חוקר הכלכלה ההתנהגותית פרופסור דן אריאלי מספר כי רופא הציע לו להשתתף בטיפול רפואי חדשני שישפר את איכות חייו. בטיפול, הציע הרופא, יקועקע החלק בפניו שבו אין זיפים – כדי ליצור מראה סימטרי. הוא סירב, אך חש אשמה כבדה. כשבירר אריאלי מה עומד מאחורי הלחץ שהפעיל עליו הרופא, גילה שהטיפול הוא חלק מניסוי שעומד להתפרסם – וכי חסר רק מטופל אחד להשלמת המחקר.
"יש פה קשרי עבודה ארוכי טווח שמשפיעים על הראייה המקצועית. למשל בוועדת סל התרופות", אומרת גור. "כשרופא בכיר ניגש לוועדת סל התרופות עם כל הכוונות הטובות, ויש המון, הוא מגיע אחרי עשורים של קשרים עם חברות התרופות שמימנו לו את המחקרים, כי זאת דרך הפעולה המקובלת. וזה משפיע". ההשפעה הזאת, היא מוסיפה, עמוקה יותר מכפי שנראה: "הקושי נוצר הרבה לפני ההחלטה, בתחילת הקריירה של אותו רופא נוצר נוהל של תגמול מחברות התרופות שמשפיע על כל הממסד הרפואי".
גם יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר חגי לוין מסביר שהנושא רחב בהרבה מהפגישות בבתי החולים. "יש הנחיות מפורטות לגבי האינטרקציה עם חברות התרופות, ובסוף, חברות התרופות הן לא חברות הטבק, אבל הן עדיין תאגידים למטרת רווח וינצלו כל פרצה שתעמוד לפניהם", הוא מסביר. "אם יחסמו פגישות אבל יאפשרו אימיילים, הן יעברו לשלוח אימיילים. לכן כשניגשים לבעיה הזאת של ההשפעה של חברות התרופות על הפעילות הרפואית, צריך לגשת אליה בגישה כוללנית. אי אפשר להוציא הנחיה ולצפות לשינוי מהרופא הבודד, בלי לשנות את התרבות הארגונית. הפתרון הוא במהות, לראות איך אנחנו מונעים השפעה פסולה של חברות התרופות על המערכת הרפואית, וזה לא רק על הרופאים בנקודת הקצה. חשוב גם לזכור שהיתה שנה של קורונה, זה לא שבהכרח מנסים להסתיר משהו – לרופאים פשוט אין זמן, משרד הבריאות צריך להנגיש להם את הדיווח
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 'כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי עם מוסדות הבריאות' מתווה את הכללים לפגישות בין תועמלנים ובין מוסדות רפואיים. החוזר נועד לאפשר למוסדות הרפואיים לבחון ולאשר בעצמם התקשרויות בעלות אופי מסחרי עם גופים חיצוניים וכן לאשר את פעילותם של תועמלנים מטעם חברות התרופות, המזון הרפואי או ציוד רפואי, בהתאם לכללים המפורטים בחוזר. בהתאם, היישום של הוראות חוזר המנכ"ל מתבצע על ידי המוסדות הרפואיים.
"לוועדה העליונה בנושא במשרד הבריאות לא הועברו דיווחים אודות מפגשים שבוצעו עם תועמלנים במוסדות הרפואיים.
"לאור התנגדות של מנהלי מוסדות רבים והיעדר כלי אכיפה מספקים בידי הוועדה העליונה, דן משרד הבריאות באפשרות לתקן את הוראות החוזר ואף נוסחו מספר טיוטות לתיקון סעיף זה וכן סעיפים אחרים בחוזר. התמקדות משרד הבריאות במגפת הקורונה הפסיק את התהליך באופן זמני. הירידה בתחלואה מנגיף הקורונה, בתקווה שתימשך, תאפשר את המשך הטיפול בנושא".
(איך זה משפיע עליך)
כל עוד אין פיקוח על הקשרים בין רופאות ורופאים לחברות התרופות, החברות לוקחות חלק בהחלטות שמשפיעות על הבריאות של כולנו. בלי שקיפות בתהליך שמוביל להחלטה לרשום תרופה אחת או אחרת, לא נוכל לדעת מה היו השיקולים שהשפיעו על הרופא והאם היו בהם אינטרסים זרים.
(מה עושים כדי שיתוקן)
על משרד הבריאות להתחיל לאכוף את הנוהל ולפרסם לציבור את פירוט הפגישות של הצוותים הרפואיים עם נציגי החברות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
המערכת הרפואית רקובה מהיסוד..
ומתי תחקרו את תעמולת הקורונה?!
רופאים מתל השומר סיפרו לי במפורש שכל ההטבות שהרופאים מקבלים מחברות התרופות. זאת תעשיית שוחד אחת גדולה. כל הכנסים בארץ ובחול מטרתם אחת בלבד: לפנק את הרופאים. ואיך רופא בבית חולים שהשכר שלו לא משהו יכול לסרב לפינוקים כאלה. החברות הבינלאומיות שוכרות את בתי המלון היוקרתייים ביותר בעולם, בפריז או בטוקיו או לונדון או באמריקה או באיזה מקום אקזוטי ומממנות את כרטיס הטיסה לרופא ואת כל השהייה בחדר משלו, כמובן,והוא יכול להביא את זוגתו בתוספת מחיר מצחיק. מדובר כאמור בבית הבמלון הכי יוקרתיים בעולם.
והקטע הכי מדהים. כל חברה מביאה את אותו פרופסור הכי גדול בעולם בתחומו, הטוען שהתרופה שלהם הכי טובה. והפרופסורים האלה עוברים מקונפרנס לקונפרנס של החברה המתחרה מקבלים עשרות אלפי דולרים להרצאה, ומספרים על נפלאות התרופה הכי טובה של אותה חברה. בקיצור הכל כסף ושוחד לרופאים. וכולם אגב מודעים לזה. אין כאן שום דבר חדש. כל רופא בכל בית חולים יספר לכם את אותו דבר.
זה מזמן לא באפלה. זה גלוי לאור היום. ואני לא מתכוונת לרפי קרסו, אלא לרופא עיניים צעיר בשם אסף הללי, שעובד בקופות חולים וגם באיכילוב. הוא מפרסם בגלוי ומקדם במובהק תרופות של חברת באייר הגרמנית גם בפייסבוק וגם בסרטונים ביוטיוב. אני לא קיבלתי תגובות ממנו בנושא, שבעיניי הוא שחיתות.