מחאת האפודים הזוהרים – על מה ההפגנה ומה זכויות המפגינים?

בהפגנה על יוקר המחיה שנערכה בחודש שעבר בתל אביב נעצרו עשרה מפגינים. שניים מהם, הפעילים החברתיים דוד מזרחי ועו"ד גונן בן יצחק (שראיינו יום לפני שנעצר), הוחזקו מיום שישי ועד מוצאי שבת (!) במעצר. הזכות להפגין היא זכות בסיסית במדינה דמוקרטית – זאת הדרך שלנו, האזרחים, לבקר את השלטון ולהוביל לשינוי מדיניות. בעקבות המעצרים, הלכנו לבדוק אחת ולתמיד: מה הזכויות שלנו כמפגינים?

דיברנו עם עו"ד גבי לסקי, מומחית לזכויות אדם, חופש הביטוי וחופש המחאה:
"הזכות להפגין והזכות לחופש הביטוי הן זכויות מוכרות בישראל. בניגוד לטענות המשטרה בהרבה הזדמנויות, הפגנות – לא משנה של כמה אנשים – תחת כיפת השמיים, שאין בהן נאומים בעלי אופי מדיני, לא צריכות אישור של המשטרה – ומותר לקרוא קריאות במגפון ולהרים שלטים. יחד עם זאת יש חקיקה מנדטורית בעייתית שנקראת "התקהלות בלתי חוקית" – שלושה אנשים או יותר שהתקבצו יחד, אפילו למטרה חוקית, ויש בפעילות שלהם להפר את השלום או שמישהו יפר את השלום בעקבות ההתקהלות שלהם. גם אם המפגינים צודקים המשטרה יכולה להשתמש בסעיף נגדם".

המעצר של שניים ממובילי המחאה ביום שישי האחרון גרם לנו לתהות – האם המשטרה נוטה לעצור דווקא את מובילי ההפגנה?
"לא בהכרח. אבל הרבה פעמים כשהמשטרה רוצה לסיים הפגנה, הם מבצעים מעצרים למה שהם קוראים 'אנשים דומיננטיים' כדי לנסות לגרום לאחרים להתקפל. ברור שהתנהגות כזאת ללא בסיס יכולה להיחשב מעצר שווא".

עוד כמה דברים שכדאי שתדעו:

פיזור הפגנה

מותר למשטרה לפזר הפגנה, במידה וההפגנה דורשת רשיון אך לא קיבלה אחד, או שקיבלה רשיון אך מפרה את תנאיו, או – במקרה והמפגינים מפרים את הסדר הציבורי או נוהגים באלימות.

עיכוב ומעצר

לשוטר מותר לעכב מפגין (עד ל- 3 שעות) אם קיים חשש סביר שהוא מתכנן לבצע עברה או לפגוע באדם אחר.
מותר לעצור מפגין – במקרים חריגים, אם יש לשוטר חשד סביר שהמפגין עבר עברה ושהוא מהווה סכנה לבטחון הציבור או עלול לגרום לשיבוש הליכי חקירה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל ריכזה את כל זכויות המפגינים כאן– מוזמנים להציץ רגע לפני שתצאו להפגין בפעם הבאה!

הסיבה הרשמית למחאה היא ההתייקרות במחירי המזון, החשמל והמים – אך לא כולם בטוחים שזו הסיבה האמיתית.

שוחחנו עם פעיל הימין נחמיה גרשוני-איילהו, שטוען שהמחאה היא לא בדיוק מה שאנחנו רואים בתקשורת: "כל מחאה היא לגיטימית, הפגנה זה דבר חשוב. אבל יש תופעה של מפגינים מקצועיים: אנשים שמה שהם עושים כל שבוע זה להפגין נגד הממשלה. אנחנו רואים הפגנה שמתחזה להיות לא פוליטית," הסביר. "היא כאילו נגד יוקר המחיה. אבל זאת הפגנה נגד מדיניות הממשלה. השיא של הסיפור זה איך התקשורת מעודדת את זה. מראיינים אנשים בלי להגיד שהם נגד נתניהו. האם יתכן שיום אחרי יום יראיינו את איציק אלרוב בלי לציין מה הוא עושה היום בפועל? קוראים לו יוזם מחאת הקוטג' – אבל היום הוא היועץ של אבי גבאי. האם אפשר לקרוא לאלדד יניב היום איש מחאת האפודים הצהובים? הוא לא, הוא איש פוליטי, הוא התפטרות אחת מלהיכנס לכנסת במחנה הציוני".

גרשוני הבהיר כי "הטענה שלי היא לא נגד המוחים אלא נגד התקשורת. אני רואה שידור מהשטח ומראיינים אנשים עם אג׳נדה מאוד ברורה. הטריגר האמיתי שלהם הוא לא להילחם נגד יוקר המחיה, אלא להפיל את ממשלת הימין. תפקיד התקשורת להראות שיש תמונה מורכבת יותר".

תומר אביטל שלנו טוען מנגד כי "נכון, חלק מהמארגנים הם מהשמאל. יש טרמפיסטים שעל הדרך קוראים להכניס את ביבי לכלא. יש שם הכל מהכל. אז מה? הדבר היחיד שחשוב שהלחץ הציבורי יוביל להורדת המחירים. וזה כבר עובד. בלשכת שר האוצר הזיעו כל הסופ"ש וכבר הציעו שלל פתרונות. רובם גרועים. למשל להעביר מיליוני שקלים למאפיות ולשאר גורמים שרוצים לייקר מחירים כדי לא לייקר. אתם רציניים? מאיפה הכסף הזה? גם הוא מהכיס שלנו!

לדבריו, "ברור שיפגינו נגד הממשלה. מה תרצו, שנפגין מחוץ לבית של חברי האופוזיציה? ראש הממשלה הוא אחראי. הוא העביר את מתווה הגז, ורק הוא יכול להוריד את מחיר הגז".

מה דעתכם?

בכל מקרה, אנחנו מסכימים שתפקיד התקשורת להראות תמונה מורכבת. לכן צריך לתמוך בעיתונות עצמאית שפועלת למען הציבור ולא למען בעלי אינטרס. אנחנו בשקוף פועלים בשבילכם ובהנחייתכן!