ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בעקבות כתבתו של גיא פלג ב"חדשות 12" על שיטת קבלת השוחד, לכאורה, בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000) – פרסם ראש הממשלה נתניהו פוסט, בו טען כי מדובר בפייק ניוז: "ב- 2013, השנה ממנה גיא פלג הביא כתבות מוואלה, ראש הממשלה לא כיהן כשר התקשורת, לא לפני הבחירות ולא אחרי הבחירות, ומיזוג בזק ויס לא עמד על הפרק. כל זה רק קרה שנתיים מאוחר יותר!".
אז במסגרת טרחנות החקירות השבועית שלנו, יצאנו לבדוק – וגילינו שהמיזוג דווקא כן היה על הפרק באותה תקופה, גם אם לא צלח. להלן השתלשלות האירועים המלאה:
חשוב להדגיש: כל מה שתארנו עד כאן היא השתלשלות עובדתית של אירועים. אם היה מקרה שוחד או שלא – את זה תחליט מערכת המשפט, אך בשורה התחתונה: מיזוג בזק ויס היה על הפרק בתקופה שבה נחשד וואלה! במתן סיקור אוהד לנתניהו, כולל בשנת 2013 ואף הרבה לפני כן.
אגב, עובדה אחת בפוסט של נתניהו מדויקת: הוא לא כיהן כשר התקשורת ב- 2013. אך נתניהו כן היה ראש הממשלה באותו זמן, וחצי שנה מאוחר יותר אף מינה עצמו לשר התקשורת. על עוד אי-דיוקים בתגובה של נתניהו תוכלו לקרוא בכתבה של איתמר ב"ז בעין השביעית.
הערפל סביב מועד הגשת כתבי האישום הולך ומתפוגג: כרגיל, במסגרת הכתבה המתגלגלת על ההליכים המשפטיים של נבחרי הציבור, פנינו לפרקליטות לבדוק היכן עומדים התיקים ומתי היועמ"ש יקבל החלטות, בדגש על אותם ח"כים שמתמודדים שוב בבחירות . להזכירם, לא רק נתניהו, אלא גם: חיים כץ, אריה דרעי, ג'מעה אזברגה ואיתן כבל.
בתגובתו, הפנה משרד המשפטים אותנו להנחיית היועמ"ש על "מדיניות האכיפה והתביעה לפני בחירות לכנסת ולרשויות המקומיות" – שם נכתב כי בתקופת בחירות: "אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום".
במילים אחרות: חייבת להיות החלטה בעניינם לפני הבחירות – ולא בגלל שהיועמ"ש הנוכחי החליט שמתחשק לו – אלא לאור חוות דעת משפטית שנכתבה לפני למעלה מ- 20 שנה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
5 תגובות
נתניהו נעשה פתטי ומביך עצמו יותר ויותר בניסיונותיו לאחוז בקרנות המזבח. טוב שיש את 'שקוף' שמשקף זאת
אתה מתבלבל. נתניהו הוא הציג שלי ושל עוד כמיליון אזרחים שבחרו בו, ושלא מוכנים לקנות את השקר של המשטרה והפרקליטות, בעיקר באישומים טריוויאליים שלא מגיעים בכלל לרף הפלילי, גם אם היה עושה אותם [קרוב לודאי שגם לא עשה אותם], ושאינם מופעלים לפי אותם כללים כנגד פוליטיקאים אחרים. יש כאן הפלייה לרעה של אחד והגנה על עשרות אחרים, דבר שמצביע על אינטרסים זרים ומגמתיות מופקרת שלא קשורים בכלל לאישומים עצמם כנגד נתניהו. ההתנהגות הזאת מסוכנת לדמוקרטיה, כי אותם מערכות שהופקדו להגנתה בעצם פועלות נגדה, מתוך שיקולים זרים. מכאן שדווקא התנהלות המשטרה והפרקליטות בעניין נתניהו היא על גבול הפלילי ולא להיפך!!!!
עובדה אחת חסרה כאן והיא הכי חשובה: למי הוגשה הבקשה לאשר את המיזוג ב-2013??
התשובה: לא למשרד התקשורת.
לכן, שום שר תקשורת ושום פקיד במשרד התקשורת לא יכול לנחש אודות בקשות שמגיעות לרגולטור אחר לגמרי, שלא מדווח למשרד התקשורת על הבקשות שמגיעות אליו ומה הוא עושה עימן, במיוחד שאין שום צפי אם הרגולטור האחר בכלל יאשר את הבקשה ומתי, או שזה יימשך שנים רבות (מה שקרה כאן בפועל, גם בגלל תפיסת המניות של יורוקום בידי הנאמן, באישור בית הדין להגבלים עסקיים).
אלוביץ' חלם כנראה כל לילה איך המניות שלו תפוסות בידי אילת ושוכבות מעלות אבק שם במגירה שלו (למעשה במגירה של הנאמן, אבל זה אותו דבר), והוא לא יכול למכור אותן ולעשות בוכטה של מיליארד ש"ח, מהמניות הללו.
ומי אשם במצב האומלל הזה? הוא עצמו.
ככה הוא חלם, כל לילה, חמש וחצי שנים. אולי חלם שהוא ישלח את ביבי לפרוץ למשרד של אילת ולגנוב את המניות מהמגירה, אבל זה לא נשמע הגיוני, אפילו לחובבי קונספירציות.
הבקשה למשרד התקשורת הוגשה במחצית 2014 לשר גלעד ארדן. אם היה מתנגד, או ברגר היה מתנגד, היה מחזיר את הבקשה למבקש בדואר רשום עם המילים: "לך חפש את החברים שלך". אולם הם לא התנגדו וטיפלו בבקשה.
העיכוב בטיפול (כמעט שנה) נבע, בין היתר שהמניות היו תפוסות בידי הנאמן שלא שיחרר אותן עד שמ"מ הממונה אישר לו זאת.
כלמור: מי ששלט על הלו"ז זה מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, אלוביץ' ידע זאת היטב, כי את המניות לקחו בכוח ממנו – בגלל טעות שלו ב-2009 שיזם את הבג"ץ נגד אישור המיזוג.
מכאן שלאלוביץ (וגם לביבי) לא הייתה כל שליטה על העניינים ואם הוא רצה לזרז זאת, הוא היה צריך לשחד את אילת, לא את ביבי, שלא היה בכלל בעניין הזה וגם לא ידע מכך.
אחרי שהעניין עבר את אילת, כל מה שמשרד התקשורת היה אמור לעשות זה שינוי שם ברישיון של YES. זה הכל. עניין טכני. שום מניות לא מעניינות את משרד התקשורת אלא רק שינוי השם ברישיון.
זה המסמך שביבי חתם עליו – שינוי שם.
טוב, האמת לא חשובה לכל מחפשי המזימות והקונספירציות. מבחינתם העיקר לפגוע בנתניהו, ובעצם בפגיעה במערכות חיפוש האמת ומשפט הצדק במדינה. והכל ממיניעים פוליטיים כיתתיים.
אם היו דורשי העמדתו של נתניהו לדין קוראים להכיל את עקנותיהם מול כל אנשי הציבור כי אז היו חייבים לפעולם נגד ח"כים ללא הבדל מוצא מפלגתי. נגד ציפי לבני, איתן כבל ועוד כ-40 שפעלו לקדם את חוק ישראל היום ובתמורה קיבלו כיסוי אוהד באופן חריג ונטול סיבה אובייקטיבית. חלקם אפילו זכו לטוס לועידות "ידיעות אחרונות" בניו ניורק\ בכספי העיתון, כבונוס נוסף על נאמנותם לנוני מוזס.
גם איציק שמולי פעל למען "ידיעות אחרונות" כדי למנוע את החלת אי-פרסום שיווק סיגריות בתקשורת הכתובה, דבר שהיה פוגע קשות בהכנסות העיתונות הכתובה ובעיקר ב"ידיעות אחרונות". איציק שמולי סירב לפרסם דבר על פגישותיו עם נוני מוזס בשנים האחרונות, בשעה שהוא דרש שנתניהו כן יפרסם, ואפילו נימק זאת בצורך שהציבור רשאי לדעת. אבל הוא על עצמו, מסרב לעמוד באותם קריטריונים.
אז מה קורה לנו במדינה? מי המושחת כאן? למה המשטרה והפרקליטות פועלים רק נגד נתניהו? האם כדי לפתוח בחקירה נגד ח"כים אחרים מחכה המשטרה שהם ישנו את שמותיהם לנתניהו?
ואיפה היה גבאי באותו זמן? ב 2013 הוא עזב "במפתיע" את בזק והלך להיות פיון של נתניהו בהצגה הגדולה שנקראת כנסת ישראל, דרך סנדול המחאה הסביבתית (התפטרות עאלק) והשתלטות על המפלגה. היריבה למטרת ריסוק ההתנגדות להון.