כבר כמעט שנתיים ששני אשכנזי (35), כתבת קיימות, אקלים וסביבה ב"גלובס", מרגישה שהיא מחוללת שינוי. היא הצליחה להוביל תחום סיקור זניח ואפילו נלעג לקדמת העיתון ולהפוך מידע שבעבר נחשב שולי לידיעות רלוונטיות ומשפיעות שמשולבות בין ידיעות כלכליות קלאסיות.
אשכנזי הצטרפה לפני כשש שנים למערכת העיתון לתפקיד סגנית עורכת במגזין "ליידי גלובס" המנוח. לדבריה, מאז ומתמיד נושאי הסביבה היו קרובים לליבה, אולם היא כמעט ולא הצליחה לתת להם ביטוי בעשייה העיתונאית.
עוד כתבות בפרויקט יום העצמאות 2021:
- "לאור הפסיק לכתוב בהארץ – אבל זה הישג מריר"
- "לא לפחד לכתוב על מה שאף אחד לא כותב עליו"
- כתבנו שוב ושוב עד שדרעי השתכנע ותיקן את הפרצה
- "הוא איים באמצע ריאיון. ככה בדיוק מתייחסים אלינו"
בזמן שמשפט המו"לים חושף את ההתנהלות העיתונאית הבעייתית באתר וואלה, נשאלת השאלה עד כמה לעיתונאים בישראל יש עצמאות מחשבתית ומקצועית, ועד כמה הם יכולים להשפיע על המציאות שאותה הם מסקרים. לכבוד יום העצמאות ה-73, כמה עיתונאים בולטים בישראל מספרים ל"שקוף" על הנקודה שבה עבודתם דווקא הצליחה להביא לשינוי.
בגלובס כמעט נפטרו מכלים חד פעמיים – והתחילו לכתוב
השינוי של אשכנזי החל בריאיון עם הפעילה הסביבתית הוותיקה, תמי צרי, ממייסדות קהילת "עץבעיר" שעוסקת בין היתר בפיתוח בר-קיימא, בנייה ירוקה והתחדשות עירונית. "זה היה סוג של אגרוף", היא משחזרת את הפגישה עם צרי. "את חושבת כל החיים שאת משתדלת, אבל אז הבנתי שזה לא מספיק. היא עזרה לי לחבר נקודות, חשפה אותי לפעילות עולמית, ובזכותה, בגיליון של אותו השבוע, גרטה טונברג הופיעה על השער".
בעקבות אותו מפגש היא החלה להיות מודעת גם לסביבתה הקרובה וכך הבחינה שלמרות שבמערכת גלובס מחזיקים מדיח כלים וסט כוסות לשתייה, העובדים משתמשים באופן קבוע בכוסות חד פעמיות. היא פנתה למו"ל העיתון, אלונה בר און, וביקשה שלא יחזיקו יותר כלים חד פעמיים.
"הציבור חושב שבעלי ההון משפיעים על הסיקור, אבל הרבה פעמים אלו כתבים ועורכים שחושבים שזה לא מעניין"
לאחר השיחה ובשיתוף עורכת "גלובס" נעמה סיקולר, אשכנזי הקימה מדור שבועי תחת הכותרת "המשבר האקולוגי". "יצא לי לדבר עם חברים מכלי התקשורת השונים", מספרת אשכנזי על התגובות בעקבות הפרסומים הראשונים בנושא. "התגובות היו זהות, אמרו לי שזה לא מעניין את הציבור". התסכול, לדבריה, היה עמוק: "הציבור חושב שבעלי ההון משפיעים על הסיקור, אבל הרבה פעמים אלו כתבים ועורכים שחושבים שזה לא מעניין".
אבל להפתעתה, הציבור דווקא חשב אחרת והמדור זכה לחשיפה גבוהה. "זה היה חסר הרבה שנים בעיתונות הכלכלית, שזו למעשה הזירה שתושפע באופן מיידי ממשבר האקלים והמשבר הסביבתי", היא אומרת. "אי אפשר לעשות עיתונות כלכלית בלי זה. חשבתי שאף אחד לא יבוא, אבל זה הפך להיות תחום עם ביקוש שהציבור היה צמא לו וככה עברתי ממדור של פעם בשבוע למשרה מלאה במערכת".
אשכנזי מלווה, בין היתר, את נושא הסטת השקעות מגופים מזהמים, והשקעות esg (השקעות בנות קיימא). "אני מתכננת לכתוב יותר על זיהומים מקומיים במקומות שונים בארץ", היא מוסיפה. "למשל על מפעל של טבע שזיהם, לא שילם אגורה, לא תיקן את הנזק וזה ידוע כבר עשור". עוד היא כתבה על נושא הבשר המתורבת – בשר המגודל במעבדה, נטול השפעות סביבתיות הרסניות.
"אני גאה בזה שאנחנו מצליחות לעלות נושאים סביבתיים לסדר היום פעמיים בשבוע. אנחנו מצליחות להראות שסיקור סביבה נוגע בכל תחומי החיים ולפשט סוגיות מורכבות, לקרוא, להסביר, לעורר עניין אצל אנשים בתחום ולרצות לחולל שינוי, ובמקביל לבוא בדרישות למדינה. אני גאה שאנחנו יכולות לתת את המקום לדור הבא, להתפתחות הטבעית של העסקים לעולם הוגן יותר ובר קיימא. אם יש משהו שאני גאה בו הוא שיש לנו את הזכות לעשות את הדברים האלה".
מה הכי מתסכל אותך?
"המדינה לא עושה כלום. כל מה שעושים זה מעט מדי ומאוחר מדי. ישראל לא חדשנית בתחום, המשרד להגנת הסביבה דל תקציבים וזה נובע מסדר עדיפויות לקוי של הממשלה. כיהנו שרים שהנושא לא עניין אותם וכשאת מגיעה לכנסת ומסתכלת על תמהיל הח"כים, את מגלה עזובה מוחלטת. הח"כים מתעצלים ללמוד ולהתעמק בנושא לאורך השנים ולא רוצים להגיע לדיונים בלי מצלמה. זה אחד הדברים שהכי מטרידים אותי בכמעט שנתיים האחרונות מדי יום. המדינה לא שם בשום זירה שקשורה לסביבה וגם כשמנסים לעשות, יש מי שמנסה לחבל וזה לא לטובת הציבור".
יש לך טיפ לעיתונאית שרוצה לעשות שינוי?
"ללמוד את הנושא כמה שיותר לעומק כדי להימנע ממניפולציות של גורמים בעלי אינטרס. אבל הדבר החשוב באמת, כנראה, הוא לייצר כמה שיותר שיתופי פעולה או שותפויות אידאולוגיות – גם עם עיתונאים אחרים בתוך המערכת ובמערכות אחרות, וגם עם אנשים העוסקים בתחום בדיסציפלינות שונות".
איך את מסבירה לקוראים איך זה משפיע עליהם?
"אני מנסה לתת דוגמאות מחיי היום יום על אנשים שהושפעו מהעניין, ובמקרים שזה לא אפשרי, להוריד כמה שיותר אל הקרקע וקרוב לקורא את ההסבר".
2 תגובות
מחפש את המאמר של שני אשכנזי על היצים במרחב העירוני בישראל
כל הכבוד לשני אשכנזי על הכתבות כץעל הסביבה.
מרענן ומשמח לדעת שהציבור צמא לזה
שכן זה קובע את חיי ובריאות הציבור וילדיו באופן משמעותי.. שלא לומר את איכות חייו בסביבה שמאוחמת עי איומים גדולים כמו בזנ. אסדות הגז. הסכם קו הנפט של קצאא עם האמירויות.. ועוד ועוד..
נקווה שהשלטון ימצא את הדרך להתעשת ולנטרל לפני שיהיה מאוחר