השלכות לא צפויות של החלת וביטול מגבלות באמצעות חקיקה – המקרה של קצבת פנסיה

| ד"ר אביגיל הורביץ, פרופ' אייל וינטר, פרופ' אורלי שדה |

דמיינו כי אתם פורשים לפנסיה וצריכים לבחור כיצד לחלק את כספי החיסכון לפרישה: האם כדאי למשוך את מלוא הסכום שחסכתם ולעשות איתו כרצונכם, או שעדיף לקבל קצבה קבועה בכל חודש? ההחלטה, שנעשית לרוב לאחר הפרישה, מורכבת ודורשת ביצוע של חישובים כלכליים והערכות לגבי מצבים רפואיים פוטנציאליים ותוחלת החיים הצפויה. מדובר בהחלטה הרת גורל ובעלת השלכות משמעותיות על רווחתם של אנשים לעת זקנה.

היתרון המרכזי בקצבאות הוא ההגנה שהן מעניקות מפני מצוקה כלכלית – בעיקר אם תוחלת החיים מתארכת. עם זאת, היתרון של משיכת כספי הפרישה במזומן היא הגמישות של הכסף – להוצאות שונות ובלתי צפויות.

יש דיון אקדמי ורגולטורי במדינות שונות לגבי המדיניות המומלצת. בישראל תוקן החוק ב-2008 כך שנדרשת משיכה של קצבה מינימלית מכספים שנצברו אחרי שנה זו. במילים אחרות: לא ניתן למשוך כספי חסכון ארוך טווח שנחסכו לאחר שנת 2008 כסכום חד פעמי, אם לא קיימת לפחות קצבה מזערית כפי שנקבעה בחוק (נכון לשנת 2019 על הקצבה עומדת על כ-4,500 ש"ח).

באנגליה, בוטלה בשנת 2014 חקיקה דומה. בהודו נדרשת משיכה קצבתית של לפחות 40% מהכספים שנצברו לפנסיה. בהולנד מחייבים משיכה של כל סכומי החיסכון כקצבה. בשבדיה יש למשוך קצבה לתקופה מינימלית וגם בצ'ילה ישנן מגבלות חריפות על משיכת החיסכון.

הגישות השונות להגבלת משיכת הון מכספי פנסיה הביאו אותנו להחליט לבחון את ההשפעה ההתנהגותית של קצבה מזערית. בפרט, מחקרנו מתבסס על ניסוי מעבדה מבוקר, מלווה בשני סקרים (אחד בקרב סטודנטים והשני בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל), הבוחן את תגובת המשתתפים לחקיקת קצבת מינימום או לביטולה.

קצבת חובה – משנה התנהגות

תוצאות המחקר מראות שחקיקה המחייבת משיכת קצבה, אפילו מזערית, מעלה את הביקוש למסלול הקצבאות, אפילו מעל לערך המינימום (כלומר, ישנה עלייה כללית בגובה הקצבאות המבוקשות על ידי המשתתפים במחקר). עם זאת, התוצאות מצביעות על כך שבניגוד לצפי, בעלי הכנסות (וציפיות צריכה) גבוהות, דווקא מגיבים בהשארת קצבה נמוכה מהרצוי ביחס למצב המוצא.

תוצאותינו מעידות על כך שמגבלות חקיקתיות הן בעלות השפעה התנהגותית הנובעת בין היתר מתופעת "העיגון" וה"התאמה" – בעיקר כאשר החישוב הנדרש לקבלת החלטה מורכב במיוחד (דוגמא טובה לכך הן מגבלות על מהירות נסיעה והשפעתן על המהירות שבהן בוחרים הנהגים). לפיכך אנחנו טוענים שעצם ההמלצה על גובה קצבה מזערית עשוי להספיק על מנת ליצור שינוי התנהגותי.

זאת ועוד, המחקר שלנו מראה שביטול הדרישה הרגולטורית לקצבה מזערית, אינו מחזיר את התפלגות הקצבאות למצבן המקורי. החלטות רגולטוריות, בתחומים שונים, עלולות להתבטל מסיבות רבות (למשל כאשר יישומן נועד מראש להיות זמני, מסיבות פוליטיות או כתוצאה משינוי באקלים הכלכלי). תוצאות המחקר מצביעות על שאנשים נוטים לזכור גם חקיקה שבוטלה ולכן גם לאחר ביטול היא עלולה בניגוד לציפיות להמשיך להשפיע.

• לינק למאמר המלא
• סקירה של מדיניות משיכת כספי פנסיה במדינות שונות בספרם של Mitchell, Piggott and Takayama, 2011

*

ד"ר אביגיל הורביץ – בית הספר וורטון למנהל עסקים, אוניברסיטת פנסילבניה (חוקרת אורחת), המסלול האקדמי של המכללה למנהל והאוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' אייל וינטר – האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' אורלי שדה – האוניברסיטה העברית בירושלים

*

#במילים_אחרות הוא מיזם מבית שקוף, בו חוקרים וחוקרות מהאקדמיה מפרסמים את תוצאות מחקריהם בתמצות ובשפה פשוטה, לכלל הציבור.