ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
והפעם:
סמוטריץ' נגד סרבני הגט
בכתבה הקודמת סקרנו את היסטוריית החקיקה המדהימה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שהצליח להעביר שמונה חוקים בכנסת הנוכחית. והנה השבוע הוא צלח בהעברת הצעת חוק נוספת דרך המשוכה האמיתית היחידה בדרך לספר החוקים: ועדת השרים לחקיקה. כתבנו על הוועדה לעומק בסיקור צל קודם שהוקדש רק לה, אבל על קצה המזלג: מרגע שההצעה נתמכת בידי איילת שקד, יו"ר הוועדה, היא כמעט בוודאות תיתמך בידי הממשלה ותסיים כחוק. אז מהי אותה הצעת חוק חדשה של סמוטריץ'? הוספת מגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי לסל הסנקנציות שבידי בית הדין הרבני להשית על סרבני גט. ההצעה כבר עברה ביום רביעי האחרון בקריאה טרומית (הצבעה לפני דיון).
למליאה סמוטריץ' לא הגיע מכיוון שנסע לחאן אל אחמר
ביום שני העלה סמוטריץ' פוסט בעמוד הפייסבוק שלו וכתב: "ריבונות, שטח אסטרטגי, הכבוד הלאומי, שלטון החוק ועוד שלל סיבות הן עילה מספיק טובה להיעדר מהצבעות ולהגיע לחאן אל אחמר כדי לומר אמירה ברורה. יש לפנות את המאחז הבלתי חוקי כאן ועכשיו".
מה נגיד? אם כבר ח"כים נעדרים מעבודתם במליאה, אז שלפחות יעדכנו את הציבור מדוע הם עושים זאת. חבל רק שסמוטריץ' מעדכן כאשר מדובר בצעד אידיאולוגי, אך לא במקרים אחרים. כך לדוגמא, ביום שלישי הוא שוב לא נכח במליאה ולא העלה שום פוסט בנושא. למה? נגיע לזה בהמשך – והתשובה מרתקת.
לגבי ההיעדרות לטובת חאן אל אחמר שאלנו את סמוטריץ' אם הוא התקזז עם ח"כ אחר – ובהתאם לקו השבועי, הוא בחר שלא להגיב.
ביום רביעי, כאמור, עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של סמוטריץ' על הגבלת אשראי לסרבני גט. הצעת החוק גררה חילופי דברים במליאה בינו לבין מרב מיכאלי (העבודה), אך עברה בהסכמה: 50 ח"כים נכחו, כולם הצביעו בעד.
"הגם שאנחנו מתווכחים כאן לא מעט בבית הזה על שאלת המונופול או השליטה של הרבנות ושל ההלכה האורתודוקסית בשאלת נישואין וגירושין – דעתי בעניין ידועה, דעות אחרות גם כן מוכרות – נדמה לי שכולנו צריכים להסכים שבתוך המסגרת ההלכתית הקיימת, צריך להפוך כל אבן ולעשות כל מאמץ, כדי למנוע שימוש לרעה מצד בני זוג, האחד כנגד האחר, במסגרת סכסוכי גירושין בהלכה, ולהיאבק כמה שרק אפשר בתופעה הקשה של סרבנות גט, שנמצאת כידוע בשני הצדדים – סרבני גט, סרבניות גט.
חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), שחוקק בשנת 1995, העניק לבתי הדין הרבניים כלים שונים, שנועדו להפעיל לחצים וסנקציות על הצד הסרבן – כמובן אחרי שניתן פסק דין שמחייב גירושין – במטרה ללחוץ עליו לחזור בו מסרבנותו ולשחרר את הצד השני מעגינותו.
אחת הסנקציות שהמחוקק נתן בשעתו הייתה מניעת האפשרות להשתמש בפנקסי צ'קים, הגדרת אותו אדם כמוגבל בחשבונו. אנחנו כמובן יודעים שהיום הרבה מאוד מהשימוש באמצעי התשלום עבר לכיוון של כרטיסי אשראי, אנשים פחות משתמשים בצ'קים. בהצעת החוק הזו אנחנו מבקשים להוסיף גם את הסנקציה הזו: מניעת היכולת להשתמש באמצעי תשלום של כרטיס אשראי. שוב, מתוך מגמה לנסות ולהפעיל כמה שיותר לחץ וסנקציות כמובן במסגרת ההלכתית, על פי שיקול דעתו של בית הדין, באופן שאנחנו לא נקבל אחר כך חלילה גט מעושה, שאיננו תקף מבחינה הלכתית.
הצעת החוק הזו גובשה לבקשתם של בתי הדין וכמובן בתמיכתם של שני הרבנים הראשיים לישראל. אני שמח שגם הממשלה תומכת בהצעת החוק הזו, אני מקווה שנעביר אותה בהליך חקיקה מהיר".
את החצי השני של הישיבה, כמו בשבוע הקודם, ניהל סמוטריץ' כיו"ר.
בוועדות
ביום שלישי השתתף סמוטריץ' בדיוני ועדת הכספים. אחד הדיונים עסק בנושא כפל תמיכות לגרעינים תורניים. הכוונה היא להתיר לשני משרדי ממשלה או יותר להעניק תמיכה כספית לאותו פרוייקט. לדוגמא: אם יש לכם תיאטרון בירוחם, תוכלו לקבל מיליון שקל ממשרד התרבות ועוד מיליון שקל מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל. מה הבעיה? גם היועץ המשפטי לממשלה וגם בג"צ מתנגדים לרעיון מחשש לאי סדרים ובזבוז כספי ציבור. סמוטריץ' נלחם על הנושא מזה שלוש שנים, מתעמת עם חוות הדעת של היועמ"ש ומנסה לקדם הצעת חוק במשותף עם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שתתיר את התמיכות הכפולות.
הצעות חוק רבות אינן קשורות לאידיאולוגיה של ימין ושמאל ולא רלוונטיות ליחסי יהודים-ערבים. כאלה הן הצעות החוק בנושא שקיפות: תכליתן לחשוף את האינטרסים של נבחרי הציבורי ותהליכי קבלת החלטות – ולאפשר לציבור לשפוט אותן בעצמו. ומה שהכי טוב בחוקי שקיפות: אין להם עלות תקציבית, ולפעמים אפילו להיפך – הם יכולים לחסוך כסף.
אז כרגיל בסיקורי הצל, אנו בודקים כיצד מתייחסים ומצביעים הח"כים בנושא חוקי שקיפות. הנה מה שסמוטריץ' הצביע:
שאלנו את סמוטריץ' מדוע הוא מצביע באופן עקבי כנגד חוקי שקיפות? ואתם בוודאי יכולים לנחש שהוא סרב להגיב.
אמנם רוב הקואליציה הצביעה נגד חוקי השקיפות, אך לטעמנו משמעת קואליציונית איננה הגיונית או רלוונטית כאשר לחוקים אין עלות תקציביות או שיקולים קואליציוניים. הרי בחרנו 120 חברי כנסת כדי שייצגו את הציבור.
אגב, לתומכי האופוזיציה, אנו מזמינים אתכם לבדוק כיצד הצביעו הנבחרים שלכם, איציק שמולי ומיכל בירן, בנושא ביטול האגודות העות'מאניות. אם יש נושא שמאחד ימין שמאל הוא המאבק נגד השקיפות ושימור כוחן של האגודות העות'מאניות.
"הקשר עם הציבור" הוא התקציב הלא קטן בכלל (93 אלף ש"ח בשנה) המוקצה לכל חבר כנסת לניהול לשכתו ולשימור הקשר עם הציבור (עוד על התקציב הזה בפרק 6 של הפודקאסט שלנו – המדריך לדמוקרטיה). חלק מהתקציב ניתן לצבירה משנה לשנה, וכך לדוגמא ניצל סמוטריץ' בשנת 2017 קרוב ל- 118 אלף ש"ח (לעומת 36 אלף ש"ח בלבד ב- 2016). עיקר הקפיצה נובעת מהשקעה כספית בפרסום ברשתות החברתית (כ- 37 אלף ש"ח) ושליחת מסרונים (כ- 23 אלף ש"ח). בנוסף מצאנו כי סמוטריץ' הוציא 3,456 ש"ח על "בניית אתר אינטרנט" – אתר שפשוט לא הצלחנו למצוא ברחבי האינטרנט.
שאלנו את סמוטריץ' כמה מסרונים שלח ולמי, והאם מדובר בחוזה ארוך טווח או רכישה חד-פעמית (בכדי להבין את סדרי הגודל, אנחנו בשקוף רכשנו חבילה של 10,000 מסרונים כדי לשלוח תזכורות הצבעה למו"לים ב- 590 ש"ח; תחת הנחת המחיר הזו, סמוטריץ' שלח כ- 400,000 מסרונים). וכמובן שגם ביקשנו מסמוטריץ' קישור לאתר שהוא בנה. הוא בחר שלא להגיב.
חזרה להיעדרותו הלא מוסברת של סמוטריץ' מהכנסת ביום שלישי.
רקע קצר: עבודתו הפרלמנטרית של חבר כנסת מורכבת בעיקרה מדיונים בוועדות ובמליאה. המליאה מתכנסת בימים שני ושלישי (החל מ- 16:00) ובימי רביעי (החל מ- 11:00). לא פעם בעבר כתבנו על תופעת הקיזוזים: ח"כ מהאופוזיציה מטלפן לח"כ מהקאוליציה (או להפך), מציע לו ששניהם לא יגיעו למליאה ובכך הצבעתם הנגדית תתבטל ומאזן הכוחות יישמר.
בשבוע שעבר, במהלך התחקיר הצל על סמוטריץ', גילינו כי ביום שלישי השתתפו במליאה בשיא 15 ח"כים בלבד (קרוב ל- 90% מהם בכלל לא הגיעו). זו שערורייה. חברי הכנסת קיבלו מהציבור מנדט ואחריות כבדה להרים את האצבע בשמנו – בעד או נגד – ואת זה הם לא עשו.
בדיקה קטנה גרמה לנו להרגיש תמימים: מסתבר שבכלל לא צריך להגיע למליאה בימי שלישי. אתם בטח חושבים לעצמכם: מה?!? מסתבר שמזה שנים, מתקיים הסכם בשתיקה בין האופוזיציה לקואליציה על כך שאין חובת נוכחות במליאה ביום שלישי. איך זה עובד? הקואליציה דואגת לא להעלות חוקים שנויים במחלוקת באמצע השבוע – וכך הנוכחות של חברי הכנסת (כביכול) מתייתרת ביום הזה.
ברגע שהתוודעתי לנושא, העליתי (עידן) פוסט על כך. כמה שעות מאוחר יותר שלח יואל חסון (המחנה הציוני), המרכז את עבודת האופוזיציה, מכתב שהוציא לפני כמה חודשים המודיע כי קיזוזים מאושרים רק על-ידו. האם זה כולל את ימי שלישי? שאלנו – ומלשכתו של חסון נמסר:
״סדר היום הדליל של ימי שלישי מוכתב על ידי הקואליציה בתיאום עם יו"ר הכנסת. המטרה שעומדת מאחורי זה, היא אחת ויחידה: "להקל" על חברי הממשלה (שרים וסגני שרים) ולחסוך מהם את הצורך להגיע לכנסת בימי שלישי. הקואליציה מעדיפה שהצעות חוק מרכזיות או שנויות במחלוקת יידונו בוועדות ובמליאה ביום שני כאשר הקואליציה בגיוס מלא. בימי שלישי, לעומת זאת, הקואליציה מעדיפה לשבץ הצעות חוק שאינן שנויות במחלוקת (בדרך כלל הצעות חוק פרטיות בקריאות מתקדמות – ראשונה או שנייה ושלישית) מתוך הנחה שאין סיכוי שהאופוזיציה תנצל את הנוכחות הקואליציונית הדלילה ותפיל את הצעות החוק.
אין ולא היו הסכמות בין האופוזיציה לקואליציה לגבי סדרי הדיון "המדוללים" ביום שלישי. כמו במקרים אחרים, הקואליציה מנצלת את הרוב האוטומטי שלה כדי לכפות על הכנסת את סדרי הדיון שנוחים לממשלה.
מבחינתי, עם כניסתי לתפקיד יו״ר הסיעה ומרכז האופוזיציה, הכרזתי מלחמת חורמה על קיזוזים ו״הברזות״. על כך, הודעתי בכל דרך אפשרית לציבור ולחברי הקואליציה, אם זה באמצעות כלי תקשורת או מכתבים רשמיים.
סיעת המחנה הציוני מציעה שממשלת ישראל תתפזר בהקדם בשביל שנוכל לבחור את נציגי הציבור החרוצים ביותר לכנסת ה- 21, פוליטיקאים ששכחו שהם אמורים לעבוד למען אזרחי ישראל, צריכים ללכת הביתה״.
פנינו גם ללשכתו של דוד אמסלם יו"ר הקואליציה בשאלות על ההסדר המוזר. אמסלם בחר שלא למסור תגובה. שאלנו גם את סמוטריץ' על ההסדר והוא גם לא הגיב.
גם ליעל כהן פארן, אחת מט"ו הצדיקים שנכחו במליאה, פנינו בתהיה אמיתית למה הגיעה ביום שלישי האחרון למרות שלא צריך? מלשכתה נמסר:
"ימי שלישי הם ימים שבהם עולים רק חוקים בהסכמה. הקואליציה עושה זאת כדי לאפשר לשרי הממשלה להתפנות לענייני משרדיהם. יעל ניהלה באותו היום דיון בוועדת המשנה שלה לקידום אנרגיה מתחדשת בישראל ולאחר מכן נאמה נאום בן דקה במליאה בנושא ההסתה והרדיפה נגד אורנה פרץ ונשארה להצביע על החוקים החברתיים שעלו. ככלל היא משתדלת להישאר להצביע על חוקים חברתיים גם בימי שלישי אפילו שאין הכרח".
את הטיעון הזה עוד אפשר היה לשקול אם השרים היו מתייצבים בכנסת בימי שני ורביעי (מה שלא קורה). אז ח"כים יקרים, לפחות תכבו את האור בימי שלישי, כי את החשמל – אנחנו משלמים.
*
בפרק הבא, לצד הסקירה הקבועה את עבודתו השוטפת של ח"כ סמוטריץ' בכנסת, נביא סקירה את השאילתות שהוא מגיש ונמשיך לפקוח עין על המליאה.
*
תיקון טעות: בסיקור הצל הקודם כתבנו כי סמוטריץ' לא השתתף בדיון במליאה ביום שני בשבוע לפני וזאת למרות שבפועל הוא כן השתתף בו. הטעות נבעה מתקלה במערכת ההצבעות של אתר הכנסת, בה אנו משתמשים להצלבת מידע אודות נוכחות הח"כים. פנינו לכנסת לטיפול בתקלה והיא אכן תוקנה השבוע. מצטערים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק