ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מה קורה עם הכסף שלנו? משרד האוצר מסרב לגלות לכנסת

דיון של חצי שעה המחיש עד כמה עגום מצבה של כנסת ישראל שאמורה לפקח בשם הציבור על עבודת הממשלה. החל ממידע שלא הועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת אבל דווקא כן הודלף לתקשורת ועד למשרד האוצר שמסרב להעביר נתונים על ביצוע התקציב לכנסת. יו"ר ועדת הכספים משה גפני: "הם לא יבואו לכאן בלי הנתונים, כל עוד אני יו"ר הוועדה"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

משה גפני. "משרדי הממשלה מרגישים בעלי הבית" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מה המדינה עושה עם הכסף שלנו? כיצד הצהרות דרמטיות על השקעה במניעת אלימות נגד נשים או תקצוב המלחמה בפשיעה במגזר הערבי – מתורגמות בשטח? את השאלות האלה בכוחה של הכנסת לבדוק כמי שבסמכותה לפקח על תקציב המדינה.

אבל הכנסת, כפי שאפשר לראות היטב בשנתיים רוויות הבחירות, מוחלשת עוד ועוד. ואגף התקציבים במשרד האוצר הפסיק לספק לכנסת נתונים על התקציב במהלך השנה.

"זה קורה מכיוון שהכנסת בשנתיים האלה חלשה", אמר שלשום (שלישי) ח"כ משה גפני בדיון בוועדת הכספים שבראשותו. "הממשלה כל הזמן שולטת, גם אם זו ממשלת מעבר. משרדי הממשלה מרגישים שהם בעלי הבית. אנחנו צריכים להיכנס לעניין כי אחרת האזרחים בסוף יפגעו".  

עוד ב"שקוף":

מה שורש הבעיה? "הם לא צריכים אותך כי את לא מאשרת להם תקציב", הבהיר גפני לאחת הנציגות במהלך הדיון. אי העברת תקציב מדינה בכנסת, כחוק, פגע ביחסי הכוחות בין הממשלה לכנסת ומעוות את התמונה. 

כדי לשנות את המצב, גפני דרש מהאוצר לגבש נוהל חדש מול הכנסת ביחס לנתוני התקציב, והבטיח לפעול מול משרדי הממשלה שמסרבים לספק לכנסת מידע. "אם נראה משרדים ממשלתיים שלא מתיישרים לפי החוק אנחנו נדע להחזיק אותם כשהם יצטרכו את הכנסת", הוא איים.

איפה הכסף? הכנסת לא יודעת

הדוגמה על תעלומת הכספים שהמדינה הכריזה כי תשקיע במניעת אלימות במשפחה אינה תיאורטית. גורלם של רבע מיליארד שקלים אינו ידוע ואפילו הכנסת, שאישרה את התקציב, לא יכולה לדעת כיצד חולק הכסף. "הוקמה התוכנית הממשלתית למאבק באלימות במשפחה, הקימו ועדת משנה בוועדה לקידום מעמד האישה לגבי תקציב התוכנית. אבל אני יכול לומר לכם שעד היום אף אחד לא יודע האם הוקצה כסף, כמה כסף הוקצה וגם מה קרה איתו בפועל", סיפר בדיון אליעזר שוורץ, מהמחלקה לפיתוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. 

המרכז, הידוע בכינויו הממ"מ, הוא זה שאחראי לאסוף מידע עבור חברי כנסת וראשי ועדות, כמו חלוקת התקציב. אמנם לפי החוק הממשלה אמורה למסור לו כל מידע שיבקש (בהגבלות מסויימות) אבל בממשלה לא נותנים כנראה משקל לחוק. הכנסת חלשה ולא יכולה להשיב מלחמה. כך למשל, משרדי הממשלה מסרבים לגלות לחברי הכנסת כיצד מתנהל התקציב במהלך השנה – אלא רק בסופה, כך שהפיקוח הופך לכמעט חסר משמעות. 

"בעבר כל פעם שרצינו נתונים על מה שקורה במהלך שנה שוטפת – קיבלנו", ציין שוורץ. "היינו פונים לחשב הכללי ומקבלים אקסלים מפורטים, שכוללים את התקנות התקציביות, התקציב המקורי ואיך הוא השתנה תוך כדי שנה. היום אין לנו דרך לדעת מה קורה איתו במהלך השנה".

באגף תקציבים חלקו על הדברים. "בישראל יש פיקוח ברמה גבוהה מאד בפיקוח על התקציב בהשוואה בין לאומית", טענה שירה עמיאל בן אבא מהאגף ואמרה כי "הרמה שבה מאשרים בוועדה את התקציב היא רמת התוכנית (רמה כללית), היא הרמה הנכונה לעמדתנו". 

"עד היום אף אחד לא יודע כמה כסף הוקצה לתכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה"

יו"ר ועדת הכספים משה גפני לא ויתר ודרש כי האוצר יעביר את החומר הגולמי באופן שוטף לכנסת. "להעביר לנו את הנתונים, בסוף השנה, בדיעבד, כשאין לנו כבר מה לעשות איתם, זה לא תורם ליכולת הפיקוח של הוועדה", אמרה שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת ושל ועדת הכספים. "כדי שהוועדה תוכל לעשות את עבודת הפיקוח שלה היא זקוקה לנתונים".

בסיום הדיון, גפני התעקש ודרש כי משרד האוצר יפגש בשבועיים הקרובים עם הממ"מ לסכם איזה מידע יעבור לכנסת. אם חברי הכנסת לא יהיו מרוצים "הם (אגף התקציבים, ע.ב) לא יבואו לכאן בלי הנתונים, כל עוד אני יו"ר הוועדה". נעקוב אחרי הנושא.

שקיפות התקציב הגיעה לבג"ץ

איום נוסף שריחף כל העת בדיון הוא עתירה שעומדת היום בבג"ץ, אותה הגישו חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר וירון זליכה. העתירה מבקשת לאפשר לחברי הכנסת גישה למערכת המרכב"ה של משרד האוצר (הנהלת החשבונות של המדינה). בג"ץ את הכנסת והאוצר לקיים הידברות בנושא – במהלך הדיון השבוע גפני איים מספר פעמים כי הכנסת לא תתקפל ותדרוש גישה למערכת. 

"הניהול והמעקב אחר הכסף שלנו לוקה בחסר, מלא השפעות פוליטיות, ובעיקר – נעשה בחשיכה. המצב מאוד פשוט: למשרד האוצר יש מערכת סודית לניהול התקציב, שהם מסרבים במשך שנים לחשוף לח"כים – ובכך מונעים מהכנסת יכולת אמיתית לפקח על התקציב", הסבירה שפיר. 

"אחר כך הם באים לוועדת הכספים ובמקום פשוט להראות לה את התקציב  – מעבירים לה נתונים חלקיים, ולפעמים, בצער – שקריים. כשהגענו לביהמ"ש לעתירה בנושא באוצר טענו שאסור שהציבור יקבל את המידע כפי שהוא, וצריך 'לתווך' לנו אותו". 

ח"כ לשעבר סתיו שפיר. "למשרד האוצר יש מערכת סודית לניהול התקציב – כך מונעים מהכנסת פיקוח"

בעיניה התיווך הוא עוד דרך לטשטש את האמת. "מה קורה בתיווך הזה? מידע נאבד, מוסתר, נעלם", הבהירה שפיר. "שקיפות היא הכלי היעיל ביותר לעצירת שחיתות וליצירת מגזר ציבורי שחייב לנו, הציבור, דין וחשבון. כשמערכת מרכבה תיחשף, הציבור יקבל לידיו מיליארדי שקלים שעד היום התבזבזו על שחיתויות, ויוכלו לעבור לשרת את הציבור".

מצפצפים על הכנסת ומדליפים לתקשורת

דוגמה נוספת, ששופכת עוד אור על הדרך בה תופסים משרדי הממשלה והשרים את הכנסת, מספק אופיר כץ (הליכוד), שהגיע לדיון ותיאר את הסיפור הבא: "לפני שנה וחצי פניתי לממ"מ בעקבות פרשת כרמל מעודה כדי לאסוף נתונים על התעללות בפעוטות. השאלות הופנו למשרד המשפטים ולמשטרה. מהמשטרה קיבלנו את הנתונים אבל מהפרקליטות והנהלת בתי המשפט קיבלנו את התשובה הבאה: 'המערכת הממוחשבת אינה כוללת פילוח של הנתונים המבוקשים'". כץ מציין שתשובה דומה קיבלו הממ"מ גם מהנהלת בתי המשפט. 

"אחרי שנה וקצת הופתעתי לפתוח את עיתון ידיעות אחרונות ולגלות בתוך אחת הכתבות את התשובות לכל השאלות שאני שאלתי, כחבר כנסת באמצעות הממ"מ", סיכם. 

האירוע התמוה הזה אושר גם על ידי יו"ר הוועדה, גפני, שבדק בעצמו את הנושא: "מישהו כנראה לא רצה להעביר את המידע". גם בממ"מ שאישרו את ההתנהלות התמוהה הזו שהולכת והופכת נפוצה יותר בקרב משרדי הממשלה. "זו נקודה כואבת שהתגברה בשנתיים האחרונות", הודתה קין, מנהלת המרכז. "יש משרדים שיש קושי גדול מאד לקבל מהם את הנתונים. ובזמן שהמשרדים לא מעבירים לנו אנחנו בסוף רואים אותם בתקשורת". 

"את התשובות לכל השאלות מצאתי בעיתון". ח"כ אופיר כץ (הליכוד)

לא רק התקשורת גוברת על הכנסת, אלא גם בקשות חופש מידע. "אנחנו גם רואים את הנתונים שביקשנו במענה לבקשות חופש מידע, כאשר נוצר מצב אבסורד שבו חוק חופש המידע גובר על חוק הכנסת", המשיכה קין.

בסיום הדיון גפני הוא ביקש שמנהלת הממ"מ תעביר לו מכתב שבו תציין את המשרדים הבעייתים. הכנסת מצידה תוציא מכתבים לאותם משרדים, דרך המחלקה המשפטית. "אם נראה משרדים ממשלתיים שלא מתיישרים לפי החוק אנחנו נדע להחזיק אותם כשהם יצטרכו את הכנסת", אמר גפני. "האמת היא שמה שצריך לעשות הוא לחזק את הכנסת. להעביר תקציב, להקים ממשלה. לעשות את הדברים שאנחנו נכשלים בהם במשך שנתיים כבר". 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

כדי לוודא שהממשלה משתמשת בכסף שלנו כמו שצריך, עומדת מאחורי ההצהרות שלה להשקיע בתחומים שיכולים לשפר את החיים שלנו ואף להציל חיים – אנחנו צריכים כנסת חזקה. אחרת הכספים יכולים לזלוג ולהתמסמס ללא כל פיקוח.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

הדרישות של גפני חשובות: לסמן את המשרדים שמסרבים לספר נתונים למרכז המידע והמחקר של הכנסת ולפעול כדי לאפשר למרכז לתפות בנתוני התקציב במשרד האוצר. אנחנו נמשיך לכתוב על הנושא ולעקוב אחרי מימוש הדרישות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,930 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!