ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כשהקמתי את "מאה ימים של שקיפות" ביטלה הכנסת את אישור הכניסה הקבוע שלי למשכן בטענה כי ישנו "עודף היתרים".
למה חשוב ההיתר? הוא מאפשר מעבר חופשי במקום בו מתקבלות ההחלטות. לעיתונאים, ההיתר מאפשר סיקור יעיל. לאנשי עסקים, לוביסטים ועסקנים הוא מאפשר גישה ישירה למרכז העצבים של המדינה.
לאחר מאבק ועתירה שלנו ושל "התנועה לחופש המידע" בנושא, שחררה הכנסת ב-2016 את רשימת בעלי היתר קבוע מיוחד למשכן הכנסת. מייד לאחר שנחשף כי שלל עסקנים זכו להיתרים – הם בוטלו!
הודות לשקיפות החדשה הזו אליה הובלנו, יו"רי כנסת עתידיים גם יחששו שבעתייים מלחלק היתרי כניסה לעסקנים לא ראויים. יו"רים גם ייזהרו כעת לבטל היתרים לכאלו שאכן זקוקים להם – דוגמת עיתונאים.
כעת ביקשנו מהכנסת את הרשימה המעודכנת. למרבה הצער הנהלת הכנסת גיבשה את הרשימה, כדרכה בקודש, בצורה הכי פחות נגישה שאפשר לדמיין. קיבלנו צילומים של טפסים. זו בושה – האם אנחנו עדיין בשנות התשעים?
בזכות מתנדב המיזם, ליאור גורדיסקי, הצלחנו להפוך את הרשימה לקריאה ברשת.
כפי שתראו בניתוח, ל-58 לוביסטים יש היתר קבוע. משרד הלובי "פוליסי" מוביל בכמות ההיתרים – עם 7. לפי אתר הכנסת, אגב, ל'פוליסי' 10 לוביסטים רשומים לעבודה מול המשכן.
162 עיתונאים מחזיקים בהיתר, כאשר תאגיד השידור הציבורי מוביל עם 50. לשאר הערוצים, מנגד, 10-12 היתרים. ל"שקוף" אגב, היתר יחיד (אותו מחזיק אני, תומר). מזה שנה שאנו מבקשים בכל דרך אפשרית גם היתר לכתב הכנסת שלנו עידן בנימין – אך בכנסת מסרבים. הוא נאלץ שוב ושוב לכתת רגליו ולהתחנן כל פעם מחדש לאישור זמני.
מאות ארגונים מחזיקים בהיתר בודד, בהם "אם תרצו", "קדישא ת"א" ו"העמותה למען משרתי המילואים". יו"ר הכנסת חילק בעצמו 27 היתרים, בהם לרמי לוי, משה קלצין ובועז כבל. גם מנכ"ל הכנסת חילק בעצמו 6 היתרים.
הרשימה המלאה זמינה לכם ולכן. נשמח שתכתבו לנו הערות ישירות במסמך על זהות בעלי ההיתר – ספרו לנו מה מצאתם!
(איך זה משפיע עליך)
היתרים למקורבים ועסקנים מאפשרים להם לקדם ביעילות אינטרסים צרים, למשל החלטות שיובילו ליוקר מחיה, מול מקבלי ההחלטות.
(מה עושים כדי שיתוקן)
יש לפרסם את הרשימה ולעדכנה בקביעות באתר הכנסת, לצד עיגון כללים קשיחים לחלוקת היתרים. זה ימנע שחיתויות עתידיות. פנינו והצענו זאת לכנסת – וסורבנו. לא נרפה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
לא רוצה להיות "הפמיניסטית הזאתהי" אבל אם זה מה שנגזר עלי – שיהיה. אזרום גם עם זה.
רק לי נראה תמוה שיש שם *אחד* של אישה (בלייוויס חני חנה) בכל הרשימה הזאת? זה עוד סוג של good old boys' club? אולי לנשים יש יותר יושרה מאשר להיכנס לסיאוב הזה? מה – אנחנו באמת צריכות לרדת לתת-רמה הזאת בכדי להשפיע על מהלך חיינו וחיי ילדינו וחיי הורינו המזדקנים וחיי נכדינו שכבר מתחילים על רגל שמאל מבחינת איכות סביבה, חינוך, הסיכוי לחיות בשלום ובביטחון?
אם תפתחי את הקובץ המצורף המלא תראי שיש עשרות נשים כגון
אבן חן נילי, אדרי רחלי, אזרזר דפנה, אפל פנקס אביטל, בורוכוב לילי לאה,בצלאל אפרת,ברג רעות, גילד-חיו דברה, גלעד גלית, גלר שלומית, גרוס נוריאל רוית ועודץ
מה אגיד, לבדוק את העובדות יפגע באגנדה שלך.
על פי כל הפרסומים עליה, בלייויס היא ממש לא סמל ליושרה ולא סמל לפמיניזם.
מעין המקבילה הנשית לנתן אשל, מינוס הצילומים שמתחת לחצאית.
צודקת לגמרי. הרבה עוולות ציבוריות מונהגות ע"י גברים, לדוגמה הקריסה הכלכלית של 2008. ובכלל שחיתויות ופגיעות, גם פיגועים ומלחמות. אשמח לראות יותר מנהיגות שמובילות חיים משותפים טובים