הסיעות החרדיות קידמו בכנסת האחרונה יותר הצעות חוק פרטיות מכולם

2,605 הצעות חוק פרטיות הונחו על שולחן הכנסת ה-23. מתוכן, 18 חוקים בלבד נרשמו לבסוף בספר החוקים של מדינת ישראל. שני חוקים נחקקו למען הקמת הממשלה הפריטטית ואחד נוסף לצורך הנשמתה לשלושה חודשים נוספים. 15 חוקים נוספים נחקקו למען הציבור.

סקירת "שקוף" בנושא החקיקה הפרטית שיזמו חברי הכנסת ה-23 מגלה כי לסיעות החרדיות יש כח מוגבר וכי סיעות אלה, למרות המחלוקות הפוליטיות, הצליחו לקדם לבדן שליש מהחוקים למען הציבור – חמישה חוקים בסך הכל. עיון בנתונים מגלה דבר נוסף: המתכון להבשלת הצעות חוק פרטיות – בכנסת ה-23, ובכלל – הוא בשיתוף פעולה חוצה כנסת.

הצעות חוק פרטיות-פרטיות

הצעת החוק הפרטית הראשונה למען הציבור, נחקקה על ידי הכנסת ה-23 רק בחודש אוגוסט – חמישה חודשים לאחר שנבחרה הכנסת. מדובר בחוק שמונע עיקול של ביטוח רפואי על ידי הוצאה לפועל. יוזם החוק הוא ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס. מלכיאלי יזם יחד עם ח"כ משה אבוטבול ממפלגתו עוד שני חוקים למען הציבור. האחד מחייב גופים ציבוריים להחזיק גם מכשיר פקס לפניות. השני מחייב חברות ביטוח לשלם את הפיצוי בדרך בו גבו את התשלום. הטענה של יוזמי החוק האחרון היא כי חברות הביטוח יודעות למצוא את חשבון הבנק שלנו כשהן גובות כסף, אך "מתקשות" למצוא אותו כשהן צריכות לשלם. בסך הכל מדובר בשלושה חוקים שהצליחו לקדם בש"ס ללא צורך בחתימות של חברי כנסת מסיעות אחרות. 

ביהדות התורה הצליחו לקדם שני חוקים למען הציבור: האחד נוגע לדחיית תשלומי מיסים, בשעה שמוכרז מצב חירום בעורף; והשני מחייב את הבנק לשלוח הודעה ללקוח על שיק שעשוי לחזור – טרם חזרתו. זאת, כדי למנוע עוגמת נפש והוצאות מיותרות. על הצעות החוק הללו חתומים ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, וח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. כל אחד מהחוקים קודם בוועדה של אחד מהם.

עוד בשקוף:

• בדקנו: למגדר ולמרחק ממשכן הכנסת אין השפעה על נוכחות הח"כים בכנסת
• דירוג הנוכחות של "שקוף" למושב החורף: ש"ס במקום הראשון
• ח"כ – תפקיד ללא הגדרה

גם חברת הכנסת חוה אתי עטיה מהליכוד הצליחה לקדם הצעת חוק פרטית למען הציבור ללא שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות. הצעת החוק נועדה לקידום שקיפות פערי שכר בין נשים לגברים. בחוק נקבע כי מעסיק של 518 עובדים ומעלה מחוייב בדיווח ציבורי על פערי שכר בין נשים לגברים. הוא קודם בוועדת העבודה והרווחה שהיו"ר שלה הוא ח"כ חיים כץ, גם הוא מהליכוד ומקורב לעטיה. 

הסכמה חוצה כנסת

הנתונים נראים מעודדים יותר כשמסתכלים על שיתופי פעולה חוצי כנסת. בניגוד למיעוט ההצעות הפרטיות שהצליחו לקדם המפלגות לבדן, להסכמה רחבה בין מפלגות יש כוח לא מבוטל בחקיקה, ובפרט כשמדובר בשיתופי פעולה בין מפלגות מהקואליציה והאופוזיציה.

נתון זה לא מפתיע במיוחד. בראיון שקיימנו בחודש יולי עם ד"ר שילה הטיס רולף שעבדה במשך יותר מ-30 שנה בכנסת, ובין היתר שימשה כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הטיס הדגישה כי אחת התכונות שמאפיינות חברי כנסת מצטיינים היא היכולת לייצר שיתופי פעולה חוצי כנסת, ומכל סיעות הבית. בכנסת ה-23, שיתופי פעולה בין האופוזיציה לקואליציה הביאו לחקיקת שבעה חוקים למען הציבור – יותר מחצי מהצעות החוק הפרטיות למען הציבור שנחקקו בסופו של דבר.

חוצה קואליציה מול חוצה אופוזיציה 

בהשוואה לשיתופי הפעולה המוצלחים בין חברי הכנסת מימין ומשמאל, שיתופי פעולה שנעשו באופן בלעדי בין מפלגות שונות בתוך הקואליציה או האופוזיציה נחלו הצלחה מוגבלת למדי. 

בכנסת ה-23, הצליחה האופוזיציה ליזום ולחוקק בעצמה רק חוק בודד שנועד לעודד מעסיקים להעסיק נשים שנמצאות במקלט לנשים מוכות ולהאריך את תקופת השמירה על זכויותיהן. את החוק יזמו קארין אלהרר (יש עתיד) ותמר זנדברג (מרצ).

גם בקואליציה לא הצליחו למנף שיתופי פעולה חוצי מפלגות. שני חוקים נחקקו בשיתוף פעולה פנימי בין מפלגות הקואליציה. הראשון נועד לחייב בעלי אולמות להשיב מקדמות ללקוחות שחתמו חוזה לאירוע לפני מרץ 2020, ועדיין לא הגיעו להסדר עם בעל האולם. את החוק יזמו הילה שי וזאן (כחול לבן), יעקב מרגי (ש"ס) ומשה גפני (יהדות התורה).

שיתוף פעולה נוסף הביא לתיקון חוק הכלבת. החוק קובע שכלב שנשך לא יחוייב אוטומטית בבידוד במכלאה (חוק קאיה). את החוק יזמו שרן השכל (הליכוד) ומיקי חיימוביץ' (כחול לבן). לקראת העברת החוק דאגה יחימוביץ' לאשר בחוק נוסף את סמכויות העיסוק בפקודת הכלבת אל ועדת הפנים בראשותה.

קריאה בנתונים

אף שמספר הצעות החוק הפרטיות שנחקקו בכנסת ה-23 קטן משמעותית בהשוואה להצעות החוק שהונחו על השולחן בסך הכל (קצת יותר ממחצית האחוז), עיון בהצעות שהתקבלו עשוי ללמד אותנו על התנהלות הכנסת בכלל. ראשית, בעוד שבליכוד חברים 35 חברי כנסת, המפלגה הצליחה לחוקק לבדה רק חוק אחד למען הציבור.
בהשוואה, בש"ס הצליחו לקדם שלושה חוקים וביהדות התורה הצליחו לקדם שניים – דבר המצביע על כוחן הגדול יחסית של הסיעות החרדיות ביחס למספרן בפועל.

במפלגת כחול לבן, לעומת זאת, לא הצליחו לחוקק לבד אף לא חוק אחד.

נראה שדרך הפעולה היעילה ביותר היא שיתוף פעולה חוצה כנסת. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בחוקים שאליהם הממשלה מתנגדת, כמו חוק "האיים הירוקים". במקרה כזה, חברי הקואליציה יכולים לגייס את חברי האופוזיציה למאבק. 

עוד מרכיב שעובר כחוט השני בחקיקה הוא מעורבותם של ראשי הוועדות השונות. הסיכוי לקידום הצעת חוק פרטית עולה משמעותית אם חבר הכנסת מצליח לגייס יו"ר ועדה כלשהי.

הצעות חוק אחרות

הצעות חוק יכולות להיות פרטיות (מטעם חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים), ממשלתיות (מטעם משרד ממשלתי) או מטעם ועדות הכנסת. מטבע הדברים, קשה יותר להעביר הצעות חוק פרטיות. הצעת חוק פרטית חייבת לעלות למליאה בהצבעה טרומית בה נקבע – היה ואמנם עברה – לאיזו ועדה תופנה. לעומת זאת, הצעות חוק ממשלתיות והצעות חוק מטעם ועדות הכנסת חייבות לעבור רק קריאה ראשונה וקריאה שניה ושלישית (עולות יחד). 

נכון לכתיבת שורות אלו, בכנסת ה-23 עברו 87 הצעות חוק ממשלתיות, רובן קשורות להתמודדות עם נגיף הקורונה. ועדות הכנסת העבירו בכנסת האחרונה ארבעה חוקים: חוק שקובע כי יו"ר הוועדה לשכר הח"כים ותנאיהם לא יהיה חייב להיות איש אקדמיה; חוק שקובע כי שכר הח"כים יוקפא בשנת 2021; חוק שקובע כי אין חובה למנות ח"כים במועצת "יד יצחק בן צבי"; וחוק הוראות מיוחדות לקיום בחירות בתקופת קורונה, בהן דאגו הח"כים לפרוס שוב את ההלוואות קיבלו מהכנסת.