"אין סיבה בעולם שהדיון יהיה חסוי": הכנסת דנה בפרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי

האם ישראל תלך בעקבותיה של ארצות הברית ותכריז על פרישה מארגון הבריאות העולמי? ועדת הבריאות של הכנסת התכנסה השבוע (ראשון) לדיון ארוך, שחלקו נותר חסוי מעין הציבור, כדי לדון בשאלות כבדות משקל באשר להלך הרוח האנטי ישראלי בארגון של האו"ם ובאג'נדה הכללית שהוא מקדם, בין היתר באמצעות תקנות חדשות שעשויות להגדיר מחדש את כוחו על מדיניות הבריאות של מדינות ואף מעבר לכך. את ההחלטה על פרישת ישראל מהארגון יכולה לקבל רק הממשלה, לא הכנסת. 

בדיון הסבוך הוצגו מצד אחד עמדותיהם של יוזמי הדיון, הח"כים לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), אריאל קלנר (ליכוד) ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית), שטענו כי ארגון הבריאות העולמי הוא אנטישמי וכי הוא עשוי לפגוע בישראל באופן ספציפי. אך נוסף על כך היו מי שהביעו את דאגתם המפורטת מפני דריסת הרגל של הארגון במדיניות הישראלית בכל תחומי החיים, מחינוך וסביבה ועד לפגיעה כלכלית באמצעות כפיית העברת משאבים  וזכויות קניין על תרופות למדינות אחרות. נציגי מערכת הבריאות בדיון טענו מנגד כי הישארות ישראל בארגון היא חשובה ואף כינו את המצדדים בפרישה "מתנגדי קורונה", חרף הטיעונים המפורטים ביותר שהציגו רבים מהמשתתפים. 

ייתכן שחלק מהטענות הללו קיבלו מענה מצד נציגי משרד החוץ ומשרד הבריאות בחלק החסוי של הדיון. על עצם הטלת החיסיון אמרה בדיון עורכת הדין נגה ארבל ממרכז יכין, לשעבר עובדת במשרד החוץ, כי מדובר ב"ניסיון להפוך את כללי החיסיון בצורה שלא ראוי שהכנסת, שהיא הנציגה שלי, תעשה מול הממשלה. אין סיבה בעולם שהדיון הזה יהיה חסוי. העובדה שיו"ר הוועדה החליט להטיל חיסיון בגלל שהממשלה אמרה לו שזה אולי יהיה בעייתי והפר את הכלל הבסיסי של שקיפות דמוקרטית – זו השחתה של הדמוקרטיה".

על הטענה הזאת ענה היו"ר יונתן מישרקי (ש"ס) כי "זה הסמכות שלי על פי חוק ועל פי תקנון הכנסת, קיבלתי המלצות מגורמים שונים והחלטתי. אני קיבלתי את ההחלטה על סמך אינפורמציה שאני קיבלתי, זו הסמכות שלי על פי התקנון". ח"כ הר מלך אמרה למישרקי כי "אני לא מצליחה להבין איזה נתונים צריכים להיות חסויים".

ומה כן נותר בחלק הפתוח? הדיון החל בטענות חברי הכנסת היוזמים על אנטישמיות הארגון ועל "תכנים פרוגרסיביים" במערכת החינוך, אך התפתח לטענות מורכבות יותר הנוגעות לשאלה כיצד מוגדרת ריבונות וכיצד ניתן להבחין בהפרה שלה, לשאלת הקניין הרוחני על תרופות, ניגוד בין האינטרסים של חברות התרופות לאלה של הציבור, הסכנה להחלטות שרירותיות ונגועות פוליטית בידי הארגון, והאם תקנות הארגון החדשות עלולות לפגוע בכלכלה הישראלית בשל הצורך להעביר תרופות וציוד רפואי לידי מדינות חלשות למשל.

אחד מהמשתתפים בדיון שתמכו ביציאת ישראל מהארגון, יהונתן שגב, הצביע על נקודה חשובה נוספת – רבים מנבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות לא מכירים לעומק את הנושא, שהוא אכן מורכב ומסובך ודורש חקירה מעמיקה כדי להבין את מלוא משמעויותיו. "מהתחקיר שעשינו הבנתי שאף חבר כנסת לא מכיר את המורכבויות האלו", הסביר שגב. "ולמה? כי כשהם פנו למשרד הבריאות, מה אמרו להם? זה פייק, אמרו להם לא, זה לא מסוכן, זה בסדר, ואלה התשובות שגם כבוד השר מקבל, אלה תשובות שגם שר החוץ מקבל, גם שר הבריאות, גם שר המשפטים. גם ראש הממשלה, כל הגורמים הרלוונטיים, וזה אני רוצה שאני רוצה לדבר עליו אחריות המדינה".

פרופסור נדב דוידוביץ', מומחה לבריאות הציבור, אמר בדיון כי "לצערי יושבים פה אנשים שרובם מתנגדי קורונה", וטען כי "99.8% אחוז מאנשי הבריאות, אם אתה תיקח אותם ותדבר איתם, הם בעד להישאר בארגון הבריאות העולמי". ח"כ הר מלך קטעה אותו וטענה כי אלו נתונים שקריים. כשהתבקש על ידי יו"ר הוועדה לנמק את הנתון או לספק לו תימוכין, לא ענה דוידוביץ'. 

עם זאת הוא הוסיף כי "אני מכה על חטא על דבר אחד וגם בתקופת הקורונה: השאלה של אמון של הציבור היא שאלה מאוד מאוד חשובה, יש לי תחושה שהרבה אנשים כאן, והם הביעו את זה, אין להם את האמון. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות עבודה הרבה יותר טובה, אבל אני אומר שאם אנחנו נצא מארגון הבריאות העולמי, זה דבר שבסופו של דבר יפגע בישראל".

• "לא שקוף לציבור": דיון ראשון בכנסת על השינוי בתקנות המגפה של ארגון הבריאות העולמי
• כך נחטף השיח על הבריאות

לירון דוד, יו"ר ועדת נפש ומשפט בלשכת עורכי הדין, שעבדה מול ארגון הבריאות העולמי, הציגה זווית נוספת לטענות בעד הישארות ישראל בארגון. "כשאני מסתכלת על היכולת שלנו לעמוד מול אמירות מזעזעות נגד ישראל ואמירות אנטישמיות ולשתף פעולה עם הארגון ולהיות בתוכו, אני חושבת שיש לזה חשיבות, ארגון הבריאות העולמי לא מושלם כמו כל ארגון. אבל דווקא משום כך בעיניי צריך להיות שם. עזיבת עזיבת הארגון תשרת את מי שמבקשים להשתיק את הקול הישראלי, לצאת עכשיו בעיניי פירושו להשאיר את הזירה על הנרטיב של חמאס ותומכיו".

מנכ"ל משרד החוץ עדן ברטל, שדיבר בתום החלק הפתוח של הדיון, הבהיר כי חלק מהדאגות שהועלו בדיון קיימות גם בדיונים הפנימיים בתוך המשרד. "יש לנו את אותה דאגה – לא לאבד ריבונות", הסביר. הוא הוסיף כי במשרד דנים כעת לאילו מהסעיפים שתקנות החדשות של הארגון על ישראל להתנגד. הוא אף הבהיר כי עמדת ישראל תעמוד פעם נוספת לדיון בכנסת עוד לפני הגשתה הרשמית.

"כל ארגון בינלאומי עובר תהליכי פוליטיזציה, במיוחד מוסדות האו"ם", אמר בר טל. "הנושאים האלה הם תופעת רוחב. איננו נסוגים מהנוכחות הבינלאומית גם כשיש רוב נגדנו, כדי לשמר אינטרסים. זה לא אומר משהו על ארגון הבריאות. זאת הנורמה בעולם בעשרות ארגונים בינלאומיים. לא נהיה חברים באף ארגון בינלאומי אם ניקח את הקו הזה".