קונצנזוס בכנסת נגד המחטף הממשלתי להגדלת הונו של עידן עופר 

בדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדת הפנים והגנת הסביבה התאחדו לרגע אחד חרדים וחילונים, נציגי שמאל וימין, בדואים ויהודים, למען מטרה משותפת: עצירת התכנית לכריית פוספטים בשטח סמוך לערד בשם "שדה בריר". הקמת המכרה עלולה לסכן בריאותית את תושבי ערד ולהביא לפינוי אלפי אזרחים בדואים הגרים במקום. העובדה שרבים מתושבי ערד נמנים עם אנשי חסידות גור, תרמה להבאתם לדיון של שני שרים לשעבר מיהדות התורה: יעקב ליצמן ויצחק גולקנופף. על רקע הגעתם בלטו אף יותר מי שבחרו שלא להגיע: השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שתפקידה לייצג את האינטרס הסביבתי ואנשי התאגיד המזהם כיל שבשליטת הטייקון עידן עופר, המרוויח הראשי מהמהלך.

הדיון בוועדה שבראשות ח"כ יצחר קרויזר (עוצמה יהודית) כונס לבקשת יושב הראש ולבקשת חבר הוועדה ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ועסק בהחלטת הממשלה שהתקבלה השבוע לפיה תקודם כריית הפוספטים. תאגיד כיל עוסק בין היתר בכריית פוספטים למטרות ייצוא ומנסה שנים ארוכות להרחיב את שטחי הכרייה באישור ממשלת ישראל.

חלק ניכר מהביקורת של חברי הכנסת לא עסק דווקא במהות הכרייה ובשאלת השפעותיה הבריאותיות המזיקות, אלא דווקא בפרוצדורה שבה אושרה ההצעה: במחטף מהיר מבלי שהוצגו לשרים עמדות משרדי הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, כשהצעת ההחלטה נשלחה רק שלוש שעות טרם ההצבעה. כחלק מההתנגדות למחטף, שר התיירות שלח השבוע מכתב למזכירות הממשלה וביקש לבטל את ההחלטה, בטענה שלא נערך דיון ראוי על הסכנות.

במהלך הדיון בכנסת, סמנכ"ל לרישוי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה, אבי חיים, ניסה להסביר את ההימנעות של השרה סילמן בכך שההצעה נמסרה רק שעתיים לפני ההצבעה. "מבחינתו חשוב שהתנאי להפקדה של התוכנית יהיה שייערך תסקיר השפעה על הסביבה", אמר עם זאת הודה כי טיוטת תזכיר ההשפעה לא חשופה לציבור. "שתפו אותה איתנו", אמר ראש עיריית ערד יאיר מעיין, "זה סודי?", "אולי לא רוצים שנראה את התוצאות, זה לא טוב", הציע שר הבריאות לשעבר ליצמן. בהמשך, סמנכ"ל המשרד לא הציג עמדה נחרצת של השרה בתשובה לשאלה מה המדיניות שלה בנוגע לכריית פוספטים והתחייב רק שיתקיים דיון מקצועי בנושא.

"סילמן לא הגיעה, היא בזה לציבור וצריכה לתת תשובות על המחטף הזה. איך השרים לא קיבלו את עמדתה? אני רוצה להבין, על בסיס מה השרים הצביעו?", תהה ח"כ להב הרצנו. אם השרה לא העבירה את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ומשרד הבריאות לא שלח את עמדתו לממשלה לפני ההחלטה כפי שציין מ"מ שר הבריאות. שרים הצביעו בלי שום מידע על ההשלכות של ההצבעה על אלפי התושבים. היכן הייתה השרה להגנת הסביבה? כיצד היא הצביעה?". 

"צריך לבדוק מה קרה שפתאום לילה אחד הביאו את זה להחלטה כמו גנבים בלילה", אמר שר הבריאות לשעבר ליצמן. "איך פתאום מקדמים את זה ללא חוות דעת של משרד הבריאות ועוד אחרי שבג"ץ הורה להתייחס לחוות הדעת הזו". מדובר בפסק דין של העליון מ-2021, לפיו אין לקדם את התכנית ללא השלמת בדיקת השפעת הכרייה על בריאות הציבור. 

ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ) שמייצג את האוכלוסיה הבדואית המתגוררת באיזור שבו צפויה כיל לכרות פוספטים סיפר על התנגדות רחבה של התושבים באיזור למהלך. "מי לוחץ דווקא על משרד ראש הממשלה ועל בנימין נתניהו לקדם את הפרויקט ההרסני הזה?", שאל. בנוסף, הוא הצביע על מועד פרישתם של חברי הכנסת החרדים מהממשלה כזרז שאפשר את ההצבעה על התוכנית.

נציג משרד ראש הממשלה בדיון ניסה להדוף את הטענות בטענה כי ההחלטה לא תוביל ישירות לקידום הפרויקט בשטח, אלא מדובר בהליך תכנוני לבדיקת היתכנות בלבד. תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה: "הדיון על שדה בריר הוא לא ויכוח תאורטי, מדובר בקדימון לאסון חמישי במספר שכי"ל מאיימת להטיל על הציבור – אחרי האסונות הסביבתיים בנחל צין, נחל אשלים, עין בוקק וים המלח. הקמת המכרה תגבה נזק בריאותי כשמשרד הבריאות עצמו קבע שהמכרה יוביל לתמותה ותחלואה ודאית

העובדים כבשר תותחים

בשנים האחרונות, הובילו ועד העובדים של מפעל הכרייה הקיים בנגב, רותם אמפרט, קמפיין לפיו אם לא תורחב הכרייה, ייסגרו המפעלים הקיימים. מעמד עובדי המפעל והחשש מפיטורים, הפכו להיות סוגיה מרכזית בשיקולים הפוליטיים באשר לאישור הכרייה. גם לדיון הזה הגיעה נציגות מוועד העובדים, כעובד שלא הזדהה בשמו טען שהכרייה בשדה בריר היא הכרחית לקיומו של המפעל והמשך הפעילות בנגב. "5,000 משפחות יישארו ללא פרנסה", הזהיר, למרות שבוועדה טענו שמספר העובדים נמוך בהרבה, וממילא אין סכנה נראית לאופק לעתידם התעסוקתי. 

מי שנעדרו מהדיון, לצד השרה להגנת הסביבה סילמן, היו חברי הנהלת ICL, שדבקו במנהגם לשלוח לדיון את הפועלים הפשוטים שיספגו את הביקורת וינסו לעורר את רחמיהם של חברי הכנסת. ההנהלה הבכירה של מפעל רותם אמפרט ושל התאגיד המזהם בבעלות עידן עופר לא מצאה לנכון להגיע לדיון שלטענתם הוא קריטי לעתיד התעשייה בנגב. 

ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, התרעם על השימוש בעתידם הכלכלי של תושבי עירו כתירוץ לכרייה בסמוך לעיר. "לא ניתן לפתח מכרה בשטח כזה, המהלך הזה משרת רק את מפעלי רותם. יש להם עתודות רבות שכבר אמרו לי שנגמרו כמה פעמים ותמיד יש עוד", הוא טען. "החלטת הממשלה התקבלה במחטף כשהשרים הרלוונטיים לא ידעו שזה מגיע לדיון".

לפני כחודש חתמו ארגוני הסביבה על מכתב התנגדות לשרים ולראש הממשלה, בו הדגישו כי המסד העובדתי שהוצג בבסיס ההחלטה מבוסס על ספינים לא אמינים של התאגיד המזהם כיל. "הנתונים שבבסיס המדיניות – הן באשר לעתודות הפוספטים במכרות הקיימים ובשכבות העומק שתחתיהם, הן באשר למשמעויות הכלכליות והתעסוקתיות, והן באשר להשפעות הסביבתיות המקומיות – התקבלו כולם מהתעשייה. לאורך השנים, השתנו הנתונים פעם אחר פעם בהתאם לאינטרס הנקודתי. אין ספק שמדובר בנתונים בלתי אמינים", כתבו. 

"המדיניות מותאמת לדבר אחד כמו כפפה ליד: מיקסום הרווח של כיל – לא של המדינה, ולא של תושביה כיום ובעתיד. המדיניות הנוכחית אינה רק הרסנית לסביבה, אלא שהיא גם לא מבטיחה את עתיד התעסוקה בנגב, מכיוון שהיא מאפשרת ייצוא חומר גלם, בעוד השלבים הבאים בשרשרת הייצור ייעשו בארצות אחרות". 

הדיון הסתיים ללא החלטה מעשית, כשיו"ר הוועדה קרויזר סירב לבקר את הממשלה על החלטתה לאשר את קידום הקמת המכרה. במהלך הדיון קראו תושבי האזור הנפגע וחברי כנסת לחשוף לציבור את חוות הדעת של משרד הבריאות, ולבטל את ההחלטה לאלתר. "ממשלת ישראל הפקירה את תושבי הנגב המערבי", אמר מעיין, "עכשיו הממשלה פוגעת בתושבי הנגב המזרחי. בשונה ממה שקרה בנגב המערבי, אנחנו לא נרדם בשמירה. אפשר כבר עכשיו להקים ועדת חקירה ממלכתית אם ההצעה הזאת תקודם".