פסיקה: לחבר כנסת מותר להפיץ תיאוריות קונספירציה שקריות

חבר כנסת יכול להפיץ תיאוריית קשר נגד יריב פוליטי ולא ניתן לתבוע אותו בשל כך, כך עולה מפסיקת בית המשפט. ערעור על פסק הדין יוגש למחוזי.

השופטת עדנה יוסף-קוזין מבית-משפט השלום בפתח-תקווה חסמה את יו"ר הדמוקרטים, אלוף במיל' יאיר גולן, מלתבוע את חברת הכנסת טלי גוטליב, מחמת חסינותה הפרלמנטרית. גולן ביקש לחייב את ח"כ גוטליב לפצותו בחצי מיליון שקלים, אחרי שהפיצה תיאוריית קשר שקרית לפיה היה לו חלק בפרשת ריגול שהתרחשה בסמוך למתקפת חמאס ב-7.10, אך בית המשפט קבע כי הפצת התיאורייה נגד גולן היתה חלק מתפקידה הפרלמנטרי של ח"כ גוטליב.

גוטליב, בעבר עורכת דין שהתפרסמה כמי שמגנה על אנסים, נוהגת להשתמש באופן תדיר ועקבי בטענת החסינות הפרלמנטרית, לא רק על מנת להפיץ שקרים והכפשות אלא גם על מנת להפר את הסדר באולמות בתי המשפט ולהפריע לדיונים. היא גם מקדמת חוק שיחזק עוד את החסינות ויאפשר ביצוע פשעים פליליים בחסותה.

בדצמבר האחרון נאמה ח"כ גוטליב בכנסת ואמרה בין היתר: "אדון יאיר גולן, נעים מאוד, חברת הכנסת טלי גוטליב אומרת לך בשם החסינות שלה את הדברים הבאים: תקשיב טוב, ראשית, אתה לא נהנה מצו איסור פרסום מהסיבה הפשוטה שלא נחקרת בתיק ריגול. מעניין מאוד למה לא נחקרת בתיק הריגול".

בהמשך הוסיפה: "כיו"ר מפלגה אתה חייב לעם ישראל הסברים לקשר שלך למי שהואשם בישראל בתיק ריגול חמור", אמרה.

בהמשך חזרה על דבריה בשלל ראיונות לתקשורת, שם טענה בין היתר כי "יש לו איזשהו קשר למרגל", וכן "יש לכל הפחות את השם שלו עולה באיזשהו קשר לא קשור לריגול בהכרח אבל צריך לקבל על זה תשובות למה שיהיה איזשהו קשר לתיק הריגול".

אחרי שקיבלה מכתב התראה לפני תביעה פרסמה ח"כ גוטליב כי גולן הוא "אבי אבות המסיתים והממרידים", "חלק ממכונת השמדת מדינת היהודים", "על ידיו דם נרצחינו" ושוב טענה כי "העובדה כי לא נחקר בתיק הריגול ולו בתשאול פתוח מעוררת פלצות". בעקבות הפרסומים הללו הגיש גולן, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, תביעה על סך חצי מיליון שקלים.

גולן טענה כי יש לדחות את התביעה בשל חסינותה הפרלמנטרית.

"החסינות המהותית מאפשרת לחבר כנסת למלא את תפקידו ולייצג את ציבור בוחריו מתוך מתן ביטוי חופשי ומלא לדעותיו ולהשקפותיו ללא חשש וללא מורא", טענה. "הגשת התביעה על אף החסינות הקיימת ואשר לא ניתן להסירה היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חברת הכנסת ולהשתיקה בניגוד גמור לחסינות המוחלטת הקנויה לחבר כנסת בהוראות החוק".

לדברי גוטליב, "כל אמירותיה שלה ודבריה שלה בהתייחס ליאיר גולן, אבי אבות המסיתים והממרידים על יסוד שקרים בוטים ומחפירים תוך שהוא מבצע עבירות פליליות של המרדה ואיומים בגינן תלויות תלונות במשטרת ישראל נגדו, נאמרו במסגרת תפקידה כחברת כנסת ולמען תפקידה כחברת כנסת". משום כך, הדגישה, עומדת לה חסינותה.

גולן טען בתגובה, כי ח"כ גוטליב "מבקשת, פעם אחר פעם, לנצל לרעה את מוסד החסינות, על מנת לעשות 'כישר בעיניה', ולהפוך את כנסת ישראל ל'עיר מקלט' לפורעי חוק. בעשותה כן, היא חותרת שוב ושוב תחת עקרונות היסוד לאורם עוצבה החסינות הפרלמנטרית, ובראשם – שלטון החוק, והשוויון בפני החוק. כאשר היא מפיצה חדשות כזב, היא חותרת גם תחת התכלית המרכזית של החסינות, היא ליבת הדמוקרטיה – קיום 'שוק חופשי של רעיונות ודעות', המבוסס על תמונת מציאות נכונה".

החסינות, הדגיש גולן, אינה חלה על כל פעולותיו של ח"כ, אלא רק אם פעולתו נעשתה "במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר כנסת". במקרה הנוכחי, הוסיף, הפרסומים לא נעשו במסגרת תפקידה כחברת כנסת, שכן מדובר בפרסומים מתוכננים ומכוונים, שכוללים חדשות כזב שהתפשטו בקרב הציבור הרחבה.

השופטת עדנה יוסף-קוזין קיבלה את בקשת ח"כ גוטליב ודחתה את התביעה על הסף.

"השאלה היא, למעשה, האם אופי הפרסומים היה 'פוליטי', אז תוענק לחברת הכנסת ההגנה במסגרת החסינות במילוי תפקידה, או ביטוי 'פרטי' או 'אישי' שלא מוגן בגדרה של החסינות במילוי תפקיד", הגדירה זאת השופטת.

לפי השופטת יוסף-קוזין, הפרסומים אכן היו מתוכננים, אולם אין בכך כדי למנוע מחבר כנסת המפרסם אותם לחסות תחת החסינות, "ובלבד שמדובר בהתבטאות פוליטית המצויה בלב הפעילות הפרלמנטרית".

את הפרסומים שבגינם הוגשה התביעה הפיצה ח"כ גוטליב "באמצעות כלי עבודתה של המבקשת כחברת כנסת: נאום במליאה, ראיונות בתקשורת ופרסום ברשתות חברתיות", כך לפי פסק הדין.

זאת ועוד, "הצדדים הם פוליטיקאים המצויים בשני קצות הקשת הפוליטית", קבעה השופטת. "גם אם הפרסומים הם הבעת דעה לגבי אחריות המשיב לאסון השבעה באוקטובר, ואף אם מדובר בהעלאת תאוריות קשר נגד המשיב, יש בהם ביטוי מובהק ליריבות הפוליטית בין הצדדים, ולכן, יש לסווגם כבעלי אופי פוליטי מובהק. אף שמדובר בהתבטאויות נגד המשיב עצמו, הרקע להן הוא הבדלי הדעות הפוליטיות בין הצדדים, ולכן לא מדובר בהתבטאויות בעלות אופי 'פרטי' או 'אישי', ויש להחיל עליהן, כנקבע בפסיקה, את החסינות העניינית".

בהחלטתה זו נסמכה השופטת יוסף-קוזין על פסיקה בעתירת ח"כ לשעבר עזמי בשארה נגד היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003. שם נקבע כי יש לבטל הליכים פליליים שננקטו נגד ח"כ בשארה אחרי שבנאומים שנשא דיבר בשבח ארגון הטרור חיזבאללה.

השופטת יוסף-קוזין מבהירה כי בהנחה שהפרסומים של ח"כ גוטליב הם אכן תיאוריות קשר שקריות, "המסקנה כאמור לעיל היא קשה, שכן פרסומים אודות חשד לריגול לטובת האויב שהביא לאסון הכבד של השבעה באוקטובר הם האשמה שחומרתה רבה, והם פוגעים פגיעה משמעותית בשמו הטוב של המשיב". יחד עם זאת, ציינה, אין מקום להסיר את החסינות, לאור פסיקת בג"ץ בעניין בשארה.

"לאור האמור", סיכמה. "הפרסומים נושא התביעה הם בעלי אופי פוליטי, נאמרו לצורך ניגוח יריב פוליטי בעניין שבלב השיח הציבורי והוא האחריות לאסון השבעה באוקטובר. הדברים נאמרו במליאת הכנסת ובאמצעות ראיונות ופרסום ברשתות חברתיות, שהם כלי העבודה של המבקשת כחברת כנסת וליבת פעילותה. אף שהפרסומים היו מתוכננים מראש ואף אם מדובר בלשון הרע ובהפצת תאוריית קשר, בשל היותם שיח פוליטי, ובשים לב שחסינות חבר כנסת בעבירת ביטוי היא רחבה, הם נופלים לגדר 'מתחם הסיכון הטבעי'. כלומר, הפרסומים הם הבעת דעתה של המבקשת 'בעת מילוי תפקידה ולמען מילוי תפקידה, כחברת כנסת'. לפיכך, יש לחסותם תחת החסינות העניינית".

לפיכך השופטת דחתה את התביעה אך לא חייבה את גולן בהוצאות. גולן הודיע כי יערער על ההחלטה.

ח"כים מקדמים את קונספירציית "בוגדים מבפנים"

להחלטה של השופטת יוסף-קוזין עשויות להיות השלכות ארוכות-טווח במידה והערעור עליה יגיע לבית המשפט העליון, אולם כבר כעת היא עשויה להשפיע על תביעות אחרות שהוגשו נגד ח"כ גוטליב ועל תביעות שהוגשו נגד חברי כנסת אחרים. ח"כ גוטליב העלתה את טענת החסינות גם בתביעה שהגישה נגדה אחת ממובילות המחאה נגד המשלה, שקמה ברסלר. גם חבר-כנסת אחר מהליכוד, ניסים ואטורי, השתמש בטענת החסינות בתביעה שהגיש נגדו גולן.

השבוע, בעקבות החלטת השופטת יוסף-קוזין, הגיש ח"כ אלמוג כהן, לשעבר ממפלגת עוצמה-יהודית, בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהגישה נגדו עמותת אחים ואחיות לנשק. ח"כ כהן כבר טען בעבר כי הוא נהנה מחסינות, אולם כעת הגיש בקשה נפרדת, תוך שהוא מציין כי "בהינתן הזהות המוחלטת, הן בתשתית העובדתית והן בטיעון המשפטי", בין התביעה של גולן נגד ח"כ גוטליב לבין התביעה של אחים ואחיות לנשק נגדו, "אין ספק שגם דין תביעה זו להידחות".

לדברי כהן, המיוצג באמצעות עו"ד אפרים דמרי, "כל הרציונל, השיקולים והנימוקים העומדים בבסיס פס"ד בניין חברת הכנסת טלי גוטליב, שרירים, תקפים ורלוונטיים ביותר לכל פס"ד שיינתן בבקשה זו".

בין גוטליב וכהן אכן ישנו קו מחבר מובהק: שניהם מקדמים את תיאוריית הקונספירציה "בוגדים מבפנים". התיאוריה על שיתוף פעולה או יוזמה של ישראלים בטבח שערך חמאס ב-7.10 היא שקרית וחסרת כל ביסוס, אך משמשת גורמים שונים בימין הקיצוני ובקרב תומכי נתניהו לקידום מטרותיהם וצברה פופולריות גדולה.

בין היתר נועדה הקונספירציה השקרית להסית נגד יריבים פוליטיים, אמיתיים ומדומיינים, על מנת לצבור ולהלהיב תומכים, ולהסיר אחריות מעל נתניהו וממשלתו בכל הנוגע למחדל הביטחוני החמור בתולדות מדינת ישראל. גם גורמים עוינים מחוץ לישראל מקדמים את התיאוריה, על מנת להחריף את הפילוג בתוך החברה הישראלית.