הכנסת יכולה לקדם את חקירת האסון במירון כבר מחר – בצעד אחד

מאז האסון הכבד בהר מירון בסוף השבוע האחרון, הרשת וגם אתרי החדשות התמלאו בדרישות למציאת האשמים במחדל שהוביל למוות של עשרות בני אדם ולעוד מאות פצועים. שער "ידיעות אחרונות" מהבוקר (ראשון) קרא לפוליטיקאים "לקחת אחריות", מהכתוב בשער "ישראל היום" משתמע שהאשמה על המשטרה – אבל כנראה שעד שלא תהיה חקירה מעמיקה בנושא, לא באמת נדע על מי מוטלת האחריות. ועל הנייר – קידום חקירה כזאת יכול לקרות כבר מחר.

עוד ב"שקוף":

• שבע הערות על הסיכוי לתיקון ולשינוי אחרי האסון הכבד במירון
• ההפתעה של מיקי זוהר: אושרה הקמת ה"וועדה לענייני ערבים"
• כך טרפד נתניהו הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ניהול משבר בקורונה

"מחובתנו להבין ולברר מה בדיוק קרה שם כדי למנוע אסון נוראי שכזה בעתיד", כתב ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) בציוץ בטוויטר בבוקר שלאחר האירוע. בתור יו"ר הוועדה המסדרת של הכנסת, לזוהר יש את הכוח לקדם את הבירור הזה בצעד די פשוט שניתן לעשות כבר מחר: הקמת הוועדה לביקורת המדינה.

אם חברות וחברי הכנסת מעוניינים בחקירת האסון, הדבר הראשון שעליהם לעשות הוא להקים את הוועדה, שתפקידה לדון במחדלים לאור מסקנות מבקר המדינה, ובסמכותה להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כרגע הכוח להקמתה נמצא בידי הוועדה המסדרת והעומד בראשה, ח"כ זוהר: עד הקמת הממשלה, ואיתה הקמת הוועדות הקבועות, הוועדה המסדרת היא זאת שמחליטה על הקמת ועדות כנסת זמניות – שמאפשרות לכנסת להתחיל לעבוד. כך למשל הוקמה בשבוע שעבר, לצד ועדות הכספים והחוץ וביטחון, ועדה מיוחדת לענייני החברה הערבית. באישור מליאת הכנסת, הוועדה תוכל לקום כבר מחר.

לדברי ח"כ לשעבר עפר שלח, שהיה יו"ר הוועדה בכנסת ה-23, הוועדה חשובה – אך אין הרבה סיכוי שהיא תוביל להקמת ועדת חקירה. "בוועדה מתקיימים דיונים משמעותיים, מעצם העובדה שאתה קורא לאנשים ואתה שואל אותם שאלות ואתה מכריח אותם להציג נתונים", מספר שלח. "אבל הוועדה לא יכולה לגרום לזה שיקיימו את מה שכתוב בדוחות מבקר המדינה, או שהמשרדים יתייחסו לזה יותר ברצינות, כמו במקרה הזה במירון – שהרי היו דוחות מבקר קודמים. אין לה את הכוח. הסיכוי שתקום ממנה ועדת חקירה ממלכתית הוא מאוד קטן. נדרש פה רוב שהוא נכון להיום לא קיים בכנסת כמעט לשום דבר".

כך מנע סמוטריץ' את המהלך שייתן לדוחות המבקר "שיניים"

להקמת הוועדה חשיבות רבה בחקירת הגורמים שהובילו לאסון, ובידי הוועדה הכוח להוביל מיד מהלך שישפר את עבודת מבקר המדינה בבחינתו את האירוע. למבקר המדינה כמעט אין שיניים: מלבד להמתין למשרדי הממשלה שיתקנו את הליקויים שהצביע עליהם, אין לו אפשרות ממשית לעקוב אחר שלבי התהליך בתוך המשרד. 

כפי שכתבנו בתחקיר "שקוף" על מבקר המדינה, כבר בסוף 2016 התריע על כך המבקר לוועדה לביקורת המדינה, והוועדה בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התכנסה לדון בתקנות שנכתבו במשרד המבקר וביקשו להגביר את סמכויותיו. במסגרת התקנות נכתב מסמך שבו היו אמורים משרדי הממשלה לדווח על ההתקדמות בפתרון הליקויים. למרות שהגברת הפיקוח נועדה לקדם את תיקון הליקויים ולמנוע כשלים דומים בעתיד, חבר הוועדה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), התנגד לאישורן.

בדיון הסביר סמוטריץ' את התנגדותו לתקנות וטען כי העברתן תיתן כוח רב מדי למשרד מבקר המדינה וכי מדובר ב"אקטיביזם ביקורתי". "כדי שהוא יוכל לבצע את התפקיד הזה שלו הוא חייב להישאר מחוץ למגרש", אמר אז. "ברגע שהוא נכנס פנימה לתוך המגרש הוא גם משיג את גבולם של בעלי תפקידים אחרים – דורך להם על הרגליים – זה מתכון ברור לצרות".  לדבריו, הוספת אפשרות המעקב אחר תיקון הליקויים תהפוך את המבקר למעורב מדי בתהליך קבלת ההחלטות: "הוא יהפוך את עצמו בעצם ליועץ משפטי לממשלה מס' 2 שמנהל עכשיו דיאלוג מתמיד מול משרדי הממשלה סביב תיקון הליקויים, ואומר להם מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות, ומה כן להטמיע ומה לא להטמיע".

בפוסט שפרסם היום מתן גוטמן, שהיה ראש מטה במשרד מבקר המדינה באותה תקופה, הוא מספר כי מטרת התקנות היתה לבנות מערכת שאליה יוכלו המשרדים לדווח על ההתקדמות בביצוע המלצות המבקר בזמן אמת, באופן שקוף לציבור. את הרעיון קידמו במשך שנה בהתאם לחוק מבקר המדינה, ובתיאום עם משרדי הממשלה. אבל בעקבות התנגדות ח"כ סמוטריץ', שאליו הצטרף גם ח"כ דוד ביטן (הליכוד) – התקנות לא עברו. 

לא צריך לחכות לאסון הבא: באפשרות הכנסת לקדם כבר מחר את הקמת הוועדה, ושם יוכלו חבריה לאשר את התקנות שמחכות לאישור עוד משנת 2016, וכן להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, או לפחות להזמין את הגורמים האחראיים לענות על שאלות הציבור. הצעדים האלה יוכלו להוביל לחקירת הכשלים שהובילו לאסון, וכן למעקב של מבקר המדינה אחר תיקונם – לפני שיחזרו על עצמם בשנה הבאה.