ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בשבוע הראשון לסיקור הצל, כתבנו על עבודתו של בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) סביב חוק ההסדרה – שכבר התקבל בכנסת, אך מחכה כרגע לדיונים בבג"ץ אודותיו. נכון להיום, בהיעדר החוק המדובר, טרם נקבע גורלם של ישובים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית. הממשלה הייתה אמורה להקים צוות לבחינת הסדרת ישובים אלו – אך גם זה לא בוצע, ואין זה במקרה: ההחלטות בנושא הן נפיצות וישנו חשש שהן יביאו לתסבוכת בינלאומית.
בינתיים, סמוטריץ' מנסה למצוא פתרון חלופי: הוא הצליח להעביר השבוע בקריאה טרומית הצעת חוק ל"הסדרה זמנית" – שתחייב את הממשלה והרשויות לספק תשתיות ושירותים לאותם ישובים אשר שאלת חוקיותם נבחנת כרגע.
לאחר שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, התקבלה הצעת החוק במליאה ביום רביעי ועברה לדיון בוועדת הפנים. במקביל לכך הודיע היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי החוק המקורי שמחכה לבג"ץ, לחוות דעתו, אינו חוקי ויש לפוסלו.
ביום שני התקיים דיון על העברות כספים במשרדי הממשלה (בקצרה: ועדת הכספים צריכה לאשר כאשר שר מעוניין לדחות תקציב לשנה הבאה, או להשתמש בו למטרה אחרת מהיעוד המקורי או בכלל להעביר אותו לשימוש משרד אחר).
סמוטריץ' המשיך בדיון את הקו שהוא מוביל נגד היועצים המשפטיים. לאורך כל הדיון טען סמוטריץ' כי מאחר והיועץ המשפטי למשרד האוצר, אסי מסינג, מבקש לבחון בעצמו את כל ההעברות התקציביות לפני שהן מאושרות – אז הוא (סמוטריץ') אינו מוכן להצביע בעד ההעברות ללא חוות דעת כתובה ממנו. וכך עשה.
כל ההצעות שהועלו בסופו של דבר להצבעה בידי משה גפני (יהדות התורה), יו"ר הוועדה, היו מקובלות אפילו על האופוזיציה. סמוטריץ' מצידו עמד בהבטחתו ולא הצביע.
בעצם, רק כמעט לא הצביע: כאשר ההעברות היו קשורות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שם יושב חבר מפלגתו, השר אורי אריאל (הבית היהודי-תקומה) – סמוטריץ' הצביע בעד.
חתכנו מספר קטעים שממחישים את רוח הדברים בחדר:
הצעת חוק נוספת של סמוטריץ' תסדיר בנייה בשטחי מרעה – כלומר, שטחים פתוחים שאינם מיועדים לבנייה (בד"כ מתוך רצון לשמור על הקרקע מפיתוח). לטענת יעל דראל מדה מרקר, הצעת החוק נתפרה במיוחד להכשרת 21 חוות בודדים בצפון הארץ, בעיקר בגליל, במסלול עוקף תכנון.
במהלך הדיון הוצגה בידי איתן ברושי (המחנה הציוני) עמדה מפתיעה, שמזכירה מאוד את הטענות אותן משמיע סמוטריץ' בקביעות בעת האחרונה: ברושי התלונן כי פקידי הדרג המקצועי מפריעים לנבחרי הציבור למשול.
חוק החטיבה להתיישבות מיועד להעניק לחטיבה, לגוף הפוליטי שאינו ממשלתי, סמכויות אבסולוטיות בניהול הקרקעות ביהודה ושומרון. סמוטריץ' מעוניין לקבע מצב בו החטיבה להתיישבות תקבל את הקרקעות ותחלק אותם לפי ראות עיניה, ללא מכרז וללא נהלים ברורים (כמו שנעשה עד היום). נטו מההיבט של מנהל תקין, יש פה פתח לשחיתות אדירה.
הגוף הממשלתי שאחראי על ניהול ההתיישבות ביהודה ושומרון הוא המנהל האזרחי (שהוא גוף צבאי בתוך משרד הביטחון). באופן רשמי, המנהל אחראי על ניהול הרכוש הנטוש ביו"ש, כולל אדמות נפקדים (כלומר תושבי האזור הערבים שנטשו ב- 1967) – והוא שומר על נכסים אלו, לכאורה עד אשר יחזרו אותם פליטים אל רכושם.
עד שזה יקרה, יכול המנהל – ובתוכו הממונה על הרכוש הממשלתי – להשכיר או להשאיל באופן זמני את השטחים (חוזה בר רשות), לשימושים שונים.
מתוך 5.6 מיליון דונם ביו"ש, כ- 60% הם שטחי C (נמצאים בשליטה מלאה של ישראל) ומתוכם, כ- 1.4 מיליון דונם נמצאים בבעלות פרטית. השטח נחשב עד היום שטח כבוש (מבחינת ישראל), והדרך בה המדינה מנהלת את ענייני האזרחים (יהודים וערבים כאחד) היא באמצעות שלטון צבאי שמתאם מתן שירותים אזרחיים.
המנהל האזרחי אמנם אחראי גם על ההתיישבות באזור, אך בפועל הוא איננו עובד ישירות על הקצאת הקרקעות לתושבים (יהודים וערבים כאחד). במקום זאת, את הקרקעות הוא מקצה לשני גופים: למשרד השיכון (במקרה של בניית ערים, כמו אריאל או בית"ר עלית) או לחטיבה להתיישבות (בעבור בהתיישבות "כפרית").
את הקרקעות שמקבלת החטיבה להתיישבות היא מעבירה ישירות לתושבים (בדומה לתפקיד רשות מקרקעי ישראל בתוך שטחי הקו הירוק) או לשותפות עסקית בשם "אמנה".
בדיון שהתקיים ביום שלישי בוועדת החוקה, חוק ומשפט – העלו כלל משרדי הממשלה, היועצים המשפטיים ואפילו חבר הקואליציה בני בגין (הליכוד) – את הקושי שהחוק מעורר. בין היתר טען משרד האוצר כי מי שצריך לפקח ולשאת באחריות היא המדינה (הממונה על הרכוש הנטוש).
סמוטריץ' ניהל את הדיון בתחילה באופן ממלכתי – אך בהמשך החל להתפרץ שוב ושוב לדברי נציגי הממשלה, ואף לתקוף את רשות מקרקעי ישראל ואת המנהל האזרחי. יו"ר הוועדה, הוא אמנם ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) – אך נראה שמי שניהל אותה בפועל הוא סמוטריץ'.
במהלך הדיון הבהירו משרדי הממשלה שוב ושוב כי החוק המוצע יהפוך את החטיבה להתיישבות לבעלת הבית ביהודה ושומרון, במקום המדינה. הנציגים השונים הבהירו כי החוק מוציא את החטיבה להתיישבות מכללי המנהל התקין. דינה זילבר קראה לכך בעבר "'אקס טריטוריה".
לכל אורך הדיון, סמוטריץ טען כי אף אחד מהיועצים המשפטיים לא מבין את סעיפי החוק. אפילו מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שלמה בן אליהו, שאחראי על החטיבה להתיישבות, אמר במהלך הדיון כי "עשרות שנים מנהלים את הקרקעות ביהודה ושומרון ללא סמכות ובניגוד למנהל תקין".
סמוטריץ' עצמו אישר את טענתו של בן אליהו שכך הדברים מתנהלים כבר 40 שנה באומרו: "במקום שתמחא לי כפיים, אתם מחכים לאידיאליזציה לא קיימת". בהמשך תקף גם את מנהל מקרקעי ישראל שלטענתו הוא אחד הגופים הבעייתיים ביותר במדינה. וגם, כהרגלו השמיץ את הצבא (המנהל האזרחי): "תושבי יהודה ושומרון מעדיפים פי 1000 להיות מנוהלים בידי החטיבה להתיישבות מאשר על-ידי רפובליקת בננות של אנשי צבא".
למיטיבי לכת חתכנו בשבילכם את הרגעים החשובים מהדיון. 23 דקות מתוך דיון של שעתיים וחצי.
ליבת הצעת החוק, כאמור, היא עיגון חלוקת הקרקעות ביהודה ושומרון בפטור ממכרז. אבל אם זה כבר המצב כבר 40 שנה, אז מה השתנה ומדוע פתאום סמוטריץ' מקדם בדחיפות חוק בנושא?
התשובה ככל הנראה נעוצה בסכסוך עסקי בין החטיבה להתיישבות לבין חברת הנדל"ן הפרטית, שחם נדל"ן. בבג"ץ שהגישה "שחם" היא דרשה כי החטיבה להתיישבות תפתח את הקצאת הקרקעות ביישובים הכפריים למכרז, לטובת השוק החופשי. המצב כיום הוא שחלק גדול מהקרקעות עוברות ישירות מהחטיבה להתיישבות לחברה פרטית שמהווה מונופול בהתיישבות הכפרית ביו"ש: "בר אמנה".
העתירה עומדת כיום בבג"ץ ועבדכם הנאמן אף הגיע לדיון בנושא בשבוע שעבר, אך זה נדחה כבר מספר פעמים.
חזרה לסמוטריץ' – הוא מצידו ככל הנראה מנסה להקדים תרופה למכה, ולעגן את הפטור ממכרזי קרקעות בחוק. כך תוכל החטיבה לחלק את הקרקעות כרצונה, וללא מכרזים. עוד על כך, בתחקיר המשך שיגיע בקרוב.
בשבוע שעבר כתבנו כאן על השינוי שמוביל סמוטריץ' בחוק האגודות השיתופיות, באופן שיגדיל את מספר היישובים שיוכלו לערוך ועדות קבלה לסינון תושבים חדשים. כאשר דיבר על החוק במליאה, אמר סמוטריץ' כי: "זה לא יהודה ושומרון, אגב. אתם יודעים שהחוק הזה לא חל ביהודה ושומרון. זה חוק נטו ציוני".
אז בדקנו. החוק הישראלי אמנם לא חל באופן ישיר בתחומי יהודה ושומרון, אך בג"ץ משתמש בו באופן קבוע כנקודת ייחוס משפטית. וכך, ביוני 2015, פסק בג"ץ כי ועדות הקבלה אפשרויות גם ביו"ש – בהתאם לרף שנקבע בחוק הישראלי. מכאן שכל הרחבה בחוק – תחול גם על תחומי יהודה ושומרון.
סמוטריץ' כידוע מסרב להגיב לכל פניותינו, ולכן אנחנו יכולים רק לנחש האם הוא מודע לנושא או לא.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק