ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
82 שאילתות הפנו חברי הכנסת למשרד ראש הממשלה במהלך כהונת הכנסת ה-25. רק 18 מהן זכו לתשובה. 64 שאילתות – כמעט ארבע מכל חמש – נותרו ללא מענה. כך עולה מבדיקת ״שקוף״ במסגרת פרויקט מיניסטרמטר, הבודק את התפקוד המקצועי של השרים במספר מדדים קבועים. מדד המיניסטרמטר המלא של משרד ראש הממשלה יפורסם בקרוב.
78 מהשאילתות היו רגילות וארבע נוספות אושרו בידי יו"ר הכנסת כשאילתות דחופות. לאורך 44 החודשים שנכללו בבדיקה השיב משרד ראש הממשלה, בממוצע, על שאילתה אחת בכל כחודשיים וחצי. שיעור המענה הכולל עמד על 22% בלבד.
שיעור המענה לשאילתות הוא אחד הפרמטרים שבאמצעותם בוחן פרויקט מיניסטרמטר כיצד מכבדים שרי הממשלה את הפרדת הרשויות ואת מנגנוני הפיקוח של הכנסת.
כלי השאילתה מהווה כלי פיקוח רשמי שמאפשר לחברי הכנסת לדרוש מהממשלה מידע, הסברים ועמדה רשמית בנושאים שבתחום אחריותה. לפי תקנון הכנסת, שר נדרש להכין תשובה לשאילתה רגילה – או להודיע על סירובו להשיב – בתוך 21 ימים ממועד קבלתה. שאילתה דחופה אמורה להיענות תוך 48 שעות. אישור על ידי יו"ר הכנסת מתבצע ביום שני, וביום רביעי במליאת הכנסת השרים או מי מטעמם אמורים לעלות לדוכן המליאה ולהשיב.
היקף ההתעלמות במשרד ראש הממשלה מעיד על זלזול עמוק בכלי הפיקוח של הכנסת שבאופן מסורתי משמש בעיקר ח"כים מהאופוזיציה. הוא מעלה שאלות גם לגבי תפקודו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שתפקידו לקבוע, בתיאום עם השר הנשאל, את מועד מסירת התשובה ולפקח על נתונים של משרדי ממשלה שהשר באופן כרוני נמנע מלהשיב על שאילתות. כש-78% מהשאילתות לראש הממשלה נותרות ללא מענה, מנגנון הפיקוח של יו"ר הכנסת אינו מתפקד.
בין עשרות השאילתות שלא נענו נמצאת שאילתה שהגיש ח"כ יואב סגלוביץ' פעמיים, בנושא אבטחתו של יאיר נתניהו בחו"ל.
הראשונה הוגשה ב-31 בדצמבר 2024, בעקבות דיווחים על החלטה להגביר את האבטחה סביב בנו של ראש הממשלה. סגלוביץ' ביקש לדעת מדוע לא התקבלה המלצת הוועדה המייעצת להגביל את תקופת האבטחה לחצי שנה ולהעבירה ליחידת "מגן".
השאילתה לא נענתה במועד. ב-11 ביוני 2025 הגיש אותה סגלוביץ' פעם נוספת – וגם אז לא התקבלה תשובה.
גם ארבע שאילתות שעסקו בפרשת קטארגייט לא זכו לתגובה רשמית של משרד ראש הממשלה.
במאי 2025 הפנה ח"כ גלעד קריב שאלה לראש הממשלה בנוגע ליועצו הקרוב יונתן אוריך: "66 ימים עברו מאז יונתן אוריך, יועצך הקרוב, הודה שקיבל כסף מקטאר. רצוני לשאול: מדוע טרם פיטרת אותו?" עד מועד הבדיקה לא התקבלה תשובה.
ללא מענה נותרו גם השאילתות "קמפיין סיוע לקטאר על ידי אנשיו של ראש הממשלה נתניהו" ו"מעורבות אלי פלדשטיין בפעילות עבור קטאר", שהגישה ח"כ נעמה לזימי, וכן "יועציו הבכירים של ראש הממשלה בנו קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר", שהגיש סגלוביץ'.
בשאילתה אחרת ביקש קריב מנתניהו להתחייב כי ממשלתו תציית לפסיקת בג"ץ. השאילתה הוגשה לאחר שנתניהו נשאל בריאיון ל-CNN אם יציית לפסק הדין במקרה שבג"ץ יפסול את החוק לביטול עילת הסבירות – וסירב להשיב.
"האם ממשלתך תציית לפסיקת בג"ץ במידה ויפסול את החוק לביטול עילת הסבירות?", שאל קריב. תשובה רשמית לא התקבלה.
שתי שאילתות נוספות שלא נענו הוגשו בידי ח"כ עופר כסיף ועסקו באלימות מתנחלים ובטרור יהודי.
ביולי 2025 שאל כסיף אם בכוונת ראש הממשלה להורות לארגוני הביטחון לקדם הכרזה על ארגוני מתנחלים כארגוני טרור. בשאילתה הוא התייחס לעלייה בהיקף האלימות מצד מתנחלים מאז פרוץ המלחמה בעזה.
במאי 2026 הגיש כסיף שאילתה נוספת בנושא פעילות השב"כ לסיכול טרור יהודי. בעקבות פרסום ב"הארץ", שלפיו ראש השב"כ דוד זיני מונע את הגדרתם של אירועי אלימות נגד פלסטינים כטרור, ביקש כסיף לדעת כמה אירועים הוגדרו כטרור וכמה כ"חיכוך". גם השאילתה הזאת לא נענתה.
אחת מ-18 השאילתות הבודדות שזכו למענה הוגשה בידי ח"כ נעמה לזימי ב-15 בינואר 2024. לזימי התייחסה לפרסום ב"ניו יורק טיימס", שלפיו ישראל ידעה על מקורות המימון של חמאס ואפשרה את המשך פעילותם. היא שאלה מדוע הממשלה לא פעלה נגד מקורות המימון ומדוע פורק הצוות שעסק באיסוף מודיעין עליהם.
אף שלא הייתה זו שאילתה דחופה, המענה התקבל בתוך שלושה ימים. אלא שהתשובה, שעליה היה חתום נבו כץ, יועץ ראש הממשלה המקשר בין הממשלה לכנסת, כללה שורה אחת בלבד:
"נושא הפרסום ב'ניו יורק טיימס', הנזכר בשאילתה, ייבחן על ידי הגורמים המוסמכים בבוא העת, יחד עם כלל הסוגיות המחייבות בחינה יסודית לאחר סיום המלחמה".
במילים אחרות, המשרד אמנם שלח מענה – אך לא השיב על אף אחת משאלותיה של לזימי. יותר משנתיים וחצי לאחר מכן, עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר שתבחן את הסוגיות האלה.
שאילתות נוספות שלא נענו עסקו בפירוק הגוף במטה לביטחון לאומי שעסק במשבר האקלים, שעליו שאל ח"כ יוראי להב-הרצנו; בהתפלגות הוצאות הממשלה בין ערוצי הטלוויזיה השונים, שעליה שאל קריב; בהתערבותה של שרה נתניהו במערך ההסברה של ישראל בזמן המלחמה, שעליה שאל ח"כ נאור שירי; ובדיווחים על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה.
אי-מענה לשאילתות אינו מסתכם בהשארת שאלות נקודתיות ללא תשובה. תשובת הממשלה יוצרת תיעוד רשמי, מאפשרת לחברי הכנסת להציג שאלת המשך וחושפת מידע לציבור. כאשר משרד ראש הממשלה משאיר כמעט ארבע מכל חמש שאילתות ללא מענה, הוא מרוקן מתוכן את אחד מכלי הפיקוח הבסיסיים של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת.
ראש הממשלה אינו משיב לשאילתות כטובה לחברי הכנסת, אלא מכוח אחריותה של הממשלה בפני הכנסת שממנה אותה ולפחות תיאורטית יכולה גם להפיל אותה ולהחליפה באחרת. בפרמטר המענה לשאילתות, שבוחן את תפקודו של השר מול מנגנוני הפיקוח של הכנסת, נתניהו מקבל במיניסטרמטר ציון "נכשל".
שיעור מענה של 22% בלבד מעיד שבכהונת הכנסת ה-25 החובה הזאת נותרה ברובה על הנייר.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
תגובה אחת
אתם מחרטטים
הכל שאלות קנטרניות
לזימי, קריב, ועוד …..