ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הצעת חוק חדשה שהונחה בשבוע שעבר (26.1) לראשונה על שולחן הכנסת מבקשת לבטל בפועל את חוק לשון הרע ואת היכולת לתבוע בגין פרסום השמצות, שקרים וקונספירציות.
באופן שלא נראה כמקרי, מי שהגישה את ההצעה היא חברת כנסת המפיצה באופן קבוע השמצות, שקרים וקונספירציות, ואף נתבעה בשל כך לא פעם.
למעשה, זו אפילו לא הפעם הראשונה בה הח"כית מהליכוד, טלי גוטליב, הגישה הצעת חוק שתאפשר לה לבצע עבירות מבלי להיענש: גוטליב הגישה בחודש שעבר הצעת חוק שתתיר לחברי כנסת להתפרע בבתי-משפט ו"לפוצץ" דיונים.
כעת מבקשת גוטליב לשנות את חוק איסור לשון הרע כך שסכום הפיצוי ללא הוכחת נזק יופחת ב-98%, מ-50 אלף שקל ל-1,000 שקל בלבד, ולמעשה יהפוך את הסעד בתביעה בגין לשון הרע להצהרתי בעיקרו.
בדברי ההסבר גוטליב מתארת את המהלך ככזה המבקש להגן על אזרחים מפני תביעות השתקה (SLAPP) ולהקטין את כוחם של בעלי ממון לעשות שימוש בבתי המשפט כדי לאיים, להרתיע ולהשתיק ביקורת.
בפועל, ההצעה תביא להיפך הגמור: תפגע ביכולתם של אזרחים להגן על שמם הטוב ותותיר את האפשרות של תביעה משפטית רק למי שמסוגלים לממן את ההליך מבלי לקוות לפיצוי כספי.
ליבו של חוק איסור לשון הרע הוא היכולת לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק, מתוך הכרה של המחוקק כי פגיעה תדמיתית גורמת נזק שאינו ניתן בהכרח לכימות מדויק. גוטליב מבקשת כעת לאיין בפועל את הפיצוי מהסוג הזה, ולהעמיד רף גבוה בדמות הוכחת נזק למי שמבקש פיצוי בגין הוצאת דיבה.
לפני שהצטרפה לרשימת הליכוד, התפרסמה גוטליב כעורכת דין שהתמחתה בהגנה על נאשמים באונס והיתה ידועה ביחס האגרסיבי והתוקפני שלה לנפגעי עבירות מין. מאז שהחלה לכהן כחברת כנסת היא מפורסמת בהתנהלות הבריונית שלה במליאת הכנסת ובאולמות בתי המשפט, בהפצה הסיטונאית של שקרים וקונספירציות ברשתות חברתיות ובאמונתה המוצהרת כי היא עומדת, בפועל, מעל לחוק.
הצעת החוק של גוטליב מבקשת, בכל הקשור ללשון הרע, לבטל את החוק ולהעניק "חסינות" דה פקטו לכל מי שמעוניין להשמיץ, לשקר ולהכפיש. לפי הצעת החוק שלה, גם פרסומים פוגעניים וברורים יישארו ללא כל סעד משפטי אפקטיבי.
הצעת החוק של גוטליב, קיקיונית ככל שתהא, באה על רקע שינויים משמעותיים ביחס המשפטי לסוגיית לשון הרע.
מחד, ביהמ"ש העליון קבע בשנה האחרונה לראשונה הלכה בנוגע ל"תביעות השתקה", שהמחוקק כלל אינו מכיר בהן. מאידך, בדעת המיעוט באותה פסיקה ממש ("הלכת וקנין"), הזהיר השופט יצחק עמית משטף הקונספירציות והשקרים הפוגעניים שמביא איתו עידן הרשתות החברתיות, וברלוונטיות המתחדדת של חוק לשון הרע במאבק בתופעה ההרסנית.
גוטליב, טרול אינטרנטי ופרלמנטרי, מעוניינת למשוך את ההגה בכיוון ההפוך, ולעצב את החקיקה כך שלא תתמודד עם תופעת ההשמצות והקונספירציות של העידן הדיגיטלי אלא תפרוץ את הסכר לחלוטין ותייצר כאוס גדול עוד יותר.
כאמור, זו אינה הפעם הראשונה בה גוטליב מנסה לנצל את מעמדה כחברת כנסת על מנת לחוקק חוקים פרסונליים, כאלה שיכשירו התנהגות עבריינית אופיינית שלה עצמה. לפני כחודש הגישה גוטליב הצעת חוק שמטרתה הרחבת חסינות חברי הכנסת כך שגוטליב תוכל להמשיך ולפוצץ דיונים בבתי משפט, אולם מבלי שלשופטים תהיה יכולת למנוע זאת ממנה או להטיל עליה סנקציה כלשהי.
בדברי ההסבר להצעת החוק מזכירה מגישת ההצעה שני מקרים בהם היא עצמה הוצאה מבית המשפט בשל הפרעותיה למהלך הדיון. גם הצעת החוק להכשרת הפצת שקרים והשמצות תשפיע ישירות על גוטליב עצמה, כמי שמתמודדת עם מספר תביעות דיבה בשל מנהגה להשמיץ, לשקר ולהכפיש יריבים פוליטיים, עיתונאיים, מתנגדי ממשלה ועוד.
לפני שנה פסק בית המשפט כי על גוטליב לפצות נהג מונית בגין הפצת לשון הרע בסכום כולל של 46,000 שקל. לפני חודש הגיש בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר תביעת לשון הרע נגד גוטליב בסכום של 2.2 מיליון שקל, בגין 28 פרסומים שקריים שנעשו בכוונה לפגוע בו.
לפני שנתיים תבעה שקמה ברסלר בעצמה את גוטליב בסכום של 2.6 מיליון שקל בגין שקרים והשמצות שפרסמה נגדה. גם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן תבע את גוטליב בשל קמפיין הכפשות נגדו, תביעה שנדחתה בשל חסינות פרלמנטרית בהחלטה שנגדה תלוי ועומד ערעור.
במובן זה, הצעת החוק של גוטליב עשויה להיתפס לא רק כמהלך עקרוני נגד תביעות השתקה – אלא גם כחוק פרסונלי שנועד למנוע תביעות בגין עבירה על איסור לשון הרע שהוגשו או יוגשו נגדה.
מדובר בהצעה שתקל על פוליטיקאים ודוברים ציבוריים לנהל שיח אגרסיבי, לעיתים פוגעני, תוך צמצום משמעותי של הסיכון המשפטי הכרוך בכך. דווקא עיתונאים ואזרחים המבקשים להגן על שמם הטוב עלולים למצוא עצמם מוחלשים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
