בדיקה: כמה כסף יש בקופות המפלגות?

לאחר עזיבת נפתלי בנט את הבית היהודי נשארה המפלגה בחובות עצומים – מה שהחל ויכוח על האחריות לחובות ועל היסטוריית היווצרותן. בשביל למצוא את התשובה ולהעריך את מצבן הפיננסי של כל מפלגות הכנסת ה-20, יצאנו למסע בנבכי הדוחות הכספיים של המפלגות ובדיקות מבקר המדינה של תקציביהן.

חשבנו שנמצא התנהלות רשלנית, אך הופתענו לטובה: מרבית המפלגות נהגו באחריות והגיעו לאיזון תקציבי. הבית היהודי היא כנראה המפלגה היחידה שנמצאת כיום בבור תקציבי עמוק.

מה מקור החובות?

המימון השוטף קבוע וידוע מראש (ראו הרחבה בקופסא פה למעלה) – וכך המפלגות יכולות להתנהל באופן מתוכנן ולא להוציא כסף שאין להן. המקור לחובות, אם כך, הוא בעיקר תעמולת הבחירות – שכן במקרה זה המפלגות נדרשות "להמר" על הצלחתן בבחירות (המימון המתקבל הוא פונקציה של מספר המנדטים בהן יזכו). אופטימיות מופרכת תכניס את המפלגות לחוב. החובות נוצרים גם בבחירות כלליות אך גם באלה המקומיות:

1. בחירות כלליות: המפלגות מציגות אופטימיות, מוציאות כסף בהתאם להערכות מנדטים אופטימיות – ומקבלות בסוף פחות כסף ממה שקיוו (במקרה של חוסר הצלחה בקלפי).
2. בחירות מקומיות: המפלגות מריצות מועמדים מטעמן ברשויות המקומיות וממנות להם את הקמפיין בסכומים שנעים בין עשרות אלפי שקל למיליונים בודדים (תלוי בגודל הרשות). אם המועמד נכשל בבחירות – המפלגה לא מקבלת את כספה בחזרה (כל חבר מועצה ברשות שווה כסף).

משתמשים במימון שוטף לכיסוי חובות קמפיין

בפועל, המפלגות בונות על המימון השוטף שיציל אותן מהחובות שהן צוברות בזמן הקמפיין. כלומר: הן מוציאות בשגרה פחות כסף מהתקציב השוטף, וכך מחזירות חובות. גם בשיטה זו יש פגמים מרכזיים: היא תלויה בתקופת הכהונה של הכנסת וכמובן מספר המנדטים שקיבלה המפלגה. כך לדוגמא, הכנסת הנוכחית כיהנה כמעט 4 שנים לעומת הכנסת הקודמת שאורכה היה כמחצית (שנתיים וחודשיים). בעבור מפלגות שמספר המנדטים שלהן משתנה בקיצוניות בין מערכות בחירות – יש בכך משמעות כספית גדולה.

מבקר המדינה התריע פעמים רבות על השימוש בכסף השוטף שלא למטרה לשמה מיועד. וכך כתב: "בו בזמן שהסיעות יוצרות מצג כאילו כספי ציבור אלה ישמשו למטרתם על פי חוק, הן פועלות באופן שהן מגדילות לעצמן את המימון המשמש בפועל להוצאות בחירות; זאת, מעבר למימון הציבורי האמור לשמש למטרה זו על פי חוק ותוך פגיעה בשוויון מול רשימות מועמדים אחרות המוגשות על ידי מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת".

איך בדקנו?

עברנו על כל הדוחות הכספיים של המפלגות, השלמנו מידע מתוך דוחות מבקר המדינה של העשור האחרון וכן ביקשנו מרשם המפלגות כמה דוחות חסרים. בזכות כך, הצלחנו לייצר תמונה כמעט שלמה על מצבן הפיננסי של כלל מפלגות הכנסת ה-20. יש מפלגות בהן חסרים כמה נתונים אך עדיין ניתן לקבל תמונה מדויקת למדי על התנהלותן.

לטבלת הנתונים המלאה כולל קישורים למקורות המידע.

הסתייגות

המידע העדכני ביותר הקיים לגבי המפלגות מעודכן לסוף שנת 2017. הבחירות המקומיות שהתקיימו בסוף 2018 עשויות היו לגרום לטלטלה משמעותית בחשבון הבנק של המפלגות השונות, וכך כמובן גם הבחירות הכלליות שמתקיימות בימים אלה.

[av_heading heading='הליכוד' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-querhv'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של 7.5 מיליון שקל

בנימין נתניהו (!) הוא יו"ר הליכוד כבר כמעט 15 שנה. הליכוד, כמו יתר המפלגות, מוציאה כסף רב לקראת הבחירות בתעמולה, ואז מתאוששת (או לא) לפי כמות המנדטים שהושגו. במרבית תקופת נתניהו, עמדה המפלגה בגירעון שבין 13 מיליון ל- 32 מיליון שקל – תלוי כאמור בתוצאות הבחירות. הזכייה ב-30 מנדטים בבחירות האחרונות והכהונה הממושכת (כמעט ארבע שנים), איפשרו למפלגה להתאושש, כך שנכון לסוף שנת 2017 עלתה המפלגה למאזן חיובי 7.5 מיליון שקל.

[av_heading heading='העבודה' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-q28ykz'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של 11.6 מיליון שקל – צמצמה חוב של 53 מיליון שקל בתשע שנים

במרבית העשור האחרון הייתה שרויה מפלגת העבודה בחובות כבדים: 53 מיליון שקל בתקופה של אהוד ברק (2007-2011), ירידה ל-29 מיליון בזמנה של שלי יחימוביץ' (2011-2013), ומעבר ליתרה של 11 מיליון שקל בתקופה של יצחק הרצוג (2013-2017) – בין היתר בזכות 24 המנדטים שהושגו בבחירות החולפות והכהונה הארוכה יחסית של הכנסת. אבי גבאי קיבל לידיו מפלגה יציבה פיננסית עם מאזן חיובי.

[av_heading heading='הבית היהודי' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#cc0000' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-od812r'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: חוב של 22 מיליון שקל – בנט יצר חוב שלא הצליח לסגור

דניאל הרשקוביץ', קודמו של בנט בתפקיד, השאיר את המפלגה בסוף שנת 2012 עם חוב של 17 מיליון שקל. בתקופתו של בנט, לאחר הבחירות לכנסת ה-20 (2015), תפח החוב לסכום של 32 מיליון שקל. נכון לסוף 2017 חזר החוב והצטמק לכ-22 מיליון שקל. כלומר, בשורה התחתונה, בתקופתו של בנט החוב של המפלגה תפח בחמישה מיליון שקל. בתרחיש הסביר, יו"ר המפלגה הנוכחי רפי פרץ, אולי יצליח לצמצם את החוב בכנסת הקרובה, אך כנראה לא יצליח למחוק אותו.

[av_heading heading='האיחוד הלאומי' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#cc0000' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-mhvwk3'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: גירעון של כחצי מיליון שקל

המפלגה, שרצה בבחירות האחרונות והנוכחיות יחד עם הבית היהודי, מתנהלת כלכלית באופן נפרד. האיחוד הלאומי שקעה בחוב של 3.5 מיליון שקל לאחר הבחירות הקודמות, אך צמצמה אותו באמצעות המימון השוטף ונכון לסוף 2017 עמד הגירעון שלה על חצי מיליון שקל. ניתן להניח כי בשנת החולפת המפלגה הגיעה לאיזון תקציבי.  

[av_heading heading='מרצ' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#cc0000' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-le3xmr'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: חוב של מיליון שקל

בתקופתה של זהבה גלאון בהנהגת המפלגה (2012-2018), נעו חובות מרצ בין 3 ל-6 מיליון שקל. לקראת תום תקופת כהונתה (סוף 2017), הצליחה גלאון לצמצם את החוב לכמיליון שקל. בהנחה כי המגמה החיובית המשיכה גם ב-2018, תמר זנדברג, שזכתה בראשות המפלגה במאי 2018, הייתה אמורה לקבל לידיה מפלגה מאוזנת.

[av_heading heading='יש עתיד' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-j9935f'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של כחצי מיליון שקל

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, אז התמודדה ונבחרה בפעם הראשונה, עמדה המפגלה ביתרה של 10 מיליון שקל. הסיבה המרכזית היא לכך היא כמובן מספר המנדטים הגבוה (19) בה זכתה יש עתיד באותו בחירות. בהמשך, צללה המפלגה לגירעון של מיליון שקל לאחר כישלון בבחירות המקומיות וכן ירידה במספר המנדטים בבחירות הארציות, ובכך חיסלה את היתרות בחשבונה. נכון לסוף 2017, סגרה המפלגה את חובותיה ונשארה עם יתרה של 470 אלף שקל.

[av_heading heading='ישראל ביתנו' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-hen3zn'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: מאוזן

המפלגה נכנסה לגירעון כספי לאחר כל מערכת בחירות אך תמיד התאוששה לקראת הבחירות הבאות. נכון לסוף 2017 הייתה המפלגה מאוזנת כספית.

[av_heading heading='כולנו' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-fyu6n7'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של 12 מיליון שקל – המצב הפיננסי הטוב ביותר

נכנסה לכנסת ה-20 במצב פיננסי מאוזן. המפלגה הגדילה את הונה באופן קבוע בזכות מימון המפלגות ונכון לסוף 2017 החזיקה בכמות המזומנים הגדולה ביותר מבין כל המפלגות: כמעט 12 מיליון שקל.

[av_heading heading='התנועה' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-e4ds3n'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של כשני מיליון שקל

התנועה נכנסת לכנסת העשרים ברשימה מאוחדת מפלגת העבודה ("המחנה הציוני"), אך ניהלה את חשבונותיה בנפרד (זהו מצב נהוג כמעט בכל המקרים בהם מפלגות רצות יחד, אך לא מתאחדות ממש). התנועה הצליחה לשמור על יתרה כספית לאורך כל הכנסת ה-19 וה-20. נכון לסוף 2017, קופת המפלגה הייתה במאזן חיובי של כשני מיליון שקל. לאחרונה החליטה ציפי לבני להשבית את פעילות המפלגה, ולכן באם נותרה יתרה כספית בקופה – יהיה עליה להחזיר את הכסף לאוצר המדינה.

[av_heading heading='תע"ל' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-bv6omb'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של שלושה מיליון שקל

שומרת על יציבות פיננסית לאורך השנים האחרונות ללא תזוזות משמעותיות. נכון לסוף 2017 עמדה בקופתה יתרה של 3.2 מיליון שקל.

[av_heading heading='חד"ש' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-b3ktar'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של 3.3 מיליון שקל

שומרת על יציבות פיננסית לאורך השנים האחרונות ללא תזוזות משמעותיות. נכון לסוף 2017 עמדה בקופתה יתרה של 3.2 מיליון שקל.

[av_heading heading='בל"ד' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-9w9ygz'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: מאוזנת

המפלגה התנדנה מסביב לאיזון תקציבי בשנים האחרונות וסיימה את 2017 מאוזנת.

[av_heading heading='רע"ם' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#cc0000' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-7s46rn'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: גירעון של 1.5 מיליון שקל – המפלגה הערבית היחידה בגירעון

בזמן שחברותיה לרשימה המשותפת שמרו על איזון תקציבי ואפילו הצליחו להגיע ליתרה, מפלגת רע"ם צברה חוב של 1.5 מיליון שקל נכון לסוף 2017. זהו אינו חוב משמעותי יחסית לגובה המימון השוטף והוא כנראה נסגר בשנה האחרונה.

[av_heading heading='ש"ס' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#cc0000' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-5plkoz'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: גירעון של 600 אלף שקל – צמצמה גירעון של 8 מיליון שקל מאז הבחירות האחרונות

לאורך העשור האחרון מתנהלת ש"ס בגירעון לא משמעותי, גם בתקופת הנהגתו של אריה דרעי (2013-היום)  וגם של אלי ישי (1999-2012). ש"ס נכנסה לסחרור לאחר הבחירות הקודמות והגיעה לגירעון של 9 מיליון שקל – אך הצליחה לכסות את רובו במהלך הקדנציה. נכון לסוף 2017, עמד הגירעון על כ-637 אלף שקל. אם המפלגה נהגה באחריות בבחירות המקומיות, היא אמורה כיום להימצא ביתרת זכות.

[av_heading heading='אגודת ישראל' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-49ld03'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: יתרה של 1.8 מיליון שקל

מתנהלת בגירעון שוטף בשנים האחרונות, עם זאת, נכון לסוף 2017, נמצאת ביתרה תקציבית.

[av_heading heading='יהדות התורה' tag='h3' style=" size=" subheading_active=" subheading_size='1' padding='1' color='custom-color-heading' custom_font='#00cc66' av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg=" av_uid='av-21t9xv'][/av_heading]

מצב נכון לסוף 2017: מאוזנת

מתנהלות בגירעון שוטף בשנים האחרונות, עם זאת, נכון לסוף 2017, נמצאה מאוזנת.

בשורה התחתונה

כל המפלגות פעלו בשנים האחרונות לצמצמום החוב שצברו בזמן מערכת הבחירות הקודמת.

הבית היהודי עשתה זאת גם, אך גודל הגירעון (שנוצר בין היתר בידי שיצר היו"ר לשעבר בנט), היה עמוק מכדי לצאת ממנו.

*

ומה התחזית שלנו?

אתן כבר יכולות לשער בעצמכן. כלל המפלגות יכנסו לגירעון תקציבי אותו הם יחזירו (אם יעברו את אחוז החסימה) באמצעות המימון השוטף שיקבלו לאחר הבחירות.

חוק מימון מפלגות זועק לשינוי מתוך דוחות מבקר המדינה בשנים האחרונות. החוק מאפשר לפוליטיקאים חופש רב מדי ואפשרות להתנהלות לא אחראית. האם יקומו בכנסת הבאה הח"כים שינסו לתקן אותו?  אנחנו לא בונים על כך, אבל זה לא אומר שלא ננסה לשנות.