ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הסיעות החרדיות קידמו בכנסת האחרונה יותר הצעות חוק פרטיות מכולם

חברי הכנסת העלו יותר מ-2,500 הצעות חוק פרטיות, מתוכן רק 18 נחקקו בסופו של דבר ● בזמן שבליכוד הצליחו לקדם לבדם הצעת חוק פרטית אחת, בש"ס ויהדות התורה חוקקו חמישה. בכחול לבן, לעומת זאת, לא הצליחו לקדם אפילו חוק אחד ● הנתונים מוכיחים: שיטת העבודה היעילה ביותר היא בשיתוף פעולה חוצה כנסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מליאת הכנסת בסוף 2019. במושב האחרון נחקקו 87 הצעות חוק ממשלתיות לעומת 18 הצעות חוק פרטיות (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

2,605 הצעות חוק פרטיות הונחו על שולחן הכנסת ה-23. מתוכן, 18 חוקים בלבד נרשמו לבסוף בספר החוקים של מדינת ישראל. שני חוקים נחקקו למען הקמת הממשלה הפריטטית ואחד נוסף לצורך הנשמתה לשלושה חודשים נוספים. 15 חוקים נוספים נחקקו למען הציבור.

סקירת "שקוף" בנושא החקיקה הפרטית שיזמו חברי הכנסת ה-23 מגלה כי לסיעות החרדיות יש כח מוגבר וכי סיעות אלה, למרות המחלוקות הפוליטיות, הצליחו לקדם לבדן שליש מהחוקים למען הציבור – חמישה חוקים בסך הכל. עיון בנתונים מגלה דבר נוסף: המתכון להבשלת הצעות חוק פרטיות – בכנסת ה-23, ובכלל – הוא בשיתוף פעולה חוצה כנסת.

הצעות חוק פרטיות-פרטיות

הצעת החוק הפרטית הראשונה למען הציבור, נחקקה על ידי הכנסת ה-23 רק בחודש אוגוסט – חמישה חודשים לאחר שנבחרה הכנסת. מדובר בחוק שמונע עיקול של ביטוח רפואי על ידי הוצאה לפועל. יוזם החוק הוא ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס. מלכיאלי יזם יחד עם ח"כ משה אבוטבול ממפלגתו עוד שני חוקים למען הציבור. האחד מחייב גופים ציבוריים להחזיק גם מכשיר פקס לפניות. השני מחייב חברות ביטוח לשלם את הפיצוי בדרך בו גבו את התשלום. הטענה של יוזמי החוק האחרון היא כי חברות הביטוח יודעות למצוא את חשבון הבנק שלנו כשהן גובות כסף, אך "מתקשות" למצוא אותו כשהן צריכות לשלם. בסך הכל מדובר בשלושה חוקים שהצליחו לקדם בש"ס ללא צורך בחתימות של חברי כנסת מסיעות אחרות. 

ביהדות התורה הצליחו לקדם שני חוקים למען הציבור: האחד נוגע לדחיית תשלומי מיסים, בשעה שמוכרז מצב חירום בעורף; והשני מחייב את הבנק לשלוח הודעה ללקוח על שיק שעשוי לחזור – טרם חזרתו. זאת, כדי למנוע עוגמת נפש והוצאות מיותרות. על הצעות החוק הללו חתומים ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, וח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. כל אחד מהחוקים קודם בוועדה של אחד מהם.

עוד בשקוף:

גם חברת הכנסת חוה אתי עטיה מהליכוד הצליחה לקדם הצעת חוק פרטית למען הציבור ללא שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות. הצעת החוק נועדה לקידום שקיפות פערי שכר בין נשים לגברים. בחוק נקבע כי מעסיק של 518 עובדים ומעלה מחוייב בדיווח ציבורי על פערי שכר בין נשים לגברים. הוא קודם בוועדת העבודה והרווחה שהיו"ר שלה הוא ח"כ חיים כץ, גם הוא מהליכוד ומקורב לעטיה. 

הסכמה חוצה כנסת

הנתונים נראים מעודדים יותר כשמסתכלים על שיתופי פעולה חוצי כנסת. בניגוד למיעוט ההצעות הפרטיות שהצליחו לקדם המפלגות לבדן, להסכמה רחבה בין מפלגות יש כוח לא מבוטל בחקיקה, ובפרט כשמדובר בשיתופי פעולה בין מפלגות מהקואליציה והאופוזיציה.

נתון זה לא מפתיע במיוחד. בראיון שקיימנו בחודש יולי עם ד"ר שילה הטיס רולף שעבדה במשך יותר מ-30 שנה בכנסת, ובין היתר שימשה כחוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הטיס הדגישה כי אחת התכונות שמאפיינות חברי כנסת מצטיינים היא היכולת לייצר שיתופי פעולה חוצי כנסת, ומכל סיעות הבית. בכנסת ה-23, שיתופי פעולה בין האופוזיציה לקואליציה הביאו לחקיקת שבעה חוקים למען הציבור – יותר מחצי מהצעות החוק הפרטיות למען הציבור שנחקקו בסופו של דבר.

ששת החוקים שנחקקו בשיתוף פעולה חוצה כנסת
  1. חוק איים ירוקים שקבע את אילת וים המלח כאזורי נופש מיוחדים – החוק הגדיר את אילת וים המלח כאזורים שאליהן מתאפשרת כניסה לאחר הצגת בדיקת קורונה שלילית. הוא נחקק לאחר מאבק של הכנסת עם משרד הבריאות, ואושר ב-11 בנובמבר, מעט לפני הסגר השלישי. עם החלת הסגר השלישי, איבד החוק מתוקפו. את החוק יזמו איתן גינזבורג ומיקי חיימוביץ' (כחול לבן), מיקי מכלוף זוהר (ליכוד), משה ארבל (ש"ס), מתן כהנא (ימינה), אלי אבידר (ישראל ביתנו), מאיר כהן (יש עתיד), וניצן הורוביץ (מרצ).
  2. הטבות מס לערים בפריפריה (חוק עכו) – החוק העניק הטבת מס לשורה של ישובים, ביניהם העיר עכו, ותקף למשך שנתיים. את החוק יזמה מיכל שיר מהליכוד יחד עם חברות מפלגתה קטי שטרית, שרן השכל וקרן ברק; עודד פורר (ישראל ביתנו); מיקי לוי (יש עתיד); ויעקב מרגי (ש"ס).
  3. הארכת מועד לתביעות מהביטוח – הארכת מועד התיישנות על אירוע ביטוחי (תאונה וכדומה), משלוש שנים לחמש שנים וחיוב החברה המבטחת בהודעה למבוטח על תום תקופת ההתיישנות. את החוק יזמו אופיר כץ (הליכוד) ואוסמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח (הרשימה המשותפת).
  4. תשלום רטרואקטיבי של קצבת זקנה – אזרח שזכאי לקצבת זקנה יוכל לתבוע אותה גם שנה לאחור. החוק נועד לסייע לאזרח שמתקשה בנבכי הבירוקרטיה לשמור על זכויותיו. יוזמי החוק הם איתן גינזבורג (כחול לבן), מיקי לוי (יש עתיד), וטלי פלוסקוב (ליכוד).
  5. שלילת זכויות אפוטרופסות על ילדים להורים מכים – שלילת חזקה על ילדים מהורים מכים. החוק, שזכה לתמיכה רחבה מכלל סיעות הכנסת, שולל זכויות לבן זוג והורה אלים. את החוק יזמו: עודד פורר ויוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר (ישראל ביתנו); קרן ברק קטרין שטרית ומאי גולן (הליכוד); מיכל וונש, תהילה פרידמן וע'דיר כאמל מריח (כחול לבן); תמר זנדברג (מרצ); מרב מיכאלי (העבודה); עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת).
  6. תגמול "לא תעמוד על דם רעך" – קביעת פיצוי למשפחה של נפגע או הרוג שפעל להצלת אדם אחר. החוק נחקק על רקע שני אירועים: הראשון אירע בינואר 2020, במהלכו מוטי בן שבת נהרג בעת שפעל להציל אם ובתה בשיטפונות שפקדו את העיר נהריה; השני אירע ביולי 2020 ובמהלכו נהרג מיכאל בן זיקרי בעת שפעל להציל אישה ושלושת אחייניה מטביעה באגם זיקים. גם חוק זה חוקק על ידי שורה ארוכה של חברי כנסת: מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, יוסף טייב, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול (ש"ס); ניר ברקת, עוזי דיין, אופיר כץ, קרן ברק, חוה אתי עטיה, אסנת הילה מארק, טלי פלוסקוב ומאי גולן (הליכוד); אוסאמה סעדי, עופר כסיף, אחמד טיבי וסעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת); בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ', יוראי להב הרצנו (יש עתיד); תהלה פרידמן, הילה שי וזאן (כחול לבן); יעקב אשר (יהדות התורה); ניצן הורביץ (מרצ); ואיילת שקד (ימינה).

חוצה קואליציה מול חוצה אופוזיציה 

בהשוואה לשיתופי הפעולה המוצלחים בין חברי הכנסת מימין ומשמאל, שיתופי פעולה שנעשו באופן בלעדי בין מפלגות שונות בתוך הקואליציה או האופוזיציה נחלו הצלחה מוגבלת למדי. 

בכנסת ה-23, הצליחה האופוזיציה ליזום ולחוקק בעצמה רק חוק בודד שנועד לעודד מעסיקים להעסיק נשים שנמצאות במקלט לנשים מוכות ולהאריך את תקופת השמירה על זכויותיהן. את החוק יזמו קארין אלהרר (יש עתיד) ותמר זנדברג (מרצ).

תמר זנדברג במליאת הכנסת ב-2018. האופוזיציה הצליחה לחוקק הצעת חוק פרטית אחת בלבד (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

גם בקואליציה לא הצליחו למנף שיתופי פעולה חוצי מפלגות. שני חוקים נחקקו בשיתוף פעולה פנימי בין מפלגות הקואליציה. הראשון נועד לחייב בעלי אולמות להשיב מקדמות ללקוחות שחתמו חוזה לאירוע לפני מרץ 2020, ועדיין לא הגיעו להסדר עם בעל האולם. את החוק יזמו הילה שי וזאן (כחול לבן), יעקב מרגי (ש"ס) ומשה גפני (יהדות התורה).

שיתוף פעולה נוסף הביא לתיקון חוק הכלבת. החוק קובע שכלב שנשך לא יחוייב אוטומטית בבידוד במכלאה (חוק קאיה). את החוק יזמו שרן השכל (הליכוד) ומיקי חיימוביץ' (כחול לבן). לקראת העברת החוק דאגה יחימוביץ' לאשר בחוק נוסף את סמכויות העיסוק בפקודת הכלבת אל ועדת הפנים בראשותה.

קריאה בנתונים

אף שמספר הצעות החוק הפרטיות שנחקקו בכנסת ה-23 קטן משמעותית בהשוואה להצעות החוק שהונחו על השולחן בסך הכל (קצת יותר ממחצית האחוז), עיון בהצעות שהתקבלו עשוי ללמד אותנו על התנהלות הכנסת בכלל. ראשית, בעוד שבליכוד חברים 35 חברי כנסת, המפלגה הצליחה לחוקק לבדה רק חוק אחד למען הציבור.
בהשוואה, בש"ס הצליחו לקדם שלושה חוקים וביהדות התורה הצליחו לקדם שניים – דבר המצביע על כוחן הגדול יחסית של הסיעות החרדיות ביחס למספרן בפועל.

במפלגת כחול לבן, לעומת זאת, לא הצליחו לחוקק לבד אף לא חוק אחד.

נראה שדרך הפעולה היעילה ביותר היא שיתוף פעולה חוצה כנסת. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בחוקים שאליהם הממשלה מתנגדת, כמו חוק "האיים הירוקים". במקרה כזה, חברי הקואליציה יכולים לגייס את חברי האופוזיציה למאבק. 

עוד מרכיב שעובר כחוט השני בחקיקה הוא מעורבותם של ראשי הוועדות השונות. הסיכוי לקידום הצעת חוק פרטית עולה משמעותית אם חבר הכנסת מצליח לגייס יו"ר ועדה כלשהי.

הצעות חוק אחרות

הצעות חוק יכולות להיות פרטיות (מטעם חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים), ממשלתיות (מטעם משרד ממשלתי) או מטעם ועדות הכנסת. מטבע הדברים, קשה יותר להעביר הצעות חוק פרטיות. הצעת חוק פרטית חייבת לעלות למליאה בהצבעה טרומית בה נקבע – היה ואמנם עברה – לאיזו ועדה תופנה. לעומת זאת, הצעות חוק ממשלתיות והצעות חוק מטעם ועדות הכנסת חייבות לעבור רק קריאה ראשונה וקריאה שניה ושלישית (עולות יחד). 

נכון לכתיבת שורות אלו, בכנסת ה-23 עברו 87 הצעות חוק ממשלתיות, רובן קשורות להתמודדות עם נגיף הקורונה. ועדות הכנסת העבירו בכנסת האחרונה ארבעה חוקים: חוק שקובע כי יו"ר הוועדה לשכר הח"כים ותנאיהם לא יהיה חייב להיות איש אקדמיה; חוק שקובע כי שכר הח"כים יוקפא בשנת 2021; חוק שקובע כי אין חובה למנות ח"כים במועצת "יד יצחק בן צבי"; וחוק הוראות מיוחדות לקיום בחירות בתקופת קורונה, בהן דאגו הח"כים לפרוס שוב את ההלוואות קיבלו מהכנסת.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

נראה שככל שיש יותר שיתופי פעולה חוצי כנסת כך גדלים הסיכויים לכך שחקיקה שמטרתה להיטיב עם כל אחד ואחת מאיתנו תקודם. חברי כנסת מצטיינים הם כאלה שיודעים לשים את המחלוקות בצד כדי לקדם הצעות חוק למען הציבור.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

קל להעלות הצעות חוק פרטיות – קשה בהרבה להעביר אותן. כדי שהצעות אלה לא ישמשו רק כלי יחצני ריק, על הח"כים להתאמץ יותר. אפשר לגזור מכאן מדריך על רגל אחת להצלחת חקיקה פרטית. מעיון בנתונים, נראה כי אם נבחרי הציבור מעוניינים לקדם את האינטרסים שלהם (ושלנו), עליהם לשאוף לייצר כמה שיותר שיתופי פעולה. לא יזיק גם אם ירתמו את אחד מראשי הוועדות לקידום הצעות החוק.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. אני חושב שהעובדה שהחרדים הצליחו לחוקק לא מעיד כל הכח של הסיעות [הכח של הליכוד יותר גדול] אלא על החריצות של חברי הכנסת שלהם והרצון לפעול למען הציבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק