ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בעקבות פניית שקוף: התאחדות התעשיינים שוקלת מחדש את מינויה של איילת נחמיאס-ורבין כלוביסטית הבית

בעקבות פנייתנו, התאחדות התעשיינים שוקלת כעת מחדש את מינויה של איילת נחמיאס-ורבין לתפקיד יו"ר ועדת רגולציה (לוביסטית-ביתית) • נחמיאס-ורבין טענה שחברי כנסת לא נזקקים ל"צינון" לפני שהם הופכים ללוביסטים. האמת הפוכה - והיא ככל הנראה ידעה זאת. איך אנחנו יודעים? ישבנו לידה כאשר דיברה על הנושא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

איילת נחמיאס ורבין

| שבי גטניו |

לאחרונה מונתה חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס-ורבין לתפקיד יו"ר ועדת הרגולציה של התאחדות התעשיינים. האם היא מפרה בכך את "חוק הצינון" שאוסר על ח"כים לשעבר להפוך ללוביסטים בשנתם הראשונה מחוץ לכנסת?

בדקנו. חוק הכנסת קובע כי שדלן הוא "מי שדרך עיסוקו […] נוקט פעולות לשכנוע חבר הכנסת – בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו".

ורבין טוענת כי תעבוד בהתאחדות התעשיינים בהתנדבות, אולם מוטיב השכר/תגמול בהגדרת השדלנים איננו מהווה משקל לגבי הקביעה האם אכן מדובר בלוביסט.

בעקבות כך, פניתי ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ולנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, על מנת שיורו על ביטול המינוי של נחמיאס-ורבין בשל הפרת חובת הצינון. בתגובה ענו בהתאחדות התעשיינים: "על פי הנחיית נשיא ההתאחדות, הנושא ייבדק. התאחדות התעשיינים פועלת ותפעל גם במקרה זה על פי החוק".

איילת נחמיאס ורבין

חברת הכנסת לשעבר לא ידעה על חובת הצינון של שנה במעבר לעיסוק בלובינג?

בשבוע שעבר פרסמנו תחקיר לגבי ניגודי העניינים של נחמיאס-ורבין בזמן כהונתה כחברת כנסת. תגובתה לפרסום כללה גם התייחסות לחובת צינון של חברי הכנסת:

"לחברי כנסת אין כלל תקופת צינון (הדגשה במקור) ועדיין אני נוהגת משנה זהירות. כמי שמומחיותה ממשל תאגידי – ואין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל בין המובילים בארץ – בכוונתי להשתלב במקומות שבהם אשפיע".

מדובר בתשובה שהיא מטעה בכל הנוגע לנושא המעבר ללובינג. לא רק זאת – נראה שנחמיאס-ורבין אמורה הייתה לדעת זאת.

איך אני יודע?

ב-2016, במסגרת תיקון שקידם דוד ביטן (הליכוד) ל"חוק הלוביסטים", נקבעה תקופת צינון גם לעוזרים פרלמנטריים לפני שהם עוברים להיות לוביסטים מול הכנסת.

בדיון בוועדת הכנסת סביב החוק ב-6/1/2016 בו נכחתי, הגיעה נחמיאס-ורבין על מנת לשכנע את יו"ר הוועדה לצמצם או לבטל את תקופת הצינון לעוזרים הפרלמנטרים. בין שאר הדברים אמרה נחמיאס-ורבין: "היועצים הפרלמנטרים, עם כל הכבוד, אין שום סיכוי בעולם שאני אסכים להשוואה שלהם לח"כים".

זו אמירה ממנה ניתן לגזור כי נחמיאס-ורבין מודעת לקיומה של חובת צינון לח"כים במעבר ללובינג. למעשה, לאורך כל הדיון בנושא היה מובן לכאורה שנחמיאס-ורבין מודעת לחובת הצינון שחלה על חברי כנסת, או לפחות הייתה מודעת לכך באותה תקופה. בנוסף, הצביעה בכנסת על חוקים בנושא.

בתגובות נוספות לתחקיר נחמיאס-ורבין טענה כי נפלה טעות בתגובתה הראשונה בשל חוסר בהירות שלנו בפרטים. לטענתה, סוכם מראש בהתאחדות התעשיינים כי בתפקידה החדש לא תעסוק בלובינג אלא בקביעת מדיניות.

כמובן שאם לא תגיע כלל לכנסת, ולא תשדל אף אחד – הצדק עימה. אלא שבתפקידה כיו"רית ועדת הרגולציה של התאחדות התעשיינים, נראה שזה יהיה קשה. בכל מקרה, פנינו כעת שוב לורבין וביקשנו תגובה, אך כזו לא נמסרה.

תקופת צינון במדינות שונות במעבר מחבר פרלמנט ללובינג

זו הזדמנות מעולה גם לשאול האם החוק בישראל בכלל מספק.

בקנדה, חבר פרלמנט מחויב בצינון של 5 שנים בטרם יעבור לעסוק בלובינג. בצרפת ופורטוגל 3 שנות צינון, באנגליה, ספרד, סלובניה, לטביה וקפריסין חלות שנתיים צינון, ובישראל? שנת צינון אחת ויחידה.

בכנסת ה-20, "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" קידמה חוק להרחבת תקופת הצינון לשנתיים, בסיוע חברי הכנסת מוסי רז (מרצ), סתיו שפיר (העבודה) ויהודה גליק (הליכוד). הממשלה ושרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) התנגדו – והחוק נפל בקריאה טרומית ב-2018. לזכותה של נחמיאס-ורבין ייאמר שהצביעה בעד החוק.

כך נותרה ישראל עם שנת צינון אחת בלבד – ועם חצי שנת צינון בלבד לעוזרים פרלמנטרים.  

לחצו לתחקיר הלובי הגדול

חברי כנסת לשעבר על תקן "לוביסטים שחורים"

רבים מחברי הכנסת לשעבר מחכים עתה להחלטתם של יו"ר הכנסת ונשיא התאחדות התעשיינים בנוגע למקרה של נחמיאס-ורבין.

מדובר בנושא חמקמק. תיאורטית, לחברי כנסת יש יכולת טכנית גדולה יותר להתנהל כ"לוביסטים שחורים" כיוון שהם מחזיקים בתעודת כניסה קבועה למשכן המאפשרת להם להסתובב בבית הנבחרים ללא רישום.

הם יכולים, בתיאוריה, פשוט לקבוע פגישה לצורך קידום אינטרסים עם ח"כים מכהנים, ולצאת מבלי שפעילות הלובינג שלהם תיקלט ברשומות.

כך עשויים חברי כנסת להיות מועסקים בשלל תפקידים בעלי שמות יצירתיים, כשתפקידם בסופו של דבר בפועל יהיה לקדם אינטרסים בכנסת למען לקוח ששילם להם. כלומר – לובינג.

במהלך שנות מאבקי להסדרת פעילות הלובינג בכנסת אני נתקל פעמים רבות בלוביסטים מוסדרים המתלוננים על התופעה, ויש לומר שבצדק לא מבוטל – כיוון שבעוד שהם כפופים להגבלות, גם אם מינוריות ולא מספקות, הרי שאותם חברי כנסת לשעבר עוסקים בלובינג ללא כל הגבלות ולעיתים גם תוך הפרה בוטה של חובת הצינון המינימלית החלה עליהם. נמשיך לעקוב ולא נרפה, כפי שאתם רואים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק