ח"כ מיקי לוי: אנחנו מאשרים למבקר המדינה תקנים – אז למה הוא עושה בעיות?

מה שווה מבקר המדינה אם אי אפשר לשלוט בו: ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הציע אתמול להסיר עוד מחסום בדרך להתחמקות המפלגות מחובת השקיפות על מיליוני השקלים שהן מקבלות מאיתנו עבור תעמולת הבחירות. כשגילה אתמול בדיון בוועדת הכספים בכנסת שמבקר המדינה צריך לאשר למפלגות דחיה בהגשת הדוחות – הציע להסיר את החסם הזה, כדי להקל עוד על המפלגות בהעלמת המידע. "זה מה שהחוק אומר? טוב אז נשנה אותו", אמר ח"כ לוי ליו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה).

לוי הוא לא היחיד: בוועדת הכספים אתמול התנהל קרקס של ממש שנועד להסתיר מאיתנו את האמת. חברי הכנסת אפשרו לעצמם שוב, וברגע האחרון, לדחות את המועד להגשת הדוחות הכספיים אודות הוצאות המפלגות בבחירות לכנסת ה-23, שהתקיימו לפני שנה. הדוחות אמורים היו להיות בידי מבקר המדינה כבר ביולי אשתקד, אבל בעיני חברי הכנסת זו כבר דרישה מוגזמת. 

כבר ל"ג בעומר? איך שהשנה טסה

אם יש משהו שהדיונים בוועדת הכספים מלמדים אותנו הוא שהח"כים מומחים בייעול זמן. על פי רוב, הבקשות לדחיית הגשת הדוחות נערכות דקות בודדות. הדיון שהתקיים אתמול היה יוצא דופן, לאחר שארך כחצי שעה – זמן שיא ממש. הסיבה לחריגה בזמנים הייתה סירובו של מבקר המדינה למועד הדחייה הראשוני שהציעו הח"כים.

עוד בנושא:

• איפה הכסף: המפלגות רוצות להעלים שוב את הדוחות הכספיים
• למה לא אם אפשר: המפלגות לוות מאיתנו כסף גם כשהן בפלוס
• המפלגות לא רוצות שתדעו איך השתמשו בכספכם לתעמולה – בג"ץ עשוי להתערב

אף שהוועדה יכולה לקבוע את מועד דחיית הגשת הדוחות בעצמה היא חייבת, לפי החוק, לקבל את הסכמת המבקר. התעקשות המבקר הפעם שלא לאשר את הדחייה עד לסוף אוגוסט, הוציאה את הח"כים מכליהם ואגב כך, סיפקה הצצה נדירה לתהליך קבלת ההחלטות של חברי הוועדה. ריכזנו עבורכם כמה רגעים נבחרים מהדיון:

איתן גינזבורג (כחול לבן) במופע מיוחד על לוח השנה העברי

בפנייה למנהלת האגף לביקורת בחירות ומימון בחירות חנה רותם, שנכחה בדיון מרחוק באמצעות הזום, אמר ח"כ איתן גינזבורג: "את כנראה לא פתחת לוח שנה. אני אזכיר לך מה יש בחודש אפריל. חודש אפריל מתחיל בראשון לאפריל, שמתחיל פסח, ואחרי פסח מגיע יום השואה, ואחרי שבוע יום השואה מגיע יום הזיכרון ויום העצמאות, ואחר כך מגיע ל"ג בעומר. ביום שאתם רוצים להגיש זה ל"ג בעומר. אי אפשר ככה".

מיקי לוי (יש עתיד): תן לי ואתן לך

ח"כ לוי לא הסתפק בהצעתו לייתר לחלוטין את מבקר המדינה, אלא התלונן בקול רם על הפרת החוזה הלא כתוב בין המבקר לח"כים. כך נחשפנו לאופן שבו מתנהלת קבלת ההחלטות מאחורי הקלעים. "זוכר כמה תקנים הוא ביקש תוספת?" לוי שאל את יו"ר הוועדה ח"כ גפני. "אתה מבין כאשר מבקר המדינה בא ומבקש יפה לאשר את התקציב אתה מתייחס יפה ואנחנו מצביעים והכל. אבל כשהוועדה הזו מבקשת פעם משהו – אז לא. אז בסדר הבנו".

משה גפני (יהדות התורה) והמצלמה הנסתרת

המסר שביקש יו"ר הוועדה גפני להעביר במהלך הדיון היה שעדיף, אולי, לנהל דיונים מסוג זה הרחק מהמצלמות ועיניהן הפקוחות של הציבור. "באופן דיסקרטי", כפי שכינה זאת. כך יוכלו חברי הוועדה לרכך את עמדתו של המבקר בנוגע למועד הגשת הדוחות. "אני רואה אצלכם דלת פתוחה בעניין הזה", רמז גפני לרותם בסיום הדיון. "דלתו של המבקר תמיד פתוחה", ענתה נציגת המבקר.

מחכים לבג"ץ

לצערנו, מפת הדרכים ידועה מראש: המפלגות לא צפויות להגיש את הדוחות בזמן. אפשר להניח בסבירות גבוהה כי הן ידאגו לדחות גם את הגשת הדוחות לכנסת ה-24. ואם, חלילה, המבקר יתעקש לשמור על האינטרס הציבורי, ח"כ מיקי לוי עשוי לפעול לשינוי החוק כך שכלל לא תידרש הסכמה של המבקר.

התקציב, המוערך בכ-200 מיליון שקל מדי סבב בחירות, ממומן כולו מכספי הציבור – אך לא שקוף לו. היחיד שיכול לפקח על התנהלותן הכספית של המפלגות הוא מבקר המדינה. נציגת המבקר בדיון, מנהלת האגף לביקורת בחירות ומימון בחירות חנה רותם, הצליחה לבלום מעט את ההשתוללות הפעם: המפלגות ביקשו דחיה עד אוגוסט 2021, המבקר הסכים תחילה לדחייה עד ה-30 באפריל (איחור של כעשרה חודשים מהמועד המקורי). לבסוף הוסכם שהדוחות יוגשו בסוף מאי. 

אך כפי שנראה דיון אחר דיון, כוחו של המבקר מוגבל. היחיד שעשוי לשים סוף לעזות המצח של הח"כים הוא בג"ץ. בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון בג"ץ הבהיר כי הוא פוקח עין על הנעשה בוועדה. התערבותו של בג"ץ כבר הוכיחה את עצמה וסביר מאוד כי מבקר המדינה בלם מעט את בקשת הדחייה – בשונה ממנהגו עד כה – לאור העתירה.

בדיון שהתקיים אתמול נכח נציג "התנועה לאיכות השלטון" עו"ד הידי נגב, וחברי הוועדה לא הסתירו את מורת רוחם ממנו. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הפריע לעו"ד נגב בעת שניסה לדבר בזום, ח"כ קטי שטרית (הליכוד) סיפרה שב"תנועה לאיכות השלטון" מארגנים את ההפגנות בבלפור, ויו"ר הוועדה גפני קבל על כך שב"תנועה" לא רוצים שתלמידים חרדים ילמדו בישיבות. הערות כאלה ואחרות נועדו להכניס ממדים אידיאולוגיים מדומיינים לדיון כדי להסיט את תשומת הלב מהחוצפה של הח"כים בדרישתם לדחייה אינסופית.