ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

בלי נוכחות ובלי הגשות: רגב נכשלת במבחן הפיקוח של הכנסת

בדיקת ״מיניסטרמטר״ של ״שקוף״ מעלה: בפרמטר של כיבוד הפרדת הרשויות, השרה רגב מציגה נתונים חריגים • לאורך כל כהונת הכנסת ה-25 היא לא התייצבה ולו פעם אחת בוועדת הכלכלה, ובמקביל משרדה לא העביר 88% מהדוחות שנדרשו על ידי הוועדות המפקחות • הציון: נכשל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בעוד השיח הציבורי סביב עבודת הממשלה נשען לא פעם על הבטחות, הצהרות וספינים, היכולת לבחון את הביצועים בפועל נותרת מוגבלת. פרויקט ״מיניסטרמטר״ של אתר ״שקוף״ מבקש לצמצם את הפער הזה, ולבחון את תפקוד השרים לא דרך מה שנאמר, אלא דרך מה שנעשה.

לשם כך, נבחנו שישה משרדי ממשלה מרכזיים על בסיס נתונים רשמיים בלבד, באמצעות שורת פרמטרים קבועים: עמידה ביעדים ובהבטחות, התנהלות מול הכנסת, רמת השקיפות, ושוויון ונגישות. המדד משווה, ככל שניתן, בין ביצועי השר הנוכחי לאלו של קודמו, ובכך מאפשר להבחין לא רק במצב הנוכחי, אלא גם בכיוון: שיפור, קיפאון או נסיגה.

הבדיקה הנוכחית מצביעה על דפוס עקבי של פגיעה במנגנוני הפיקוח: משרד התחבורה תחת השרה מירי רגב נכשל באופן מובהק בכיבוד סמכות הכנסת.

החרם של רגב: אפס נוכחות בוועדת הכלכלה

הכנסת היא הרשות המחוקקת, ותפקידה המרכזי הוא לפקח על פעילות הרשות המבצעת. בהתאם לסעיף 123(ז) בתקנון הכנסת, שרים מחויבים להתייצב פעמיים בשנה (פעם בכל כנס) בפני הוועדה האחראית על ענייני משרדם, במטרה לדווח על פעילותם ולהשיב לשאלות חברי הכנסת.

לדרישה זו שני היבטים: מקצועי – הצגת מדיניות המשרד על ידי הגורם הבכיר ביותר; וציבורי – הבהרת כפיפותה של הממשלה לפיקוח הכנסת.

ח"כ דוד ביטן בוועדת הכלכלה של הכנסת, ספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מירי רגב לא פקדה את הוועדה שלו אפילו פעם אחת. ח״כ דוד ביטן בוועדת הכלכלה של הכנסת, ספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בפועל, התמונה שונה לחלוטין: השרה מירי רגב לא התייצבה ולו פעם אחת במשך שלוש וחצי שנים – שבעה כנסים רצופים – בפני ועדת הכלכלה. מועד הגעתה נקבע שלוש פעמים, אך בכולן בוטל לבסוף.

לשם השוואה, קודמתה בתפקיד, מרב מיכאלי, הופיעה בוועדת הכלכלה במהלך כהונתה הקצרה שארכה שנה, ואף השתתפה בשני דיונים נוספים בוועדות כנסת אחרות. היעדרות מוחלטת לאורך קדנציה שלמה אינה רק חריגה מהנוהג, אלא פוגעת ישירות ביכולתה של הכנסת למלא את תפקידה הפיקוחי.

מצפצפת על חובת ההגשה: 88% מהדוחות לא הועברו לכנסת

הפגיעה בפיקוח אינה מסתכמת בהיעדרות. ועדות הכנסת נשענות על נתונים ודוחות שמספקים משרדי הממשלה כדי לקדם חקיקה ולבצע בקרה מקצועית. ללא מידע זה, הדיון הפרלמנטרי מתרוקן מתוכן.

בדיקת ״שקוף״ מעלה כי במהלך כהונת הכנסת ה-25 נדרש משרד התחבורה להעביר 33 דוחות שונים לוועדות הכנסת. בפועל, רק ארבעה מהם (12%) הועברו, בעוד ש-29 דוחות (88%) לא הועברו כלל.

המשמעות אינה טכנית בלבד: ללא נתונים, הוועדות אינן יכולות לבחון מדיניות, לאתר כשלים או לדרוש תיקון. מדובר בפגיעה ישירה בתשתית הפיקוח הפרלמנטרי. לשם השוואה, בתקופת השרה מיכאלי עמד שיעור העברת הדוחות על כ-38% – נתון רחוק משלמות, אך גבוה משמעותית מהמצב הנוכחי.

שאילתות: פערי מענה בין דחופות לרגילות

שאילתות הן אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות חברי הכנסת, במיוחד מהאופוזיציה, כדי לפקח על עבודת הממשלה.

בכנסת ה-25 הוגשו למשרד התחבורה 140 שאילתות, שעל כ-81% מהן התקבל מענה. אך הפילוח חושף דפוס ברור:

מרב מיכאלי דווקא הופיעה בפני ועדת הכלכלה. מיכאלי וחבר ועדת הכלכלה חה״כ שלום דנינו, ארכיון (צילומים: פלאש 90)

על 17 השאילתות הדחופות – המחייבות אישור של יו״ר הכנסת ומענה בתוך פרק זמן קצר – ניתן מענה מלא. לעומת זאת, מתוך השאילתות הרגילות, שאינן דורשות אישור דומה ומהוות את עיקר הפניות, נותרו 27 ללא מענה.

גם במקרה זה, היעדר מענה לחלק מהשאילתות פוגע ביכולתה של הכנסת לקבל מידע שוטף על פעילות המשרד ולמלא את תפקידה הפיקוחי.


השורה התחתונה במדד המיניסטרמטר בפרמטר זה היא ״נכשל״.

הצטברות הממצאים – היעדרות שיטתית מהוועדות ואי-העברת רוב מוחלט של הדוחות – מצביעה על פגיעה ממשית ביכולתה של הכנסת לפקח על עבודת משרד התחבורה.

מיניסטרמֶטֶר: מדד הביצועים של שרי הממשלה

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,422 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מתמיכה של אלפי אזרחים ואזרחיות בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו משנים את התקשורת בישראל, וצריכים אותך איתנו.
כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.