ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בתקופה של פחות משנה יערכו בישראל לא פחות משלוש מערכות בחירות: לרשויות המקומיות (אוקטובר 2018), לכנסת (אפריל 2019) ובחירות כלליות נוספות (ספטמבר 2019). כל מערכת בחירות מביאה עימה הוצאות עתק של המפלגות.
להערכתנו, בשנה זו יוציאו המפלגות מעל חצי מיליארד שקל על תעמולה, והן נמצאות בחובות כבדים. הבעיה הגדולה? הכסף לא שקוף ולא ניתן לדעת כיצד הוציאו אותו בפועל ולאיזו מטרה. הבקרה היחידה על תקציב המפלגות מתקיימת אצל מבקר המדינה – לו חייבות המפלגות להעביר דו"ח אחרי כל מערכת בחירות ובסיום כל שנה.
הדו"ח אותו המפלגות נדרשות להגיש הוא על כסף ציבורי – כספי מימון מפלגות – והמבקר מצביע באופן עקבי על מחדלים ורשלנות בהתנהלות המפלגות, ואפילו קונס אותן בכל שנה במאות אלפי שקלים בעקבות כך.
לאור צפיפות הבחירות ומאות המיליונים שנשפכים על-ידי הפוליטיקאים במחשכים, פנינו מיד לאחר פיזור הכנסת למבקר המדינה בבקשה שיפרסם את הביקורת על דו"חות המפלגות עוד לפני הבחירות הבאות. הפלא ופלא, שבוע ימים לאחר שפרסמנו את דבר הפנייה, התקיים דיון קצר להחריד בוועדת הכספים שדאג לדחות את הגשת הדו"חות למבקר למעמקי שנת 2020!
"הייתה בקשה של סיעות הכנסת להגיש את הדוחות הכספיים שלהן באיחור בשל סמיכות כל מועדי הבחירות למיניהם והקושי שלהן להגיש ולערוך את הדוחות התקציביים. הבקשה הייתה להגיש באיחור את הדוח לשנת 2018" – במשפט משמים זה הציגה חנה רותם ממשרד מבקר המדינה מעשה טיוח שערורייתי של הפוליטיקאים.
על קצה המזלג:
כמה קיבלו המפלגות מתחילת הכנסת ה-20? בנינו עבורכם טבלה שמרכזת את כל הנתונים.
את הדו"חות לשנת 2018 היו צריכות המפלגות להגיש עד חודש מאי 2019 – אותן דחו לינואר 2020. את הדו"חות ממערכת הבחירות האחרונה היו צריכות המפלגות להגיש עד אוגוסט, והגשתן נדחתה למאי 2020.
החלק המוזר: מבקר המדינה הסכים לבקשת הדחייה. רותם עוד אמרה בדיון: "מבקר המדינה אמנם סבור שחבל שלא ניתן יהיה לעשות את הביקורת בזמן ותוצאות הביקורת לא יובאו לידיעת הציבור מוקדם ככל האפשר, אבל נוכח הנסיבות האלה הוא הסכים לבקשת הסיעות".
פנינו למבקר המדינה ושאלנו מדוע הסכים לכך. משם נמסר כי "סמיכות הזמנים בין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018 לבין הבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו באפריל 2019 והקדמת הבחירות לכנסת ה-22 לספטמבר 2019, הטילו עומס כבד על הסיעות אשר מקשה עליהן להגיש למבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים לתקופות השונות במועדים הקבועים בחוק.
לפיכך סבר מבקר המדינה הקודם שיש להיעתר לבקשת הסיעות בנוגע לדחיית מועדי הגשת הדוחות הכספיים והחשבונות של הסיעות והרשימות לתקופת הבחירות לכנסת ה-21 והכנסת ה-22. ואכן ועדת הכספים שבידיה הסמכות לכך, קבעה מועד חדש והדבר פורסם ברשומות".
אגב, "הדיון" בנושא היה קצר להחריד וארך לכל היותר 3 דקות. פרוטוקול הדיון המלא בוועדת הכספים לעיונכם בקופסה פה למטה.
משה גפני (יהדות התורה, יו"ר הוועדה): "הארכת מועדים, לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973. את יכולה להסביר לנו? רבותי, עכשיו זה לא הצעות לסדר. עכשיו זה דיון של הוועדה שנצטרך גם להצביע בעקבותיו. בבקשה.
משמעות המהלך החפוז: הציבור לא יוכל לדעת כיצד התנהלו המפלגות בבחירות לרשויות המקומיות ואלה לכנסת ה-21 עד אחרי הבחירות לכנסת ה-22, עד אז יוצאו עוד כספים רבים והחובות יתפחו.
שאלנו את המבקר מי הסיעות שפנו אליו בנושא, ומתי. ממנו נמסר כי "הסיעות שפנו הן: הליכוד, העבודה, יש עתיד, חוסן לישראל וש"ס […] מועד הפניה למשרדנו – יוני 2019".
האם מישהו במפלגות נבהל מהפנייה שלנו למבקר וחטף בהלה מהסיכוי שהמבקר יתאמץ לפרסם את הביקורת טרם הבחירות לכנסת ה-22? שאלה זו תישאר פתוחה כרגע.
אך אם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו אז הרי שבעוד שנה נראה בדו"חות שחלק מהמפלגות עברו על החוק, נכנסו לחובות עמוקים ו"איבדו קבלות". נכון, הן יקנסו – אבל כאשר זה כבר לא יהיה רלוונטי. קנס של 300 אלף שקל אף פעם לא הרתיע אותן. ואם יחסר כסף בקופה, הח"כים כבר ידאגו לתקן את החוק כפי שעשו בעבר.
*
אלו הח"כים שנכחו בדיון: משה גפני, מיקי לוי, יעקב מרגי, אבי ניסנקורן, עודד פורר, אורלי פרומן, אורית פרקש-הכהן, שלמה קרעי ומיכל שיר.
תמונת כותרת: יוסי זמיר
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק