ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"לא נתפשר על חוק הגיוס אפילו במילימטר" חוזר ואומר אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. זוהי לכאורה הסיבה בגינה אנחנו עשויים ללכת לבחירות בפעם השנייה תוך חודשים ספורים. אך האמת היא שגם אם יעבירו את חוק הגיוס כפי שהוא מוצע היום, כנראה שדבר לא ישתנה בעולם בני הישיבות ובגיוס החרדים לצבא.
על מה הויכוח באמת ולמה הולכים שוב לבחירות? שאלה טובה.
בשורה אחת: לא ניתן לגייס או לא לגייס אנשים באופן אקראי לצבא מאחר והדבר פוגע בעקרון השוויון. כדי לקבוע מי מתגייס ומי לא, הכנסת חייבת להסדיר זאת בחוק ובאופן שיראה סביר. אחרת נצעד לעבר כאוס חברתי – הצבא ייאלץ לרדוף אחר צעירים חרדים ברחובות בני ברק – ואם לא יעשה זאת, כל אחד אחר יוכל לסרב לשרת גם מבלי לשבת בכלא, בטענה לחוסר שוויוניות ואכיפה סלקטיבית.
הצעת החוק שנמצאת על השולחן כיום קובעת שצעיר חרדי, תלמיד ישיבה, שלא מתגייס – לא ייענש. במקום זאת, הישיבה שלו היא זו שתצטרך לקחת אחריות לגיוס כמות מסוימת של תלמידיה. במקרה והישיבה לא תשלח לגיוס די צעירים כנדרש במכסות בחוק, היא תיקנס כלכלית (על-ידי הפחתה מתקציבי המדינה המועברים לה).
למרות שיש מכסות גיוס שכתובות בחוק, הסעיפים האחרים ממוססים אותן. מדוע?
יעדי מדידה השמרניים, תקופת חסד של שנתיים, הגדלת התקציב בדלת אחורית ומנגנון ההשמדה העצמית ישמרו את המצב הקיים כמו שהוא.
אז על מה המהומה? המפלגות החרדיות דרשו להוציא גם את המכסות מהחוק עצמו – מה שיהפוך אותו לכלי ריק וירחיק אותם מחסדי הממשלה להעלאה תקציבית. ליברמן מצד שני מוכן לחוק כמו שהוא ולעגן את הסטטוס קוו. בכל מקרה – חוק גיוס בני הישיבות לא יביא לגיוס של עוד בני ישיבות.
החוק מתייחס ל"מכסות", כלומר לכמות בחורי הישיבה שיהיו חייבים להתייצב לגיוס. אלה נקבעו לפי נקודת המוצא הקיימת ב-2017 (ואלה אולי יעודכנו לשנה בה יחוקק החוק): כ-3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל ו 530 לשירות הלאומי.
אם משרד הביטחון יקבל את מבוקשו בחוק, טבלת הגיוס לשנים הקרובות תראה כך:
שנת גיוס | שירות סדיר | שירות לאומי-אזרחי |
2018 | 3,348 | 648 |
2019 | 3,617 | 700 |
2020 | 3,907 | 756 |
2021 | 4,161 | 806 |
2022 | 4,432 | 859 |
2023 | 4,720 | 915 |
2024 | 4,956 | 956 |
2025 | 5,204 | 1,004 |
2026 | 5,464 | 1,054 |
2027 | 5,737 | 1,107 |
כאמור, הנחת העבודה שברגע שיחליטו לקדם את החוק יתאימו את המספרים לאותה שנה. כלומר אם החוק יעבור ב-2019 המספרים ישענו על המצב בשנת 2018.
אם לא יעמדו במכסות יושת לכאורה קנס על הישיבות דרך קיצוץ בתקציב הממשלתי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק